5 דברים שידעת או לא ידעת על אסרו חג

5 דברים שידעת או לא ידעת על אסרו חג

יעקב לוסטיג

  • אסרו חג (תוספת לחג) הוא היום הראשון אחרי כל אחד מהחגים הנחשבים ל'רגל', והם: פסח שבועות וסוכות. לעומת זאת, הימים שאחרי חנוכה, פורים, ראש השנה ויום הכיפורים אינם נחשבים ל'אסרו חג'.
  • על אף שנהגו להרבות בסעודה ובמשתה ב'אסרו חג', זהו יום חול רגיל, בו יש להניח תפילין כמו בכל יום, ואין איסור בעשיית מלאכה.
  • במספר קהילות חסידיות נוהגים ללבוש ב'אסרו חג' בגדי שבת וחג', אך אין בכך חיוב בהלכה וברוב המקומות לא נהוג כך.
  • הסיבה שנוהגים להרבות בסעודה ב'אסרו חג' היא הרצון שלנו להראות שאנחנו לא מתאבלים ומצטערים על ההוצאות הכספיות הגדולות שהוצאנו במהלך החג, כי ההוצאות הללו נעשו לכבוד החג ולכבוד הקדוש ברוך הוא שנתן לנו את החגים.
  • למרות האמור, ועל אף שאסרו חג הוא יום של שמחה, באסרו חג של חג הפסח אין לשמוע מוזיקה או להשתתף בריקודים, כי אנחנו כבר נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר, שבהן נוהגים מקצת דיני אבלות.

5 דברים שידעת או לא ידעת על 'ספירת העומר'

יעקב לוסטיג

 

  • ספירת העומר היא מצות עשה מ'דאורייתא' (מצווה שהחיוב שלה נכתב בתורה הקדושה), שהיתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים. עם זאת, כיום אנחנו מקיימים את המצווה הזאת 'מדרבנן' (מצווה שקבעו חכמינו זכרונם לברכה), במטרה לזכור את בית המקדש שבו היתה נהוגה המצווה הזאת.
  • את ספירת העומר מתחילים ממוצאי החג הראשון של פסח, והיא נמשכת שבעה שבועות – 49 יום, כשהיום ה-50 הוא חג השבועות.
  • עיקר המצווה נועדה כדי לסייע לנו לקבוע באיזה יום יחול חג השבועות, שבשונה מכל שאר החגים, אין לו תאריך בפני עצמו, והוא חל כעבור 50 יום מהחג הראשון של פסח. ביום הראשון של ספירת העומר היו מביאים בבית המקדש את מנחת העומר שהיתה עשויה משעורים שנקצרו במהלך הלילה, ויחד עמה הביאו גם את 'קרבן העומר'. ביום ה-50, בחג השבועות, הביאו את מנחת 'שתי הלחם' שהיתה עשויה מקמח חיטה.
  • כתבו חכמי הדורות שטעם המצווה הוא כדי שנספור את הימים לקראת חג השבועות – חג מתן תורה, כדי שנראה ונפגין כלפי חוץ את הציפיה הגדולה שלנו לקבלת התורה, בכל שנה בחג השבועות.
  • בתקופת התנאים אירעה מגיפה גדולה בקרב תלמידי רבי עקיבא, שמספרם עמד על 24 אלף, והם מתו כולם בימי ספירת העומר, למעט חמישה תלמידים שנשארו בחיים. לכן אנחנו שומרים בימים אלו על מנהגי אבלות חלקיים, נמנעים משמיעת מוזיקה, מהשתתפות בריקודים, ומתגלחת השיער.

 

האם מדליקים נר נשמה מערב שבת

האם מדליקים נר נשמה מערב שבת

ברצוני לשאול: השנה חג השבועות יוצא במוצאי שבת. רציתי לשאול האם מדליקים נר נשמה מערב שבת ועד ליום ראשון בשביל שאוכל לבשל בצאת השבת וביום ראשון?

קצת הסתבכתי עם הדינים במוצאי שבת ושבועות…

 

שלום רב

הדינים די פשוטים, ואנסה לכתוב לך אותם כאן בקצרה אכן יש להדליק נר נשמה מערב שבת שידלק עד שבועות (כדאי להדליק נר של 48 שעות שישאר בוודאי דולק עד ליל שבועות), בליל שבועות יש להדליק נרות שבועות על ידי העברת האש מהנר נשמה לנרות אלו, ולהדליק כבכל יום טוב.

בקידוש שעושים בליל שבועות יש לעשות גם הבדלה על השבת, ועל כן עושים קידוש בשילוב הבדלה, ובזמן ההבדלה יש להחזיק שני גפרורים צמודים זה לזה ולקחת אש מהנר נשמה ואחר כך להניחם על צלוחית שיכבו מאליהם מאחר ואסור לכבות את האש בחג. (את נוסח הקידוש המיוחד הזה אפשר לראות בכל סידור, קוראים לזה קידוש יקנה"ז – ראשי תיבות של סדר הברכות שמברכים: יין (בורא פרי הגפן), קידוש (ברכת הקידוש של יום טוב), נר (בורא מאורי האש), הבדלה (המבדיל בין קודש לחול), זמן (שהחיינו).

את האוכל של ליל שבועות מתחילים להכין רק בליל שבועות ואין להכין משבת ליום טוב.

חג שמח

בחג השבועות יורד שפע רוחני על העולם

אלפי שנים כבר חלפו מאז קיבלנו את התורה הקדושה במעמד הר סיני, בבוקרו של חג השבועות. מאז ועד עתה, מדי שנה חוגג עם ישראל בשמחה גדולה את חג השבועות, ושמח על קבלת התורה.

אבל השמחה הגדולה היא לא רק על כך שקיבלנו את התורה לפני אלפי שנים, אלא על כך שגם השנה אנחנו מקבלים אותה מחדש. בכל שנה ושנה, בחג השבועות, יש תהליך רוחני שבו יורד מחדש השפע של התורה לעולם הזה, וכל יהודי יכול לשאוב ממנו מלוא חופניים, כדי להצליח בלימוד התורה.

אני תמיד חושב על זה בליל שבועות, אני לומד עם הילדים שלי, ילד צעיר בן תשע או עשר, באמצע השנה כשאתה רוצה ללמוד איתו תורה, הוא מתחיל בשמחה, אבל אחרי רבע שעה או חצי שעה הוא כבר מתעייף ורוצה ללכת לשחק. אתה מרגיש ש'נגמרה לו הבטריה'.

אבל בחג השבועות זה לא כך. אתה יכול ללמוד עם הילד שלוש וארבע שעות והוא לומד בשמחה ובהתלהבות. גם אנשים מבוגרים, רבים מהם מתקשים ללמוד ברצף באמצע השנה, ובחג השבועות פתאום הם לומדים בשמחה ובהתלהבות עד אור הבוקר, והם לא מרגישים איך שהזמן עובר במהירות.

איך זה קורה?

זה קורה כי בחג השבועות יורד השפע העצום של קבלת התורה. צריך רק לפתוח ספר וללמוד, והקדוש ברוך הוא מצידו כבר נותן לנו שכל וחשק ללמוד תורה.

זה מה שאנחנו צריכים לדעת לפני החג. זה מה שאנחנו צריכים לדעת גם במהלך החג עצמו.

 

שבת שלום וחג שמח לכל בית ישראל.

איך עושים חג צמוד לשבת

יעקב לוסטיג

 

שמירת השבת היא מצווה חשובה מאוד, וגם שמירת חגי ומועדי ישראל חשובה. זה ברור לכל יהודי מאמין. מה שלא תמיד ברור לכולם זה איך מסתדרים כשיש חג ושבת צמודים יחד, וגם, האם יש הלכות מיוחדות שצריך לדעת לקראת הימים הללו.

השנה יחול חג השבועות ביום ראשון בשבוע, כלומר: הוא יתחיל במוצאי שבת, ויימשך עד יום ראשון בערב.

אז קודם כל צריך לדעת שבמוצאי השבת, בליל החג, יש קידוש מיוחד שעוריכם בכאלו מצבים והוא משולב יחד עם ה'הבדלה' שאנחנו עושים בכל שבוע.

בשונה מהבדלה רגילה, בהבדלה של ליל החג לא מברכים על הבשמים, אבל כן מברכים על הנר, וכמובן על היין.

חכמנו זיכרונם לברכה קבעו את סדר הבכרות לקידוש-הבדלה הזה, וסידרו אותן בראשי התיבות 'יקנה"ז' – יין (ברכת בורא פרי הגפן), קידוש (אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון) נר (בורא מאורי האש) הבדלה (המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך) זמן (שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה).

 

נוסח הקידוש לליל חג השבועות שחל במוצאי שבת (לבני עדות המזרח).

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי אֲדֹנָי מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מֹעֲדֵי אֲדֹנָי אֶל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל:

סַבְרִי מָרָנָן.

ועונים: לְחַיִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם. וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִֹמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָֹשֹוֹן. אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְֹתָּ מִכָּל הָעַמִּים, מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּשִֹמְחָה וּבְשָֹשֹוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. וּבֵין אוֹר לְחוֹשֶׁךְ. וּבֵין יִשְֹרָאֵל לָעַמִּים. וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה הִקְדַּשְׁתָּ וְהִבְדַּלְתָּ. וְהִקְדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

 

מה עוד צריך לדעת?

בכל שבת יש הלכה, לפיה אסור להכין משבת ליום חול. האיסור כולל גם דברים שאין בהם משום חילול שבת. כך למשל מותר לחתוך ירקות לסלט שאתם מתכוונים לאכול במהלך השבת, אבל אסור לחתוך את הירקות, אם כוונתכם לאכול אותם רק אחרי השבת.

הכלל הזה תקף גם כשאחרי השבת מגיע מיד חג.

ולכן, אסור להכין במהלך השבת, שום דבר לכבוד חג השבועות. בין אם מדובר בהכנת מאכלים, ובין אם בסידור השלחן לקראת סעודת החג וכדו'.

על אחת כמה וכמה יש להיזהר מאוד שלא לעשות שום מלאכה בשבת לצורך החג, שבכזה מקרה בוודאי יש איסור חמור של חילול שבת חלילה וחס.

כמו"כ אסור להדליק את נרות החג לפני צאת השבת, יש להמתין עד שיהיה וודאי לילה, ורק אז אפשר להתחיל להכין את הנרות להדלקה בליל החג, כשכמובן הלדקת הנרות צריכה להיעשות באמצעות העברת אש דולקת מנר שדולק עוד מערב השבת, ואסור להדליק אש חדשה במהלך החג בשום אופן.

לכן חשוב מאוד לזכור ולא לשכוח, להדליק מערב שבת נר שידלק לפחות 26 שעות, כדי שנוכל להדליק ממנו את נרות החג אחרי השבת, וכן נוכל להשתמש באש שלו כדי להבעיר את הכיריים ולבשל לכבוד החג.

זה נכון שמותר לבשל אוכל בחג?

יעקב לוסטיג

 

אז החג כבר כאן, והוא מביא אתו ימים שבהם אסור לעשות מלאכה, בכל חג יש ימים שבהם המלאכה אסורה, לדוגמא בחג הפסח החג הראשון שבו אנו חוגגים את ליל הסדר, והחג האחרון המכונה 'שביעי של פסח', שבו אנו חותמים את שבעת ימי הפסח, הכוללים חמישה ימים של 'חול המועד' בין שני החגים האמורים. חג השבועות לעומת זאת, הוא חג בן יום אחד והמלאכה בו אסורה.

מה ההבדל בין שבת לחג? אין הרבה הבדל! בשניהם אנחנו צריכים להימנע ממלאכה, אסור להדליק אור או להשתמש בטלפון ובמחשב, אסור לכתוב, אסור לנסוע במכונית ועוד ועוד.

ובכל זאת יש הבדל אחד גדול מאוד בין חג לשבת.

התורה הקדושה כותבת לנו במפורש, שבימי החג מותר לעשות מלאכה לצורך הכנת 'אוכל נפש', כלומר אוכל לצורך סעודות החג. בשבת אסור אפילו לחמם על האש אוכל שהתבשל לפני החג, אבל בחג מותר לקחת עוף מהמקפיא, להכניס לסיר ולבשל אותו על אש גבוהה.

עם זאת, ישנן הלכות רבות שצריך לדעת כשבאים לבשל אוכל בחג, ולכן כדאי מאוד שמי שאינו בקי בהלכות הללו על בוריין, לא יבשל בחג, אלא יקפיד לעשות את הבישולים מערב החג, בדיוק כמו שעושים בערב שבת.

אז בואו נסכם בקצרה ובתמצות את ההלכות הקשורות לנושא זה:

קודם כל חייבים לדעת שכל ההיתר לבשל בחג הוא רק כשהחג חל ביום חול. אם החג חל בשבת קודש, אסור לבשל ואסור לעשות שום מלאכה, בדיוק כמו בשבת רגילה. בחג הפסח של שנת תשע"ו (2016), החג הראשון חל בשבת ולכן אסור לעשות בו שום מלאכה שאסור לעשות בשבת. החג השני חל ביום שישי, ולכן מותר לבשל רק בחג השני.

מותר לבשל בחג רק על גבי אש שהיתה דלוקה מערב החג. אסור להדליק בחג אש חדשה!!

עם זאת, מותר להעביר מאש דולקת ולהדליק להבה נוספת. כך אנחנו יכולים להדליק מנר אחד עוד ועוד נרות כדי להאיר את הבית, וכך גם יש נשים הנוהגות להדליק את נרות החג בלילה אחרי שחוזרים מבית הכנסת ולפני שמקדשים על היין, למרות שבשבת חייבים להדליק את הנרות מבעוד יום, לפני שהשמש שוקעת והשבת נכנסת.

צריך להיזהר מאוד שלא לכבות את האש אחרי הבישול או במהלכו. מותר להקטין את הלהבה באמצעות וויסות קצב הבערה של הכיריים כדי שלא יישרף התבשיל, אבל אסור להקטין את הלהבה לצורך אחר, כמו שיקולי חיסכון בעלויות הגז וכדומה, וכן אסור לכבות את האש בשום אופן. כשמשתמשים בגפרור כדי להעביר אש מהנר הדולק מערב החג אל מבער הגז במהלך החג עצמו, צריך להניח את הגפרור על השיש או על צלחת, ולתת לו להיכבות מעצמו. כשמסיימים לבשל, יש להשאיר את מבער הגז דלוק עד מוצאי החג, ורק אז לכבות את האש.

כיום יש פתרונות טכנולוגיים לנושא כיבוי הגז בחג, ואפשר לקנות לפני החג 'שעון גז' שמכוונים אותו מראש והוא כבה בשעה שמגדירים לפני שמדליקים את האש. כך אפשר לכוון את השעון שיכבה בעוד שעה או שעתיים, ורק לאחר מכן להדליק את האש, ולבשל עליה, כשבסיום הבישול אנחנו משאירים אותה דלוקה עד שהשעון מכבה אותה מעצמו.

למרות שמותר לבשל ואפילו להעביר אש במהלך החג לצורך בישול 'אוכל נפש', אסור לעשות מלאכות צדדיות. אסור להדליק את האור במטבח כדי שנוכל לראות ולבשל. אסור להשחיז את הסכין במהלך החג כדי שיהיה קל יותר לקצוץ את הירקות, וכן אסור לעשות כל מלאכה אחרת שאינה קשורה באופן ישיר לבישול האוכל.

אסור להדליק מכשירי חשמל לצורך הבישול, כמו תנור, מיקרוגל, טוסטר וכדו'. אבל אפשר לכוון שעון שבת שידליק את התנור לבוקר של יום החג, כדי שנוכל להכניס לתוכו דגים או בשר וכדו' לצורך אפייה, ובלבד שלא נבצע בידיים שלנו פעולה חשמלית במהלך החג אלא רק באמצעות שעון שבת שהוגדר לשעה המתאימה עוד מלפני החג.

חשוב מאוד לדעת: ההיתר לבשל אוכל נפש הוא רק לצורך מי ששומרים את החג כהלכתו. אסור לבשל בחג לצורך מי שמחלל את החג, נוסע ומשתמש במכשירים חשמליים וכד'. אפילו אם רק אחד מבני הבית אינו שומר שבת וחג, אסור לבשל בחג אם הוא משתתף בסעודות, ובכזה מקרה יש להקפיד לבשל את כל האוכל מלפני החג.

האם מותר לעשן בחגים? עיינו במאמר מיוחד העוסק בשאלה זו