"אם לא תאכל נורמלי – תמות", איך אתקן את הדיבור?

שאלה

שלום כבוד הרב,

איך לתקן אפשר לתקן את מה שאמרתי??

בפורים הלכתי עם הבן שלי לקנות אוכל הבן שלי נורא בררן באוכל . הוא אוכל בדרך כלל דברים לא הכי בריאים באותו זמן הוא גם היה קצת חולה והתעקש איתי על אוכל מסויים. בגלל הדאגה שלי אליו לא הסכמתי ואמרתי לא בטעות שאם הוא לא רוצה לקנות אוכל נורמלי אז "תמות" כוונתי הייתה אחרת אבל זה פשוט נפלט לי המשפט הזה. הכוונה שלי הייתה שאם יוכל לא בריא הוא יהיה אחראי להשלכות.

למילים יש משמעות ואני מאוד מתייסר על מה שבטעות נפלט בגלל כעס באותו רגע.

אני חייב לציין שהבן שלי עדין חולה ולא יוצא מהמחלה כבר שבועיים וחצי….

איך אפשר לתקן אודה לך על תשובה !

מיכאל

 

תשובה

מיכאל שלום וברכה

קודם כל הרשה לי לברך ולאחל לבנך רפואה שלמה, ובריאות איתנה, קראתי פרק תהילים והתפללתי לרפואתו ולהצלחתו בכל הענינים.

מצד אחד אסור לזלזל בפליטת פה, כפי שאמרו לנו חכמים "ברית כרותה לשפתיים". מצד שני "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן", וכפי שחכמים אמרו שמדה טובה מרובה ממדת פורענות פי 500, צריך רק ללמוד כיצד עושים זאת.

הצעד שעשית שפנית לשאול ולברר מראה על אחריות רבה, והוא צעד נבון ביותר. ובעזרת ה' יתברך נלמד יחד כיצד ניתן להפוך קללה לברכה, וכיצד ניתן לברך ולהחיל על ילדך ועל כל אדם שפע ברכה והצלחה.

דבר ראשון יש כלל שזדונות נהפכים לזכויות, כלומר ע"י תשובה ושינוי אורחות חיים העבירה עצמה נהפכת למצוה והקללה עצמה נהפכת לברכה!!! ההסבר לכך הוא פשוט, יש כלל שאין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם, ולכן מי שלוקח את העבירה או הקללה והופך אותו למנוף לשינוי, מנוף להצלחה, אין הכוונה שיש לו עבירה או קללה ח"ו וכנגד זה יש לו שפע מצוות וברכות, אלא העבירה או הקללה עצמה נהפכת לברכה. התהליך של כל דבר טוב מתחיל בזרע שמרקיב באדמה, ואח"כ נובט ופורח.

כוחה של ברכה היא בעיקר ע"י עין טובה, לדוגמא אם בנך מתקשה לאכול אוכל בריא, צריך לתפוס אותו על חם כשפעם אחת הוא אוכל קצת יותר בריא ממה שהוא רגיל, ממש למצוא עם זכוכית מגדלת התקדמות זעירה ביותר, ולפרגן מכל הלב. בכל פעם שאדם רואה את הדברים בעין טובה ומפרגן, יש לו כח לברך ולהביא שפע של ברכה על המתברך.

מאידך כשאדם פלט פעם אחת בשגגה קללה, והוא לוקח את זה כתמרור לשינוי, והופך את הכשלון למנוף להצלחה, הוא הופך את הקללה לברכה.

חשוב גם ללמוד את הנושא של כח הדיבור, לימוד תורה בפה, ובפרט לימוד נושא זה נותן לאדם עוצמה וכח לברך, והופכת את הקללות לברכות. אני ממליץ לקבוע לימוד קבוע כל יום של 10 דקות למשך חודש בנושא.

כדאי ללמוד את הנושא ממקורו בגמרא, מומלץ ללמוד את הסוגיא במסכת כתובות דף סב עמוד ב העוסקת בברית כרותה לשפתיים, ושגגה היוצאת מלפני השליט.

לא ציינת האם יש לך נסיון בלימוד הגמרא, אם יש בבית כנסת בסביבת מגורך ש"ס מהדורת מתיבתא\שוטנשטיין או\ו עין יעקב המבואר הייתי ממליץ להעזר בהם להבין את הגמרא או להרחיב את היריעה.

אם אין לך נסיון בכך, אני ממליץ שתרים טלפון לארגון חברותא הם יתאמו לך ללא כל עלות חברותא מדהימה שילמד עמך בזמן הנח והרצוי לך בטלפון, וזה סתם חויה שאסור לפספס.

האתר של חבורתא הוא: https://b-2.co.il/

טלפון: 1800-202-502 08-9140600

פקס: 073-2590898
דוא"ל: b-2@b-2.co.il

כדאי גם ללמוד את דברי רבינו בחיי בפתיחה לפרשת יתרו על עוצמתו של כח הדיבור. ויהי רצון שיקויים בך הפסוק מרפא לשון עץ חיים.

אתפלל ואברך אותך מכל ליבי שתזכה לשפע ברכה והצלחה, ורפואה שלמה לבנך
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

דבר אחי, מי מפריע לך?

יעקב לוסטיג

 

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, היה אחד מגדולי הדור הבולטים ביותר לפני כמאה שנים. הוא חי בעיירה קטנה ונידחת בבלארוס, אך מצודתו היתה פרושה על פני אירופה כולה, והאירה אף אל היבשות האחרות.

חיבורים רבים חיבר הרב, והבולטים מביניהם הם ה'משנה ברורה', ספר הלכה יסודי ובסיסי בכל בית שומר מצוות, וכן 'חפץ חיים' שעל שמו מכונה הרב 'החפץ חיים'. ספר זה מוקדש להלכות שמירת הלשון, וההימנעות מדיבור לשון הרע.

באחד מחיבוריו הרבים 'תורת הבית' שמו, כותב ה'חפץ חיים' דבר נפלא.

שמתם לב שהדיבור של האדם מורכב למעשה משלל פעולות שונות? כדי לדבר אנחנו מפיקים קול ממיתרי הקול, מוציאים הבל פה שלוקח עמו את הקול ומעביר אותו דרך 'מוצאות הפה'. הוא עובר דרך הגרון, החך, הלשון, השיניים והשפתיים. אלו מעצבים את הקול מפרידים בין ההברות, נותנים להן את הצבע והסגנון, את הניקוד והחיתוך, וכך יוצא הדיבור מפה האדם.

למעשה מדובר במארג שלם של פעולות המתבצעות על ידי הפה שלנו, מבלי שנשקיע בכך מאמץ כלשהו.

זה קצת משונה, כי פעולות אחרות אנחנו יכולים לבצע רק אחרי שהשקענו בהן מחשבה, ואנחנו צריכים להתאמץ קצת או הרבה כדי לבצע אותן.

רק הדיבור זורם בחופשיות, ואנחנו בכלל לא שמים לב לפעולות הרבות הללו שנעשות כביכול מאליהן, מבלי שנתאמץ אפילו מאמץ קל לשם כך.

למה זה כך?

מסביר ה'חפץ חיים', שאם היינו צריכים להשקיע מחשבה ותכנון לפני כל מילה שנוציא מהפה, כיצד עלינו להטות את הלשון ולקמוץ את השפתיים כדי שההברות יצאו בצורה נכונה ומסודרת – הדיבור שלנו היה איטי מאוד.

עם דיבור איטי, איך נוכל ללמוד תורה? כיצד נוכל להספיק ללמוד את התורה כולה? איך נוכל להתפלל לקב"ה שלוש תפילות ביום, אם כל מילה תדרוש מאתנו מאמץ ותכנון אסטרטגי מורכב לפני שנוציא אותה מהפה?

לכן עשה הקדוש ברוך הוא חסד גדול עם האדם, ואפשר לו לדבר בקלות, ללא כל מאמץ מצדו.

אבל מה קורה אם אנחנו חלילה משתמשים במתנה הנפלאה הזאת לדיבורים אסורים? אם אנחנו יושבים שעה או שעתיים עם חברים ומדברים לשון הרע על הזולת חלילה וחס?

אנחנו לוקחים את המתנה הגדולה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא, ומשתמשים בה נגד רצונו… מצערים אותו צער רב… גורמים לו כביכול להתחרט על כך שאפשר לנו לדבר מילים רבות בכל דקה, כי בכך הוא בעצם גרם לנו לחטוא בקצב מהיר הרבה יותר.

אז מה עושים?

נזהרים שלא להשתמש בדיבור למטרות לא ראויות. משתדלים לנצל אותו רק לדיבורים חיוביים, לעסוק יותר בתורה הקדושה, לשבח את החברים, להחמיא להם, ולומר רק דברים טובים. כדי שהקדשו ברוך הוא ישמח בנו, ויוסיף לנו עוד ועוד מתנות מאוצרו הגדול והאינסופי.