"זה לא משהו טבעי, זה דבר שמיימי, רוחני. כשאתה לומד תורה, זה משפיע עליך במקומות העמוקים ביותר"

"זה לא משהו טבעי, זה דבר שמיימי, רוחני. כשאתה לומד תורה, זה משפיע עליך במקומות העמוקים ביותר"

 

יעקב א. לוסטיגמן

צעירים רבים מתעניינים ביהדות ורוצים להתקרב לתורה, קצת להתקרב למסורת אבותינו,

ולהתחבר לפחות באופן חלקי לשורשים העמוקים של עם ישראל. תראה אותם חובשים כיפה,

לפעמים שמים ציצית, רבים מניחים תפילין כל יום, אחרים מקבלים על עצמם להקפיד יותר

בנושא של הפרדה בין בשר וחלב, ובכלל על כשרות המאכלים שהם מכניסים לפיהם,

ויש שמתחזקים בנושא של צניעות וקדושת העיניים.

"כל אלו אהובים ורצויים, גיבורים אמתיים שמקריבים מעצמם ומהרצון שלהם מתוך אהבה

לעם ישראל ולאלוקי ישראל" מסביר הרב אהרן ידלר, מרבני 'אחינו'.

"אבל הדרך הנכונה להתקרב ליהדות זה על ידי לימוד התורה", הוא מוסיף. "זכיתי ללוות אינספור מתחזקים,

בעיקר בני נוער, ראיתי אותם עולים ומתעלים, כובשים פסגות ומגיעים להישגים מדהימים.

"אנחנו רואים את זה בכל פעם מחדש, מי שלומד תורה, מי שמשקיע את הראש בלימוד תורה,

הוא זה שמצליח ומתקדם. זאת הדרך הנכונה והדרך היעילה ביותר להתקרב ליהדות.

"זה לא משהו טבעי", מסביר הרב ידלר, "זה דבר שמיימי, רוחני. כשאתה לומד תורה, זה עושה לך משהו,

זה משנה אותך. זה משפיע עליך במקומות העמוקים ביותר.

"בלי שתרגיש בכלל, לימוד התורה עושה לך ניקוי רוחני כללי, כמו שטיפת מנוע. אתה הולך ומתנקה,

כל האבק שצברת בעבר הולך ונמוג, ואתה נשאר כמו חדש, עם נשמה נקייה ומצוחצחת.

"עכשיו, כשאתה נקי, יש טעם אחר לשמירת שבת, להנחת תפילין, ללבישת הציצית. כשמגיעה שבת,

אתה מרגיש אותה באוויר, אתה מתרומם איתה ביחד. זה עולם אחר.

"מי שגילה לנו את הסוד הזה היה הגאון הרב שטיינמן זכר צדיק לברכה. הוא תמיד היה אומר לנו,

"תורה תורה תורה, לא משנה מי הבחור, לא משנה אם הוא שומר שבת או מניח תפילין,

אם יש לו כיפה ואם הוא צם ביום כיפור. קודם כל תתחילו ללמוד איתו תורה. זה הבסיס של הבסיס".

"ואכן, הנהלת 'אחינו' משקיעה הרבה בכיוון. יש לנו פרויקט מיוחד שיזמה ההנהלה, במסגרתו

אנחנו מכשירים אברכים תלמידי חכמים, ללימוד עם צעירים מתחזקים. אנחנו מלמדים אותך

איך ללמד את הצעירים, איך להטעים אותם מהצוף המתוק של התורה, והתוצאות מדברות בעד עצמן.

אותם צעירים שרק לפני רגע מצאו את עיקר ההנאה שלהם בצפייה במשחקי כדורגל של הקבוצה

שהם אוהדים, פתאום מוצאים משהו הרבה יותר מסעיר, הרבה יותר מעניין, עם הרבה יותר אקשן – לימוד תורה!!!".

הוא לא זז מהכורסה במשך כל היום, אוכל ג'אנק פוד ושותה בקבוק קולה כל יום

הוא לא זז מהכורסה במשך כל היום, אוכל ג'אנק פוד ושותה בקבוק קולה כל יום

אוהד אטינגר

 

הרב חיים גולדברג הוא איש חינוך במלוא מובן המילה. כבר שנים רבות שהוא

מתעסק בתחום החינוך, במיוחד בקרב צעירים שמתחזקים ביהדותת ומבקשים

להתקרב ולנהל אורח חיים יהודי. "אני נתקל רבות בשאלה ששואלים אותי צעירים

מתחזקים", הוא מספר, "הם רוצים להבין למה אני ממליץ להם כל כך ללכת לישיבה.

מה רע בלימוד תורה פעמיים או שלושה שבוע, במדרשיה הקרובה לביתם, או בבית

הכנסת השכונתי? "הרי גם בבית הכנסת הם יושבים בשיעור של הרב ומקשיבים לפרשת

השבוע ומדרשי חז"ל, הם לומדים קצת הלכה ואולי אפילו קצת גמרא – תלמוד בבלי,

אבל ללכת לישיבה זה כבר סיפור אחר, זה מלחיץ אותם והם לא מבינים למה זה חשוב…

 

"התשובה לשאלה הזאת פשוטה מאוד", מסביר הרב גולדברג, "תארו לעצמכם אדם שקם

בבוקר, מתרומם מהמטה, מדדה בגרירת רגליים לסלון הבית, נופל אל תוך הכורסה ומתחיל

לאכול חטיפים ומוצרי מאכל מתועשים ומלאים בשומן טרנס, כמות גדולה של מלח ולתוספת

גם הרבה מטוגן ומלא מלא שמן.

"אותו אדם לא זז מהכורסה במשך כל שעות היום, הוא שותה קולה, מסיים בקבוק קולה כל יום,

ואוכל ג'אנק פוד מבוקר ועד לילה, מה שכמובן מתבטא בצורה ברורה למדי גם במשקל הגוף שלו.

"יום אחד מגיע אחיו לבקר אותו. האח שלו רזה, שרירי, הוא יוצא כל בוקר לריצה בת כשעה,

אוכל רק אוכל טבעי ומזין, מרבה לצרוך סיבים תזונתיים ושותה שייקים הכוללים שורשי עשבים

לחיזוק השרירים ועוד מינים מהצומח לניקוי הגוף מרעלים ותוספת בריאות.

"מביט האח הבריא באח השמן והמוזנח ושואל אותו: "אחי היקר, למה אתה חי ככה,

למה אתה לא דואג לבריאות שלך, בוא תנהל אורח חיים בריא, תלמד איך לחיות.

גם תהיה בריא יותר, יהיה לך מצב רוח טוב יותר, תחיה יותר שנים, תהנה מהחיים…

"אבל האח המוזנח מסתכל עליו בחוסר הבנה…

'תגיד לי, מה אתה רוצה ממני, אתה לא יודע שאני בולע כל ערב כדור מולטי ויטמין.

אני משקיע בבריאות שלי! בזכות הוויטמינים אני אהיה בריא ואחיה עוד יותר שנים ממך…".

 

"זה בערך ההבדל בין הלימוד במדרשיה ללימוד בישיבה", מסביר הרב גולדברג. "כשבחור

מתחזק לומד במדרשיה הוא לוקח ויטמין. זה מאוד יעיל, זה מאוד עוזר, אבל הוא עדיין 'חי

בזבל', מבחינה רוחנית. הוא עדיין נמצא בסביבה שלא כל כך מתלהבת מזה שהוא שומר

מצוות ורוצה ללמוד תורה, הוא עדיין שומע כל היום דיבורים שאינם מתאימים לאדם שומר

מצוות, הוא רואה מראות שלא מתאימים, וכל הסביבה שלו לא ממש תומכת ברעיון הזה שהוא

ילמד תורה ויקיים את מצוותיה.

"אז נכון, הוא לוקח ויטמין בערב, כשהוא בא לשיעור תורה ולומד קצת על פרשת השבוע, אבל

הוא רחוק מאוד מלחיות אורח חיים נכון ליהודי שומר מצוות.

"בישיבה לומדים איך לחיות נכון, לקום בבוקר ולפתוח את היום בתפילת שחרית, הוא לומד איך

מניחים תפילין בדרך הנכונה לפי ההלכה, הוא לומד איך נוטלים ידיים ומברכים ברכת המזון, והוא

לומד עוד הרבה מאוד דברים אחרים, חשובים מאוד, כל אחד בפני עצמו. "אז בפעם הבאה שמישהו

שואל אתכם מה ההבדל בין ישיבה למדרשיה תסבירו לו שמדובר בהבדל ממש קטן, פצפון!

בדיוק כמו ההבדל בין נטילת כדור ויטמינים מדי ערב לבין שמירה על תזונה ואורח חיים בריא

במשך כל שעות היממה".

"כשחזרתי הביתה, הזדעזעתי לגלות שהחדר שלי התמלא בחגבים! לא היה לכך שום הסבר טבעי…"

עם ישראל קיבל מתנה מאת השם, תורה ומצוות, זאת המתנה הגדולה ביותר שיכולנו לקבל, החיים בצילן של קיום מצוות התורה הינם חיים אחרים, חיי גן עדן כבר בעולם הזה.

613 מצוות קיבלנו על עצמנו. בספר 'החינוך' מפורטות כל המצוות ושורש טעמיהן. אחת המצוות היא מצוה מספר 152: "שלא להכנס שתוי יין במקדש וכן שלא יורה שתוי". כלומר, שעבודת בית המקדש הלא היא עבודת הכהנים והקרבת הקרבנות ושאר עבודות שהיו עושים בבית המקדש, הייתה צריכה להיות בצלילות ולכן נאסרה על העובדים שתיית יין ומשקאות משכרים, וגם הרבנים שקובעים ומכריעים בהלכות ובהוראות כיצד ינהג עם ישראל במקרים שונים, גם להם אסור לתת הוראות במידה והם שתויים …

שורש טעם המצוה ידוע, שאין ראוי להתעסק בדברים יקרים וחשובים כל כך, כמו ענייני המקדש ודברי התורה, רק בעת שיהיה האדם מיושב בדעתו ומסוגל לכוון בכל מעשיו מה שנקרא 'מפוקס'…

למדנו מכאן שדברי תורה צריכים שכל מיושב ולא מעורפל ובטח לא מבושם באדי אלכוהול. וכן הדבר ידוע לכל לומד… שאם אין דעתו מיושבת, יקשה עליו להתרכז, וכשאין ריכוז, הלימוד יהיה בעל ערך נמוך. מהסיפור הבא נוכל ללמוד שמי שמפריע לישוב הדעת של לומדי התורה, נענש.

סיפר לנו תלמיד חכם המכהן כמשגיח רוחני באחת הישיבות הגבוהות באזור המרכז. לא תמיד אפשר לראות את האמונה בעיניים, אבל אם קורה שהשם מנהל את העניינים כך שכל מי שמתבונן, רואה שיש בורא לעולם, צריך אכן לפקוח את העיניים, ולראות!

שכן המתגורר בסמיכות לישיבה, הממוקמת באזור שקט במיוחד, יצא בתוקף נגד הרעש של לימוד התורה הנשמע מאחד המבנים. המדובר היה במבנה המשמש כאחד מחדרי השיעורים, והשכן תבע מהישיבה להפסיק את השיעורים, ולפרק את המבנה.

ראש הישיבה והמלמדים ניסו להרגיעו, ואף הבטיחו לו שידאגו להנמיך את הקולות הנשמעים מהחדר, אבל שום דבר לא עזר. השכן המשיך לתבוע להפסיק לחלוטין את אמירת השיעורים.

הישיבה נאלצה לציית לתביעת השכן, פירקו את המבנה, ובלית ברירה הועברו השיעורים למבנה אחר. ומה קרה בסופו של דבר?

בשטח עליו עמד המבנה הראשון, נוצרה שלולית מים לא גדולה במיוחד, ובפתע פתאום הגיעו לשם המוני-המוני צפרדעים שהחלו לקרקר בלילות, והרעש שנשמע היה ממש בלתי נסבל. השכן ניסה להפעיל אמצעים שונים על-מנת לסלק את הצפרדעים, אבל כל המאמצים שנעשו לא הועילו במאומה, ממש כמו במצרים…

הצפרדעים נשארו במקום, וגם מומחים שהגיעו לזירה לא הצליחו להבין מדוע הצפרדעים אינן מסתלקות, למרות כל האמצעים המקצועיים שנעשו בשטח, ולמרות שהשלולית לא הייתה גדולה. הרעש גבר מלילה ללילה עד שהשכן יצא מדעתו, ונאלץ לעזוב את דירתו בבושת פנים, ולעבור למקום אחר

לא נשאיר את המעשה הזה רק בשטח הישיבה ההיא, אלא נעתיק אותו גם אלינו, אל החיים שלנו, אל הבית הפרטי שלנו, ונבין שלא יתכן שאדם עושה דבר נגד רצונו של השם ויצא נקי. העונש בוא-יבוא, במוקדם או במאוחר. בעולם הזה, או בעולם הבא.

ולכן, אין לנו אלא לעשות תמיד רצון קוננו באהבה ובשמחה, מתוך הבנה שמי שעושה כך, הוא המאושר באדם.

 

מצוות בדיקת סימני חגבים

בתורה הקדושה, בחומש ויקרא מופיעות הנחיות ברורות מה מותר ומה אסור לאכול, התורה גם נותנת סימנים מיוחדים לחיות מסוימות, בעוד שחלק הזנים כשרים באכילה. זנים אחרים שיחסר בהם סימנים הרי הם אסורים באכילה

נספר כאן דבר מופלא שסיפרה לי הרבנית בת שבע קנייבסקי ז"ל. לבית של גיסי הרב חיים קנייבסקי, הגיע אדם צעיר שהיה נתון בסערת-נפש גדולה, ואמר שברצונו לבקש מחילה מהרב. כששאלו אותו מה קרה? סיפר את הסיפור הבא:

"בישיבה לבעלי תשובה בה אני לומד, הזדמן לנו ללמוד על כשרות החגבים, אלו זנים כשרים באכילה ואלו לא. מגיד השיעור סיפר שכאשר הרב קנייבסקי עסק בלימוד הלכות אלו, הגיע לפתע חגב אל החלון שלצידו ישב ולמד.

"הרב קנייבסקי צפה בסימני החגב, ועל פי מה שראה, כתב את ההלכות בספרו". זה היה סיפור פלאי איך שבתזמון מושלם, בורא עולם שולח חגב במיוחד לחלונו של הרב קנייבסקי וממחיש לו את לימודו.

הבחור המשיך לספר שכאשר שמע את הדברים יוצאים מפי המלמד שלו שמסר את השיעור, הגיב ואמר 'אני לא מאמין לסיפור זה'… "והנה, כאשר חזרתי לביתי, הזדעזעתי לגלות שהחדר שלי התמלא בחגבים! לא היה לכך שום הסבר טבעי, כי בחדרי הבית האחרים לא היה ולו חגב אחד, וגם בכל האזור לא הסתובבו חגבים.

"הבנתי מיד שהדבר בא אלי כעונש מן השמים, על שזלזלתי בכבודו של הרב קנייבסקי, ולכן באתי עתה לבקש ממנו סליחה", אמר הבחור בקול מלא חרדה.

הרבנית קנייבסקי סיפרה לי שבעלה שמע את הדברים, חייך בענווה מרובה, ואמר שכמובן הוא מוחל. הנוכחים בחדר התרשמו שענוותנותו היא כה גדולה, עד שאין הוא מתייחס לכך כלל.

לאחר מכן חזר הצעיר לביתו, ואז אירע הפלא השני, כל החגבים נעלמו כלא היו!

 

(מתוך הספר 'מצוות בשמחה' בעריכת הרב משה מיכאל צורן)

עוצמת הלימוד חזקה יותר ממאה טנקים שועטים בקרב

בישיבת אור החיים נערך כנס, הגיעו אליו בחורי חמד יקרים מכל קצות הארץ. אחד מאברכי הישיבה, מלא וגדוש בתורה והלכה, סיפר לנוכחים את סיפורו האישי:

הוא התחנך במקומות רחוקים מתורה, בלי שום סממן יהודי, ואף על פי כן חש תמיד שהאמונה נטועה בלבו, למרות שלא ידע כיצד ליישם זאת בחיי היומיום. הוא שירת כקצין בצבא. במהלך מלחמת לבנון השניה אירעו לו ניסים גדולים וראה במוחש את השגחתו הפרטית של ה'.

ואז הגיע המפנה הגדול. "כשנכנסתי בשערי אור החיים", סיפר האברך, "התגלה לנגד עיני מחזה מפעים: בית המדרש היה מלא במאות תלמידי ישיבה שלמדו בשאון רב. איזו עוצמה! נהמת התורה שעלתה מבית המדרש היתה חזקה יותר ממאה טנקים שועטים בקרב"…

"בחסדי שמים" – המשיך וסיפר – "נכנסתי ללמוד בישיבה וזכיתי להתעלות בתורה. אני מרגיש שכל רגע שאני בישיבה הוא נס גדול יותר מכל הניסים שהיו לי בצבא… אני מרגיש שה' נותן לי יד בכל צעד ושעל".

הנס הגדול ביותר הוא הזכות הגדולה להיות מיושבי בית המדרש. יש כאלה שנולדו לתוך המסלול הזה, זהו מהלך טבעי עבורם. אך ישנם כאלה שהגיעו ממרחק. הם לא זכו לקבל מילדותם חינוך דתי, ובוודאי לא חינוך תורני, אלא שבשלב מסוים הם השליכו מאחורי גוום את כל הבלי העולם הזה ובחרו להסתופף בחצרות בית ה'. ועל כך אמר דוד המלך (תהילים פד, יא) "כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלוקי".

 

המעלה הגדולה של זכות אבות

אם נשאל את עצמנו, איך אותם אברכים יקרים זוכים להגיע לדרגות כאלו? – אין ספק שזו זכות אבות. אבות אבותיהם היו בוודאי צדיקים גדולים. מי יודע, אולי הם נכדים של הרמב"ם, של מרן הבית יוסף, של האר"י הקדוש.

אבות אבותיהם הקדושים משקיפים עליהם מגן עדן וממליצים טוב עליהם. הם מאירים את נשמתם ומציתים את ניצוצות הקדושה החבויים בהם. 

רק כך אפשר להסביר מקרים כמו המקרה של אותו קיבוצניק חילוני גמור שהגיע לישיבתנו, זכה לחזור בתשובה ונהיה עובד ה' גדול. לאחר בירורים על מקורות משפחתו, הופתענו לגלות שהוא נכד של הצדיק הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל.

פגשתי יהודי שאף הוא מצאצאי רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א, וסיפרתי לו שבישיבתנו לומד נכד של רבי אלימלך, שהיה קיבוצניק חילוני וכיום הוא שוקד על התורה ועל העבודה.

זה שקיבוצניק חילוני נהיה אברך ירא שמים – זה לא היה חידוש עבורו. החידוש היה שצאצאו של הצדיק רבי אלימלך לומד בישיבתנו… "באמת?", היה קשה לו להאמין, הרי הצדיק רבי אלימלך היה אשכנזי…

אמרתי לו: "הישיבה שלנו היא קיבוץ גלויות של האור החיים הקדוש, הוא מקבץ אותנו באור הנפלא שלו!"

"אני חייב לפגוש אותו" אמר, ואכן הגיע לישיבה וראה לנגד עיניו תלמיד חכם וחסיד, זקנו יורד על פי מידותיו, ויראת שמים טהורה נסוכה על פניו.

זכות הצדיק רבי אלימלך עמדה לו!

 

נינו של אבי הישיבות

פעם אחת הייתי בבית חולים כדי לבקר אדם מסוים ופגשתי מישהו אחר, חילוני גמור, שהתברר לי שהוא דור שביעי, בן אחר בן, לגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, אבי הישיבות, שכולנו נחשבים כתלמידיו, ובישיבות מוזכר שמו בסילודין.

אמרתי לו: "תשמע, באתי לבקר מישהו אחר, אבל כנראה שהביקור לא נועד עבורו, ומשמים שלחוני הנה כדי לבקר אותך…". וברוך ה' הוא קיבל עליו עול תורה ויראת שמים. אשתו אף היא שהתה בבית החולים ודיברתי גם אתה. שניהם התלהבו ונקשרו אלינו בעבותות אהבה וידידות, ותוך זמן לא רב נהפכו להיות שומרי שבת, טהרה וכשרות.

ברבות הימים זכינו אף לקרב נין ונכד למרן הבעל שם טוב זיע"א, שהיה רחוק משמירת תורה ומצוות וקיבל עליו עול מלכות שמים שלימה!

נשמת היהודי חצובה מתחת כסא הכבוד. אבותיו ואבות אבותיו משקיפים עליו מלמעלה, הם דואגים לו ולנשמתו. גם מי שהתרחק מהם מצוה עלינו לשאת את ראשו, לרוממו ולקרבו אל צור מחצבתו, אל אבינו שבשמים.

(מתוך הספר  – "משכני אחריך" – במדבר ).

 

5 דברים שידעת או לא ידעת על ישיבה

 

 

  • 'ישיבה' היא מוסד חינוכי תורני, בו לומדים תלמידים מגילאי 13 ועד החתונה. הלימודים בישיבה הם תורניים בעיקרם, על אף שקיימות מסגרות ישביתיות שונות בהן ניתן ללמוד גם לימודי חול, להשלים בגרויות ועוד.
  • ברוב הישיבות הלימוד מקיף את כל שעות היום, החל מהשעה 7:00 בבוקר בערך, עם לימוד לפני תפילת שחרית, ועד השעה 10:00 בלילה, עם לימוד אחרי תפילת ערבית.
  • בחלק מהישיבות פעילה גם פנימיה, בה ישנים התלמידים בשעות הלילה. בישיבות מסוימות קיימת אפשרות לישון רק בהפסקת הצהרים הנמשכת כשלוש שעות, וישנן ישיבות רבות, בעיקר לתלמידים צעירים עד גיל 16 לערך, שבהן אין בכלל פנימיה, והתלמידים שבים מדי ערב לביתם.
  • הלימוד בישיבה מתחלק ל'סדרים'. סדר א' מתחיל בערך בשעה 9:30 ונמשך עד 13:00 ברוב הישיבות. סדר ב' מתחיל בשעה 16:00 ונמשך כשלוש שעות עד השעה 19:00, וסדר ג' נמשך כשעתיים מהשעה 20:00 ועד השעה 22:00. ההפסקות שין לבין מכונות בעגה הישיבתית 'בין הסדרים'. התלמידים השקדנים שרוצים להצליח בלימודם, קובעים סדרי לימוד עצמאיים לבד או עם חבר, גם בשעות בין הסדרים, וברוב הישיבות בית המדרש אינו מתרוקן לחלוטין בכל שעות היום, ועד השעות הקטנות של הלילה.
  • הלימוד בישיבות הוא בעיקר ב'גמרא' – התלמוד הבבלי. בבוקר לומדים סוגיות עיוניות ומפלפלים בהן תוך הבאת פירושים רבים ומגוונים, העמקה לסיבת המחלוקות בין המפרשים השונים, קושיות ותירוצים. אחר הצהרים לומדים לימוד קל יותר, המכונה 'בקיאות', אשר מטרתו לצבור ידע נרחב בתלמוד הבבלי, מבלי להעמיק בכל נושא יתר על המידה, ובסדר ג' שמתקיים בשעות הערב משננים את הנלמד בסדר א', או לחלופין לומדים לימודים חלופיים ב'מכסתות' אחרות מהתלמוד הבבלי.

התורה היא כמו יין מי שמרגיל את עצמו ללמוד מתמכר

התורה היא כמו יין מי שמרגיל את עצמו ללמוד מתמכר

אוהד אטינגר

לא פעם עומד בחור צעיר ושואל את עצמו, 'אולי כדאי שאצטרף לשיעור תורה'. אבל רגע לאחר מכן הוא שואל את עצמו שאלה אחרת: "למה בעצם שאלמד תורה. מה פתאום שאתחיל פתאום להשתתף בשיעורי תורה? הרי אני לא דתי ולא מתכנן להיות דתי גם בעתיד…".
הרב יעקב סירוטה, מרבני 'אחינו', מספק לכם כמה סיבות מעניינות ומקוריות במיוחד:
"קודם כל צריך לדעת שלימוד התורה הוא דבר שכל יהודי צריך לעשות, ויש לזה סיבות רבות, אמיתיות ונכונות. אבל הפעם אני לא רוצה לעסוק בשיבות הללו שבוודאי רבנים רבים אחרים כבר דיברו עליהם ועוסקים בהן בהרחבה. הפעם אני רוצה לדבר דווקא על הסיבות האחרות שלא מדברים עליהן בדרך כלל.
"סיבה ראשונה היא שהתורה היא כמו יין, ולא בחינם אמרו חכמנו זכרונם לברכה שהתורה נמשלה ליין. מה מאפיין את הטעם של יין? שבפעם הראשונה כשאדם טועם יין, הוא לא נהנה מהטעם. רק אחרי שאתה מרגיל את עצמך לטעם, אתה מתחיל ליהנות ממנו, וככל שאתה מתרגל לשתות יותר יין, אתה מתמכר אליו והחיים שלך הופכים תלויים בו.
"גם התורה היא כמו יין. כשתנסה ללמוד גמרא בפעם הראשונה, סביר להניח שלא כל כך תהנה מהלימוד. מעטים האנשים שמתאהבים בתורה כבר אחרי לימוד חד פעמי. אבל כולם מי שמרגיל את עצמו ללמוד תורה, מתמכר אליה, ולא יכול להיפרד ממנה.
"אבל כמו יין,גם את הטעם של התורה אי אפשר להסביר למי שלא טעם. אתה יכול להסביר למישהו שמימיו לא שתה יין, מה הטעם של היין, ומה הם ההבדלים בין יין קברנה ליין מרלו? או מה ההבדל בין יין יבש ליין חצי יבש? בוודאי שלא. כך גם אי אפשר להסביר מה הוא טעמו של לימוד התורה למי שלא חווה זאת בעצמו.
"ויש עוד דימיון בין התורה ליין. כמו היין, גם התורה עוזרת לנו להשכיח מאתנו את הצרות והטרדות האחרות. אנשים שאוהבים את לימוד התורה, יכולים תמיד להשכיח מעצמם כל דבר אחר. אנשים מחפשים מתכון לחיים מאושרים, לוקחים כדורים ומנסים לפנק את עצמם בלי סוף, אבלם כשמגיעים קשיים הם לא מצליחים לברוח מהם. התורה עוזרת גם בתחום הזה, כמו שכתוב בפסוק שאמר דוד המלך עליו השלום: "לולא תורתך שעשועי – אז אבדתי בעוניי".
"תאר לעצמך שמישהו פוגש אותך ברחוב ונותן לך מרשם לתרופה שתמיד תגרום לך לשמוח ולשכוח את כל הצער והטרדה שבעולם. לא תמהר לקחת את המרשם הזה בשמחה רבה? אז זה השמן לקחת את המרשם שנתתי לך עכשיו, ולהתחיל ללמוד תורה – זהו המתכון שנתן לנו בורא עולם להתחמק מכל הצער והכאב שבעולם הזה.

רוצה לערוך מחקר? צא לדרך

"סיבה נוספת ללימוד התורה, היא החלק המרתק שבה, ולו לשם המחקר וההיכרות עם הדבר הנפלא הזה שנקרא תורה:
"אם קראת את כל מה שכתוב במאמר הזה והגעת עד לכאן, סימן הוא שאתה אדם בעל אינטלקט גבוה, סקרן להכיר תופעות מעניינות, ורוצה להבין דברים על העולם הזה ועל האנשים החיים בו. אולי אתה מחפש גם רוחניות ומשמעות לחיים.
"אז לפני שאתה מתחיל לחקור דתות מוזרות במזרח הרחוק, לפני שאתה מתחיל להעמיק בשירה אירופאית קלאסית, יש לי בשבילך מסע מרתק מסוג אחר: מסע על עומק ההוויה של עם ישראל.
"זו הרי התופעה המסקרנת ביותר בהיסטוריה: תורת ישראל. מיליוני אנשים צועדים לאורה לאורך אלפי שנים, זורקים את עצמם לכבשני האש במסעות הצלב ובתקופת האינקוויזיציה, דבקים בה תחת גלות בעשרות מדינות, תחת שלטונות מתחלפים, למרות ניסיונות בלתי פוסקים של אויבים מכל הסוגים ומכל המינים שמבקשים להשמיד את עם ישראל ולמחוק את תורתו מתחת השמים. שרפת התלמוד, גזירת הקנטוניסטים, מסעי הצלב ומסים מיוחדים שהוטלו על יהודים בארצות ערב ובארצות אירופה, כל אלו לא הפרידו בין עם ישראל ובין תורתו.
"בוא נעזוב רגע את ההיסטוריה ונתמקד בהווה: אלפי אנשים לומדים תורה כל היום, ובוחרים לחיות חיים צנועים, מוותרים עלם הרבה מאוד מותרות וגם על דברים בסיסיים, חיים לפעמים בעוני של ממש, והכל רק כדי שיוכלו ללמוד תורה.
"זה לא נראה לך מרתק ומסקרן במיוחד לדעת מה גורם להם לעשות את כל הדברים האלו? מה שונה כל כך בתורת ישראל שהלומדים אותה מסוגלים להפקיר כל דבר אחר שיש להם, ואפילו את החיים עצמם, רק כדי שיוכלו להמשיך לדבוק בתורה ולא לזוז ממנה אפילו סנטימטר אחד?
"על אינטלקטואל מתחיל אמור למצוא בתורה חומר מרתק, שאי אפשר לוותר על ההזדמנות להכיר אותו ולהבין אותו לעומק. גם אתה מוזמן להצטרף, אנחנו בארגון 'אחינו', נמצאים כאן כדי לעזור לך בתחילת הדרך, וגם בהמשך. ברוך הבא".

9 אלומות אור לפני שתיכנס לישיבה

9 אלומות אור לפני שתיכנס לישיבה

• ישיבה זה עולם חדש. זו לא מדרשייה למתקדמים, ולא רק מקום שבו לומדים תורה יותר משעתיים ביום. זו הוויה אחרת, מציאות שונה ועולם חדש.
• ישיבה זה לא בית ספר. זה לא מקום שאליו באים כדי ללמוד מקצוע. הישיבה היא מהות שונה לחלוטין, שגם אם לימוד התורה הוא העיסוק העיקרי שבו עוסקים תלמידיה, התרומה שלה רחבה יותר. היא בונה לך אישיות, מעצבת לך זהות ומחשלת אותך מבחינה רוחנית כפי שלא תתחשל בשום מקום אחר.
• בישיבה אין מורים. יש ר"מים או מגידי שיעורים. הם אומנם עוסקים בהוראה ומלמדים אותך את התלמוד הבבלי ועוד ספרי קודש אחרים, אבל הם גם עוטפים אותך בהרבה מאוד מושגים חדשים, נותנים לך דוגמה אישית בעבודת ה', ומאזנים אותך כדי שתוכל למצוא את דרכך בעולם החדש אליו נכנסת.
• ישיבה זה משפחה. החברים לא פוגשים אותך למשחק כדורסל פעמיים בשבוע, ואפילו לא לריצת כושר לילית מדי ערב. הם חיים איתך יומם ולילה. בבוקר אתם מתפלליםיחד, לאחר מכן אוכלים ארוחת בוקר בצוותא, ממשיכים את הלימוד בחברותא, ולאחר מכן יושבים להפסקה קצרה בניחותא, כל היום עובר עליכם יחדיו, והקשר שנוצר בין החברים בישיבה, לא יינתק לעולם.
• ישיבה זה לא מחברת חשבון. לא כל המשבצות הן באותו הגודל. קיים מגוון רחב של ישיבות, ובכל אחת מהן מגוון רחב של תלמידים. כל אחד יכול למצוא את עצמו בישיבה, בין אם הוא אוהב להתפלסף בנושאים שאף אחד אחר לא מתעניין בהם, ובין אם הוא אוהב לימוד רוחבי בצורה קלילה יותר.
• ישיבה זה לא מעבר חציה. לא הכל שחור לבן, וגם הבגדים של תלמידי הישיבה אינם חייבים להיות בצבעים אלו. בישיבות לחוזרים בתשובה מקובל מאוד להתהלך בג'ינס מהוה ובטריקו ירוק, גם אם בישיבות ה'רגילות' לובשים כולם ג'קט שחור על גבי חולצה לבנה.
• ישיבה זה לא רק באמצע השבוע. הישיבות פועלות גם בשבת. ואם תשאל את מי שכבר ניסה וחווה את החוויה הזו מקרוב, לא תחשוב פעמיים לפני שתחליט להישאר שבת בישיבה.
• ישיבה זה לא כלא מוקף חומות. נכון שצריך לשמור על מסגרת מסוימת, אבל זה קורה רק מיוזמת התלמידים. אף אחד אינו עומד ביציאה ומונע ממך לצאת אם אתה מרגיש חנוק מדי. בשלבים הראשונים של תלמיד שהצטרף זה עתה לעולם הישיבות, מקובל מאוד שהוא מקבל 'הנחות' ויכול לצאת הביתה בתדירות גבוהה עד שהוא מסתגל למקום החדש.
• בישיבה לא רק לומדים – אוכלים – ישנים. יש בישיבה הרבה מאוד הווי חברתי, ומדי פעם מוציאים את התלמידים לטיול בחיק הטבע, או לאטרקציה מסעירה שמסייעת לשחרר את הראש ולנקות את המחשבות לאחר תקופת לימודים אינטנסיבית.

אני לא מתכנן להיות רב גדול, כמה אני צריך ללמוד?

אני לא מתכנן להיות רב גדול, כמה אני צריך ללמוד?

יעקב לוסטיג

 

לא מעט נערים מתלבטים בשאלה הזאת. מצד אחד הם רוצים להתחזק בשמירת המצוות,

אבל מצד שני, הם לא מבינים למה זה חייב להיוך כרוך בלימוד תורה. הרי הוא לא מתכנן

להיות רב גדול, אז למה צריך לשבת כל יום ליד הספרים וללמוד עוד ועוד? ובכלל, הם שומעים

על אברכים שלומדים בישיבות ובכוללים, ומשקיעים בלימוד התורה את רוב שעות היממה.

למה זה חשוב כל כך, מה שה נותן להם?

הרב שמואל הורביץ, מרבני 'אחינו', מסביר:

בראש ובראשונה צריך לדעת שהסביה שבשבילה יהודי בא לעולם, היא כדי לקיים מצוות.

לימוד התורה, מעבר לכך שזו מצווה גדולה וחשובה בפני עצמה, זה גם השער לקיום המצוות.

מי שאינו לומד תורה, איך הוא יכול להיזהר שלא לעבור על ההלכה? איך הוא יכול לקיים

מצוות בהידור? קחו לדוגמה אדם שרוצה לקיים מצוות סוכה. הוא בונה סוכה, שם עליה סכך,

מקשט אותה בקישוטים נאים וכו', אבל אם הוא בנה אותה מתחת לגג או מתחת לעץ, זה לא

שווה כלום. מי שלומד תורה יודע שסוכה חייבת להיות תחת כיפת השמים. סוכה זה רק דוגמה

אחת, אפשר להביא עוד אלפי ורבבות דוגמאות לאנשים שרוצים לקיים מצווה, אבל לא יכולים

לקיים אותה כי הם לא יודעים איך עושים את זה בפועל. וכי נעלה על הדעת ללכת ל'רופא' שלא למד

רפואה? האם נוכל לסמוך על טייס שלא למד איך מטיסים מטוס? בוודאי שלא! אותו הדבר גם לגבי

לימוד התורה, כל אחד צריך לדעת לפחות את הבסיס ההלכתי, כדי לקיים את המצוות כמו שצריך.

אבל יש בלימוד התורה עוד חלק, חשוב לא פחות. בואו נתבונן רגע, מה זה התורה. זה הרי חכמה

אלוקית. התורה הקדושה היא דבר שהקדוש ברוך הוא בעצמו כתב, בחכמה עצומה שאנחנו לא מצליחים

אפילו להבין את ההיקף שלה, כי אין לה סוף. כבר אלפי שנים יהודים לומדים תורה ועדיין אפשר לחדש

בה חידושים נפלאים שלא נשמעו מעולם.

כל מה שכתוב בתורה זו אמת מוחלטת. זה לא כמו המדעים האחרים שמשתנים עם השנים.

אם תקחו ספר פסיכולוגיה שלומדים היום באוניברסיטאות, תראו שהוא שונה שינוי עצום מהספרים שכתב פרויד

למשל. פרודי נחשב לאבי תורת הפסיכולוגיה, אבל רוב התיאוריות שלו הופרכו והפכו ללא מקובלות

באקדמיה המודרנית. התורה לא השתנתה. אנחנו לומדים ומאמינים בדיוק כמו שהיו היהודים לפני אלף

ואלפיים שנה. בתורה יש את כל החכמות, יש בה מתמטיקה, יש בה פסיכולוגיה, יש בה אסטרונומיה,

בוטניקה וזאולוגיה. וכל מה שכתוב בה זו אמת מוחלטת. כשאנחנו לומדים תורה, אנחנו מתחברים לחכמה

האלוקית, אנחנו סופגים מהתורה ערכים נעלים, היא מטהרת את הנפש שלנו, מוציאה את הפסולת

ומכספיגה אותנו בקדושה. יש בה, בתורה, כח סגולי עצום, שהופך אדם אכזר לרחמן, אדם טיפש לחכם,

אדם גס הופך לעדין. לימוד התורה הופך אותנו לאנשים טובים יותר, הוא משביח את האישיות שלנו,

ומקרב אותנו לאבינו שבשמים.

ללמוד תורה, למה רק בישיבה?!

שלום כבוד הרב

רציתי לשאול שאלה כזאת, אני בתחילת דרכי בתשובה, כיוםן אני ב 17.5, הרבה אנשים אמרו לי שכדאי לי מאוד ללכת ללמוד בישיבה, שם אני יגלה עולם חדש של תורה.

האמת היא שאני קצת מתלבט, ובעצם למה ובשביל מה אני צריך ללמוד בישיבה, הרי אפשר ללמוד תורה גם מבלי להיות בישיבה?

תודה מראש

אופיר.

 

אופיר היקר, שאלתך אכן שאלה מעניינת שרבים מתלבטים בה.

ואסביר:

בתורתנו הקדושה כתוב: "החיים והמות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה את וזרעך" (דברים ל', י"ט).

נצטוינו בזאת לבחור בכל רגע ורגע בדרך הטוב, בדרך התורה, שכן אלו הם החיים האמיתיים לכל מבין ויודע דבר.

מצוה חשובה זו, כדי לקיימה כראוי, חייבים להמצא בסביבה שמשפיעה יראת שמים וקדושה. בלא זה, כשנמצאים סביב אנשים הרחוקים מיראת שמים אמיתית, לא ניתן להמנע מהשפעה שלילית, והמצבים בהם אדם ימצא את עצמו מתרחק מדרכה של תורה ובוחר לעשות דברים הנוגדים את רצון השם יתברך, ירבו ויגדלו.

מכיון שאדם מחויב להמצא בסביבה שתחזק אצלו את היראת שמים והרצון ללכת בדרך התורה כאמור, ישנה נחיצות גדולה, לכל המסוגל לכך, ללמוד בישיבה קדושה, ושם להגות בתורה, במוסר, בתפילה, בחיזוק האמונה, בתיקון המידות ובכל מה שנוגע לעבודת השם.

צריך גם לדעת, שאיכות ורמת הלימוד שמגיעים אליהם על ידי לימוד בישיבה קדושה, גדולים ללא היכר מהאיכות והרמה שאליהם שמגיעים אם לא לומדים בישיבה. וכן, על ידי לימוד בישיבה אדם מסוגל להגיע לדרגה רוחנית הרבה יותר גדולה, ובהתאם לכך כמובן שגם ההנאה והעונג שיש לאדם מפריחתו בתורה ובעבודת השם גדלים ומתרבים.

הלימוד בישיבה זו רמה אחרת לחלוטין מכל מה שאתה מכיר.

אני רוצה גם להסבירלך, שהתורה נמסרת מאב לבנו ומרב לתלמידו במשך כל הדורות של העם היהודי

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. וככה ממשיכה ההיסטוריה המפוארת של מסירת התורה.
אתה יכול ללמוד לבד, אבל האם ההבנה שלך תהיה מכוונת לאמת?

תורה זה לא עוד מקצוע שאתה יכול לפתח בו תאוריה חדשה, תורה היא חכמה האלוקית שאלוקים נתן לנו בהר סיני, וכל מטרת הלימוד בתורה הקדושה היא לחקור את האמת שבתורה, מהי סברה נכונה ומה ההלכה עד הפרטים הכי קטנים שיש בכל סוגיא (דיון) שיש בגמרא.
כל דרך מסירת התורה היא רב ותלמיד, הרב קיבל מהרב שלו שקיבל מהרב שלו עד משה רבנו בהר סיני, על ידי לימוד מהרב אנחנו יכולים להתחבר לשורש האמת, וללמוד מהי החשיבה הנכונה בתורה, מה נקרא שאלה ומה לא נקרא שאלה, מה נקרא תשובה שעונה על השאלה ומהי תשובה שלא מספקת. המוטו של לימוד תורה זה לא לדעת לדקלם את מה שכתוב-לגמור לקרוא את החומר, אלא להבין ולהבין עד הסוף, זה אפשר ללמוד רק מרב שקיבל מרב כדרך מסירת התורה. לכן תורה לומדים דווקא בישיבה ששם שומעים שיעורים מרבנים, נמצאים בקשר רציף עם רב שאפשר לשאול ולקבל תשובות.

אני ממליץ לך שתי המלצות

המלצה ראשונה: תתעניין אצל מי שכבר היה וחווה לימוד בישיבה. אין חכם כבעל הנסיון, ותשמע מהם מה זו התעלות ומה המשמעות ללמוד בישיבה קדושה.

שנית: אני ממליץ מאוד לעשות ביקור בישיבה, ולהתרשם מקרוב במה מדובר.

כמובן שיש להתאים לכל אחד ישבה שמתאימה לאפיו וסגנונו.

בהצלחה רבה

מרדכי קורן

 

רוצה לשמוע עוד על ישיבות, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

מהיכן מגיע המושג ישיבה?

כך 'נולדה' הישיבה

מאת: אי"ש זכריש

תנו רבנן, האב חייב בבנו; למולו ולפדותו וללמדו תורה וכו'. (גמרא קידושין)

ומוסיפה הגמ'; ומי שאביו לא זכה ללמדו תורה מכל סיבה שהיא, הוא עצמו חייב ללמד את עצמו.

אנחנו רואים בפסוקי התורה ובדברי הגמרא שהתורה מצווה את האב ללמד את בנו תורה, חז"ל לומדים שגם מי שאביו לא זכה ללמדו תורה, חייב הוא עצמו ללמד את עצמו.

זהו הציווי שציוותה התורה; כל אדם מחויב ללמוד תורה. כשהוא צעיר לימים חיוב זה מוטל על אביו, אולם כאשר יגדל להיות לאיש על כתפיו מוטלת החובה להגות בתורה הקדושה בכל עת ובכל שעה.

בדורות הראשונים, כל אב יהודי לימד את בניו וגידלם לתורה ומצוות. אולם בהמשך הדורות התרבו אותם הורים שלא יכלו או לא ידעו ללמד את בניהם תורה, מה עשו?

הגמרא מספרת (במסכת בבא בתרא):

אמר רב יהודה אמר רב, זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא, נשתכחה תורה מישראל, שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא היה למד תורה וכו', התקינו שיהו מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים.

כך, לאור העובדה שהיו הורים שלא יכלו ללמד את ילדיהם תורה, קמו תלמודי תורה ישיבות ובתי מדרשות ללמד את הנוער תורה, שאם לא כן מניין ידעו הנערים ללמוד תורה כשיגדלו ויעמדו להיות אנשים?!

אבל, במבט שטחי נראה כאילו כל מהות לימוד הנוער באופן משותף בין כותלי הישיבה נוצר והוכרח כתוצאה ממצב רוחני ירוד של הורים רבים באומה הישראלית.

אולם טעות גדולה היא לחשוב כך, י ש י ב ה איננה רק מקום לקיבוץ ואיסוף בני נוער שלא שפר עליהם גורלם ואין מי שילמדם תורה. היא הרבה מעבר לכך,

הישיבה היא בית היוצר והזיכוך, כור ההיתוך של הנער היהודי. ונבאר את הדברים

עיצוב חשיבה, עיצוב הסברה העצמית הישרה והאמיתית.

– – – עקידת יצחק,

אברהם אבינו – אבי האומה התיר את בנו מחבליו, יצחק ירד מעל גבי המזבח. כשפנו לחזור לביתם שבבאר שבע מספרת התורה , "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע". רגע, היכן נ ע ל ם לו יצחק אע"ה?

"יונתן בן עוזיאל" בבואו לתרגם פסוק זה, מיסב את תשומת ליבנו לעובדה מפליאה – יצחק הלך ללמוד ב… ישיבה של שם ועבר (שמם של ראשי הישיבה באותה תקופה). לשם מה פנה יצחק ללמוד בישיבה, האם אביו, אבי האומה הישראלית ומורה דרכה לא לימד והדריך אותו בלימוד תורה וקיום מצוות?

התשובה היא, נכון, דבר ברור הוא שאברהם אבינו לימד והורה לבנו דרך ארץ תורה ומצוות, אולם בסיום מעשה עקידת יצחק, הבין אברהם אבינו שרצון הבורא הוא שבנו ילמד תורה בשלימות יותר ממה שלמד עד כה, ו.איזה לימוד תורה בשלימות יש בעולם יותר מללמוד מפי אברהם אבינו – נאמן ביתו של בורא עולם?

הגמרא אומרת (במסכת עבודה זרה):

כל הלומד תורה מרב אחד, אינו רואה סימן ברכה לעולם.

מדהים,

אנו למדים מכאן, שרב, ככל שיהיה גדול בתורה, אינו יכול להנחיל לתלמיד סברה ישרה בלימוד התורה הקדושה. רק ע"י לימוד בין כותלי הישיבה, תוך לימוד משותף עם נערים בני גילו ומגוון רבנים כלבבו [בכל שנה אצל רב אחר] יוכל הנער לגבש סברה נכוחה ואמיתית בלימוד כל חלקי התורה.

מה מיוחד בישיבה ? סדר וישוב הדעת !

– – – חטא העגל,

משה רבינו יורד מן השמיים ורואה את עם ישראל, העם אותו טיפח והדריך בשליחות אלוקית, מתהולל סביב עגל הזהב אשר עשו. מיד, שבר את הלוחות ופנה להשמיד את האליל המתועב מן העולם. כעת, כיצד מחזירים את עם ישראל חביבו של הקב"ה אל הדרך הנכונה?

סיגופים, תעניות, אסיפות בכיכר העיר, דרשות חוצבות אש וכו', כל הדברים הללו אינם פתרון א מ י ת י לפריצות וההוללות בה עם ישראל שרוי. הפתרון האחד והיחיד הוא;

"וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה".

משה רבינו, כפשוטו, הקים י ש י ב ה !

מהו באמת הפתרון בהקמת ישיבה?

חטא העגל נבע כתוצאה מ"אי סדר ובלבול" ששררו במחנה.

ישיבה, זהו המקום האידיאלי לחנך ולהעמיד את הנוער וגם את המבוגרים יותר " הַ רְ חֵ ק מִ ן הַ מַּ חֲ נֶ ה " – אי של שקט וסדר, הרחק משאון העיר הגדולה קיים שלטון הישיבה. שלטון של ס ד ר .

בגמ' סוטה מ"ט א' מובא:

בישיבה יתחנך הנער לדרך ארץ, נקיון גופו וחדר מגוריו, סדר בזמני השינה, ארוחות. או אז ישכיל גם לקבוע סדר פנימי לכל ענייני חייו; הלימוד והעבודה הפנימית מקבלים סדר נאות, מה להקדים ומה לאחר, כמה ללמוד וכמה לחזור, כמה לאכול וכמה לנוח.

מגדלור לסביבה הקרובה והרחוקה

"וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד".

אין כאן שום כפייה או השפעה מבחוץ, כי אם חדוות הלב – כל אשר נפשו חשקה בתורה יצא אל ה י ש י ב ה ללמוד תורה אצל משה רבינו.

ומה עם שאר העם? אלו אשר נפשם עדיין לא חשקה בתורה?

"וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה". גם כל העם שעדיין היה שקוע בהוללות ופריצות, ברדיפה אחרי אליל הזהב, העם שרשמי מעמד הר סיני כהו אצלו; כאשר ראו את משה רבינו – ר א ש ה י ש י ב ה "יוצא אל האוהל" לעבר ה י ש י ב ה ה ק ד ו ש ה הניצבת הרחק מאי הוודאות והבלבול. מיד, מתעוררים בקרבם רגשי קודש ובעין קנאה וגעגועים הביטו אחרי משה רבינו עד בואו אל הישיבה – " וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה ".

כאשר רואים תלמיד, נער צעיר שנפשו חשקה ללמוד תורה, עוזב את המולת הרחוב ופיתוייו ופונה לעבר מבצר התורה – הישיבה הקדושה, כל השאר, אפילו אלו שהרגש היהודי כבר כהה אצלם, יקומו מתוך קנאה וגעגועים להביט אחרי בן הישיבה העולה ומתעלה, משהו ידבק בהם…

החינוך לאהבת הזולת מביא בכנפיו את השכינה.

"וְהָיָה כְּבֹא משֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם משֶׁה" – כשמשה רבינו נכנס להיכל הישיבה הקדושה, השכינה שהסתלקה בעקבות חטא העגל, חזרה לשרות על כלל ישראל.

השראת השכינה שייכת אך ורק כאשר לומדים בצוותא עם חברותא או רב

ד ב ר י תורה מתהווים רק ע"י לימוד תורה ב מ ש ו ת ף . רק אז מתייחדת השכינה עם הלומדים.

וכל כך למה?

"מתיחות חברתית" הנוצרת כתוצאה מתחרות לימודית בין תלמידים, מקובלת בכל העולם כדבר מובן מאליו.

לפי דברינו, אמנם חז"ל מעודדים לימוד משותף מפני ש"קנאת סופרים תרבה חכמה". אולם כיון שבלימוד כזה אורב הניסיון של התנצחות וקנאה הדדית, החכמה היא, לעמוד בניסיונות הללו ולפתח מידות טובות והנהגות נעימות בין אדם לחברו.

המסגרת הישיבתית ת ח נ ך את הנער לראות באהבת התורה ערך עליון, אך יחד עם זאת תלמד אותו פרק מ ע ש י באהבת ודיבוק חברים.

זה הוא אתגר יומיומי – ההתמודדות בין הצורך ללחום מלחמתה של תורה עם חברו, ובין החובה שהיא זכות לכבד ולהוקיר את חברו לספסל הלימודים. בן ישיבה שעובר את המבחן הזה בהצלחה, זוכה ומביא את השכינה לבית המדרש.

בורא עולם מ ו ר ג ש כאן היטב

ונסיים במעלת הלימוד בישיבה מצד עצם ה מ ק ו ם .

חז"ל אומרים, "יש ארץ מגדלת גיבורים ויש ארץ מגדלת חלשים. יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין".

מקום מקום ואנשיו. אך טבעי הוא שבאדם ידבקו תכונות מסביבתו הקרובה.

כאשר נער עומד על דעתו, עליו לבחון היטב את תכונות מקומו וסביבתו ולשפוט מה יוכל לקבל מהן ומה לא.

הקב"ה נמצא בכל מקום, אין בזה שום הבדל בין ירושלים לניו יורק – "מלוא כל הארץ כבודו". אולם בכל זאת קיימים הבדלים, האוירה השונה בין מקומות מקודשים ומרוממים שכל מהותם חינוך ועיצוב האישיות, לבין הרחוב הסוחף שמהותו קלקול וחורבן האדם.

אין מקום בעל טבע עדין יותר מהיכל הישיבה הקדושה, המקום בו יוכל התלמיד לעצב את אישיותו ולבנותה ולהרגיש את הבורא יתברך יותר מכל מקום אחר בעולם.

[מיוסד ע"פ: הנצי"ב על בראשית כ"ב י"ט, כתבי ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל, "עלי שור" לר' שלמה וולבה זצ"ל.]
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

נינג'ה עם זקן

מאת: יעקב לוסטיגמן

בעיר החרדית אלעד מתגורר תושב שתחום העיסוק שלו מפתיע, בהתחשב בעובדה שמדובר בגבר חרדי מן המניין. רוב השכנים שלו מימיהם לא ראו חרב אמתית, הידע שלהם בלחימה לא השתפר מאז התקוטטו עם חבריהם בכתה ג' בתלמוד התורה, ואם תבקשו מהם לרוץ למרחק של מאה מטר, סביר להניח שייקח להם כמה דקות ארוכות להתאושש מהמשימה הקשה…

ישי אמנו (34), אולי נראה גבר חרדי שגרתי. הוא נשוי, ואב לששה ילדי חמד הלומדים בתלמוד התורה כמו כל ילד חרדי אחר. אבל מתחת לכיפתו הלבנה של ישי, מסתתר לו אדם עם סיפור חיים שנראה כאילו ברח החוצה מאגדת עם עתיקת יומין. את זמנו הוא מחלק בין לימוד תורה, ובין לימודי לחימה. הוא העמיד תלמידים רבים היודעים לחבוט ולהיחבט כהלכה, להתגלגל בתנועת חתוליות ולהגיב בצורה נכונה כלפי מי שמנסה לתקוף אותם.

"מבחינתי אמנות הלחימה היא בעיקר עניין של שליטה עצמית", הוא מסביר. "יש עמי באמתחתי לא מעט סיפורים על בני נוער וילדים שלא הצליחו להתרכז, שנכשלו בכל תחום שבו הם רצו להצליח, ולאחר שתרגלו נינג'וטסו, למדו לשלוט במחשבות שלהם, להתרכז ולעבוד בצורה מסודרת".

אבל לפני שנקפוץ למסקנות שמסיק אמנו מהמקצוע שלו, עדיף שנחזור אחורה, למקום שבו הכל התחיל…

"נולדתי בקריית מוצקין לבית שבו הדת היהודית היתה משהו לא מוכר בכלל. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 3 בלבד, גדלתי עם אמא, והיא לא קיבלה שום חינוך דתי. היא התייתמה בשואה בגיל צעיר מאוד, והגיעה לארץ בגפה, בלי שום ידע על יהדות ועל דת. גם המקום בו גרנו, קרית מוצקין, לא הציע לי הרבה הזדמנויות להיפגש עם הדת היהודית. הפעם הראשונה בה ראיתי בית כנסת היתה ביום בר המצווה שלי, ואני חושב שבכלל לא הבנתי מה זה המקום הזה.

"כבר מגיל צעיר נמשכתי ללימוד אמנות הלחימה. בגיל 9 התחלתי ללמוד קראטה בצורה מסודרת, וכעבור שנתיים עברתי ללמוד נינג'וטסו. זאת אומנות מאוד מיוחדת, ולא רק בגלל שהיא פופולאריות בסרטים. אני זוכר שהסבירו לי שכדי לקבל דרגת 'דאן 5' בנינג'וטסו, אתה צריך להגיע לכזאת רמה של ריכוז שתגיע למצב שבו אתה יושב על הרצפה בעיניים עצומות, ומורה עומד מאחוריך ומוריד חרב במהירות לעבר הראש שלך בלי שתדע מתי הוא עושה את זה. אם הצלחת להרגיש את הסכנה ולחמוק מהחרב בזמן – הצלחת.

"זה הפליא אותי. לא הבנתי איך אדם יכול לפתח כזאת יכולת מדהימה. להרגיש את הסכנה. זה למעשה המהות של הנינג'וטסו, להגיע לרמה כזאת של ריכוז שבה אתה מרגיש כשהסכנה מתקרבת, בלי לראות שום דבר. זה שימוש בחוש השישי, שהופך אצלך להיות כמו חמשת החושים הרגילים. אתה פשוט מרגיש שהסכנה מתקרבת ויודע להיערך לקראתה כראוי.

"נכנסתי ללימוד הנינג'וטסו בכל הכח. זה מאוד משך אותי וגם מילא אותי. אף פעם לא נמשכתי לתרבות החילונית של מועדונים וכל השטויות האלו, אהבתי תמיד להשקיע בשיפור יכולת התנועה, לבלות הרבה בטבע. במשך ארבע שנים הייתי מסתובב כל לילה לבד ביער, לפעמים עם חבר אחד, היינו עושים אימונים עד הבוקר. היו לי ארבעה מאמנים שהייתי מתאמן אצלם בחוג. לא היה מחנה אימונים שהחמצתי, ואף נפגשתי עם ראש השיטה בהולנד ב'טאי קאי' – מחנה אימונים בן שבוע. זה היה תחליף לכל הדברים האחרים בעולם, רוחניים וגשמיים כאחד. הייתי הולך לקניון, לא כדי לקנות משהו, אלא כדי לפתח את הכישורים שלי, כדי לדעת לזוז נכון שאף אחד לא ישפשף אותי וכדו'.

"כגודל ההשקעה כך גם היתה ההצלחה גדולה מאוד. הגעתי ליכולות מאוד גבוהות עם ההרגשה, הייתי מרגיש מתוך שינה. בתקופה בה ישנתי בפנימייה, כל החברים בקבוצה היו משתעשעים עם זה. כשאני הייתי נרדם בלילה הם היו שולחים חבר שיכה אותי באגרוף, ואני מתוך שינה הייתי מרגיש סכנה מתקרבת ומיד תופס את ידו.

"ההצלחה בנינג'וטסו סייעה לי גם בתחומים אחרים. אם בבית הספר היסודי לא הייתי מהתלמידים המבריקים במיוחד, בכתה ט' כבר הייתי המצטיין השכבתי. מי שיודע להתרכז בלחימה, יודע להתרכז גם בלימודים. היה לי גם חבר שהיה ברמה מאוד גבוהה בנינג'וטסו, ויחד היינו עושים תרגילים ברמה גבוהה מאוד. זה מילא אותי".

ואז… בא המהפך: "יום אחד, זה פשוט נעלם לי", מספר ישי. "אני מגיע לאימון, מבצע את התרגילים ולא מרגיש כלום. איבדתי את הריכוז, ובלחימה הריכוז הוא זה שעושה אותך לוחם טוב. אם אתה לא מזהה בשבריר שניה את תנועת היריב, אתה לא מספיק להגיב בזמן. כל היכולות שלך בלחימה לא שוות כלום אם הן לא מגיעות בצורה מדויקת, עם ריכוז מלא וברגע הנכון.

"וזה נמשך. גם למחרת לא הרגשתי כלום, וגם יום לאחר מכן. עברו מספר ימים וכבר לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הייתי מנסה כל מיני הרפיות. הלכתי ליער, הלכתי לים, ניסיתי כל מיני תרגילים. כלום. שום דבר לא עזר לי. הייתי בוכה מרוב תסכול, זה הרס לי את כל התוכניות. רציתי להיות נינג'ה כמו לפני מאתיים שנה, ופתאום אני לא מסוגל לעמוד בסטנדרטים שהתרגלתי אליהם כבר לפני כמה שנים.

"החבר שלי ראה איך שאני מתייסר ופתאום הוא זרק לי ככה חצי משפט, בלי שום משמעות: "שמעתי שמי שאומר את כל ספר התהילים בשבת, זה מכפר לו על הכל". לא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי, מה תהילים? מה זה בכלל? "זה הספר הזה מהתנ"ך?", שאלתי אותו, והוא עונה לי "כן". זהו, לא דיברנו על זה יותר. המשכנו הלאה אני חזרתי להרפיות ולניסיונות הכושלים להחזיר לעצמי את הכוחות שאבדו לי, ובזה נגמר הסיפור.

"עברו מספר שבועות, ובשבת אחת אני מוצא את עצמי מסתובב בבית ככה משועמם כהוגן. רפרפתי על הספרים שלי, מחפש משהו מעניין לקרוא, ומשום מה המבט שלי התעכב על ספרי התנ"ך. היה לי קסוטו. מפה לשם אני עומד כשספר התהילים בידי, ואני מתחיל לקרוא.

 

"נדהמתי. אילו מילים יפות כל כך. לשון מליצית ועתיקה כזאת. זו היתה חוויה מעניינת מאוד. קראתי וקראתי, ופתאום אני מתחיל לזוז קדימה ואחורה, מרגיש אנרגטי, לא מבין למה אני זז. אני לא יכול לקרוא בנחת, אני נכנס להרגשה מיוחדת. התחלתי להרגיש כאילו זה מוכר לי, כאילו אני רואה את המאורעות במחשבה, אני קורא ככה ארבע שעות, נדבק למילים ולא יכול להפסיק.

"האווירה בחדר הפכה קסומה. הרגשתי כאילו אני קורא באיזה ספר קסמים מיוחד. זו היתה תחושה שאני כאילו נבלע לתוך איזושהי ישות רוחנית אדירה, משהו שמאיר אותך באור נפלא, ומשרה עליך תחושת נעימות לא מוכרת.

"במוצאי שבת היה לי אימון בנינג'וטסו. כמו תמיד יצאתי מהבית לאימון ואת הדרך עשיתי בריצה. אני מגיע לאולם, נעמד ככה מול בן הזוג שלי, ופתאום הכתה בי ההרגשה של "מה אתה עושה פה בכלל".

"זה מאוד הלחיץ אותי. כבר קיוויתי שמצאתי את תרופת הפלא ופתאום מתברר שקריאת התהילים רק עשתה יותר גרוע. היא אומנם עזרה לי להרגיש טוב עם עצמי, אבל לא עם הנינג'וטסו, ומבחינתי להיות נינג'ה זה היה כל מה שרציתי אי פעם".

"בשלב זה כבר הייתי בן 17 בערך. בסוף כתה י"א עזבתי את בית הספר כי רציתי להשקיע יותר באמונות הלחימה. החלטתי לנסות לחזור לבקר בבית הספר, למקום שממנו צמחתי. חשבתי אולי ביקור כזה ופגישה עם חברים מפעם, יעזרו לי להחזיר לעצמי את השליטה על החיים שלי. אני מגיע למקום ורואה את אחד החברים הטובים שלי מהעבר, עם כפה על הראש. לא הבנתי מה קשורה הכפה, ורק מאוחר יותר הבנתי שהוא חזר בתשובה.

"אני עדיין עולה במדרגות והחבר עם הכפה אומר לי בוא רגע, אני רוצה לספר לך משהו. לא הבנתי מה הוא רוצה בדיוק, אבל זרמתי אתו. כיבדתי אותו כחבר. ישבנו כמה חברים יחד והוא סיפר לנו סיפור על רבי חיים בן עטר, ה'אור החיים' הקדוש. פתאום הרגשתי תחושה מאוד מוכרת. זו היתה התחושה שהרגשתי כשקראתי בתהילים. פתאום אני מרגיש משהו רוחני עצום. כאילו אני רואה את התרחשות הסיפור מול העיניים שלי, כאילו אני כבר מכיר את הסיפור, ומכיר את האור החיים הקדוש. אני נכנס לחוויה כזאת ושואל אותו, "תגיד לי, האור החיים הזה, הוא קשור לתהילים?". החבר שלי לא הבין מה קשור תהילים עכשיו, אבל אני לא מניח לו, זה קשור לתהילים, אני מרגיש שזה קשור לתהילים. בסדר, הוא הסכים איתי, זה שקשור לתהילים. מה אכפת לו?

"החבר ראה שאני ככה מתרגש, והחליט לשאול אותי: "אתה רוצה להניח תפילין". הסכמתי. ושוב אני מרגיש הרגשה מיוחדת כזאת. הלכתי יחד אתו, קנינו שווארמה, והוא נוטל ידיים ומראה לי איך ליטול ידיים ולברך לפני הארוחה. שאלתי אותו, גם זה קשור לתהילים? הוא אומר לי כן. אכלתי והוא אומר לי "עכשיו צריך לברך". אמרתי, בהחלט הגיוני שאחרי שאכלנו צריך להגיד למישהו תודה על האוכל. בירכתי, הנשמה שלי מתרוממת ואני מרגיש משהו מיוחד. הוא לקח אותי לבית הכנסת, זה היה בכפר יונה. כולם שם היו לבושים בבגדים רגילים, חולצות טריקו או מכופתרות, מכנסי ג'ינס וכדו'. רק אחד, השליח ציבור היה גבר חרדי עם לבוש חסידי. אני רואה אותו ככה עם חליפה שחורה ארוכה ואבנט חסידי קשור מעליה, ואני שואל את החבר שלי: "גם אצל הדתיים זה כמו באומנויות לחימה? למורה יש חגורה שחורה? החבר הרגיע אותי והסביר לי שאין קשר בכלל.

"הייתי מאוד נרגש, אבל הגיע הזמן לחזור הביתה. החבר אומר לי "אני מקווה שתמשיך עם זה", ואני עונה לו: "האמת אני עדיין לא מבין מה זה בדיוק, אבל אני מרגיש שאני נמצא כאן בעולם רק בשביל זה".

"הגעתי הביתה הורדתי את התפילין מהבוידעם שבו הן שכבו מאז הבר מצווה שלי. השגתי סידור תפלה והתחלתי להתפלל בלי לדעת מתי מתפללים ואיך מתפללים. הייתי מתפלל תפילה של שבת ביום שלישי, ובשבת אומר 'על הניסים' כמו בחנוכה. לא ידעתי כלום מהחיים שלי. יום אחד פגשתי גבר חרדי ברחוב, ניגשתי אליו לשאול אותו כמה שאלות, והוא קלט מיד שהנשמה שלי צמאה ליהדות. הוא הציע לי להצטרף ללימודים בישיבה, להיכנס לזה בצורה רצינית. לא היססתי אפילו לרגע. ידעתי שזה הייעוד שלי בעולם הזה, והשתוקקתי לדעת יותר וללמוד יותר.

"זה הסיפור שלי", מסיים ישי את המונולוג המרתק. "חיפשתי להחזיר לעצמי את הנינג'וטסו, אבל מצאתי משהו הרבה יותר חשוב – את היהדות".

CHIMUM

• ובכל זאת, גם היום כאדם חרדי לכל דבר ועניין, אתה עדיין מתעסק עם נינג'וטסו ואפילו מלמד מבוגרים ובני נוער את אומנות הלחימה הזאת?

"בהחלט. הנינג'וטסו לא רק שאינו סותר את התורה הקדושה, אלא הוא יכול גם לשמש כלי עזר ללימוד התורה אם מתעסקים אתו בצורה נכונה, ולוקחים את הדברים בפרופורציה. יש לא מעט אברכים שלומדים יותר טוב בכולל, בזכות זה שהם עברו אצלי אימונים ולמדו לחדד את יכולת הריכוז שלהם. ילדים רבים מצליחים יותר בתלמודי התורה והישיבות, אחרי שעברו אימונים במשך תקופה וקיבלו ביטחון עצמי ושליטה עצמית. אני מלמד הרבה, יש לי קבוצות לילדים, לנערים ולמבוגרים. אבל אנחנו לא לומדים להיות אכזרי, אלא להתגונן מפני אכזרים. אנחנו לומדים איך לשלוט, איך להיות מוכן לסכנה, איך להגיב במהירות לכל התרחשות. האומנות היא אותה אומנות, אבל הלימוד הוא על פי דרך היהדות, עם אמונה וביטחון בה' יתברך.

YELADIM1

• יש איזה תרגיל שאתה יכול להעביר לנו ככה במילים, לעזור לקורא להתמודד עם האיום הביטחוני כשבכל פינה עלול להמתין ערבי עם סכין?

"לחימה צריך ללמוד בפועל. אי אפשר ללמד אותה באמצעות מילים, מבלי להדגים ולהמחיש. אבל אני כן יכול לומר לקוראים שמי שרוצה להיות מוכן ברמה טובה צריך קודם כל להיות תמיד בכוננות. אם יש חשש מפיגועי דריסה, אדם חכם יעמוד מאחורי התחנה או מאחורי גדר וכדו', ולא יהפוך את עצמו טרף קל למחבלים, במיוחד אם הוא באזור מועד לסכנה.

"במקרה שקופץ עליך מחבל עם סכין, הדבר הכי חשוב זה לשמור על ריכוז, לא לתת לפחד להשתלט עליך ולשתק אותך. צריך לדעת שגם אם יש לו סכין ביד זה לא הופך אותו לכל יכול. אפשר להכות בו בחזרה, ואפילו לתפוס לו את הסכין ביד חשופה. גם אם זה יחתוך לך חתכים עמוקים באצבעות, הנזק הזה הוא מזערי לעומת מה שהמחבל עלול לעשות אם לא יתפסו לו את הסכין מהיד. בעיטה לבטן או למקומות רגישים אחרים יכולה גם היא לעזור מאוד במקרה כזה".

YELADIM

אתר נינג'וטסו:
http://ninjutsu-israel.co.il/

מכללת 'רבדים':
http://revadimacademy.com/