מה תעשה אם הבן שלך יסתובב עם נרקומנים?

מה תעשה אם הבן שלך יסתובב עם נרקומנים?

 

שיחה שקיימתי עם רופא סקרן, והתובנה שהסקתי ממני לתחומים אחרים בחיים…

 

אוהד אטינגר

 

בימים האחרונים יצא לי לנהל שיחה עם רופא בכיר באחד מבתי החולים המובילים במדינה.

הוא הסביר לי שהוא מאוד אוהב את המגזר החרדי, ויש לו כבוד רב לתורה ולמצוות,

אבל דבר אחד הוא לא מצליח להבין.

"תגיד לי", הוא שואל ברצינות תהומית, "למה אתם כל כך חוששים שהילדים שלכם ייפגשו עם חילונים,

אפילו כשהם מתבגרים, נערים בגילאי 16, 17 וגם בני 20 ויותר, אתם תמיד תעדיפו להרחיק אותם

מחברתם של אנשים חילונים.

"אני מבין שאתם חוששים שהם ילמדו ממעשיהם של הלא דתיים, אבל זה קצת לא ברור לי,

הרי החינוך החרדי הוא חינוך איכותי. עד כדי כך החינוך שלכם שברירי שאתם לא מסוגלים לתת לילד שלכם

לשבת שעתיים בשבוע ליד נער לא דתי כי השעתיים הללו יהרסו את מה שהוא לומד במשך כל השבוע בישיבה.

"אני באמת לא מבין! זה מראה לכאורה שאתם לא סומכים על החינוך שלכם.

הוא ממש לא עמיד מול האתגר הכי קטן שרק יציבו מולו…".

הקשבתי לשאלה שלו בסבלנות רבה, ולאחר מכן השבתי לו בשאלה משלי…

  • -תגיד, דוקטור, יש לך ילדים?
  • -כן, בוודאי, בן בגיל 17 ובת בגיל 21.
  • -יפה מאוד, שיהיו בריאים. אבל אני יכול לשאול אותך שאלה…
  • -כן, שאל… בבקשה.
  • -אתה חינכת את הבן שלך שלא לגנוב רכוש שלא לגנוב רכוש שאינו שלו?
  • -בהחלט. מה זאת אומרת, זה אלף בית. מה אתה חושב שרק הדתיים לא גונבים? אני מתפלא עליך…
  • -לא לא, חלילה, אני יודע שאתה בוודאי מחנך אותו להגינות ויושרה, רק רציתי לוודא לצורך השאלה הבאה שלי…
  • -ומה השאלה הבאה שלך?
  • -אדוני הרופא, אתה בוודאי חינכת את הילד היטב, נכון?
  • -אני מאמין שכן…
  • -אז אם תשמע מחר שהוא מבלה כל ערב עם קבוצה של חברים בני גילו, שנוהגים לצרוך סמים,
    'נרקומנים' כבדים, או למשל עם -קבוצה שנוהגים לפרוץ לכלי רכב, בשביל הכיף, ובוזזים מהם חפצי ערך.
    אתה תרחיק את הבן שלך מהם?
  • -מה זאת אומרת? בוודאי. אני לא אתן לבני להסתובב בחברת עבריינים.
  • -למה?
  • -מה זאת אומרת למה? חברה רעה משפיעה על האדם, אני לא רוצה שבני יהיה אדם רע.

"זה מה ששווה החינוך שלך דוקטור?", תקפתי ללא רחם, "הבן שלך לא מסוגל לעמוד בפני 'פיתוי' שכזה?

אז מה אם החברים שלו עבריינים, זה אומר שגם הוא יהיה עבריין, הם לא זכו להתחנך כראוי והבן שלך

כן קיבל חינוך איכותי. אני לא מבין למה לא תאפשר לו להסתובב עם החברים שנחמד לו להסתובב איתם!".

הדברים נקלטו היטב, והרופא חייך במבוכה ונבוך מהשאלה שהעלה בתחילת השיחה.

חשבתי על זה קצת והגעתי למסקנה שזה נכון לא רק כתשובה לאדם שאינו שומר מצוות שבא להתקיף.

זה נכון גם כלפי עצמנו, ולא רק בנושא של חינוך הילדים.

פעמים רבות אנחנו רואים שחז"ל נקטו בהרחקות מופלגות מאוד, ובגדרים משמעותיים שכל מטרתם

למנוע מאיתנו לעבור על איסורי תורה חלילה. לפעמים אננו יכולים לתהות, מדוע ההרחקה נחוצה כל כך,

למשל האיסור של סתם יינן כדי שלא יבואו להתחתן עם בנות הגויים. הרי המחשבה הזאת שאם מישהו

מאיתנו ישתה יין שנגע בו גוי הוא ישא למחרת גויה לאשה, היא מחשבה רחוקה מאוד מהמציאות.

אז למה ההרחקה הזאת נחוצה?

התשובה היא שככל שאנחנו מבינים את חומרת המעשה, כך נזדהה יותר עם עוצמת ההרחקה, ותן לחכם ויוסיף לקח.

ילד בן 12 עם מליון דולר ביד

הורה יקר!

אפתח ברשותך בחידה קטנה: שמא תזהה את האישיות המתוארת לפניך?!

יום הוא קורן, פורח, מלא רעיונות, עושה הכל בהתלהבות, נרגש ומאושר, וביום שלמחרת הכל "שחור" אצלו, שום דבר לא הולך, אינו מוכן לשום פעולה, הכל נראה קודר ולא מוצלח, ניחשת?! זה נראה לך מוכר? קרוב? שמא זה בנך?

זו דמותו של הבן המתבגר.

גיל ההתבגרות! הגיל המר – מתוק, והכל כ"כ בקיצוניות. היום ישבת ושוחחת עם בנך במשך שעתיים תמימות, התמוגגת מכל מלה, נהנית מהתפתחות שכלו ורעיונותיו, התלהבותו וחשקו, וכעבור שעה או מאורע שארע, אינך מבין כיצד זה הפך לתינוק? הדמעות נשפכות, הטרוניות המטופשות, ואתה המום ואינך מבין, אך הן זהו הגיל! יום למעלה, יום למטה, ומצב הרוח מטלטל מצד לצד בפראות וחוסר איזון, אין אמצע. כן, זהו הזמן שבנך בונה בו את אישיותו, זו שתצוץ בהגיעו לגיל הבגרות (20 – 18), עכשיו הוא מעצב את דעותיו, את כיוונו בחיים.

האם תסכים להפקיד בידו בשלב בו הוא נמצא כיום, את עתיד בן משפחה הזקוק ח"ו לניתוח לב? האם תסמוך על שיקול דעתו אם לבצע את הניתוח היום או בעוד 3 חודשים, לשקול את כל הצדדים הנוגעים בעניין? ולו יצויר, וירושה של מליון דולר תנחת על משפחתך, האם תפקיד את החלטת ההשקעה בידו של ילד בן 12?! האם תתייעץ עמו?!

והאם אתה בטוח שבידו צריך להפקיד את ההחלטה בדבר מקום לימודיו העתידי?!

אתה, ההורה, הבוגר, שראה ועבר כבר בחייו, מבין שעם כל הכבוד והרצון לתת לילד את האפשרות להחליט, לחזק את תחושת העצמאות שכה חשובה בשנים הללו, עם כל רצונך לתת לו ללמוד מטעויותיו שלו, אתה מבין שלא בכל מקרה זה כך. יש פעמים בהן צריך אתה ההורה להחליט עבורו. אין זה אומר שאינך צריך להסביר ולפרוש את שיקוליך, אדרבה, בכך אתה מראה כי מעריך אתה את התבגרות בנך עד שרואה אתה לנכון לשתפו במחשבותיך, אתה אף תתן לו אפשרות לבחור בין מספר מסגרות לימודיות בכיוון שאתה חפץ בו, אך הבחירה תהיה בין טוב לטוב, לא בין טוב לרע. אתה האב מחויב לקחת בחשבון ולשקול את כל הצדדים, לבדוק את ההשקעה לטווח רחוק, לנסות להבחין מה יקרה בעוד 10 שנים ויותר, לבחון את מצב החברה, רמת הלימודים, בהתאם לכישורי בנך, אך אינך יכול לתת לו להחליט לבדו על דרכו בחיים, החלטתו עשויה להיות הרת גורל ולעיתים מסוכנת לעתידו בכלל.

בגיל זה בו מושפע הילד מהחברים ומהשכונה, עליך לבחור עבורו בסביבה טובה בעלת ערכים שתתרום לעתידו הרוחני בהמשך חייו.

ואל תדאג אב יקר! בנך יכיר לך טובה על התערבותך. עם כל כמה שהם נראים בוגרים, מבינים, מחליטים, עדיין בתוך תוכם חשים המתבגרים גם "ילדים", חשוב להם עדיין להרגיש מוגנים, בטוחים ביד ההורים, שלא כל האחריות נופלת על כתפיהם, רוצים לחוש שהם חשובים להורים שאוהבים אותם. ואם תשכיל להציג את הדברים בצורה שלא תפגע ברגשות הבן ועצמאותו, תשיג שיתוף פעולה מצידו והכרת תודה לעד!

קונפליקט: ההורים שלי והישיבה שלי

בעיה נפוצה היא מאד בקרב הצעירים הרוצים ללמוד בישיבה, שישנה התנגדות לכך מההורים, התנגדות שמונעת מהם לבצע את הצעד החשוב הזה של מעבר לישיבה. אם לבן עוד לא מלאו שמונה עשרה שנה, שאז על פי החוק הוא נחשב כקטין הנמצא ברשות הוריו, הבעיה עוד יותר קשה.

אמנם, מכיון שיהודים מאמינים אנו, ודאי שאמונתנו צריכה להביא אותנו לידי הבנה שהקב"ה בכבודו ובעצמו, הוא זה שיוצר את התנגדות ההורים ואי הסכמתם ללימוד בישיבה, שכן כל הקורה בעולם, הכל מגיע ממנו יתברך כידוע.

וכאן תמהים אנחנו, הרי הקב"ה רוצה שנעבוד אותו, הוא רוצה שנתקרב אליו, שנרבה בלימוד תורה ונזכה להיות תלמידי חכמים, אז כיצד יתכן שהוא יעשה עיכוב כה קשה עבורנו ללימודנו בישיבה?

התשובה היא שדוקא משום שהקב"ה כל כך אוהב אותנו, דוקא משום כך הוא נותן לנו לגדול בתנאים קשים מבחינה רוחנית, ואצל הורים שלא מסכימים לצעד היקר מכל, לעבור ללמוד בישיבה קדושה.

שכן הבורא יתברך רוצה לזכות אותנו להיות כמו אברהם אבינו. גם אברהם אבינו נולד למשפחה חילונית, הוא עוד נולד למשפחה ולסביבה כופרת, משפחתו הייתה עובדת עבודה זרה.

למרות זאת, אברהם אבינו, הבין שמה שנדרש ממנו זה ללכת בדרך האמת, להכיר את בורא העולם ולעבוד אותו. הוא דבק במטרה הזו ללא פשרות, הלך נגד דעת הוריו וכל הסביבה בה גדל, וזכה בזכות כך להיות גדול ישראל, אב האומה.

כל ילד שנולד למשפחה הרחוקה מהשקפת תורה אמיתית, והוא זכה להכיר באמיתות התורה ובהבנת מטרת החיים, ומכיר הוא בחשיבות לגדול בתורה ובעבודת השם, זה אומר שמשמים זיכו אותו להיות כמו אברהם אבינו, איזו זכות נפלאה היא זו!!!

אכן, הדבר דורש מהבן מסירות מיוחדת בשביל לדבוק במטרה, מסירות ללא פשרות וללא נסיגות, וברור גם שאין לוותר על לימוד בישיבה בגלל מניעות ועיכובים, קשים ככל שיהיו.

אין לשער את גודל השכר וההתעלות הרוחנית לה יזכה מי שעושה כזו מסירות בשביל ללמוד בישיבה. אשריו ואשרי חלקו!

בפועל, אם אתה מרגיש שנפשך נקשרת לישיבה, צריכים להסביר היטב להורים את החשיבות של הלימוד בישיבה ולהראות להם בכל דרך אפשרית עד כמה הדבר חשוב ושאין לי שום כוונה לוותר על התוכנית ללמוד בישיבה. יש להבהיר להם היטב ששום מסגרת אחרת חוץ מישיבה קדושה לא תתאים לי ולא תתן לי את המענה שנפשי זקוקה לו.

אתה חייב להבין שמנקודת המבט של ההורים הם רוצים אך ורק ותמיד את טובתך בלבד, הם מתנגדים שתלך לישיבה כי הם חושבים שזו טובתך, יכול להיות שיש דיעות קדומות ששוכנות בליבם, יכול להיות שהם פוחדים מעצם השינוי ובעיקר, הם פוחדים לאבד אותך, את היקר להם, הם פוחדים שהמהלך שאתה עומד לבצע יקח מהם את ילדם האהוב.

אתה חייב להחליט, וגם לשדר זאת להורים, מההורים לא מתנתקים, אף פעם, בשום אופן, אתה חייב להרגיע אותם, ההליכה לישיבה לא מנתקת אותך מההורים ואתה חייב בכבודם בכל מקרה ובכל מצב גם אם אתה בחור ישיבה והם חילוניים גמורים. אתה חייב לתת להם את התחושה שזה מה שהולך לקרות בכל השלבים של ההתחזקות שלך.

אתה חייב להדגיש לעצמך וגם להורים שללמוד בישיבה זה לפעמים אולי מרחק פיזי של נסיעה לעיר אחרת, אבל הקשר הנפשי והאישי מתחזק והולך ואף מתקבע באופן הראוי וההולם ביותר כי הליכותיו של בחור ישיבה הם הליכות אציליות ומיוחדות.

במקרים רבים ניתן לבקש מארגון אחינו נציג שיבוא לדבר עם ההורים ולהסביר להם את חשיבות הענין והרווח הגדול שיהיה ממעבר בנם לישיבה, רווח גדול, הן לבן והן להורים.

הניסיון מוכיח שברוב המקרים כשההורים חשים כמה טוב לבן שלהם וכמה שהוא מרוצה ושמח בישיבה, הם מתחילים גם בעצמם להיות מרוצים ושמחים מכך.

רוצה לשמוע עוד על לימוד בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

 

ציצית – החוטים האלו זה שם ה'….

אנחנו בלי גטו, בלי סבל, בלי מכות "מתביישים" לשים ציצית. שום קצין לא מתבייש ללכת עם הדרגות שלו! הקב"ה ברא את העולם בחכמה אין סופית ובגלל שהוא יצר אותנו – הוא יודע מה טוב לנו לעשות כדי שיהיה לנו טוב. לכן נתן לנו את התורה הקדושה. ובאותה תורה שאלוקים בעצמו כתב הוא ציווה אותנו לעשות לנו ציצית כדי שנזכור את מצוות ד'. וברוב רחמיו נתן לנו את הציצית כדי שתשמור עלינו. מצוות הציצית שקולה כנגד כל המצוות. ולעתיד לבוא – מי שלבש ציצית יזכה לראות את פני השכינה.

עכשיו, אנחנו חייבים להתעורר! שכל אחד יקבל על עצמו לשים ציצית – כדי לעשות נחת רוח לבורא עולם. וגם יישמר ויינצל בזכות המצווה הקדושה הזו.

אני בטח רוצה אבל ההורים ההורים…

קשיים והתמודדויות, התנהגות אל מול המשפחה, חשיבות הלימוד בישיבה – הרב ינון מורי, מנהל רוחני בישיבת 'אור החיים' מדריך אותנו אחת לאחת

עד כמה חשוב שבחור שמתחזק יילך ללמוד בישיבה?

"אם בחור נמצא במצב רוחני גבוה ויכול ללמוד – אז ודאי שעדיף שילך לישיבה, והסיבה לכך כי הלימוד בישיבה הוא ייחודי: רק בישיבה הוא נמצא 24 שעות בתוך הקדושה, וההתעלות הרוחנית שלו היא ברמות גבוהות מאד מאד. כמו שנאמר על עם ישראל שהיו במדבר 40 שנה, שהיו אז מנותקים מהעולם – זו הישיבה. היא מביאה האדם לרמות גבוהות מאד שאי אפשר להגיע אליהן מחוץ לישיבה. לבד מכך, גם וגם הידיעות התורניות ודעת התורה שהוא יקבל בישיבה – הוא לא יקבל בשום מקום אחר".

מול אלו קשיים מתמודדים אלו שהחליטו כי פניהם ללמוד בישיבה?

"האמת היא שתלוי באיזה שלב הבחור החליט שהוא מגיע לישיבה. אם הוא מגיע לישיבה בשלב שהוא חזק בזה ומאד רוצה בכך – העולם קוראים לזה ב'אורות' ואני קורא לזה רצון חזק', אזי ההשתלבות שלו בישיבה היא קלה מאד. לעומתו, מי שבא לישיבה רק במטרה לבדוק ועדיין העניין לא חזק אצלו והוא לא יודע מה זו בכלל ישיבה, אז ההשתלבות שלו קצת יותר קשה, אך גם בחורים אלה משתלבים יפה, כמו אצלנו בישיבת 'אור החיים'. אצלנו, בכיתה הראשונה הם מתחילים מאפס, אבל אנחנו נותנים להם להמשיך ולעלות עוד ועוד ולהגיע עד לכיתות של הגאונים".

איך ניתן להתמודד מול קשיי ההתחלה והקשיים בדרך להתחזקות?

"כמובן, לבעלי-תשובה מאד מתאימה ישיבת 'אור החיים' פה יקבלו מענה לכל מצוקותיהם. ברמת העיקרון, יש כאלה שיש להם בעיות עם ההורים, והסיסמא אצלי בישיבה היא: מי רוצה להחזיר את ההורים בתשובה – שלא יחזיר! והסיבה לכך היא כי לא צריך לפעול כך, וגם אין צורך בכך, זאת משום שההתנהגות האישית שהבחור מקרין בבית אחרי מה שהוא לומד ומקבל בישיבה, היא כבר לבד עושה להם את כל הסוויץ' במח כלפי הדת. אם הוא יכבד אותם ויראה להם את זה, ההורים יתקרבו מעצמם, ויש לי אינספור סיפורים – מהם אפילו קיצוניים – על הורים שממש עשו שינוי בעקבות כך".

במישור המעשי כיצד אתה ממליץ לפעול?

"בדרך כלל אנחנו מציעים לבחורים לפנות לרבנים שמכירים את ההורים או כאלה שנמצאים בסביבתם, כדי שהם ידברו כבר עם ההורים, וידריכו אותם. ההורים הרי ניזונים על העולם החרדי מהתקשורת, בה מלמדים אותם שהחרדים אינם בני אדם. ולכן, כאשר שולחים אליהם רבנים שהם מכירים או חברים מסביבתם שידברו עם האבא, זה כבר עולם אחר. כמו שנאמר על רבקה אמנו 'ויתרוצצו הבנים בקרבה', וכתוב שהיא הלכה לשם ועבר לבדוק מה זה. והשאלה היא – מדוע לא הלכה ליצחק אבינו, בעלה? אלא התשובה היא שמאנשים זרים יותר קל לקבל. ולכן, אם תביא לא מישהו רשמי אלא מישהו שהם כבר מכירים, הם יותר יקבלו ממנו. כדאי להביא רב מהשכונה או חבר טוב של האבא שיכול להשפיע".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19