מתי הצום? זמני תשעה באב 2020

צום תשעה באב על חורבן בית מקדשנו יחול השנה ביום חמישי ט' באב 30/07/20

הצום מתחיל בשקיעת החמה של יום רביעי – ראוי להזהר בכמה רגעים לפני השקיעה.

מאה מיליארד דולר לבניית בית המקדש

דרוש מאה מיליארד דולר לבניית בית המקדש

הס הושלך בקהל, רבבות האנשים אשר השחירו את הכיכר המרכזית שתקו באחת,

עת אשר נשמע הקול מהדהד: "רבותי, הגיע הזמן בו ניתן לנו רשות לבנות את בית המקדש".

תרועות שמחה, התפרצות של רגשות, דמעות של אושר וללבות נמסים, האומנם?!

הגיע הזמן המיוחל, הזמן לו כולנו מצפים, מתחננים ומבקשים.

"אבל" נשמע הקול בשנית והשקט חזר באחת, "לצורך כך מוטל עלינו לגייס ביממה הקרובה סכום של מאה מיליארד דולר לצורך הבניין",

מאה מיליארד דולר? תוך עשרים וארבע שעות. הסכום אגדי הוא ממש בגדר חלום. אבל כשמדובר בדברים העומדים ברומו של עולם נעלמים כל הספיקות.

בית המקדש! פסגת התקוות של עם ישראל בכל הדורות, התאבלנו על החורבן בימי בין המצרים, צ

מנו וקוננו בתשעה באב והנה התקבלו התפילות, הגיע הזמן…

הגבאים, העסקנים, וכל אחד מישראל נרתמו להצלחת המשימה, פקסים בהולים נשלחו לארבע כנפות תבל, אנשים מכרו את ביתם בשמחה,

אף העניים וקשיי יום תרמו מעל ומעבר ליכולתם, ותוך פחות משעתיים נאסף הסכום כולו.

האם זה דימיון?

תיאור זה הינו דמיוני במעט, כי למדונו חז"ל שבית המקדש השלישי ירד באש מן השמים ואין צורך בממון כדי לבנותו,

אמנם אף שממון אין צריך יש דבר שצריך מאוד, ורק בנו הוא תלוי, ומעכב את בנין הבית והוא: ביטול שנאת חינם,

כי הרי אם שנאת חינם גרם לחורבן הבית, וודאי שבעוונותינו הוא מעכב את ביניינו.

וכך כותב רבינו החפץ חיים בספרו חובת השמירה "ובודאי אילו היה לנו רשות בזה, היה כל אחד מישראל רוצה להוציא מעות וכו'

לסייע לבנות בית לשם ה' ואם כן וכו' שאין צריך להוציא מעות ואין צריך ליסע בעצמו לירושלים בשביל זה רק להיזהר משנאת חינם,

חנופה וכו' ולשמור פיו ולשונו שלא לפוגמו וכו' עיי"ש באורך.

הדברים נוקבים ומחייבים. נמצאים אנו בימי האבלות על החורבן. עם ישראל כולו בוכה ומקונן על חורבן הבית ועל גלות ישראל,

מה נורא הוא, אם ינהג האדם בכל מנהגי האבלות, ובאותו זמן ימשיך להרוס ולהחריב את בית ה',

ולמנוע בינינו ע"י שנאת חינם ומחלוקת ר"ל. אכן קשה הוא להעביר שנאה הטעונה בלב ומצטברת זמן רב אך אין מנוס!

בימים אלו חובתנו להשתדל בכל כוחנו להעביר השנאה ולהרבות שלום, להוסיף עוד ועוד אהבת חברים, ויתור, זהירות מלשון הרע,

כך נמלא את החסר. לבינה ללבינה תצטרף עדי נזכה לגאולה השלימה וכפי שהבטיחנו בוראינו (סוף מס' ד"א זוטא) "בקשו שלום אתם נגאלים " בב"א.
מתוך אתר 'אחינו'

תשעה באב במוצאי שבת

 

יעקב לוסטיג

 

השנה, שנת תשע"ו, חל תשעה באב בשבת קודש (13.8.2016). בשבת אסור לצום, ולכן אנחנו דוחים את הצום ליום ראשון (14.8.2016). אם נדייק יותר: הצום נדחה למוצאי שבת.

עם זאת, את הצום אנחנו מכניסים בפועל עוד לפני צאת השבת, כי אנחנו לא יודעים בדיוק מתי מתחלף היום ולכן אנחנו מתחילים את הצום קצת לפני שקיעת החמה, בזמן שאת השבת אנחנו מוציאים רק אחרי צאת הכוכבים.

איך עושים את זה בפועל? פשוט מאוד!

זמן קצר לפני שקיעת החמה, (לחץ כאן לצפיה בזמני שקיעת החמה ברחבי הארץ) אנחנו מפסיקים לאכול ולשתות. כשעברו 20 דקות משקיעת החמה, מתחיל איסור הרחיצה בלבד! ונזהרים ברחיצת הידים  רק עד סוף האצבעות,  עם זאת, אנחנו לא חולצים את נעלי העור, לא יושבים על הקרקע ולא עושים שום מעשה של אבלות בפועל, עד לאחר צאת השבת (לחץ כאן לצפייה בזמני צאת השבת).

עם צאת השבת אנחנו אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", חולצים את הנעליים ועוברים לשבת על הקרקע. מי שיכול יוצא כמובן לבית הכנסת כדי לשמוע את מגילת 'איכה', וכדי לומר את הקינות.

את הצום אנחנו ממשיכים עד למחרת אחרי צאת הכוכבים (לחץ כאן לצפיה בלוח זמני צאת הצום ברחבי הארץ).

שימו לב: בשנים רגילות, בהן תשעה באב חל באמצע השבוע, אוכלים את הסעודה המפסקת – הארוחה האחרונה שלפני הצום – עם תנאי מסויימים, כמו איסור לאכול יותר מתבשיל אחד, מנהג לאכול ביצים קשות או מאכל עגול אחר, לשבת על הקרקע ולא לאכול בחבורה גדולה.

אבל השנה, בגלל שהסעודה המפסקת היא בעצם סעודה שלישית של שבת קודש, אנחנו לא נוהגים שום מנהגי אבלות, אוכלים מה שרוצים ושותים משקאות טעימים ושמשובחים. כל עוד לא שקעה החמה מתנהגים כמו בשבת רגילה, אם כי יש להיזהר שלא לערוך חגיגה המונית, ולא לצאת בריקודים ובמחולות.

כדאי ומומלץ להימנע מאכילת מאכלים מלוחים או כבדים מדי לפני הצום, כדי שלא להגביר את הצמא או להכביד על הגוף במהלך הצום עצמו. כמו"כ מומלץ להרבות בשתיה בימים שלפני תשעה באב, ובפרט במהלך השבת, ולא להסתמך על שתייה מרובה רגע לפני כניסת הצום, כי שתיה מרובה בבת אחת אינה נספגת היטב בגוף, לעומת שתייה מוגברת במשך יממה או שתיים, שנספגת טוב יותר ושתסייע לכם לעבור את הצום בקלות רבה יותר.

"וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה".

יום אבל לאומי של 2000 שנה !!

יום אבל לאומי של 2000 שנה !!

יעקב לוסטיג

 

מספרים שפעם הסתובב הקיסר הצרפתי נפוליאון בונפרטה ברחובות העיר, וכשעבר ליד בית הכנסת של היהודים

שמע אותם בוכים ומקוננים בקול גדול. נבהל נפוליאון ומיהר לברר מה קרה לקהילה היהודית?

האם מישהו חשוב מהקהילה נפטר? או אולי הגויים רוצים לעשות בהם פוגרום בניגוד לחוק ולרוח האמנציפציה?

נכנס נפוליאון לבית הכנסת וביקש מהיהודים שיסבירו את עצמם. למה הם בוכים כל כך.

השיבו לו היהודים שהם בוכים על בית המקדש שנחרב. מתי זה קרה? הוא שאל, והם השיבו לו שלפני יותר מ-1,500 שנים.

התפעל נפוליאון מהיכולת של היהודים להצטער על משהו שאיבדו לפני דורות רבים ואמר:

"עם שאינו זוכר את העבר – אין לו עתיד".

**

תשעה באב הוא היום הכי עצוב בלוח השנה היהודי. כמעט אלפיים שנה כבר חלפו מאז חרב בית המקדש,

ובכל אנחנו ממאנים להתנחם. בכל שנה, כשמתקרב תשעה באב אנחנו מתחילים לנהוג במנהגי אבלות

במשך שלושה שבועות, ועם רדת הליל של ערב תשעה באב, אנחנו נכנסים לצום ממושך

שנמשך יותר מ-24 שעות, יושבים על הרצפה, מקוננים על חרבן בית המקדש, ובוכים על גורלו המר של עם ישראל.

אבל למה באמת?

למה אנחנו כל כך מתאבלים על חורבנו של בית המקדש אותו לא ראינו מעולם?

למה אנחנו מצטערים על טרגדיות שקרו לאבות אבותינו לפני אלפיים שנה?

ולמה בכלל צריך את בית המקדש? הרי אנחנו מסתדרים היטב גם בלעדיו…

כדי להבין את הנושא צריך להבין את כלל היסוד הבא: הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כולו

כדי שעם ישראל יקיימו מצוות ויעבדו אותו בלב שלם. הקשר בין עם ישראל והקדוש ברוך הוא מגיע לשיא,

על ידי עבודת הקרבנות בבית המקדש. ההסבר לכך עמוק מאוד, והוא מבוסס על חכמת הקבלה,

אבל גם בלי להיכנס לעומק של הדברים, אנחנו צריכים לדעת ולהבין שבבית המקדש יכולנו

לעבוד את הקדוש ברוך הוא בצורה שאינה קיימת בעולם מאז נחרב בית המקדש.

בבית המקדש יכול היה כל אחד להרגיש את השראת השכינה. נעשו שם ניסים גלויים בכל יום ובכל רגע.

כך למשל היתה העזרה מלאה באנשים שעמדו בצפיפות ובדוחק גדול, אבל כשכרעו על ברכיהם והשתחוו לקדוש ברוך הוא,

נעשה נס ולכל אחד היה שטח פרטי של ארבע אמות על ארבע אמות (2 מטר על 2 מטר בערך).

כמו"כ עלה עמוד של עשן מהמזבח לשמים, וגם כשהיו רוחות עזות העשן לא זז ממקומות.

נס נוסף שהיה שם: מעולם לא הסריח בשר הקרבנות, גם אם עברו שעות ארוכות מהשחיטה ועד ההקרבה,

ומזג האוויר היה חם במיוחד. אף פעם לא נכנס זבוב לבית המקדש, למרות שהמזבח היה תחת

כיפת השמים ועל אף שבשר הקרבנות היה מונח בקרבתו ועל גביו בגלוי, ללא כל כיסוי.

כשאין לנו את בית המקדש, חסר לנו חלק מהותי בקשר בינינו ובין בורא העולם. עד כדי כך חמור הדבר,

שחז"ל מגלים לנו שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שואג כארי מדי לילה, ובוכה כביכול:

"אוי לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שלחן אביהם".

אנחנו יכולים להבין את המשמעות? אנחנו מסגולים להכיל את עומק הדברים? הקדוש ברוך הוא,

מלך העולם, שיכול לעשות כל דבר כרצונו, שלא חסר לו כלום – הוא עצמו שואג כארי מרוב צער

ובוכה על חרבן בית המקדש. והוא לא עושה זאת רק בתשעה באב, אלא בכל לילה, בזמן התחלפות המשמרות.

אנחנו מצטערים לא רק על חרבן בית המקדש עצמו, אלא גם על הטרגדיה הלאומית הנוראה

שפקדה את עמנו באותם ימים. מיליוני יהודים נשחטו ונטבחו. כל היתר נלקחו בשבי.

נשים הופרדו באכזריות מבעליהן, אימהות נותקו מילדיהן ולא זכו לראותם עוד לעולם.

עם ישראל הפך באחת מעם מכובד היושב לבטח בארצו, לעבדים ולשפחות שהתפזרו בין הגויים

ונאלצו לעבוד אצלם בפרך כל ימי חייהם. זקנים נשחטו באכזריות, ילדים וילדות נלקחו בשבי, ונמכרו לכל המרבה במחיר.

**

איך עושים את זה בפועל?

החלק העיקרי הוא כמובן הצום. דקות אחדות לפני שקיעת החמה אנחנו מפסיקים לשתות ולאכול,

עד לאחר צאת הכוכבים ביות שלמחרת. בתשעה באב אסורים חמישה דברים:

אכילה, שתיה, רחיצה (כולל מריחת קרמים ושמנים על הגוף), נעילת הסנדל (נעליים מעור) ותשמיש המיטה.

בנוסף אסור לשבת על כסא שגובהו שלושה טפחים (כ-25 סנטימטרים) או יותר, אסור לשמוע מוזיקה,

וכמובן אסור להסתפר ולגלח את הזקן.

בתשעה באב אסור אפילו לומר "שלום". גם לימוד תורה אסור, ואפילו להניח תפילין.

רק אחרי חצות היום (קצת לפני השעה 13:00 בצהרים) מותר לשבת על כסא רגיל ולהניח תפילין.

כמו"כ אסור לעשות מלאכה. אסור לבצע עבודות של גינון, בישול, אפיה, שיפוצים או עבדוה במחשב.

יש שנוהגים לשטוף את הבית בתשעה באב אחר הצהרים, ולהכין אוכל לקראת צאת הצום,

והם עושים זאת כדי לבטא את האמונה המושרשת בקרבנו שלמרות האבל הכבד ועל אף הצער הגדול בו אנו שרויים,

לא נעלמה מאתנו התקווה והאמונה שבעזרת ה', יום יבוא בקרוב מאוד ונזכה לשמוע את שופרו של המשיח,

שיבשר לנו על סיום הגלות ועל תחילתה של הגאולה.

אז מה כן עושים?

מי שיכול ללכת לבית הכנסת כדי לשמוע קריאת מגילת 'איכה' ולומר 'קינות' עם הקהל,

ראוי שיעשה זאת. נשים או גברים שאינם יכולים ללכת לבית הכנסת, מתאבלים בבית.

כדאי ללמוד דברי תורה העוסקים בחורבן בית המקדש, כמו הנביא ירמיהו, או אגדות חז"ל העוסקות בחורבן.

אפשר גם ללמוד דברים מעציבים כמו הנביא 'איוב', או לחלופין לקרוא ספרות העוסקת בשואה,

ובלבד שהיא אכן עוסקת בשואה עצמה ולא בעלילות דמיוניות או אמיתיות שהתרחשו

בתקופת מלחמת העולם השניה, ואינן מתארות את מה שקרה במחנות העבודה וההשמדה.

כמו"כ אפשר לקרוא את הפרקים הרלוונטיים בספר 'יוסיפון', שמתאר את חורבן בית המקדש והיציאה לגלות כפי שראה בעיניו.

נשים הרות או אחרי לידה, אנשים קשישים ומי שמצבם הרפואי אינו תקין, צריכים להתייעץ

עם רב מוסמך ועם רופא לפני הצום, כדי לוודא שמותר להם לצום.

בכל מקרה של סכנה בריאותית אסור לצום, וחובה על האדם לאכול ולשתות בתשעה באב,

כדי שלא להכניס את עצמו למצב של סכנה. עם זאת, הפטור מהצום אינו מתיר לעסוק בפעילות פנאי ובידור,

וגם מי שאינו יכול לצום צריך להתאבל על חורבן בית המקדש, ולהימנע מאכילת מעדנים וממתקים,

אלא להסתפק בלחם ומים כדי לקיים את הנפש ולהימנע מכניסה למצב של סכנה חלילה.

ולסיום, נזכור את מה שאמרו חכמנו זכרונם לברכה: "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה".

יום אבל לאומי של 2000 שנה

אז מה זה בעצם הכותל המערבי?

כותל הדמעות ששרד את חרבן הבית
כמה מילים על הכותל המערבי, מה החשיבות הרבה שלו ומדוע אנחנו מתפללים על ידו.

יעקב לוסטיג

השמחה העצומה ששטפה את עם ישראל במהלך מלחמת ששת הימים, כשיצאה ההכרזה המפורסמת

"הר הבית בידנו", לא היתה שמחה סתמית. בעיני רוחם כבר דמיינו מיליוני יהודים את עצמם עומדים

למרגלותיו של הכותל המערבי, מביטים בו בערגה ושופכים שיח לפני בורא העולם, שיקבל תפילתם ברצון.

אז מה זה בעצם הכותל המערבי? מדוע אנחנו מתייחסים אליו ביראת כבוד גדולה כל כך?

הכותל המערבי הוא אחד מארבעת הכתלים שהקיפו את הר הבית בתקופה בה בית המקדש היה קיים.

על פי המסורת, היסודות לבנייתו הונחו על ידי דוד המלך עליו השלום, והמשכו נבנה בידי הורדוס

ושליטי המקום בתקופות מאוחרות יותר, כולל אחרי חרבן בית המקדש.

הר הבית הוא מקום קדוש, ויהודים נמנעו מלהיכנס אליו מאז שנחרב בית המקדש. זאת, מפאת האיסור

החמור שאסרה התורה על כניסה למקום המקדש מבלי להיטהר קודם לכן באפר פרה אדומה,

ולמרות שבית המקדש איננו, הקדושה נותרה במקומה, ואנחנו לא יכולים להיכנס לשטח שעליו הוא עמד.

בגלל העובדה שאנחנו לא יודעים היכן בדיוק עמד בית המקדש, אנחנו נמנעים מלהיכנס לכל שטחו

של הר הבית, ועל כן המקום הקרוב ביותר שאנחנו יכולים להגיע אליו הוא הכותל המערבי.

חכמנו זיכרונם לברכה מפליגים בחשיבותו של הכותל ומספרים לנו: "מעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי".

יש שסבורים שהכותל המערבי שימש כקיר אפילו לבית המקדש עצמו, ולא רק כחומה שהקיפה אותו.

במשך השנים התפללו יהודים גם ליד הכותל המזרחי של הר הבית, וגם לצד הכותל הדרומי שחלקים

מהם שרדו את החורבן, אבל במאות השנים האחרונות הפך הכותל המערבי

למקום תפילה עיקרי וממאוחד של כל היהודים.

קריעת הבגדים

על פי ההלכה, כשיהודי רואה את שריד בית המקדש, עליו לקרוע את בגדיו לאות אבל על חרבן הבית.

כיום נוהגים שלא לקרוע את הבגדים, אבל המהדרים בהלכה נוהגים לתת את בגדיהם במתנה לחבר

לפני שמגיעים לכותל המערבי, וכך הם פטורים מקריעת הבגדים, כי כל אחד לובש את בגדי חברו.

יהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו, ונוכל להיטהר באפר פרה אדומה, להיכנס להר הבית ולהקריב קרבנות לפני ה'.

חתונות, מוזיקה, ריקודים, תספורת ואכילת בשר

חתונות, מוזיקה, ריקודים, תספורת ואכילת בשר -כל מה שרצית לדעת על ימי בין המצרים

יעקב לוסטיג

 

ימי 'בין המצרים' הם ימים שבהם נוהגים בכל תפוצות ישראל מנהגי אבלות,

בשל הצער הגדול שאנו חווים בימים אלו בהם פרצו האויבים לירושלים,

טבחו בתושביה ובסופו של דבר החריבו את בית המקדש.

תקופת 'בין המצרים' מתחילה מיום שבעה עשר בחודש תמוז, ונמשכת עד אחרי תשעה באב.

בימים אלו נוהגים שלא לערוך שמחת נישואין, אפילו בלי תזמורת וריקודים. עם זאת,

ישנן עדות מבין עדות המזרח שהקילו בנושא זה, ומי שהדבר נוגע לו ראוי שיתייעץ עם רב פוסק הלכה.

כמו"כ אסור בימים אלו להסתפר, לפי מנהג האשכנזים ורוב קהילות צפון אפריקה.

בימים אלו אסור לשמוע מוזיקה, אפילו בלי ריקודים, ואסור לרקוד גם מבלי שלמוע מוזיקה.

אבל מותר לשיר שירים בפה, בלי לרקוד ובלי ליווי מוזיקלי.

כמו כן נוהגים שלא להסתפר בימים אלו, וגם מי שמגלחים את זקנם בדרך כלל, נמנעים מכך בימי בין המצרים.

ימים אלו נחשבים לימים שבהם המזל של עם ישראל אינו טוב, ועל כן הם ימי סכנה.

בהתאם לכך יש שנזהרים מאוד שלא לרחוץ בים בימי בין המצרים, לא לצאת לטיולים עם מסלולי הליכה מסוכנים,

ולא לעשות שום מעשה שנחשב כמסוכן.

מנהג טוב שהנהיג האריז"ל, ושנהוג עד היום בקהילות מסוימות הוא לערוך 'תיקון חצות',

בחצות היום או בשעות אחר הצהרים מדי יום, במשך כל ימי בין המצרים.

עם זאת, מותר לאכול בשר, לשתות יין, להתרחץ כרגיל ואין צורך להימנע מכל אלו.

המנהגים וההלכות הללו נוהגים עד ראש חודש אב, שבו מתחילים האשכנזים להחמיר יותר

בהלכות אבלות, נמנעים מרחיצה במים חמים, נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין,

ולא מכבסים את הבגדים במידת האפשר.

ימים אלו מכונים 'תשעת הימים'

בני עדות המזרח נוהגים את מנהגי האבלות המחמירים

רק אחרי השבת הסמוכה לתשעה באב, ולא מראש חודש אב.

ימים אלו מכונים 'שבוע שחל בו תשעה באב', או בקצרה 'שבוע שחל בו'.

יוצאי תימן אינם נוהגים את המנהגים המחמירים גם ב'שבוע שחל בו',

ורק בערב תשעה באב הם נוהגים את מנהגי האבלות הללו.

דיני ימין בין המצרים חלים החל מהלילה שלפני שבעה עשר בתמוז,

למרות שצום שבעה עשר בתמוז מתחיל רק מעלות השחר ונמשך עד צאת הכוכבים.

חשוב לזכור את מאמר חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בבניינה".

יהי רצון שנזכה כולנו לראות בנחמת ציון וירושלים, בבניין בית המקדש השלישי

במהרה בימינו אמן, והגאולה השלמה שיגאלנו משיח צדקנו.

מה היא שבת חזון ומה מיוחד בה?

משה ויטמן

בשבת לא בוכים

זה או להצטער או לא להצטער. אלו הם שתי האפשרויות היחידות שאנחנו מכירים. והאמת? זה לא רק בצער, זה כך גם בכל פעולה רגשית אחרת. או שאנחנו מתרגשים או שלא. או שהדבר נוגע בליבנו, מרגש אותנו ואז אנחנו – בהתאמה – נשמח, נצטער, נתרגש, נתלהב, נכעס, נפחד או רגשות אחרים, או שלא.

ביהדות, קיימת גם אפשרות שלישית: אתה תתרגש מבפנים, אבל תרגיע את עצמך ביכולת המופלאה הנקראת "שליטה עצמית". גם אם אתה מצטער, לעיתים עליך לכבוש את הצער עמוק בפנים ולהשכיח אותו מליבך. מתי?

בשבת.

שבת קודש, יום העונג המקודש של היהודים, עלינו להתענג, ליהנות ולשמוח ואין מקום לעצבות,  לדאגה או צער. לכן, בשבת אסור לבכות. בשבת אסור להצטער. זהו סודה של היהדות, סודו של האדם שבליבו יש מקום להכל, אבל במינון מדויק ובשליטה עצמית מדהימה.

האיסור להצטער ולהתאבל בשבת, פוגש את כולנו, גם אלו שתמיד טוב להם ושבעזרת השם תמיד ימשיך כך, פעם בשנה, בשבת שבתוך תשעת ימי האבל על חורבנו של בית המקדש- בשבת חזון.

שבת חזון הוא הכינוי לשבת הקודמת לתשעה באב, השבת שבתוך ''תשעת הימים" והיא מציבה לפתחנו את הבעיה: מצד אחד, אנחנו בימים אלו עסוקים בלהצטער ולהתאבל על הגלות ועל בית המקדש, מצד שני – שבת. בשבת אסור להצטער גם אם המדובר הוא על צער על בית המקדש. מה עושים?

זוהי שבת חזון

בשבת חזון, הכינוי לשבת הקרובה לתשעה באב, לא נוהגים מנהגי אבלות, לא נמנעים מכל אותם דברים מהם נמנעים בתשעת הימים עליהם תקרא כאן, אבל לשכוח ליום אחד מחורבן בית המקדש, זה גם לא אפשרי ולכן עלינו לזכור בצורה "שבתית" את האבילות.

איך עושים זאת? הכירו את פרק התנ"ך – ההפטרה – אותו קוראים בבית הכנסת בשבת חזון.

"חזון ישעיהו בן אמוץ" נפתח הפרק המדבר על חורבנה של ירושלים ועל יציאתה לגלות בעיניו של ישעיהו, פרק המתאר את צער החורבן, מזכיר את החוויות הקשות של אותם הימים, מכניס אותנו חזק לליבם של יהודים הרואים את הדבר הקדוש להם ביותר נשרף באש ואותו קוראים בבית הכנסת עם סיומה של קריאת התורה בשבת הסמוכה לתשעה באב. לכן, נקראת שבת זו "שבת חזון".

לא רק ההפטרה, גם בקריאה בתורה עצמה, נוהגים בחלק מהקהילות להדגיש קטעים ייחודיים מהפרשה ולקוראם במנגינה מגילת איכה, המגילה המלווה את תשעה באב. כך שתזכורות לאבלות ולצער השוררים בימים אלו על בית המקדש, יש. אבלות ממש – אין.

והנה ההלכות של שבת חזון:

בגדי השבת : על פי מנהג האשכנזים, יש הנוהגים ללבוש בשבת זו בגדי חול ויש הנוהגים לכבד את השבת גם בלבוש וללבוש בגדי שבת כרגיל.  למרות זאת, ישנם כאלו שמחסירים פריט לבוש חגיגי מבגדי השבת שלהם כדי לציין את האבלות. לפי מנהג עדות המזרח לובשים בשבת חזון בגדי שבת כרגיל.

הרחצה לקראת השבת : על פי מנהג עדות המזרח להימנע מרחיצת תענוג רק בשבוע בו חל תשעה באב, אפשר להתרחץ לקראת שבת חזון כרגיל. על פי מנהגם של עדות האשכנזים שכבר מראש חודש אב נמנעים מכל רחצה של תענוג, אסור להתרחץ כרגיל, אלא לרחוץ במים פושרים לצורך ניקוי הגוף לכבוד השבת אך לא להתענג על הרחצה.

גילוח ותספורת : האשכנזים הנוהגים שלא להתגלח כבר מצום שבעה עשר בתמוז ולמשך כל שלושת השבועות של ימי בין המצרים, לא מתגלחים גם לכבוד שבת חזון. בני עדות המזרח הנוהגים להימנע מתספורת וגילוח רק בשבוע בו חל תשעה באב, יכולים להתגלח כרגיל. (בשנה שתשעה באב חל מיד בצאת השבת, נוהגים גם בני עדות המזרח לא להתגלח).

 יש לכם שאלה? לחצו כאן והרב של האינטרנט יענה לכם 

בריכה בימי תשעת הימים

שאלה:
שלום כבוד הרב
רציתי לשאול האם בימי תשעת הימים מותר לילדים להיכנס לבריכה בבית?
תודה רבה

תשובה:
שלום רב
לאשכנזים אין לעשות בריכה אפילו לילדים קטנים מראש חודש אב, שאז מתחילים תשעת הימים, ואם יש צורך גדול בדבר אפשר להקל בחצר ביתו בצינעא לילדים עד גיל 6, שעדיין אינם מבינים את האבילות על ירושלים.

לספרדים מותר לעשות בריכה לילדים עד שבוע שחל בו תשעה באב.

בהצלחה רבה.