אז מה למדתי מביבי נתניהו וחיסוני הקורונה?

אז מה למדתי מביבי נתניהו וחיסוני הקורונה?

אוהד אטינגר

 

מכירים את אלברט בורלא?

כנראה שלא…

אם הייתם שואלים אותי מי זה אלברט בורלא לפני 30 שנה, הייתי אומר לכם שהוא וטרינר יהודי המתגורר ביוון מאז לידתו,

ואין לו דבר אחר בעולמו מלבד הטיפול בבעלי חיים. אבל מאז כבר התנפצו גלים רבים לחופיו של האוקיינוס,

ובורלא עקר מיוון, ומתגורר כיום לסירוגין בשבע מדינות שונות.

ולמה אנחנו מדברים עליו? כי הוא המנכ"ל של יצרנית החיסונים 'פייזר', שהיא למעשה יצרנית תרופות ותיקה ומוערכת מאוד,

ובאחרונה זכתה לתהילת עולם כשהיתה ליצרנית המובילה בעולם של החיסון לנגיף הקורונה.

בראיון לערוץ 12 סיפר בורלא קצת על ההחלטה שלו לספק לישראל חיסונים לפני כל המדינות האחרות בעולם.

"ידענו שיהיה טוב עבור האנושות אם תיבחר מדינה אחת שבה נוכל להדגים מה חיסון האוכלוסייה יכול לתרום

לבריאות האנשים בה, וגם לכלכלה – כי ניתן יהיה לפתוח מחדש את המשק", אמר בורלא.

"כמובן ששוחחתי עם כמה ראשי מדינות, ביניהם עם נתניהו, והוא שכנע אותי שישראל היא מקום עם תנאים נכונים לניסוי".

בורלא מנה את הסיבות בגללן בחרה 'פייזר' בישראל כמדינת הפיילוט לפרויקט החיסונים העולמי:

האוכלוסייה הקטנה יחסית, מערכת הבריאות ואיסוף הנתונים באמצעות קופות החולים-

"לא להרבה מדינות יש מערכת כזו", וציין גם את הניסיון הישראלי בניהול משברים בגלל המצב הביטחוני בו היא נמצאת.

"הימרנו על ישראל, אנחנו שמחים מאוד כי האופן שבו ביצעתם את זה הוא מעבר למה שדמיינו".

בורלא התייחס לביטול ביקורו בישראל: "רציתי מאוד להגיע השבוע בגלל יום השנה למגיפה, שחל היום.

התכוננו לזה זמן רב. אני חשבתי שזה יהיה מדהים אם אגיע קודם כול למדינה שאני אוהב,

אני הרי יהודי וישראל היא מקלט עבור היהודים, לכולנו יש קשר מיוחד אליה, וגם התאריך.

אבל הנסיעה הייתה די מסובכת, כי היא לא הייתה אמורה להיות רק לישראל אלא גם למדינות אחרות.

הלוגיסטיקה לא הייתה מושלמת, אז החלטנו שאני אשאר פה (בארה"ב)".

אבל המשפט שתפס אותי בכל הראיון שלו זה המשפט הבא: "שוחחתי עם כמה ראשי מדינות",

הוא הסביר על תהליך קבלת ההחלטה לאיזו מדינה לספק חיסונים לפני האחרות,

"נתניהו שכנע אותי שאצלכם יש תנאים נכונים לניסוי, התרשמתי מהאובססיה שלו".

שמעתם? נתניהו היה אובססיבי לחיסונים וקיבל אותם.

יש פתגם כזה שאומר "אין דבר העומד בפני הרצון". יש הטוענים שאין לפתגם הזה מקור ברור,

בוודאי לא בדברי חז"ל, אבל אין ספק שהרצון אכן משפיע באופן משמעותי במיוחד על התוצאות של המעשים שלנו,

וככל שאדם רוצה יותר להגיע ליעד מסוים, כך הסיכוי שהוא אכן ישיג את מבוקשו גדול יותר.

מה זה אומר עלינו? שאנחנו צריכים לרצות, ואנחנו צריכים גם לנתב את הרצונות שלנו למקומות הנכונים.

חשבתם להתחיל להתחזק קצת ביהדות? לבחון אולי ברצינות לקיום מצוות? זה הזמן וזו הדרך, קבלו החלטה! ורוצו עם זה.

זה מאוד קל לומר את הדברים האלו, וקשה מאוד לבצע אותם בפועל, אבל אנחנו תמיד חייבים להתחיל, לא?

אז יאללה, בואו נתחיל ונשתדל לכוון את הרצונות שלנו למקומות הטובים והמועלים לנו, וגם לזולתנו.

אם אתה לא רוצה להיות רשע, אל תגור על יד רשעים

אם אתה לא רוצה להיות רשע, אל תגור על יד רשעים

יעקב א. לוסטיגמן

 

דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג

כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים

תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא

ילמוד ממעשיהם… וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים

בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים.

ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו

זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני

החולי, ישב לבדו יחידי…

ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אל אם כן נתערב עמהן

ונוהג במנהגם הרע, יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים.

(יד החזקה להרמב"ם, הלכות דעות, פ"ו ה"א)

 

ההשפעה החברתית על התנהגותו של האדם, ידועה ומוכרת לנו מאז ומתמיד.

זה לא דבר חדש. כולנו יודעים שהצרפתים נוהגים לדבר בקול, הגרמנים מאוד

מאופקים ומנומסים, הדרום קוריאנים אף פעם לא מתלוננים על כאב, והארגנטינאים

מחבקים כמעט כל אדם שהם פוגשים…

הסיבה לכל אלו היא תרבותית – סביבתית. קח תינוק גרמני ותגדל אותו בצרפת…

התוצאה תהיה גרמני עם אופי צרפתי. כך גם לגבי אמריקאי שתגדל באוסטרליה או

רוסי שתגדל באיראן. כלומר, זה לא עניין גנטי, זה לא עניין של מורשת, ואפילו לא

עניין של חינוך, ההתנהגות הזאת היא השפעתה של הסביבה, ולכן אנשים מגבשים

את האישיות שלהם, במידה רבה בהתאם לאופייה של הסביבה בה הם חיים.

אבל הרמב"ם מדבר על משהו יותר עמוק. הוא מדבר לא רק על תרבות וצורת דיבור,

הוא מדבר לא רק על דפוסי התנהגות ונורמות שונות.

הרמב"ם מדבר על הדעה של האדם. דעותיו בנושאים שונים. אדם שנמצא בחברה

מסוימת יאמין באמונה שלמה בשורה של עניינים שונים בהתאם לדעתם של שאר

חברי הקהילה. אם הוא יעבור דירה וישתלב בחברה אחרת, יתברר לנו שגם דעותיו

השתנו בהתאם. ולכן אומר הרמב"ם, אם אתה לא רוצה להיות רשע, אל תגור על יד

רשעים או לפחות אל תתחבר ותדבר איתם. התרחק מהם, שמור על בדידות, ואם אין

ברירה תגור לבד במדבר, ובלבד שלא תיתן לאחרים להשפיע לרעה על דעתך.

אבל כאן אנחנו כבר תוהים האם אכן כך הם פני הדברים? וכי אני עלול לשנות את דעתי

בנושאים שונים באופן כל כך דרמטי, רק בגלל שהחברים שלי חושבים כך?

מסתבר שכן!!!

בעיקר בגלל שככה כותב הרמב"ם ואנחנו מאמינים לו שהוא יודע מה הוא אומר.

אבל גם בגלל מה שראינו בתקופה הנוכחית, תקופת הקורונה. שימו לב שההתייחסות

למחלה משתנה בהתאם למקום בו האדם מתגורר. מי שגר באזור שבו כולם מקפידים

ושומרים יותר על ההנחיות, יאמין בכל לבו שאסור לו לצאת מהבית מבלי לעטות על פיו

ואפו מסכה, הוא ישטוף את הידיים כמה פעמים ביום, יימנע לחלוטין מכל התקהלות

בעייתית, וגם לא ייכנס לחנות שיש בה יותר מדי לקוחות לדעתו.

לעומתו, מי שגר באזור שבו כולם מזלזלים בחומרת הסכנה או לפחות חצי מזלזלים

גם ההתנהגות שלו תהיה משונה. אפשר לראות בירור את עמדתם של אנשים משתנה

ממדינה למדינה, מעיר לעיר, מרחוב לרחוב ומשכונה לשכונה.

למה? כי החברה משפיעה לא רק על ההתנהגות שלנו, אלא גם ובעיקר על הדעות שלנו.

רשע

מה למדתי משגב הראל שהסכים להיות 'שפן הניסויים' של החיסון

מה למדתי משגב הראל שהסכים להיות 'שפן הניסויים' של החיסון

יעקב א. לוסטיגמן

 

אחד הרגעים המרגשים של השנה האחרונה היה כשבחור בשם שגב הראל,

התנדב להיות האדם הראשון שמקבל את החיסון הישראלי לקורונה, בשלב

הראשון של הניסוי. הוא בעצם הסכים לסכן את עצמו כדי לסייע בפיתוח החיסון

ולאפשר למדענים להתקדם ולהציל בעזרת ה' את חייהם של אנשים רבים בזכות

החיסון. התקשורת עסקה בו, ראש הממשלה המקורי וגם זה החליפי באו לבקר

אותו, הוא הצטלם איתם ועם כל המי ומי, והתהלך בהרגשת חשיבות,

הוא הראשון שקיבל את החיסון הישראלי, וכי קלה היא בעיניכם.

אכן, אין ספק שהוא ראוי לשבח על החלטתו ועל אומץ לבו להיות 'שפן הניסויים'

של החיסון, בזמן שאנשים אחרים מפחדים לקבל חיסון גם אחרי שמיליונים כבר

התחסנו ולא קרה להם דבר וחצי דבר… רק אחרי מספר חודשים התברר לשגב

הראל, שבעצם הוא בכלל לא קיבל חיסון… מסבר שכשעושים ניסוי, מקפידים

המדענים תמיד לבדוק את תוצאות הניסוי אל מול קבוצה נגדית שמשתתפת בניסוי

אבל לא מקבלת את אותו הטיפול.

פלצבו

 

במקרה של חיסונים, נותנים לחצי מהמתנדבים חיסון אמיתי, ולחצי השני נותנים

חיסון דמה, בשפה הרפואית הוא מכונה 'פלצבו'. לוורידים של שגב הראל החדירו

את ה'דמה' זה הכל.

אבל מדובר במידע סודי שאפילו הרופאים אינם יודעים בשעת מעשה אם מדובר

בחיסון אמיתי או לא. הם רושמים רק את המספר הסידורי של החיסון, וכשמגיעות

תוצאות הניסוי ולאחר שנאספים כל הנתונים, או אז הם בודקים מי הוא זה ואיזה

הוא שקיבל את החיסון האמיתי ומי קיבל את ה'פלצבו', או אז הם יודעים להשוות

בין הנתונים.

כל זה נועד כדי למנוע מניפולציות וכדי למנוע מצב שבו בעלי העניין ינסו להשפיע

בצורה לא טבעית על תוצאות החיסון באמצעות הדבקה מכוונת של המחוסן או כל

דרך אחרת. כמובן שאכזבתו של הראל היתה גדולה, אבל אנחנו יכולים ללמוד מכך

מסר חשוב לחיים… לפעמים אנחנו חיים ב'נדמה לי'. אנחנו מקבלים מכה ונדמה לנו

שהיא כואבת, או להיפך, אנחנו מקבלים מכה והיא בכלל לא כואבת כי באותו רגע לא

הרגשנו בה.

ידוע הסיפור אודות השניים שישנו בחדר משותף בבית מלון, ובלילה הלין אחד מהם

שקר לו וסגר את החלון, השני טען שחם לו ופתח את החלון, וכך המשיכו השניים

להתקוטט, זה סוגר וזה פותח, עד שעלתה חמת זעמו של האחד, זרק נעל על זולתו

וקול ניפוץ הזכוכית בישר להם שהחלון בעצם נשבר ולכן אי אפשר לסגור אותו.

במשך כל הלילה המשיך האחד לילל שקר לו ואם רק היה יכול לסגור את החלון

היה עושה זאת וישן בשלווה, והאחר השמיע גרגורים של הנאה ממשב הרוח

הקריר שבוקע מהחלון המנופץ ומלטף את פניו. כשהאיר הבוקר הם גילו

לתדהמתם שהחלון נותר סגור ואטום, והזכוכית שהתנפצה, היתה של

המראה הגדולה שהיתה תלויה לצד החלון. מסתבר שלא היה לאיש קר,

ולחברו לא היה נעים, רק הדמיון גרם להם להרגיש כך. ואם זה נכון בגשמיות,

על אחת כמה וכמה ברוחניות. כמה פעמים שקוע האדם בצער גדול על מה

שהפסיד כביכול או על מה שהיה יכול להרוויח ולא הרוויח, וכן שמחה על דברים

של מה בכך, כשבעצם כל זה הוא מכוחו של הדמיון בלבד. אז אם לדמיון יש כזה

כח עצום להשפיע עלינו ועל הרגשות שלנו, בואו נשתדל לפחות להשתמש בו

לדברים מועילים ולא חלילה להפוך אותו לגורם המעכב את הצמיחה הרוחנית שלנו.

איך טסים לארץ גושן כאשר אין טיסות ואין לאן לברוח מהקורונה?

איך טסים לארץ גושן כאשר אין טיסות ואין לאן לברוח מהקורונה?

 

פעם כשהיו בעיות בארץ היו ישראלים שהשתעשעו בחלומות לטוס לחו"ל או לרדת מהארץ.

הם חשבו לעצמם ששם, בעולם הגדול, אין פיגועים, שם יש עבודה ופרנסה בשפע, ושם הכל

בחינם. כולנו אוהבים לחלום על ארץ דמיונית שיש בה רק רווחה בלי צרות ובלי בעיות, בלי

מחלות ובלי מגיפות, אבל כולנו יודעים שלכל מקום יש את הצרות והבעיות שלו.

היום המציאות שונה. היום אין לאן לברוח מהקורונה ומכל השיגעון ששוטף את העולם . קשה

אפילו לחלום או לדמיין את המקום המושלם לברוח אליו. המציאות השתנתה. אבל האדם לא

השתנה. הרצון של האדם לברוח אל מחוזות הדמיון בחיפוש אחר מפלט מהמציאות הקשה –

נשאר כשהיה לכן אנחנו רואים נהירה של רבבות אנשים למדיה מוסלמית מדברית בתקוות

שווא למציאת שלווה וקורת רוח. אז היום ברצוני להפנות את כל מבקשי השלווה והחופש אל

המקום האמיתי שעונה על מבוקשם. אל המקום האמיתי שבו אין שום צרות ובעיות. אל

המקום האמיתי שבו יש רק שקט ביטחון ושלוות אמת. וגם אם לא כולכם יודעים איך

להגיע לאותו המקום. אני מוכן להראות לכם את הדרך.

 

וולקום טו גושן לנד

 

המקום הזה נקרא "ארץ גושן". חבל ארץ קסום בארץ מצרים העתיקה. זה היה מקום

מגורם של בני ישראל. וכמו שאצלנו פרצה מגיפה משום מקום והביאה עלינו שנת

בלהות – כך גם אז במצרים, גם בסיוטים שלהם הם לא העלו על דעתם איזו שנה

מחכה להם, שנה של עשר מכות שזעזעו את כל מצרים, מכות שהרסו להם את

הכלכלה ,את הבריאות ואת כל הביטחון האישי . שנה מטורפת

מצרים הייתה המקום הלא נכון להיות בו באותה שנה. אבל למרבה ההפתעה היו כאלה

שאותה שנה גרועה ומסויטת עשתה להם רק טוב. לא זו בלבד שהכל "עבר לידם" כאילו

זה לא נוגע אליהם בכלל. אלא זה גם שיפר להם את כל התחומים בחייהם. היו אלה

היהודים בארץ גושן… התורה מספרת לנו בכמה מקומות על ההבדלה הברורה והחדה

בין  המצרים לבין היהודים:  "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה

לבלתי היות שם ערוב, למען תדע כי אני ה  בקרב הארץ. ושמתי פדות בין עמי ובין עמך

למחר יהיה האות הזה".

וגם בהמשך כתוב "רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל לא יהיה ברד". חכמים מרחיבים

מאות בתיאור ההבדלה הברורה שהייתה גם בכל שאר המכות. הדוגמא הבולטת ביותר

היא במכת דם שאפילו אם מצרי ויהודי שתו מכוס אחת- זה שתה מים וזה שתה דם.

 

רבותי ההיסטוריה חוזרת.

 

אז תשאלו: איך ההיסטוריה הזאת עוזרת לי כאן ועכשיו? איך טסים לארץ גושן כאשר אין

טיסות ויש חובת בידוד בכל מקום? בשביל מה אתה מספר לנו את כל זה? והתשובה היא

שהתורה היא נצחית". היא לא היסטוריה: וארץ גושן זה לא רק מקום פיזי. אלא זה מקום

רוחני שלא צריך לטוס אליו. בכל מקום שבו אתה נמצא אתה יכול להחליט אם אתה במצרים

או בארץ גושן זה תלוי רק בך!

 

מצרים זה כל העולם הזה שהוא מקום צר לנשמה שלנו. שאוהבת חופש ואוהבת לעסוק

בתכליתה. אם היא נכנעת לעולם הזה ומתחברת אליו- היא משתעבדת למצרים. כי במצרים

גם המצרים עצמם היו עבדים. כפי שקראנו בפרשת ויגש שלמעשה היו כולם עבדים לפרעה.

אך כשיהודי משתעבד לעולם הזה הוא נהיה עבד לעבדים שזו הדיוטה התחתונה ביותר.

אבל כמו שכתוב באותה פרשה, יוסף הצדיק לא רצה שיהיה קשר בין בני יעקב לבין התרבות

במצרים. ולכן בודד את בני ישראל ושם אותם בארץ גושן. ושם יהודה יצר עבורם בתי מדרשות

שבהם יתחברו עם זהותם ותרבותם המקורית והנצחית- ובכך למעשה הוא לא רק שמר עליהם

מההשפעה של התרבות המצרית. אלא שמר עליהם מכל אותה עבדות ושעבוד לעולם הזה.

וכאשר נפטר הדור הראשון  וחלה התרופפות בחומת ההבדלה ובני ישראל לא היו מחוברים

לתרבותם- הם אוטומטית נשלטו על ידי המצרים ונהפכו לעבדים. וגם אז, כל מי שהמשיך

לשמור על הגחלת והיה נאמן לבתי המדרשות שהקים יהודה – לא חלה עליו גזירת השעבוד

ולכן שבט לוי היו חופשיים גם בשיא תקופת העבדות. אך כאשר משה רבינו הגיע והזכיר

לעם ישראל את צוואתו ודרכו של יוסף והזכיר להם את מקורם ואת אלוקיהם- הם התחילו

להשתחרר מהתרבות המצרית וברגע שרק החליטו להתנתק מתרבות מצרים- הם כבר

היו לגמרי מחוץ לעולם המצרי.מצרים כולה עלתה בלהבות, התפתלה בכאבים ודיממה

מבחינה כלכלית בריאותית וחברתית, ואילו היהודים פרחו ושגשגו. הם יצאו לגמרי

מהעבדות והשליטה המצרית וכבר במכת דם התעשרו עושר רב רק ממכירת מים

בארץ שכולה מים!

 

בארץ ההשגחה

 

מה המסר של כל זה אלינו בפרט בתקופה זו? כאן בעולמינו מתנהלות שני מציאויות

מקבילות שאין שום קשר ביניהן: מציאות אחת של ארץ מצרים. כלומר שליטה מוחלטת

של כוחות הטבע שהם לכאורה קובעים הכל. כך רוב העולם רואים את העולם הזה.

זה עולם שבו האדם הוא כגרגר אבק מול הקוסמוס, מציאותו מוטלת בספק וכל

חיידק ווירוס מאיימים על קיומו. איזו משמעות יש לחיים אילו ? משמעות של עבדות

נרצעת אל מציאות אכזרית. אבל ישנה גם מציאות אחרת. ישנם אנשים שחיים במערכת

קיום שונה לחלוטין, חיים במציאות של אמונה והשגחה. עולם של תורה ואמונה שחי ונושם

ומתקיים בלי קשר לחוקי הטבע. עולם שבו הורים מגדלים ילדים ומחתנים אותם בלי שעבוד

לעבודה מצאת החמה עד צאת הנשמה. תשאל כל אברך איך הוא חי- זה לא על פי חוקי

הטבע ולא על פי כללים של עולם הטבע המוכרים לרוב העולם.

הבחירה להחליט איפה אתה חי – נתונה בידיים שלך בלבד. אם אתה מאמין בטבע- השם

נותן אותך בשליטת הטבע, בשליטת הסטטיסטיקה, בשליטת הנגיפים .אבל אם אתה מאמין

באמת בהשם   אתה עולה מעל כל חוקי הטבע, מעל כל חוקי הרפואה ואתה נכנס לעולם

מופלא של השגחה פרטית , עולם שבו אין שום דאגה ושום צרה וחוסר, עולם של ביטחון

אמיתי, אתה מרגיש מוגן ורגוע באמת כי אתה בידיים הטובות ביותר ויקרה לך אך ורק

הטוב יותר  ולתיקון שלך ולנשמה שלך ולמילוי תפקידך ותכליתך בעולם הזה!

ביציאת מצרים לא יצאנו רק ממצרים הפיזית ולא השתחררנו רק מהשעבוד הפיזי.

אלא ביציאת מצרים השם הכניס אותנו לעולם המופלא של ההשגחה , לארץ החלומות

האמיתית. לארץ המושלמת של האמונה שהיא ורק היא המתכון ליציאה מעבדות לחיים

של משמעות.

 

 

(מתוך עלון חוט של חסד – וארא תשפא)

 

 

תקלטו לרגע מה החוקרים עשו עם החיסון הזה – חובה לקרוא כדי להבין

תקלטו לרגע מה החוקרים עשו עם החיסון הזה – חובה לקרוא כדי להבין

מאת: יצחק יעקבסון

 

"פעם נסע הרב שטיינמן לשוויץ", מספר הגה"צ רבי שמעון גלאי שליט"א.

"כדרכו לא הרים הגראי"ל את עיניו אל מחוץ לד' אמותיו ולא התבונן בכלל

בנופים היפים שהקיפו אותו… "אמרו לו מלוויו, "אולי הרב יסתכל קצת,

הרב יראה 'מה רבו מעשיך ה'… רואים את הרי אלפים היפים כל כך".

"הצביע הרב שטיינמן על הגוף שלו, "כדי לראות 'מה רבו מעשיך', הוא אמר,

"אני לא צריך לראות את הרי האלפים. אני רואה את זה פה! בגוף שלי.

כמה ניסים ונפלאות יש בגוף שלי!!!".

ואכן, ככל שהמדע ובפרט מדע הרפואה הולך ומתפתח עם השנים, אנו לומדים

לדעת עד כמה מתוחכם ומתוכנן הוא גוף האדם, ומי שעיניו בראשו מבין אל נכון

כי כזאת תוכנית עמקנית, עם מפרט טכני עשיר כל כך, וסנכרון מלא בין כל חלקי

הגוף, שמירתו במידת חום שלא תהיה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי, ועטיפתו

במעטה של עור דקיק להגנה מפני מפגעים חיצוניים תוך שמירה על רגישות

גבוהה למתחולל מסביב, כל אלו הם פרי יצירה מופלאה שאין אדם בעולם

המסוגל לה, ורק בורא כל עולמים יכול היה ליצור כמותה. שיעורים באמונה,

אפשר למצוא אם כן בכל ספר רפואה למתחילים, ובעצם בכל ספרי מדעי,

חדש או ישן.

אבל החיסונים לקורונה, אלו של חברת 'פייזר', המדוברים בימינו, מהם אנו

יכולים ללמוד פרק נוסף ועמוק במיוחד באמונה בקב"ה, בראותנו עד כמה

התכנון של גופנו מפורט כל כך, וכיצד הצליחו גדולי המדענים, לפצח בעמל

וביגיעה שנמשכו עשרות שנים, משהו קטן ביותר מנפלאות הבורא, ובכך גילו

את הצופן שמסייע להביא להתחסנות של הגוף בפני הנגיף.

וזאת יש לדעת ,החיסון של 'פייזר' וגם זה של 'מודרנה', אינו ככל החיסונים

שהכרנו בשנים עברו, כי החיסונים ההם עבדו בדרך של החדרת נגיף מומת

או לחלופין נגיף חי-מוחלש, לגוף האדם, ועל ידי כך לומד הגוף להתגונן בפני

הנגיף, לכשיגיע הנגיף החזק והמסוכן יותר.

החיסונים החדשים עובדים בדרך של תמרון המערכת הביולוגית של הגוף,

שתזהה מעת קבלת החיסון (לאחר כעשרה ימים מקבלת מנת החיסון השנייה),

את הנגיף, ותדע איך לחסל אותו במהירות שיא.

לשם הבנת הדברים ציטטנו קטעים מתוך מאמרו המחכים והמופלא של ד"ר רועי צזנה,

(ב'הידען')שמנסה להסביר את הנושא המדעי המורכב כל כך, בשפה פשוטה שאותה

יבינו גם מי שאינם בקיאים במדע הביולוגיה.

"כולם מדברים על חיסוני הרנ"א, אבל מעטים שמים לב למורכבות שלהם", פותח ד"ר צזנה.

"לכאורה, הם פשוטים מאד: החוקרים מזריקים לגוף צוללות זעירות המכילות בתוכן גדיל

רנ"א. התאים באזור בולעים לתוכם את הרנ"א, שנותן להם הוראות לייצר את אחד מחלבוני

הווירוס ולהפריש אותו לזרם הדם. מערכת החיסון לומדת להכיר את אותו החלבון, וכאשר

מגיע הווירוס עצמו ומנסה להתפשט בגוף, מערכת החיסון המנוסה בולמת אותו מיד.

"פשוט, נכון?

"למעשה, מדובר בהישג שמסתמך על עשרות שנים של מחקר בביולוגיה, שהתכנסו

כולם במולקולה פשוטה אחת: אותו גדיל רנ"א שמוחדר לתאים.

"כדי להבין את המורכבות של ההישג, אנחנו צריכים לדבר קודם קצת על רנ"א".

 

מי אתה, רנ"א?

 

"אל תתבלבלו", כותב ד"ר צזנה, "דנ"א ורנ"א הן שתי מולקולות שונות מבחינת

התפקיד שלהם. הדנ"א מכיל את הוראות ההפעלה של התא כולו, ומוחבא ומוגן

היטב בתוך גרעין התא. זהו ספר המתכונים של התא, שמכיל אלפי עמודים. כל

עמוד מכיל מתכון אחד ליצירת חלבון שיעשה פעולה מסוימת בתא.

כשהתא צריך לממש את אחד המתכונים האלו, הוא אינו מוציא את כל הדנ"א אל

מחוץ לגרעין כדי לעשות זאת. זה מסוכן! לכן, הוא רק מעתיק את אחד העמודים

למולקולה שנקראת רנ"א-שליח, והיא יוצאת מהגרעין, ושם קוראים אותה מכונות

זעירות שמתרגמות את ההוראות שבה לחלבון שלם. אם אתם רוצים אנלוגיה

שקשורה יותר לעולם המחשוב, הדנ"א הוא ההארד-דיסק הנייד של התא.

הרנ"א-שליח הוא זיכרון ה- RAM, שעושה את הפעולות הקטנות והמהירות,

ומתפרק במהירות לאחר שעשה את העבודה.

"עכשיו, בואו נדבר על הרנ"א לרגע. כל מולקולת רנ"א בנויה משרשרת של

מולקולות קטנות שמחוברות זו לזו. אבל אם נמשיך באנלוגיה הקודמת, עדיף

לחשוב על הרנ"א כעל עמוד אחד מלא באותיות.

יש ארבעה סוגי אותיות ברנ"א, שכל אחד מהם מייצג מולקולה אחרת. אלו הן

A, C, U ו- G. זהו. באמצעות ארבע האותיות האלו, מעביר גדיל הרנ"א את

ההנחיות ליצירת חלבון מורכב. זוהי שפת תכנות, למעשה, עם ארבע אותיות בלבד.

"תקלטו לרגע מה החוקרים עשו עם החיסון הזה:

הם תכנתו בשפה של התא עצמו. בשפת החיים. הם התייחסו לתאים שלנו כאל מחשב,

והחדירו לתוכם הוראה שלא הייתה קיימת בהם בעבר.

"וברשומה הזו אני רוצה לספר לכם קצת על הפקודות בהן הם השתמשו כדי לגרום

לרנ"א לעשות בדיוק את מה שהם רוצים בתא. זוכרים שכתבתי שהרשומה נועדה גם

למתכנתים? אז בבקשה. יש לכם כאן שפת תכנות ביולוגית שמורכבת ממש כמו כל שפת

תכנות ממקור אנושי.

"בואו נצלול לתוך גדיל הרנ"א שהחוקרים פיתחו, ומהן הפקודות השונות שהוא מכיל".

 

הפקודות שבחיסון החדש של פייזר

 

בנקודה זו נותן ד"ר צזנה קרדיט כראוי לניתוח המבריק של ברט הוברט,

שעליו מבוססים המשך דבריו. "אותו חיסון חדש של פייזר", הוא מסביר,

"מורכב מגדיל אחד של רנ"א, עם 4,284 אותיות. וכן, זה הרבה, אבל כל

אחת מהן נחוצה כדי לייצר את החלבון הנכון.

"שתי האותיות הראשונות באותו רנ"א הן GA. זה נשמע כמו פרט מידע שולי,

אבל הוא חשוב. כשמולקולת רנ"א מתחילה בשתי האותיות האלו, התא מקבל

זאת כמסר, או סוג של תעודת זהות. GA מבהירות לתא שהרנ"א הזה הגיע

מהגרעין, ושאפשר לסמוך עליו. החוקרים פשוט עשו 'האקינג' (פריצה ממוחשבת)

כדי לרמות את התא.

"החלק הבא בגדיל הרנ"א חשוב במיוחד. הוא נקרא (ואני מפשט דברים כאן) –

"אזור שאינו מתורגם" – ונראה כך –

GAAΨAAACΨAGΨAΨΨCΨΨCΨGGΨCCCCACAGACΨCAGAGAGAACCCGCCACC

"רגע אחד, תאמרו עכשיו. מה עושה כאן האות פסיי היוונית? האם לא סיפרת לנו

שיש רק ארבע אותיות – ACUG? "כן, אבל כמו שאמרנו: החוקרים עושים האקינג

למערכת ההפעלה של התא. כשהתאים נחשפים לרנ"א ממקור זר, הם לא מוכנים

להתמסר לו ככה סתם. יש להם סוג של מערכת אנטי-וירוס פנימית, שהורסת כל רנ"א

שיש חשד לגביו.

"כדי להתמודד עם הבעיה המסוימת הזו, החוקרים החליפו את אות ה- U שברנ"א,

במולקולה דומה בשם פסיי. כשהאנטי-וירוס התוך-תאי מעיף מבט ברנ"א ורואה את

המולקולה הזו, הוא מחליט שהיא בסדר אחרי הכל, ונותן לה להמשיך במלאכתה.

למה? ככה. אל תתווכחו עם האנטי-וירוס של התא. אבל אני כבר רוצה להרגיע אתכם:

וירוסים אינם מסוגלים להחליף את ה- U בפסיי, כך שהם אינם יכולים לרמות את התאים

באותה הדרך. "נחזור לאזור הלא-מתורגם. הוא מכיל 51 אותיות, ואתם יכולים להתייחס

אליו כאל הכותרת שעל העמוד. אתם יודעים שהחלק הכי חשוב בכל סיפור, הוא הכותרת.

היא זו שמושכת את הקורא. כותרת טובה תמשוך הרבה קוראים. כותרת גרועה תרחיק

אותם. "הכותרת צריכה למשוך את המכונה המשוכללת שנקראת "ריבוזום".

הריבוזום הוא זה שיקרא את העמוד שלנו, יבין את ההוראות שבו ויתרגם אותן לחלבון.

"אבל כדי שהוא בכלל יסכים להתחיל במלאכת התרגום, הוא צריך להימשך לרנ"א

שהחדרנו לתא. הוא צריך למצוא מקום עגינה על הגדיל, ממנו יוכל להתחיל לעבור

על כל שאר האותיות כדי לתרגם אותן לחלבון. זה מה שהכותרת עושה: היא מספקת

לריבוזום נקודת נחיתה. צריך כותרת טובה כדי למשוך ריבוזומים במהירות אל העמוד שלנו.

"איך כותבים כותרת טובה? התשובה ידועה לכל סופר: מעתיקים.

"החוקרים פשוט העתיקו כותרת מרנ"א אחר שאנחנו יודעים מניסיון שמושך ריבוזומים

כמו זבובים לדבש. בזכות הכותרת המועתקת הזו, שאורכה 51 אותיות, הרנ"א יתורגם

לחלבון בקצב מהיר. "ועכשיו שמכונת התרגום שלנו – הריבוזום – התחברה לכותרת

שבתחילת הרנ"א, היא יכולה להתחיל במלאכת התרגום.

"אבל מה היא בכלל עומדת לתרגם?

"מרנ"א לחלבון! הריבוזום יושב על הרנ"א. הוא מתחיל לקרוא את העמוד ולתרגם אותו לחלבון.

"מה פירוש "תרגום"? אמרנו שהרנ"א מורכב מאלפי אותיות. כל שלוש אותיות כאלו

יוצרות מילה אחת. הריבוזום קורא שלוש אותיות, ואז את שלוש האותיות הבאות,

ואז את הבאות וכן הלאה. כל צירוף של שלוש אותיות אומר לריבוזום לתפוס אבן לגו

אחרת, ולחבר אותה לחלבון המתגבש. במילים אחרות, אם הריבוזום עובר על 3,000

אותיות כאלו, הוא ירכיב חלבון שעשוי מאלף אבני לגו. אבני הלגו האלו נקראות חומצות

אמינו, אגב, אבל אנחנו נקרא להן רק אבני לגו כדי לא לסבך את העניין.

"אנחנו רוצים שהחלבון שייווצר יהיה זה שנגיף הקורונה משתמש בו כדי להיצמד לתאים:

חלבון הקרס (spike), וזה באמת החלבון שהריבוזום ייצור. אבל רגע! אנחנו רוצים

שהחלבון יופרש מתוך התא, נכון? תאי מערכת החיסון שמסתובבים בגוף בחיפוש

אחר פולשים, לא ימצאו את אותו חלבון בקלות אם הוא יישאר בתוך התא.

"אז איך מעבירים לתא הוראה להפריש את החלבון החוצה? האותיות הראשונות ברנ"א

שהריבוזום קורא, מתורגמות לקבוצה של אבני לגו שמשמשת כסוג של פתק – תגית –

על החלבון. אותה תגית מבהירה לתא שהוא צריך להפריש את החלבון החוצה. וזה בדיוק

מה שהתא יעשה, ברגע שהריבוזום יסיים להרכיב את החלבון.

"עכשיו שהריבוזום יצר את התגית, הוא ממשיך לקרוא את יתר 3,777 האותיות שבגדיל הרנ"א.

אלו מנחות את הריבוזום להרכיב חלבון שזהה לקרס של הווירוס… אבל עם שינוי קריטי.

"אותו שינוי מתמקד בחמש אותיות ברנ"א שהוחלפו באותיות אחרות.

השינוי הזה גורם לריבוזום לחבר אבן לגו יוצאת-דופן לחלבון: פרולין שמה.

"הסיבה לאבן החדשה הזו היא שבלעדיה, חלבון הקרס שלנו יתמוטט ויקרוס לתוך עצמו.

למה? מכיוון שהוא לא נועד להיות מופרש החוצה מתאים. הוא לא נועד לעמוד בפני עצמו.

במקור הוא היה מחובר לווירוס, שתמך בו ומנע ממנו לקרוס. אבל כשהוא לא מקבל את

התמיכה הזו מהווירוס, הוא פשוט מתמוטט.

"זו הסיבה שהחוקרים מחליפים את אחת מאבני הלגו הרגילות שבחלבון, בפרולין – שהיא

אבן לגו חזקה במיוחד. היא מספקת לחלבון עמוד שדרה חדש, שמונע ממנו לקרוס גם כשהוא

לא מחובר לווירוס. בזכות הפרולין, יעילותו של החיסון משתפרת פלאים.

"בסוף המעבר על אותן 3,777 אותיות, יש לנו סוף-סוף את החלבון שהיינו צריכים. אבל עכשיו

צריך להודיע לריבוזום שהגיע הזמן לעצור את התרגום. שוב, כמו בשפת תכנות בה אנחנו מורים

למחשב לעצור את ההרצה. למזלנו, יש שילוב של שלוש אותיות שמעביר לריבוזום את ההודעה

הזו בדיוק. הריבוזום מגיע אליהן – ועוצר שם.

"וזהו? רק עוד דבר אחד.

"הריבוזום מתנתק מהרנ"א, והחלבון החדש מתחיל את המסע שלו אל מחוץ לתא.

אבל הרנ"א עצמו נותר בתא, ואנחנו רוצים שריבוזומים נוספים יתחברו אליו וייצרו

חלבונים נוספים. אלא שיש בעיה אחת: בכל פעם שריבוזום מתרגם את אותו גדיל

רנ"א, הקצה האחורי של הגדיל נקטע ונזרק. למה? לא ברור. אולי זה מנגנון של

התא שנועד להגביל את מספר הפעמים שחלבון חדש ייווצר. ברגע שיותר מדי

אותיות נופלות מהקצה האחורי, התא מזהה שגדיל הרנ"א הזה הגיע לסוף חייו,

ומפרק אותו. וזה ממש לא מתאים לנו, כאמור, כי אנחנו רוצים שכל גדיל רנ"א

יתורגם לחלבונים רבים.

"אז מה עושים? מרמים את התא, שוב. החוקרים חיברו לגדיל הרנ"א שלנו בערך

מאה אותיות זהות: A, A, A ועוד 97 חזרות על A. זה מין זנב ארוך שיש לרנ"א

וכולו עשוי מאותה אות. בכל פעם שהרנ"א עובר תרגום, חלק מהזנב הזה נקטע.

וזה בסדר גמור ולא מפריע לרנ"א להמשיך להתחבר לריבוזומים נוספים. רק אחרי

עשרות תרגומים לחלבונים, ייעלם הזנב הזה לגמרי, וגדיל הרנ"א הגיבור שלנו

יפורק על-ידי התא. זה סופו של כל גדילון".

 

הגאונות שבבריאה

 

מי שלא זכה להאמין בבורא לעולם, לא יוכל לקרוא את הדברים דלעיל,

בלי שהדבר יערער אותו כהוגן. שימו לב מה היה לנו במאמר המופלא של

ד"ר צזנה:  מעשה תכנות של ממש, שכולו ב'גדיל' אחד של רנ"א, כולל הוראה

לתא להתייחס לרנ"א כאילו הגיע מהגרעין (GA), יצירת כותרת מפתה במיוחד

באורך של 51 אותיות, שמושכת את הריבוזומים כדי שיתרגמו את החלבון,

הנחיה להדפיס תגית שתגרום לתא להפריש את החלבון החוצה, הוראות יצירת

חלבון באורך 3,777 אותיות, עם שינוי קטן שמייצב אותו, יצירת 'זנב' מלאכותי

שמוודא ש'לולאת' התרגום לחלבון תמשיך שוב ושוב, במשך מספר פעמים מוגדר,

וכל זה רק על קצה המזלג.

"כל אחת מההוראות האלו מבוססת על שנים ארוכות של מחקר ועל מאמרים

מדעיים אינסוף", מסכם ד"ר צזנה את המאמר שלו. "עכשיו אתם יודעים איך

תכנתו את החיסון, וגם יודעים להעריך את המורכבות שבתוצר הסופי".

ואנחנו נוסיף על דבריו ונאמר: "עכשיו אתם יודעים להעריך את הגאונות העצומה

הטמונה בפלא האדיר שמכונה בפשטות 'גוף האדם'.

אגב, ד"ר צזנה סבור שבשנים הבאות המדע ילמד לנצל את שפת התכנות הזו,

שנעשה בה שימוש בפעם הראשונה לטובת חיסון לקורונה, ומעתה היא תשמש

למטרות רבות נוספות.

"נשתמש בה כדי לתכנת הוראות שיגרמו לתא לייצר חלבונים חדשים ושונים:

חלבונים שיוכלו להילחם במחלות, לעזור לתאים להתמודד עם פלישת נגיפים,

ואפילו להעביר לתאים הוראות – למשל, לחזור לשלב בו הם יכולים להתחלק שוב,

וכך להצמיח מחדש איברים, ואפילו גפיים שלמות!".

תבקשו סליחה מהרב קנייבסקי!!!

תבקשו סליחה מהרב קנייבסקי!!!

אוהד אטינגר

 

כשהרב חיים קנייבסקי שליט"א, מהבולטים שבמנהיגי הציבור החרדי בעידן הנוכחי,

הורה לפתוח את תלמודי התורה ולחדש את הלימודים למרות החשש מפני הנגיף,

לא נשאר אפילו איש תקשורת אחד שלא מיהר לתקוף ולגנות את ההחלטה הפזיזה והנמהרת לדעתם…

כשהתחלואה בציבור החרדי היתה גבוהה, מיהרו להטיח בחרדים כל עלבון אפשרי.

ואז, אחרי הכל, התברר שבעצם החרדים הם הציבור עם המספר הנמוך ביותר של חולים קשה ביחס למספר החולים הכללי.

אצל החרדים, מקרי התמותה הם בשיעור נמוך מאוד ביחס לציבורים אחרים.

אצל החרדים, כך מסתבר, פיתחו שיטה עצמאית של אשפוז ביתי באמצעות גמ"ח 'חסדי עמרם'

וגמ"חים נוספים שפעלו באותה השיטה, כמו ארגון 'עזרת אחים' בבית שמש ועוד,

והצילו את חייהם של מאות ואפילו אלפי בני אדם, בהם גם חילונים רבים.

דיברו על זה קצת בתקשורת?

קצת!

הסיפור עם 'חסדי עמרם' זכה לכתבה אחת גדולה ועוד קצת אזכורים פה ושם.

את עיקר העיסוק בנושא עשה הציבור, ברשתות החברתיות. הנושא של התמותה הנמוכה והתחלואה הקשה

שנמצאת בשיעור נמוך הרבה יותר, כמעט לא שמעתם בחדשות.

בשבועות האחרונים מתברר שהתחלואה בצבור החרדי, אפילו התחלואה הקלה, גם היא בירידה מדהימה.

תלמודי התורה פתוחים, בתי הספר לבנות גם הם פועלים באופן מלא וללא שום הגבלה, למעט עטיית מסכות על ידי התלמידות ושמירת מרחק. אין שיעורים מרחוק ולא שיחות בזום. כולם באים למוסדות הלימוד יום יום, בתי הכנסת מתפללים בזהירות ככל הניתן, וראה זה פלא… התחלואה במגזר החרדי נמוכה יותר מזו שבמגזר הכללי לפי אחוזים, ואפילו מקדם ההדבקה נמוך הרבה הרבה יותר.

אפילו חברת הכנסת איילת שקד, שאינה חרדית ואינה מייצגת את המגזר החרדי אמרה בכנסת בפה מלא כי "הלימודים בישראל נפתחו בזכות הרב קנייבסקי".

כמה מדברים על זה בתקשורת?

מזכירים את זה קצת, אבל לא יותר מדי. זה לא משהו שאתם תזכרו בעוד חמש שנים,

בשונה מהעובדה שאצל החרדים היו הרבה חולים בתחילת הדרך.

למה? כי ככה זה עובד, כשיש משהו רע לספר על החרדים מספרים את זה שוב ושוב ושוב.

אם יש משהו טוב, שאי אפשר להתעלם ממנו וחייבים להתייחס אליו, מספרים לכם את זה פעם ופעמיים,

וממשיכים הלאה, אל הנושא הבא.

עוד משהו מעניין: כיום התחלואה במגזר הערבי גבוהה פי כמה וכמה באחוזים ממה שהיתה התחלואה גבוהה במגזר החרדי.

אצל הערבים זה מתבטא גם במספרי המתים והחולים הקשה. יותר מ-50 אחוז מהחולים בישראל כיום הם ערבים,

ובתקשורת כמעט לא מדברים על זה. אני לא אומר שמסתירים את זה לגמרי,

אבל זה לא נושא מרכזי כמו שהיתה התחלואה במגזר החרדי.

אז מה המסקנה שאנחנו צריכים לקחת מכל הסיפור הזה? יש לנו שתי מסקנות, וכדאי שנזכור אותן הרבה מאוד שנים.

קודם כל, כשרב גדול בתורה אומר משהו, הוא יודע מה הוא מדבר. אדם צדיק וקדוש כמו רבי חיים קנייבסקי,

יודע מה הוא אומר, ואם הוא אומר לפתוח את תלמודי התורה אז הוא לוקח על עצמו אחריות רוחנית כבדה מאוד.

ערך חיי אדם יקרים לו פי אלף מאיזה פקיד במשרד הבריאות ערך חיי אדם אין לה גבול בתורה, וכל מי שתקף את הרב,

ראוי שיעלה היום לשידור בכלי התקשורת ויבקש את סליחתו, בדיוק כמו שהוא ידע לתקוף אותו כשהוא חשב שהרב טועה.

עכשיו ברור לכל שהרב צדק, ומתבקש מאליו להתנצל אם תקפת.

המסקנה השנייה: תמיד כשמספרים לכם משהו בתקשורת על החרדים, אל תאמינו להם.

תבינו שמדובר במניפולציה שמנסים לעשות עליכם, לעצב לכם את התודעה ואת הדיעה האישית שלכם על המגזר הזה.

מנסים לגרום לכם לשנוא את החרדים, והם עושים את זה בכל דרך אפשרי,

עם שטיפת מוח מתמשכת שאינה פוסקת כבר שנים רבות.

ויהי רצון שנזכה לכך שעם ישראל כולו יצעד לאור רבותינו גדולי התורה, כי זה הסוד לחיים טובים ומאושרים לכל אחד ואחד.

דרמה בינלאומית: מדענים הצליחו להוכיח שנגיף הקורונה מדבק גם דרך האינטרנט

מדענים הצליחו להוכיח שנגיף הקורונה מדבק גם דרך האינטרנט

יעקב א. לוסטיגמן

יו"ר ארגון הבריאות העולמי תאודרוס אדהנום גברהיסוס, כינס הבוקר מסיבת עיתונאים דחופה שהתקיימה דרך ה'זום' בהשתתפותם של מאות עיתונאים מכל רחבי העולם, והודיע כי מדענים העובדים עם הארגון בדקו ומצאו כי נגיף הקורונה מדבק גם דרך האינטרנט.

"ההפתעה היתה גדולה, אבל זה הוכח מדעית בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים", אמר גברהיסוס, "איתרנו עד כה כמה מאות של מקרי הדבקה שאירעו דרך הרשת".

לדבריו: "חלק מהנדבקים פיתחו תסמינים לאחר שנחשפו לנגיף שנשלח אליהם בדואר האלקטרוני, אחרים נדבקו כשגלשו באתרי החדשות, ויש לנו גם כמה מקרים של אנשים שנדבקו בשעה שנכנסו לאתר של קופת החולים שלהם, כדי לבדוק תוצאות לבדיקות שעשו, ובעצם נדבקו בנגיף בגלל שבאותה עת נכנסו גם חולי קורונה לאותו האתר, כדי לבדוק את התוצאות לבדיקות הקורונה שעשו".

גברהיסוס הוסיף כי הארגון מגבש בשעה זו רשימת הנחיות, כיצד יש לנהוג מעתה ברשת האינטרנט, והבהיר כי על אף שהרשימה עדיין לא גובשה באופן סופי, ההמלצה המרכזית צפויה להיות הפסקה מוחלטת של השימוש ברשת למשך שבועיים לפחות, כשבזמן הזה יבוצעו בדיקות במחשבים שיחוברו לרשת בתנאי מעבדה, על מנת לבחון את דרכי המניעה או הפחתת הסיכוי להידבקות בנגיף.

דקות אחדות לאחר הודעתו הדרמטית של גברהיסוס הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כינוס דחוף של קבינט הקורונה, לצורך השבתה מלאה של רשת האינטרנט בכל רחבי המדינה, בהתאם להנחיות הצפויות של משרד הבריאות. כל עובדי המדינה קיבלו הוראה לצאת מהמשרדים להתרחק מהמחשבים שהיו מחוברים לרשת, ובימים הקרובים יגיעו צוותים של מד"א ושל פיקוד העורף, כשהם עטופים בחליפות הגנה, על מנת לאסוף את המחשבים ולהעביר אותם לחדרים אטומים, כדי להוריד את סכנת ההדבקה למינימום האפשרי.

"זאת תקופה לא קלה ולא פשוטה", אמר ראש הממשלה בהצהרה הקצרה שמסר לעיתונות: "האינטרנט הפך להיות חלק מאוד מרכזי וחשוב בחיים של כולנו. אנשים רבים יאבדו את כל כספם בגלל השבתת הרשת. רובכם לא תרוויחו שקל בחודש הקרוב בגלל הכאוס והבלגאן שיווצר, אני יודע שאנשים רבים יפסידו תורים לניתוחים, חלקם אולי ימותו, אסירים שהגיע זמנם להשתחרר מהכלא יצטרכו להמתין עד לחידוש הרשת והעברת הצווים שנותרו כלואים בתיבות הדואר האלקטרוני, אבל אין ברירה, נגיף הקורונה מסוכן מאוד לאנשים בקבוצות הסיכון, ואנחנו עדיין ממתינים ליסון שאמור לקבל אישורים סופיים ממש בשבועות הקרובים".

נתניהו הוסיף כי הוא גאה באזרחי המדינה ששמרו על הכללים עד כה, וציין כי אם יתברר שישנם אזרחים שעוקפים את התקנות ומשתמשים באינטרנט, הוא לא יהסס להטיל סגרים מקומיים בערים אדומות שבהן השימוש באינטרנט יהיה נפוץ יותר.

 

סיכוי לא קיים

 

מה הסיכוי שהתרחיש, הדמיוני כמובן, שכתבנו עד כה יתרחש בפועל? ברור שהסיכוי אפילו לא אפסי. הוא פשוט לא קיים.

לא רק בגלל החלק המדעי, והעובדה שנגיפים אינם יכולים לעבור דרך הרשת.

אלא גם, ואפילו בעיקר בגלל שאי אפשר להשבית את רשת האינטרנט. זה לא מציאותי. החיים של כולנו תלויים בה, ברשת. איך נוכל לחיות בלעדיה?

נכון, אפשר לוותר על הווצאפ (?…), על הזום, על הפייסבוק (!!!) ואפילו על הטיקטוק (לא באמת…). אבל איך אפשר לסגור את העברת הדואר האלקטרוני? איך אפשר להתנתק מכל המחשבים בעולם למשך שבועות ארוכים?

הכל יקרוס!!!

הבנקים, בתי החולים, הצבא, המשטרה, הממשלה, הכנסת, חברת החשמל וחברת 'מקורות'. כולם יקרסו בתוך רגע, אם ננתק אותם מרשת האינטרנט. שלא לדבר על כך שהחיים שלנו יהיו קשים מאוד בלי כל מה שהתרגלנו לעשות דרך האינטרנט.

אבל הוא מדבק, זה מסוכן.

נכון, גם אם נניח שהקורונה אכן מדבק דרך האינטרנט, עדיין כולנו מבינים שנצטרך להתמודד עם זה, לחיות לצד הנגיף, להשתדל לשמור מרחק מהמחשב והסמארטפון, להשתמש בו רק בעת הצורך לאחר עטיית מסכה וכפפות, אבל אי אפשר באמת לעצור את האינטרנט. הציבור לא ישלים עם צעד כזה בשום פנים ואופן!!!

 

התורה הקדושה לעומת (אלף אלפי הבדלות )-

האינטרנט

 

אנחנו שומעים בתקופה האחרונה לא מעט התקפות מילוליות, ולמרבה הצער גם פיזיות פה ושם, על הציבור החרדי.

איך אתם לא מבינים שצריך לסגור את הישיבות, באיזו חוצפה אתם מעיזים לפתוח את תלמודי התורה, למה אי אפשר לא ללמוד תקופה של כמה חודשים?

רגע רגע…

ואם זה היה להתנתק מהאינטרנט, הייתם מבינים שזה בלתי אפשרי?

אז אצלנו הניתוק מהתורה הוא בלתי אפשרי.

התורה היא החמצן של העם היהודי. ללא חמצן אין חיים!!

אנחנו מחוברים אליה כבר אלפי שנים. עוד הרבה לפני שהמציאו את החשמל, ואת המחשב, ואת האינטרנט ואת הסמארטפון.

כשסטיב ג'ובס עוד לא חשב להיוולד, הסבים שלנו חבשו את ספסלי בית המדרש ולמדו תורה בתנאים קשים מאוד, בקור האירופי ותחת רדיפת השלטונות במדינות השונות.

אפילו בגטו ורשה, בזמן המרד, כשבחוץ שרקו הפגזים, ובין הבניינים הנטושים הסתובבו להם נאצים מרושעים עם כלבי גישוש שחיפשו אחר יהודים נוספים לצורך השמדתם, תלמידי הישיבות שהצליחו לשרוד עד אז, ישבו במרתפים והגו בתורה, בחבורה, שמעו שיעורים מהרב, התפלפלו זה עם זה, ולאחר מכן התגנבו בחשאי החוצה, כשהם יודעים שבכל רגע הם עלולים לספוג פגיעה של כדור עופרת שיירה בהם חייל נאצי.

ואז באה הממשלה ומחליטה שבגלל נגיף הקורונה, יש לסגור את הישיבות.

מדובר בחוסר הבנה מוחלט של מהות לימוד התורה עבור העם היהודי.

לפתוח את בתי העסק הם מתירים, כי אי אפשר לעצור את הכלכלה, ולסגור את הישיבות ממהרים, כי "לא יקרה כלום אם כל אחד ילמד מהבית".

ההיפך הוא הנכון.

קודם הישיבות!!!  קודם החמצן היהודי!!

רק לאחר מכן, אם מצב התחלואה יאפשר זאת, אפשר לדאוג גם לדברים אחרים.

אתם לא חייבים להסכים עם הדרך שלנו, אבל אתם כן חייבים להבין אותה, להפנים עד כמה הדרך הזאת חשובה לנו, עד כמה ההיפרדות מהישיבות ומלימוד התורה היא בלתי אפשרית מבחינתנו.

אם מקבלי ההחלטות יבינו את זה, אין ספק שכל הגישה שלהם תשתנה. היחס שלהם יהיה אחר, ובמקום להטיח קללות וגידופים, במקום להסית את ההמונים, הם יבינו שיש כאן משהו עמוק יותר, חשוב הרבה יותר. אולי הם ינסו לבוא לקראת, לגבש מתווים ולחפש דרכים, כדי לאפשר את המשך קיומו של עולם התורה, בלי לנסות ולעצור אותו, אפילו לא לרגע אחד.

 

ואז הגיע הקורונה ונותרתי ללא עבודה, או אז נזכרתי בסגולה הקדושה שכה רבות שמעתי עליה

ואז הגיע הקורונה ונותרתי ללא עבודה, או אז נזכרתי בה, הסגולה הקדושה שכה רבות שמעתי עליה

יהושע לייבזון

'ימי הקורונה' הביאו לפתחן של משפחות התמודדויות רבות ומגוונות, שכמותן לא הסכינו עד כה, אשר חלק מרכזי מהן נוגע לענייני הפרנסה. מזונותיו של אדם קשים כקריעת ים סוף מאז נגזר עליו 'בזיעת אפיך תאכל לחם', אולם בתקופות שכאלו הפכה התמודדות זו לקשה ביותר. לפניכם מכתב שפורסם לאחרונה בארצות הברית, שבו סיפור אחד מיני רבים שהתרחשו בתקופה זו וקיומה של עצה זמינה ופשוטה לקיום, סייעה לצלוח משבר קשה זה.

כך מספר בעל המעשה:

 

בין המוני אחינו בית ישראל שפרנסתם נפגעה בתקופה זו, נפגעה גם פרנסתי. בימים כתיקונם אני משמש כנגן כינור מבוקש המופיע מידי ערב, כחלק מהרכב של תזמורת או כנגן יחיד, ומעיסוק זה אני מפרנס את משפחתי ברווח בעזרת ה' ,אולם הכל הסתיים בהגיע 'ימי הקורונה' ; החתונות נערכו באופן מצומצם, ה'דינרים'- דרך הטלפון, ואני נותרתי ללא עבודה, כאשר דאגת ההווה והעתיד משמשות בי בערבוביה.

בתקופה הראשונה השתמשתי בחסכונות שצברתי, אולם מיום ליום התכווץ הארנק וגדל החשש. או אז נזכרתי הסגולה הקדושה שכה רבות שמעתי עליה ומאז ומתמיד חפצתי לקיימה, והיא- התחזקות משמעותית בברכת המזון, לאומרה בכוונה מתוך הכתב.

החלטתי לקבל זאת על עצמי ברצינות. חשתי שזו שעת כושר מיוחדת, ובליבי הייתי בטוח שכדברי הקדמונים, תהיה קבלה זו פתח לסייעתא דשמיא בפרנסת משפחתי. חשבתי שהדבר יקח זמן, אולם הסגולה פעלה מהר מהצפוי…

בתקופה קשה זו, הורה הממשל המקומי בניו יורק לסגור את כל בתי הכנסת, כמו בארץ ישראל, גם בבורו פארק, מקום מגורי, התארגנו מאות מנייני תפילה מקומיים, כשהאחד מצטרף ממרפסתו, ומשנהו מחצרו ומדלת ביתו. גם אנו, דיירי כמה בתים סמוכים, התארגנו להתפלל במניין מצומצם, מתוך שמירה על תקנות הבריאות.

בשבתות כתיקונן, נוהגים בקהילתנו לקיים את מצוות 'סעודת שלישית', בצוותא, וכיוון שחפצנו להמשיך במנהג מיוחד זה מבלי להקל ראש בתקנות הבריאות, הוחלט כי את עיקר הסעודה יאכל כל איש בביתו, ולאחר מכן נתאסף באחת החצרות לאכול כזית בצוותא, לזמר זמירות בדיבוק חברים ולברך ברכת המזון במניין על הכוס.

היה זה בשבת הראשונה להתחזקותי בברכת המזון. יתר חברי המניין סיימו לברך, ואילו אני שברכתי במתינות ובכוונה עדיין אחזתי בתפילת 'רצה והחליצנו',  היות שהיינו מנין מצומצם, נאלצו יתר החברים להמתין עד שאסיים, ורק לאחר מכן להתחיל בתפילת ערבית.

בסיום תפילת ערבית ניגש אלי אחד מהמתפללים והביע את התפעלותו מהאופן שבו בירכתי על המזון. הוא לא הצליח לכלוא את תמיהתו על כך שעד עתה לא הכיר אותי כמי שמברך במתינות ובכוונה שכזו, וכדי ליישב את דעתו סיפרתי לו את השתלשלות הדברים. כיצד גדעה גזירת הקורונה את מקור פרנסתי כנגן כינור בחתונות ואירועים, וכתוצאה מכך נקלעתי למצב כלכלי קשה וסגולה לישועת ה' החלטתי להקפיד על מצוות ברכת המזון בהידור רב. שכן בין תיבותיה, צפונות הברכות הגדולות ביותר לפרנסה.

כאשר סיימתי את דברי, הבחנתי בזיק שנדלק בעיניו של בן שיחי; "תתפלא לשמוע" , הוא אמר לי , "אך יתכן שבידי רעיון מצוין עבורך. אלך לביתי ואבדיל על הכוס, ולאחר מכן אהרהר בדבר ואשוב אליך עם הפרטים".

 

שבתי לביתי  כשבראשי מתרוצצות מחשבות של תקווה, וליבי נושא תפילה לסייעתא דשמיא. שעה לאחר מכן הגיע הטלפון המיוחל. מעבר לקו נשמע קולו של שכני המבשר לי בשמחה: "הסגולה שלך פעלה… תשמע, לפרנסתי אני עובד ב'מעון הורים' גדול ומפורסם. לאחרונה שמעתי את בעל המקום, יהודי ירא וחרד, המביע את צערו ודאגתו על הבדידות המרה שבה שרויים הישישים תושבי המעון, כאשר מכורח הנסיבות איש אינו יכול לבקר. כאשר שמעתי מפיך על עיסוקך, החלטתי להציע לבעל המעון שישתמש בכישרונך המיוחד לפרוט בכינורך על נימי הרגש, כדי שתשוב השמחה ויעלה האור בעיניהם ובליבם של דייר המעון הקשישים.

עם צאת השבת יצרתי קשר עם בעל המקום, ובחסדי שמיים הרעיון מצא חן בעיניו. הוא מעונין להעסיק אותך תמורת שכר מכובד בשלושת המעונות שבבעלותו , כדי שתעבור בין החדרים לפי רשימה מפורטת שימסור לך ותשמח את ליבם של דיירי המעון המבוגרים בניגון ובנעימה".

ברוך ה' מזה כמה שבועות שאני עוסק בהצלחה בתחום מיוחד זה. בכל יום מחדש אני מתמלא בסיפוק כשאני רואה את האור השב לעיניהם של הקשישים, כמה מהם התבטאו בפני כי 'החזרתי אותם לחיים', פשוטו כמשמעו. פירות מעשיי בעולם הבא, והקרן קיימת לעולם הזה בשפע ובהרווחה.

זה עתה הודיע לי בעל המקום כי גם כשתשוב ה'שיגרה', הוא אינו מוכן לוותר עלי ובתוכניתו להמשיך להעסיקני באופן קבוע. על כל זאת "אודה ה' מאוד בפי, ובתוך רבים אהללנו" ומכאן אני מציע לכל יהודי ויהודי לקיים את הסגולה המופלאה שנבדקה כבר מאות ואלפי פעמים לאורך כל הדורות, כדברי ה'אור זרוע' שקיבל מרבותיו שהזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויים לו, ובעזרת ה' יזכו אף הם לסייעתא דשמיא ולפרנסה בשפע.  י.מ. – ברוקלין

 

(מתוך עלון 'וכל מאמינים'- סיון תש"פ)

הנחיות לצום יום כפור לחולי קורונה

מרן הגר"י זילברשטיין, בהנחיות לקראת צום יום כפור הבעל"ט

 

  1. חולה קל- שעבר את המחלה לאחר יומיים שלושה ללא שיירים (לא סימפטומים משמעותיים, לא אושפז) אין בעיה עם הצום , אולם יקפיד על שתייה מרובה מערב החג.

 

  1. חולה שפיתח סימפטומים משמעותיים, ו/או הסימפטומים ממשיכים יש להיזהר וכדאי לשאול פרטנית האם לשתות פחות פחות משיעור דהיינו כל תשע דקות 40cc.

 

  1. חולה שנמצא כעת במחלה ולא ידוע האם יפתח מחלה משמעותית או לא, במידת האפשר יקבל עירוי נוזלים במהלך הצום, במידה ואי אפשר ישתה מים מרים (דהיינו חליטת של 4 תמציות תה קמומיל בכוס רגילה של מים רותחים לרבע שעה ויכול לשתות ללא שיעורים), במידה וגם זה לא אפשרי, ישתה פחות מכשיעור, אם יכול לבא לידי סכנה היות וכאמור הנגיף מפעיל את מערכת הקרישה ובהינתן התייבשות מסוימת של הצום יכול לגרום לסיבוכים.

 

  1. חולה עם מחלה משמעותית (חום גבוה, שיעול , קוצר נשימה, ירידה בסטורציה וכו'), אם יכול לבא לידי סכנה, לא יצום. במידת האפשר יקבל עירוי נוזלים , במידה ולא ניתן ישתה כרגיל.

 

  1. חולה המאושפז לא יצום אם יכול לבא לידי סכנה. במידת האפשר יקבל עירוי נוזלים, במידה ולא ניתן ישתה כרגיל.

 

  1. חולה שהיה עם מחלה משמעותית או שהיה מאושפז בחודש האחרון, ויכול לבוא לידי סכנה, במידת האפשר יקבל עירוי נוזלים במהלך ה צום, במידה ואי אפשר ישתה מים מרים (4 תמציות תה קמומיל בכוס ויכול לשתות ללא הגבלה) במידה וגם זה לא אפשרי, ישתה פחות מכשיעור.

 

"בברכת והסירותי מחלה מקרבך"

 

חבר המועצת מרן הגר"י זילברשטיין כתב "רבי עקיבא איגר פרסם הנחיות לעיר פוזנא בשנת תקצ"ב בשעת המגיפה שם, וכתב שקשה לתת הנחיות כלליות ליום הכיפורים, ולכן יהיו שני רופאים נוכחים במשך כל היום בחדר הקהל, והזהיר שלא לשמור בסוד אף את המקרה הקל ביותר

 

"ואז מגיע החלק הכי יפה בכל הסיפור הזה, מה שנקרא 'טוויסט בעלילה'"

"ואז מגיע החלק הכי יפה בכל הסיפור הזה, מה שנקרא 'טוויסט בעלילה'"

אוהד אטינגר

 

הרב יעקב ש. מתמודד בשנה האחרונה עם אתגר לא פשוט בכלל. ובכל זאת, כך לדבריו, הוא רואה את ההשגחה הפרטית המלווה אותו בכל צעד ושעל.

"זה ממש כמו שכתוב בשיר השירים", הוא אומר, "מציץ מן החלונות ומשגיח מן החרכים". הקדוש ברוך נתן לנו ניסיון גדול, עם הולדתה של בתנו הקטנה, ילדה חמודה שסובלת מבעיה רפואית מורכבת מאוד.

"כמובן שצריך הרבה כח ואמונה, וגם הרבה מאוד עזרה מהמשפחה והחברים כדי לעבור בשלום תקופה כזאת. זה אשפוזים ממושכים, חוסר ודאות, דאגה רבה, והרבה אכזבות לכל אורך הדרך.

"אבל ברוך ה', הקדוש ברוך הוא הקדים רפואה למכה ועטף אותנו במשפחה תומכת ובחברה שממש מחבקת אותנו ומסייעת לנו רבות.

"והנה, מתוך כל הקושי והאתגרים הרבים שכלולים בתוך האתגר הענק הזה, אנחנו רואים בכל פעם השגחה פרטית מופלאה כשהקב"ה מציץ מן החלונות כביכול ושולח לנו את עזרתו… אנו מודים ומהללים לקב"ה על כל הטובות שגמל עמנו בתפילה שיוסיף לגמול עמנו עוד כהנה וכהנה מאוצר מתנת חינם".

הסיפור שבגללו פנה אבי הילדה לשוחח עמנו, התחולל בשבוע שעבר, וקיפל בתוכו דרמה ענקית מלאת תקוות ואכזבות, וגם לא מעט דמעות היו שם. אבל אחרי הכל, הרים הרב יעקב את עיניו לשמים ואמר 'תודה' מעומק לבו, על החסד המופלא שגמל עמו הקב"ה כפי שתקראו בשורות הבאות.

"אחד מסימני התקופה", הוא אומר, "זה הצורך לוודא לפני כל טיפול רפואי אם אתה חיובי או שלילי…

"בימים כתיקונם החיובי הוא דבר רצוי והשלילי זה משהו שאנחנו מנסים להרחיק מאתנו כמטחווי קשת, אבל במקרה של מחלת הקורונה כמובן שהשלילי הוא החיובי האמיתי ואף אחד אינו רוצה להיות חיובי חלילה.

 

ניתוח רב תחומי

 

"ובכן, הבת היקרה שלי שכאמור נולדה עם כמה וכמה בעיות רפואיות מורכבות, היתה אמורה לעבור ניתוח רציני וממושך שאמור היה לכלול שלושה רופאים מומחים, כל אחד בתחום אחר: לב, ריאות וגסטרו, ובגלל גילה הקטן והמצב המורכב, חייבים לדאוג שכל הפעולות הללו יתבצעו במקביל במסגרת אותו ניתוח כולל.

"כמובן שכל אחד מהמומחים הללו יש לו לו"ז עמוס, ולכן לקבוע ניתוח עם שלושתם ביחד זאת לא משימה פשוטה. אז חיכינו לניתוח הזה במשך תשעה חודשים, כי לקח זמן עד שהוחלט בדיוק מי ינתח, איפה לנתח, מה הן הפעולות שיש לעשות בניתוח הזה ומה צריך לדחות להמשך הדרך. בקיצור, זה לקח זמן ולא מעט כוחות נפש, עד שלבסוף קבעו תור והצליחו לשבץ את כל שלושת המומחים ואנשי הצוות שלהם לאותו היום באותו חדר הניתוח.

"כשהתקרב מועד הניתוח, הסבירו לי שאני חייב לבצע בדיקת קורונה, כדי שיהיה אפשר לנתח את הילדה. בבית החולים שבו היה אמור הניתוח להתבצע, ביקשו שאגיע עם הילדה יומיים לפני הניתוח לבצע את הבדיקה, לאחר מכן אשוב אתה הביתה, ולמחרת אחזור שוב לאשפוז של לילה לפני הניתוח כשהיא צריכה להיות בצום ותחת מעקב.

"הסברתי להם שבגלל המצב הרפואי המורכב והמכשור שהילדה מחוברת אליו זה לא כזה פשוט להגיע אתה לבית חולים, זה לא משהו שאפשר לעשות באוטובוס ואפילו לא במונית רגילה. התחננתי על נפשי והם הסכימו שנעשה את הבדיקה בקופת החולים.

"כל כך שמחתי, ואכן בקופת החולים ביצעו את הבדיקה אבל כעבור יממה מגיעה התוצאה המאכזבת… הילדה חיובית לקורונה.

"עכשיו תבינו, זו לא ילדה שהולכת לגן. המצב שלה כל כך מורכב שאנחנו שומרים עליה כמו אתרוג. היא לא יוצאת מהבית אף פעם, וכל בני המשפחה מסוגרים ולא יוצאים בלי לחבוש מסכה וכפפות, תוך שמירת מרחק והימנעות משהייה במקומות סגורים עם אנשים אחרים.

"איך היא נדבקה? אוי ואבוי!

"בבית החולים שמעו את התוצאה ואמרו לנו שהם לא סומכים על הבדיקה של קופת החולים. הם רוצים לבדוק גם בעצמם.

"הפעם כבר לא התפנקתי, שכרנו טנדר ויצאנו לירושלים עם הילדה כדי לבדוק אותה לקורונה. ואכן עשו שם בדיקה ובתוך זמן קצר הגיעה התוצאה השלילית… לא קורונה ולא שום וירוס.

"אבל יש בעיה. הילדה מוגדרת במשרד הבריאות כחולת קורונה. אי אפשר לבצע לה ניתוח למרות שבבית החולים יודעים שאין לה קורונה. חייבים לעשות בדיקה נוספת, אבל בקופת החולים לא מוכנים כי הנוהל אומר שצריך להמתין לפחות עשרה ימים לפני בדיקה שנייה.

המערכת המסורבלת בעולם

 

"וכאן מתחיל מסע ענק של לחצים אדירים, עיתונאים, חברי כנסת, עסקנים רפואיים, למי לא פניתי. עם כולם דיברתי וניסיתי להניע משהו.

"מועד הניתוח מתקרב, והנה התקבל אישור לעשות בדיקה נוספת בקופת החולים, הם אפילו זירזו את התוצאה ונתנו לי תשובה שלילית בתוך שעות. אבל הרופא מסרב להוציא מכתב שחרור ולהכריז שהילדה אינה חולת קורונה, כי… יש נוהל! והנוהל החדש קובע שאין שחרור מקורונה לפני שחלפו עשרה ימים בלי תסמינים מאז ביצוע הבדיקה החיובית.

"בשערי צדק ניסו לפנות למשרד הבריאות לשנות את הנוהל במיוחד למקרה החריג הזה. זה לא עזר ובעודי מנסה לנצח את המערכת הכי מסורבלת וכבדה בעולם, כבר מגיעה השעה שבה הילדה אמור להיות בבית החולים כדי להתכונן לניתוח.

"פתאום אני מקבל תשובה שאפשר לעשות ניתוח בתנאי שהילדה תבצע בדיקת סרולוגית ויימצא שהיא כבר החלימה מהקורונה.

"ריבונו של עולם", צעקתי, "איך תהיה תשובה שהילדה החלימה מקורונה אם היא אף פעם לא נדבקה???

"חשבתי שאני מאבד את השפיות חלילה וחס, אבל אי אפשר להיאבק במציאות הקיימת, ומועד הניתוח מתקרב, אפילו אם עכשיו יהיה אישור זה כבר מאוחר מדי אי אפשר להכין את הילדה לניתוח בזמן שנשאר והניתוח נדחה למועד אחר.

"עכשיו מתחילה מערכה חדשה. לקבוע ניתוח חדש כמה שיותר מהר. הילדה זקוקה לניתוח הזה, זה לא סתם טיפול שאפשר לדחות, החיים שלה תלויים בפעולות הרפואיות הדחופות הללו.

"בשערי צדק מבטיחים לי שברגע שהילדה תוכל לעבור ניתוח מצד משרד הבריאות והנהלים הרפואיים, הם לא יעכבו אותו ויעשו כל מה שצריך כדי לקבוע ניתוח בהקדם.

"זאת הקלה מסוימת, אבל מצד שני יש לי כבר בעיה חדשה. אם הילדה תעבור ניתוח בשבוע הבא… היא תהיה מאושפזת בראש השנה, ואם בעוד שבועיים, היא תהיה מאושפזת ביום כיפור, או בסוכות, או בשמחת תורה, או גם וגם וגם. אי אפשר לדעת…

"כל הבית שלנו התהפך מאז שהיא נולדה. היינו מאושפזים כל כך הרבה פעמים, בשבתות וחגים. יש לנו עוד ילדים. לא מגיע להם אבא ואמא בחגים? לנו ההורים לא מגיע לשבת בסוכה שלנו בנחת במקום להתגלגל על יד מיטת אשפוז בבית החולים בעיצומו של החג???

"אבל מה לעשות. יש נהלים, וצריך לעבור בדיקות, ולפעמים מתקבלות תוצאות לא נכונות לבדיקה והניתוח מתבטל ונדחה למועד אחר… אפשר להתווכח עם המציאות???

 

תפנית בלתי צפויה

 

"ואז מגיע החלק הכי יפה בכל הסיפור הזה, מה שנקרא 'טוויסט בעלילה'", מספר לנו ר' יעקב בהתרגשות…

"ביום חמישי בערב, שעות לאחר שהניתוח כבר אמור היה להסתיים, מתקשר אלי הרופא מבית החולים, שמלווה אותנו לכל אורך התקופה, רופא נהדר עם לב חם שמאוד מאוד משתדל לעזור ולהקל עד כמה שאפשר.

"תשמע ידידי", הוא אומר לי, "אני רוצה לומר לך שהקדוש ברוך הוא דאג לכם…".

"מה??  על מה אתה מדבר?" שאלתי, "ברור שהקב"ה דואג לנו אבל מה גורם לך לומר לי את זה בדיוק עכשיו, ביום שבו הניתוח שחייה של בתי תלויים בו, התבטל בגלל תוצאה שגויה לבדיקת קורונה…?

"אם היית יודע מה קרה היום בבית החולים לא היית מתפלא", אומר לי הרופא, "היום בבוקר אירעה הפסקת חשמל בקומה של חדרי הניתוח שבה אמורה היתה הבת שלך להיות מנותחת. בעקבות התקלה היו צריכים לעשות תיקונים לא צפויים ובגלל שמדובר במכשור עדין כל כך לא לקחו סיכונים, ופשוט ביטלו את כל הניתוחים למשך שעות ארוכות.

"הבת שלך בכל מקרה לא היתה עוברת את הניתוח במועד שנקבע. בדיקת הקורונה החיובית שנעשתה לה חסכה לך את האשפוז של יום קודם, את ההכנות הנרגשות לקראת הניתוח המורכב, ואת האכזבה המרה והנוראה של ביטול הניתוח ברגע האחרון אחרי שהילדה כבר היתה בצום וקיבלה את כל התרופות והתכשירים שעליה לקבל לפני הניתוח".

"הסיפור עוד לא נגמר", אומר הרב ש. "ביום ראשון קיבלתי הודעה רשמית של קופת החולים, שמאשרת לי במסמך כתוב וחתום, שהילדה מעולם לא היתה חולה קורונה, והתוצאה החיובית שהתקבלה אחרי הבדיקה הראשונה מקורה בטעות!

"בעיקרון הייתי אמור להיות מאוד מתוסכל מסיפור כזאת. אבל אחרי שכבר שמעתי מהרופא ממה הצילה אותי הבדיקה השגויה הזאת, פשוט הרמתי עיניים לשמים ואמרתי לקב"ה, תודה אבא. תודה על כל מה שעשית למעני, ותודה שבסופו של דבר דאגת שאני שוב אראה שכל מה שאתה עושה, הכל לטובה, וגם אם לפעמים אנחנו לא רואים את זה, אנחנו יודעים ומאמינים שזאת האמת, ושהכל הכל הכל לטובה. עם ההרגשה הזאת אני נכנס לראש השנה המתקרב.

ויהי רצון שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה".

קורונה – איך נזהרים מהנגיף? יש הנחיות מיוחדות ליהודים?

יעקב א. לוסטיגמן

 

המגפה כבר כאן. זאת עובדה מוגמרת. קבוצה של 39 תיירים מקוריאה הדרומית ביקרה בארץ, ולאחר ששבה לקוריאה התברר כי 31 מהם היו חולי 'קורונה'.

המשמעות: אין שום ספק שלפחות אחד מהתיירים נדבק בנגיף עוד לפני שהם יצאו מקוריאה הדרומית והגיעו ארצה. כשהיו בארץ, הם היו צמודים זה לזה במשך שבוע שלם, וכך נדבקו כמעט כולם במחלה.

אם הם הדביקו זה את זה, כמעט בטוח שהם הדביקו גם אזרחים ישראליים. נהג האוטובוס והמדריך שליוו אותם כל השבוע בוודאי היו חשופים לנגיף, ויש סיכוי סביר שהם נדבקו, וכך גם ילדים, נערים, וגם מבוגרים ששהו איתם במקומות שונים, כמו במצדה בה הם ביקרו, במערת המכפלה ובמקומות נוספים.

במשרד הבריאות מניחים שהנגיף כבר בארץ, ובהתאם לכך נדרש כל אזרח להתחיל ללמוד את כללי הזהירות.

כתבנו כאן את השאלות הנפוצות והחשובות ביותר עם התשובות עליהן, אבל לפני כן הרשו לנו לשאול שאלה אחת שנוגעת רק לנו, היהודים:

  • מה מזכיר לנו נגיף קורונה לגבי 'זיהום סביבתי'?

הנגיף הוא יצור קטן כל כך, עד שאי אפשר לראות אותו אפילו באמצעות מיקרוסקופ רגיל, וכדי לצפות בו צריכים המומחים להשתמש בציוד אלקטרוני משוכלל מאוד.

כשאדם נדבק בנגיף, בתחילה לא נראה עליו סימן כלשהו. הוא לא השתנה, ואפילו אינו סובל מחום או שיעול.

אבל האדם שנדבק בנגיף, הופך לפצצה מתקתקת, הוא צועד ברחובה של עיר כאחד האדם, וללא ידיעתו הוא מפיץ את המחלה ומדביק בה אנשים אחרים, בהם גם אנשים שעלולים למות ממנה חלילה וחס.

לכן, כשאנחנו שומעים שיש מדינה שבה יש אנשים רבים עם הנגיף, משרד הבריאות מזהיר אותנו שלא נבקר בה, שלא נתקרב אליה, ושכל מי ששהה בה צריך לבדוק את עצמו במשך שבועיים, לראות אם הוא לא נדבק חלילה, לפני שיצא לרחובה של עיר. כדי שלא לסכן אחרים.

בדומה לנגיף הקורונה יש 'נגיף' מסוג קצת שונה. היצר הרע. גם הוא בלתי נראה, אפילו לא באמצעות ציוד משוכלל מאוד. אדם שעושה עבירות נראה כמו אדם רגיל, אנחנו לא יכולים לראות שום שינוי על הפנים שלו, על צורך ההליכה או דרך הדיבור שלו. אבל בפועל הוא חולה, והוא מדבק את כל מי שבא בסביבתו. כשאנחנו ליד אדם שאינו הגון, ושסובל ממחלה רוחנית, אנחנו צריכים להיות זהירים מאוד כדי שלא נידבק ממנו חלילה.

ועכשיו נחזור לנגיף קורונה .

אז מה באמת אנחנו צריכים לדעת? יש הרבה מאוד מידע באתר של משרד הבריאות ובמקומות נוספים, אבל לכאן ליקטנו מתוך דף המידע של משרד הבריאות, את המידע הכי מעשי והכי רלוונטי:

  • איך בני אדם נדבקים בנגיף?

ישנה העברה של הנגיף קורונה מאדם לאדם, ככל הנראה בחשיפה להפרשות מדרכי הנשימה בעת עיטוש או שיעול.
טרם הוברר עד כמה המחלה מדבקת, אך בשלב זה נראה כי רמת הדבקה דומה לפחות לזו של נגיף השפעת.
עדיין לא ברור האם אנשים יכולים להדביק לפני הופעת תסמינים של המחלה, או שההדבקה מתחילה להתבצע רק לאחר הופעת התסמינים אצל החולה המדבק.

  • איך אוכל לדעת אם נדבקתי בנגיף חלילה?

סימני המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה דומים לאלו של שפעת: חום, שיעול, קוצר נשימה וקשיי נשימה.
למעשה, לא ניתן להבדיל בבדיקה קלינית בין הדבקה בנגיף הקורונה לבין מחלות נשימתיות אחרות.
רק באמצעות בדיקת מעבדה אפשר לדעת זאת בוודאות.

המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, לתסמונת נשימתית חמורה, לאי ספיקת כליות ואף למוות חלילה וחס.
אחוז הסיבוכים הקשים מכלל הנדבקים טרם הוברר.

  • קורונה – עד כמה זה מסוכן?

הנתונים המפורסמים מסין מצביעים על כך שברב המקרים מדובר במחלה קלה.
עד 20% מהחולים המאובחנים מפתחים סיבוכים ושיעור התמותה הינו כ-2% מהחולים. ניתן להניח כי לא כל החולים בסין מאובחנים.

לא ברור גם מהם גורמי הסיכון לפתח מחלה קשה.
על פי המידע כעת, נראה כי המחלה קשה יותר בקרב מבוגרים ואנשים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון וממחלות כרוניות.

  • אם הייתי ליד מישהו שחולה בקורונה, מה אני צריך לעשות?

במקרה של מגע הדוק עם חולה מאומת במחלה, יש להיכנס לבידוד בית על פי ההנחיות ולדווח על כך למשרד הבריאות כמחויב על פי חוק באמצעות טופס מקוון או המוקד הטלפוני "קול הבריאות" 5400*.
במקביל יש לפנות טלפונית לרופא המטפל או למוקד קופת החולים להתייעצות.
אילו שהוחלט לגביהם שאכן היו במגע הדוק נדרשים לפעול לפי אותן הנחיות המומלצות לחוזרים מסין ומהמדינות הנגועות בנגיף – בתשובה הבאה.

  • אם הייתי בסין, יפן, קוריאה הדרומית, סינגפור, תאילנד או מקאו, מה אני צריך לעשות?

​בידוד בית למשך 14 יום מהיציאה ממקום זה.
הבידוד והודעה על כך למשרד הבריאות מחויב על פי חוק.
מי ששהה בסין חייב לנהוג לפי הוראות אלו גם אם עבר בה רק במסגרת טיסת קונקשן, בשאר המדינות המוזכרות בשאלה ההוראות חלות רק על מי ששהה בתוך המדינות עצמן.
מי שנשאר רק בשדה התעופה אינו מחויב לנקוט באמצעים אלו.
כמו כן צריך להתקשר ל מוקד 101 של מד"א ולדווח על חזרתך ממדינה הנגועה בנגיף.

  • מה עושים בבידוד מחשש להידבקות בווירוס הקורונה?

אין לצאת מהבית.

יש לשהות בחדר נפרד מאוורר היטב עם דלת סגורה.
יציאה מהחדר תהיה רק לצורך פעולות הכרחיות ולזמן קצר ככל הניתן, תוך כדי כיסוי הפה והאף במסכת אף-פה או בבד.
במידה וישנם מספר מבודדים באותו משק בית, הם יכולים לשהות יחד באותו חדר.
במידה וכל בני הבית נדרשים לבידוד, אין כל מגבלות מיוחדות בתוך הבית.

צריך לשטוף ידיים במים וסבון או לחטא אותן בחומר חיטוי אלכוהולי לפני ואחרי הכנת אוכל, לפני אכילה ולפני ואחרי שימוש בשירותים.
במידה ועל הידיים יש לכלוך נראה לעין, יש להעדיף שטיפה במים וסבון על פני חומר חיטוי.
עדיף להשתמש בניירות חד-פעמיים לייבוש הידיים.

במידת האפשר, יש להשתמש בשירותים נפרדים.

יש להקפיד על כיסוי הפה והאף בעת עיטוש או שיעול, בעדיפות אל תוך מטפחת חד פעמית או מרפק מכופף.
זאת על מנת למנוע את פיזור הנגיף.
מיד לאחר מכן, יש לשטוף ידיים במים וסבון או לחטא אותן בחומר חיטוי אלכוהולי.

אם הופיעו חום או תסמינים נשימתיים, ובכל בעיה רפואית, יש לפנות למוקד 101 של מד"א.

  • מה אנחנו לומדים מהווירוס הזה?

כמו שאמרנו בהתחלה, הווירוס הוא אמיתי מאוד, אבל הוא גם משמש כמשל. מהווירוס אנחנו צריכים ללמוד כמה עלינו להתרחק מהעבירה.

היצר הרע מפתה אותנו לדברים קטנים, חטאים לא מורגשים כאלו, שאחרי שעברנו עליהם חלילה וחס אנחנו לא מרגישים שום שינוי.

אבל חכמי המשנה לימדו אותנו ש"עבירה גוררת עבירה".

חטא אחד קטן, מביא אחריו עוד חטא קטן ועוד אחד, ואז, לאט לאט החטאים גדלים, בקצב איטי מאוד, עד שהאדם החוטא מוקף פתאום בעבירות מכל עבר, הוא שקוע בתוך הטומאה, ואז הוא כבר חולה מאוד.

אבל אל יאוש, גם מי שכבר שקוע בחטאים חלילה וחס, עדיין יכול לקבל 'תרופה', כלומר לחזור בתשובה, להתוודות על חטאיו ולכפר עליהם.

אבל זה כבר נושא למאמר נפרד…