Monthly Archives: אוקטובר 2018

אז במי כדאי לבחור?

אז במי כדאי לבחור?

כשמדברים על בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, על כל אחד לנהוג כפי הוראת רבו

הדומה בעיניו כמלאך ה' צבקות, כפי שלימדונו חז"ל: "עשה לך רב והסתלק מן הספק" (פרק אבות פרק א', ט"ז).

אכן, יש עוד סוג של בחירות, ישנה בחירה בה מוטל על כולנו לבחור באופן זהה.

טעות גדולה ואף קריטית תהיה, אם נבחר שם חלילה שלא כנדרש.

בחירה זו נקראת בחירה בחיים, כשהכוונה היא על בחירה בחיים האמיתיים והטובים.

על אותה בחירה נכתב בתורה (דברים ל'): "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע.

אשר אנכי מצוך היום, לאהבה את ה' אלקיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו.

וחיית ורבית וברכך ה' אלקיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה… העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ,

החיים והמות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך,

לאהבה את ה' אלקיך לשמע בקלו ולדבקה בו וגו'".

למרות שבאופן תאורטי גם בבחירה יש לנו יכולת לבחור חלילה בצד השקר, מכל מקום הקדוש ברוך הוא

ציוה אותנו לבחור בדרך האמת לתועלתנו ולטובתנו. רש"י שם מבאר זאת באופן הבא:

"אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי,

ומעמידו על חלק היפה, ואומר לו את זה ברור לך, ועל זה נאמר 'ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי' (תהלים ט"ז, ה') –

הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך".

חשוב להוסיף, שאם כולנו נבחר בצד האמת, לא יהיה צורך יותר בבחירות של המדינה,

משום שהשלטון של המדינה יתבטל, ובמקומו יהיה כאן שלטון של מלך המשיח,

שלטון שכולו טהרה וקדושה, דבקות אלוקית, אמת עד קצה הגבול, הטבה על בלי די ותענוג אין סופי.

יהי רצון שיתקיים בנו בקרוב מה שנאמר בתפילה: "השיבה שופטנו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה",

ומה שנאמר שם: "ותמלוך אתה הוא ה' אלוקינו מהרה לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קדשך",

במהרה בימינו, אמן!

אני חולמת חלומות קבועים ותחושה שמרמזים לי משהו מהשמים…

שאלה

שלום לכבוד הרב.

אני נשואה ודתיה לא מבית.. עם כיסוי ראש. מברכת ברכות.. ומשתדלת להתחזק תמיד עוד ועוד. יש קשיים בדרך. המון בילבולים.. אבל אני אוהבת את השם יתברך כל כולי!

לאחרונה באים לי חלומות קבועים ויש מן תחושה שמנסים לרמז לי משו בשמיים. מצד אחד חולמת על דגים.. מצד שני רואה הרבה דם בחלום. שהוא לא שלי. רואה ערבים.. שהם לא תמיד באים בצורה מפחידה.. והחלום האחרון והמפחיד ביותר זה שאני חולמת שאני לבושה בבגדים אדומים.. בצורה חילונית.. וזה חלום שכבר חוזר על עצמו פעמיים. לא בדיוק באותם התנאים. אבל הלבוש האדום נמצא שם. קראתי שזה סימן לעונש. אני מאוד מפחדת. מה עליי לעשות? האם יש פרוש אחר אולי. בבקשה עזרה כי אני נורא מפחדת.

תודה רבה

תשובה

החלומות מוכיחים כמה את אהובה ורצויה אצל הקדוש ברוך הוא. ואני אסביר לך מדוע.

דבר ראשון אני אומר לך בצורה חד משמעית קיבלנו מגדולי ישראל שאין בימינו חלומות אמת, אין שום צורך להתייחס למשמעות של החלומות, אני יכול לכתוב מה המשמעות של החלומות שלך אילו היו חלומות אמת, והמשמעות דווקא מאד טובה, אך זה מיותר לחלוטין, כי בימינו אין חלומות אמת נקודה. כל החלומות הם רק מהרהורי הלב.

אני מכיר היטב את דברי הגמרא וחז"ל על משמעות החלומות השונים, אך גדולי ישראל הורו חד משמעית זה לא נוגע לימינו!!!

את מתארת שאת בתקופה מאתגרת יש קשיים ובלבולים, ואני רואה את הנחישות שלך ולכן אני בטוח בהצלחתך, את תתקדמי הלאה, ותמשיכי להעפיל לפסגה. וזה בדיוק החלומות שאת חלומות עליהם חלומות של הרהורי הלב של קשיים ובלבולים, דברים שלא מתאימים לך או לא הגיונים לך. שימי לב תנסי להתרכז מדוע בתקופה של בלבול הרהורי הלב מעלים חלומות אלו: דגים נתפס במוח כעולם של חוסר סדר. דם אבל לא שלך. ערבי אך לא תמיד בצורה מפחידה שאת רגילה לדמיין. בגד שממש לא מתאים לך.

בגמרא מובא שלאדם טוב לא מראים חלום טוב!!! ואדם שאינו חולם נקרא רע!!! מדוע?

חלומות הם בריאה נפלאה שהקדוש ברוך הוא ברא כדי לאפשר למוח לעבד את כל הקשיים והבלבולים שאת עוברת, ואז להתעורר לבוקר רענן.

לאחר שהמוח סיים לעבד את כל המחשבות המבלבלות, אפשר לומר בכיף זהו זה רק חלום, 'חלומות שוא ידברו', ולפתוח את הבוקר באמירת 'מודה אני'. ולכן נאמר בגמרא שאדם טוב ואהוב אצל בורא עולם חולם אך לא מראים לו חלום טוב, להיפך המח מעבד דוקא את המחשבות המבלבלות, הלא טובות, לאחר שהמוח סיים לעבד אותם, את אחרי הכל, מוכנה לבוקר חדש ורענן.

אך היצר הרע לא מוותר, הוא מנסה לעורר בך חרדות ופחדים ובלבולים דוקא מאותם חלומות נפלאים. אבל את חכמה ונבונה ועשית את הדבר החכם ביותר שניתן לעשות במקרה כזה, פנית להתייעץ עם רב. ואני אומר לך בצורה הכי חד משמעית, החלום לא בא לרמוז לך כלום מהשמים, אלא רק לסייע לך לעבד את הרהורי הלב, ולהתחיל בוקר חדש ורענן.

בתקופה של בלבול יש פתרון אחד 'עשה לך רב', רב שרואה את הדברים מבחוץ, ולמד שנים רבות את חכמת התורה, יכול לעשות סדר ולכוון אותך לדרך הנכונה. ובעיקר יש סייעתא דשמיא מיוחדת כשאדם פונה לרב, שהשם יתן לרב את התשובה הנכונה המתאימה לאותו אדם. חשוב מאד כשיש בלבולים לשאול ולהתייעץ. את יכולה לנסות למצוא רב קבוע באיזור מגורך שיכוון אותך. וכמובן את מוזמנת לפנות אלינו תמיד בכל שעה, בכל שאלה או מחשבה מבלבלת, אנחנו תמיד זמינים כאן לרשותך. בתפילה שהשם ישים בפינו את המילים הנכונות.

שפע ברכה והצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

סייעתי לחבר לגנוב, מה עלי לעשות?

סייעתי לחבר לגנוב, מה עלי לעשות? – שאל את הרב

 

שאלה

שלום כבוד הרב,

לפני מספר שנים סייעתי לחבר לגנוב (לא על מנת ליהנות מהגניבה כלל,

אלא מאחר והוא ביקש ממני). לאחר מכן, אותו חבר השאיר את הכסף שגנב

(מאה שקלים) אצלי על מנת לקחת אותו מאוחר יותר.

יצא שאני והוא שכחנו מהנושא. הכסף הגנוב נשאר אצלי לבסוף. כיום אנחנו

לא בקשר כלל מספר שנים.

היום אני בשלבי תשובה ברוך השם. רציתי לדעת מה עליי לעשות? האם מועיל

להחזיר את הכסף לאותו חבר?

תודה רבה.

 

תשובה:

שלום וברכה

אשריך שזכית לחזור בתשובה, וגם זכית להזכר במקרה, על מנת לתקן אותו באופן המושלם ביותר.

הדבר מוכיח כמה אתה קרוב ואהוב אצל בורא עולם.

אם אתם יודעים ממי נגנב הכסף, יש להשיבו לנגנב, אם אינכם יודעים צריך לתרום אותו לארגון צדקה

במקום מגוריו של הנגנב.

יש ליידע את החבר הגנב, ולומר לו בעדינות 'התעסקנו פעם עם כסף לא כשר, זה מונע מאיתנו לקבל

שפע וברכה, ולכן אני תורם משלי את הסכום בשביל שנינו'. יותר מזה לא צריך ולא כדאי לומר לו.

שפע וברכה, ולכן אני תורם משלי את הסכום בשביל שנינו'. יותר מזה לא צריך ולא כדאי לומר לו.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגאון רבי לוקסנברג שליט"א

הוא ראה את כל החנויות המתחרות איתו פתוחות לרווחה, ועושים 'קופה' יפה וחנותו סגורה עם ההפסדים הגדולים שיהיו לו בשבת זו

את המעשה שלפנינו סיפר רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, מעשה מופלא עם מסר מאלף במיוחד.

בעיר אנטוורפן שבבלגיה גר יהודי אחד שהחל להתקרב אל הקדושה, ולאט לאט שב בתשובה שלימה וקיבל על עצמו בהחלטה איתנה ונחושה מכאן ואילך לשמור השבת בקדושה.

היה לו – לבעל תשובה הטרי– עסק רציני של חנות ענקית במרכז עסקים שוקק. לאחר שחזר בתשובה והחל לשמור שבת, הנהיג בחנותו בכל יום שישי כמה שעות טרם כניסת השבת להאיץ בלקוחות ולזרזם לסיים חיש את קניותיהם, וסגר את החנות על מנעול ובריח והלך להכין עצמו לקראת שבת מלכתא, ובמשך כל השבת השתדל לעסוק בתורה ובתפילה.

והנה תקופה קצרה לאחר שהחל בשמירת השבת, הגיע 'יום חגא' של הגויים, שמדרכם לרכוש הרבה קניות – 'שופינג' לקראת החגא שלהם, שבו סגורות כל החנויות כחוק. באותה שנה חל החגא ביום הראשון בשבוע, ובימים שלפניו יצאו הרבה גויים לשוק לעריכת קניותיהם. היו אלה ימים פוריים ביותר לבעלי העסקים, שגרפו בהם הון רב. מטבע הדברים נערכו עיקר הקניות באותה שנה ביום השבת וביום השישי שלפני אותה חגא.

היה זה ניסיון קשה מאד עבור אותו בעל תשובה, שכן חנותו עמדה כאמור במרכז המסחרי השוקק ומלא קונים, שמילאו וגדשו את החנות בקניות רבות. אבל הוא התעקש חזק ביהדותו ובקבלה שקיבל על עצמו, ובהגיע השעה היעודה בצהרי יום השישי, בשעה שהעסק היה בשיא פריחתו, והחנות הומה קונים לרוב, הכריח את כולם לסיים את קניותיהם וסגר את החנות.

ויהי בערב בדרכו מבית הכנסת לביתו, אחר תפילת ליל שבת קודש והנה רואה, הוא את ההמולה הגדולה של הגויים היוצאים באלפיהם ובהמוניהם ועורכים את ה"שופינג' הגדול! ליבו נצבט בקרבו, הוא ראה את כל שאר החנויות המתחרות עימו פתוחות לרווחה, ועושים 'קופה' יפה בגריפת הון רב! ליבו כאב מאוד על ההפסדים הגדולים שיהיו לו בשבת זו. בדרכו פגש בחבריו מן העבר, שסנטו בו בהיתול: מה איתך, ביש מזל? ביום שכזה סוגרים את החנות? בטלן שכמותך! הרי אתה מקלקל את העסק שלך בידיים! אנשים מתרגלים שלא לקנות אצלך, והמתחרים שלך ישיגו אותם במהרה… כשניסה להסביר שהוא החל לשמור את השבת, צחקו ממנו חבריו ולעגו לו. "וכי מה יקרה אם תהיה שבת אחת פחות בשנה?"…

נכנס אפוא האיש לביתו בלב כבד ומר ושח לאשתו שקשה לו מאד לעמוד בניסיון הזה ולהילחם ביצרו כל העת – "על כן, ברצוני לשתות כמה כוסות של 'וודקה' חזקה (96) בסעודת השבת… המרדימה את האדם להרבה שעות, וכך אעביר את רוב השבת בשינה… ולא ייסרוני כליותיי בניסיון הקשה הזה!"

אמר ועשה. הוא שתה היטב טרם שנכנס לישון, ונרדם בשינה עמוקה ביותר. למחרת בבוקר לא העירה אותו אשתו לתפילה, על פי בקשתו, והוא המשיך כך לישון עד שבת אחר הצהריים, והתעורר לקראת ערב, ללא תפילה, ללא קריאת התורה, ללא בית כנסת… בקושי הספיק עוד לחטוף את תפילת המנחה עם דמדומי חמה…

עם צאת השבת, כשהתבונן האיש כיצד עברה עליו השבת בשינה ותרדמה, ללא תפילה וללא תורה וקדושה, כך בריקנות גמורה, וללא שום מזון רוחני לנשמתו ולנשמה היתרה – נשבר ליבו בקרבו. וכי כך נראית שבת קודש? הרי אין לך זלזול גדול מזה!!! הוא היה נסער מאד, ומרוב צער וכאב החליט ללכת לבית הרב, להמציא עבורו דרך תיקון, על מה שפשע והעווה בזלזול כבוד השבת.

רבה הגדול של אנטוורפן באותה עת, היה הגאון הצדיק המפורסם רבי חיים קרייזוירט זכר צדיק לברכה. כשנכנס האיש לבית הרב, עדיין היתה השראת שבת קודש ניכרת שם בכל פינה. הרב חזר זה עתה מבית הכנסת הגדול, זורח ומאיר בקדושת השבת, ספריו הקדושים הרבים שעסק בהם במשך השבת עדיין ניצבו כחיילים על השולחן, כשפמוטות הכסף שלידם נוצצים בהוד קדושה, וכל האווירה שם היתה אפופה וספוגה בקדושת שבת קודש.

בהביטו בכל זה נצבט ליבו מאד, והרהר לעצמו עד כמה היתה השבת שלו רחוקה מן הקדושה המלאה פה כרחוק מזרח ממערב… הרב קיבלו בחביבות ובסבר פנים יפות כדרכו, וביקשו להשיח את אשר על ליבו. האיש החל לבכות ובלב מלא כאב, אמר לרב: "אני כל כך מקנא בשבת שלכם! הנה כאן היתה שבת מלאה תורה מלאה קדושה, כמה שמחה ונחת רוח נעשה למעלה מהשבת קודש שלכם! אבל אני העברתי את כל השבת במיטה… לא תורה ולא תפילה, לא קריאת התורה ולא זמירות… שבת מלאה שינה וריקנות של הבל… איך לבי מתמלא קנאה מהשבת שלכם!" – בכה האיש ודמעות רותחות נשרו מעיניו.

משנח קמעא מבכיו, פנה אליו הרב להפתעתו, וביקשו: "אנא במטותא, הייתי מאד חפץ לעשות עמך עסק חליפין: הבה נתחלף בשבתותינו! קח נא אתה את השבת שלי, ותן לי את השבת שלך!… הלוואי ותסכים עימי בתחלופה זו! השבת שלך גדולה הרבה יותר! כמה התגברות ועמידה בניסיון וקושי יש בשבת שכזו, היא שווה פי כמה וכמה לאין ערוך… הלא היא זורחת ומאירה בכל העולמות כולם! וכבר אמרו רבותינו 'לפום צערא אגרא' ובתרגום חופשי: לפי הצער כך השכר'

האיש נרגע והבין היטב את אשר לפניו, שבדווקא שלחו לו מן השמים ניסיון קשה בתחילת דרכו בשמירת השבת, כדי לחשלו ולחסנו ולחזק יהדותו והשבת קודש שלו. עסקת החליפין כמובן לא בוצעה, והאיש חזר לביתו שמח וטוב לב, אחר שלמד להוקיר ולהחשיב היטב ערך עבודת איש ישראל!

(להתעדן באהבתך, מתוך טיב המעשיות)

 

מה זו נבואה ואיך מגיעים לדרגה כזאת

מאת הרב יעקב שטיר

פעמים רבות אני נתקל בשיחות עם מתחזקים וסתם אנשים ששואלים אותי מה זו נבואה? מי הם הנביאים וכיצד הנביאים הצליחו להגיע לדרגת כזאת של נבואה?

אז שימו לב לתשובה. העולם הזה הוא מוגבל. בעולם הזה יש מידה וגבול לכל מה שאנו מסוגלים לתפוס ולהשיג. הכל כאן תלוי בזמן, במקום וביכולות של החושים שלנו. מאידך, בעולמות היותר גבוהים, העולמות הרוחניים, אין מושגים פיזיים של זמן ומקום, הכל שם רוחני ונצחי. אם היינו רואים את המציאות משם, היינו רואים דברים הרבה מעבר למגבלות המוכרות לנו מעולמנו.

לכל יהודי ישנה נשמה ששורשה נמצא שם בעולמות הגבוהים, ומשם היא יכולה לראות מסוף העולם ועד קצהו. הסיבה שאנו לא מסוגלים לקלוט ולדעת את כל מה שהנשמה שלנו יודעת, היא משום שאנו נמצאים בתוך גוף חומרי, והחשיבה והתפיסה שלנו עוברות דרך המוח האנושי המוגבל.

הנביא, הוא אדם שזכה לטהר את גופו ולזככו, עד כדי מצב שהוא מסוגל לראות ולקלוט ישירות דרך הנשמה. בנוסף, הנביא זוכה לדבקות אלוקית כה גבוהה, עד כדי כך שדרך הנשמה שלו הוא מקבל מסרים מבורא העולם. בכדי לקבל מסרים אמיתיים ולא חלילה מסרים המגיעים מכוחות רוחניים טמאים, צריכים להיות נקיים וטהורים, צדיקים וקדושים, ברמות מאד מאד גבוהות. אם לא, ניתן חלילה להכשל בנבואות שקר.

להיות נביא שקר זה דבר חמור מאד ע"פ תורתנו הקדושה. בזמן הנבואה הגוף לא תופס מקום אצל הנביא. הנביא עוסק בזמן זה בכוונות מיוחדות, בלייחד ייחודים והזכרת שמות קודש מיוחדים. "ענינה" של הנבואה, אומר רבי חיים לוצטאו זצ"ל: "שיגיע האדם ויתקשר בבורא יתברך שמו ויתדבק בו דביקות ממש, באופן שירגיש ההתדבקות וישיג מה שהוא מתדבק בו, דהיינו כבודו יתברך… ויהיה הדבר ברור אצלו ומורגש ממנו בלי ספק כלל כדרך שלא יסתפק בדבר גשמי שירגישהו בחושיו". ("דרך השם", פרק ג')

עוד מדברי הרמח"ל שם: "והנה בהגלותו יתברך ובהשפע שפעו על הנביא, יגבר עליו תגבורת גדול, ומיד חומרו וכל איברי גופו יזדעזעו ויחשבו להתהפך, כי זה מחק החומר שלא לסבול גילוי הרוחניות, כל שכן גילוי כבודו יתברך. והנה הרגשותיו יבטלו וגם פעולותיו הנפשיות לא יפעלו כלל מעצמן, אבל תשארנה כלן תלויות בו יתברך ובשפעו הנשפע. והנה מצד ההתדבקות שנשמתו מתדבקת, יתוסף בה מציאות השכלה חוץ מגדר כל ההשכלה האנושית לגמרי, כי תהיה השכלה בה לא מצד מה שהיא בעצמה, אלא מצד היות השורש העליון מתקשר בה, ואז מה שתשיג יהיה בדרך יותר נשגב ממה שהוא המושג ממנה מצד עצמה. ובזה יפה כוחו של הנביא מבעל רוח הקודש אפילו בהשגת הידיעות, כי הרי הוא משכיל בהשכלה עליונה מכל השכלה שאפשר לאדם, והיא השכלה בבחינת היותו קשור בבוראו. והנה גילוי כבודו יתברך הוא יהיה הפועל בכל מה שימשך לנביא בנבואתו. והנה ממנו ימשך בכוח הדמיון שבנפש הנביא ויצויירו בו ענינים מה שיוכרח בו מכח הגילוי העליון ולא מצד עצמו כלל. ומתוך הדמיונות ההם תמשך בו מחשבה והשכלה שחקיקתם תהיה מכוח הכבוד המתגלה, וישאר הענין קבוע בשכלו, שגם כאשר ישיב למצבו האנושי תמצא הידיעה בו בבירורה. זה כלל ענין הנבואה לכל הנביאים, אך פרטי המדרגות רבים וכמו שנתבאר לעיל בס"ד. ועל הכל מדריגתו של משה רבינו ע"ה שהעידה עליו התורה 'ולא קם עוד נביא בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים'". עד כאן לשון הרמח"ל.

בכדי להיות נביא, צריכים להיות בדרגה רוחנית מאד מאד גבוהה. על הדרגה הרוחנית העצומה שבה צריך להיות הנביא, כתב רבי חיים וויטאל זצ"ל, תלמידו המובהק של האר"י הקדוש זצ"ל, בספרו "שערי קדושה" (חלק ג', שער ד'), את הדברים הבאים:

"בתנאי הנבואה בקיצור גדול, כבר נתבאר שיש פגמים פוגמים בנפש צומחת, ויש בחיה, ויש במדברת, ויש בשכלית, וצריך לזכך את כולם. אם כן, צריך תחלה שישוב בתשובה גמורה מכל מיני עבירות או מדות רעות, ולא ישוב עוד אליהן כלל.

ואחר כך יזהר לקיים כל מה שאפשר בזמן הזה מרמ"ח מצוות עשה כמו שבארנו בחלק ראשון, ובפרט מאלו שהם לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, לא יגרע אפילו יום אחד, ולהתפלל בכוונה שלימה שלש תפילותיו בכל יום, ולקיים ברכת המזון וכל מיני ברכות הנהנין בכוונה, ולכבד השבת בכל פרטיו, ולקיים 'ואהבת לרעך כמוך' בלב שלם, ולקיים קריאת שמע וציצית ותפילין בתפלותיו.

אחר כך יזהר שלא יחטא כלל בשום מצוה משס"ה לא תעשה ואפילו בדקדוקי סופרים, ובפרט מאלו מכל חייבי כריתות וחייבי מיתה בידי שמים וחייבי מיתות בית דין. ומן שאר הלאוין יזהר, ובפרט מאלו, מרכילות ולשון הרע ושיחה בטילה וליצנות והסתכלות בעריות, ומכל מיני קרי, ומכל מיני קרוב אל הנדה, ומשבועה אפילו באמת, ובשמירת שבת יותר מן הכל.

ויזהר מכל מידות בלתי הגונות, כי הן מזהמות את הנפש היסודית, ובפרט מהגאוה עד קצה האחרון, עד אשר יהיה כאסקופה התחתונה שהכל דשין עליה. ותהיה מוטבעת השפלות בלבו ממש, עד אשר לא ירגיש בשמחה מהמכבדו ובחרפה מהמגדפו, ויהיו שניהם שוים בעיניו. ומהכעס אפילו שיכוהו על לחייו, כי אין דבר מונע רוח הקודש יותר מהכעס, ומן ההקפדה בתכלית האחרון אפילו עם בני ביתו. ומן העצבות בתכלית האחרון, כי אין נבואה שורה כלל אפילו על הראוי אליה מתוך עצבות.

ויהיה שמח בחלקו אפילו בשעה שיסורין באין עליו, כמו שכתוב (דברים ו', ד') 'ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו". ואחר כל זה יהיה עוסק בכל כוחו בתורה לשמה לגמרי, לעשות נחת רוח ליוצרו בלבד. כשיעסוק בתורה ובמצות יהיה שמח עד קצה האחרון, כמו שכתוב (תהלים קי"ט קס"ב) 'שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב', כי על ידי כן ימשיך שפע בכל העולמות.

ועיקר הכל הוא יראתו יתברך תמיד בכל רגע לבלתי יחטא, וזה על ידי שישים השם נגד עיניו, כמו שכתוב (תהלים ט"ז ח') 'שויתי ה' לנגדי תמיד'. ויכוין להדביק מחשבתו בו, לא יפסיק אפילו רגע, וזהו סוד 'ולדבקה בו', 'ובו תדבק'". עד כאן מדברי חיים וויטאל זצ"ל.

כשהגנב הכניס את ידו לתוך החלון והוציא את פמוטי השבת

 זה קרה בליל שבת בביתו של רבי הלל ליכטנשטיין הרב של העיירה 'קולומייא'

בני הבית כבר נרדמו, והוא עדיין נשאר ער ויושב ולומד ועמל בתורה.

פתאום נשמע רשרוש מהחלון, והנה הוא רואה שגנב משלשל ידו לתוך החלון ומוציא את פמוטי השבת. פנה אליו הרב: יהודי, כיצד אתה מהין לעבור על איסור 'לאו' מהתורה "לא תגנובו", ועל איסור 'מוקצה' דרבנן? ומה עוד כי במעשיך אתה תגרום עגמת נפש לאשתי הרבנית בעצם יום שבת קודש!… אם רעב אתה הכנס לביתי ואאכילך מכל טוב. הגנב מילא פיו צחוק לתוכחתו של הרב. הוא סיים את מלאכתו בזריזות ומיהר להסתלק.

כאן החל הרב לצעוק לעברו: דע לך, שאני מפקיר את כל מה שלקחת… הגנב נעצר לשמע הקריאה, ופרץ בצחוק וקרא לרב: אל תראה את צדקתך כאשר אין לך ברירה. הגנב נעלם עם חבילתו, ורבי הלל חזר ללימודיו.

כעבור זמן מה, נשמעה המולה ברחוב. הרב יצא מהבית לברר מה קרה. והתפלא לראות, והנה שוטר מחזיק בידו של הגנב ומוליך אותו לכלא. הרב ניגש לשוטר ואמר לו: זה לא גנב, החפצים שייכים לו, נתתי לו את הכל במתנה גמורה… השוטר הזמין הרב שיתלווה עמם לתחנת המשטרה.

שם מסר השוטר לקצין החוקר כל פרטי המקרה איך שלכד חשוד זה. הגנב טען, שלקח הכלים מאת הרב והוא יחזיר לו אותם. ואילו הרב מצהיר שנתן לו הכל במתנה…

הקצין שהכיר את אישיותו של הרב נענה לו ושחרר את הגנב יחד עם חבילתו. בחוץ נפל הגנב על צוארי הרב כשדמעות זולגות מעיניו והתוודה: גדול עווני, תמחול לי רבינו! רבי הלל הרגיעו והזמינו לביתו לכל יום השבת. משם יצא כבריה חדשה והפך לבעל תשובה אמיתי.

 (מעובד עפ"י הספר מידות והנהגות טובות )

איך מצאתי את עצמי בבית צפאפה

אברימי פוקס

זהו סיפורו של אריק. אריק הוא אחד מהאנשים הכי עסוקים במזרח התיכון, היממה מחולקת ומחושבנת אצלו לדקות. אריק נמצא בהליך שיפוצים בבית, ומשכך זקוק היה להגיע לחנות אריחים בשכונת תלפיות בירושלים. אריק נכנס למכוניתו כדי לנסוע לשכונה הדרומית של ירושלים בשעת צהריים עמוסת תחבורה, הוא מפעיל את אפליקציית הוויז, כדי להגיע במהירות האפשרית. הכל מוכן… והוא יוצא לדרך, הוא מאיץ את מהירות הנסיעה, ומתכנן את המשך שגרת יומו העמוס, תוך כדי שהוא מפנה את מבטו ואוזניו להוראות הנסיעה מ'האדון' שברכב, הוא נהג ותיק עשרות בשנים כך שהנהיגה אצלו היא כטבע שני והדך אצה רצה לו, פתאום הוא תופס את עצמו ואת ההגה בשני ידיו, רגע מה אני עושה בשכונה הערבית 'בית צפפה' כשאני אמור לנסוע לתלפיות, תוך כדי שהוא מפנה מבט מאשים לאותו אדון מרובע שממוגנט לו בחזית הרכב סמוך לשמשה הקדמית, שמצדו ממשיך לירות את הוראותיו בשטף רב כאילו הם בנסיעה שְׁלֵוָה ורגועה בכביש הבקעה האין סופי בעיצומם של ימי החופש. הסמטאות הצרות והעיקולים החדים החזירו אותו בבת אחת לקרקע המציאות, הוא אוחז בהגה בכח כדי לבצע עיקול חד נוסף ולהיזהר על אחד מזקני הכפר ההולך על משענתו באמצע הכביש, משל הכביש עבר לו ולכל חמולתו ב'קושאן' (שטר זכויות קרקעי) מהמלך עבדאללה הראשון.

אריק, שמשאו ומתנו עם אנשים רבים וכל חייו הם לסייע לאחרים, מתחיל לְהַפֵּךְ בזכותה של תוכנת הניווט, מסתבר, הוא חושב לעצמו, שדרך המלך פקוקה ועמוסה לעייפה ולכן נשלחתי הנה כדי לחסוך את אותם פקקים ולהגיע במהרה ליעדי, לרגע עולה מחשבת זדון בלבו, איך הדרך שם פקוקה? לפוקקים אין אותו אדון שיגלה זאת לאוזנם ועיניהם? מחשבה נוספת, טורדנית ומדאיגה עולה בלבו, הם יודעים שיש פקק אבל הם העדיפו אותו מאשר משעולי השכונה ותושביה… ורק הוא, החכם, הגיבור, בחר להישמע להוראות ההם …

הוא מסתכל לימינו ולשמאלו, החניה כאן בשפע רב מה שלא מצוי במחוזותינו העמוסים, הכביש מתחיל להתרחב, הוא מבין שהוא בפאתי השכונה סמוך ונראה למקום יעדו, כך גם אומר ב'אדון', עוד סיבוב קל, והנה הוא בפיתחה של החנות שבֶּשלה הסער הגדול והנסיעה העקלקלה,  אריק נושם אנחת רווחה, אך רק לרגע קט, כל מקום שהוא מפנה את מבטו הוא לא מוצא ולו חניה קטנטונת וצמודה, משל היום זה יום חלוקת מוצרים חינם, הוא מנסה כאן מנסה שם, כלום, והזמן, אוי הזמן, לא עוצר וממשיך כאילו להתגרות בו, רצית להרוויח זמן, אה?  ואז הוא נזכר ומחייך, תוך כדי שהוא מביט מבט מפויס והכרת תודה ל'אדון המרובע' שמשום מה השתתק לו ברגעים האחרונים, משל הרגיש וחש באשמה שהיתה באויר כלפיו, הוא מסובב את רכבו לכיוון ממנו הגיע חוזר לפאתי שכונת בית צפפה, לרחוב האחרון שצמוד ממש לחנות שנזקק לה, ומחנה שם את רכבו בנחת וברווח, 'הגעת ליעד' התעורר לפתע 'ההוא'. אריק מחייך ויוצא מרכבו, בחמשת שניות ההליכה מרכבו לחנוּת, הוא הספיק לחשוב רק על הפסוק בתהילים 'מהשם כוננו מצעדי גבר', לא הגעתי בטעות לבית צפפה, מהשמים שלחו אותך במיוחד לכאן. תזכור תמיד, הכל ב'השגחה פרטית'

 

 

אשתו הביטה על הסוכה ואמרה לו: יפה מאד, אבל למה לא התייעצת איתי קודם?

הרב אבנר קוואס

עד לפני כשמונים שנה הנהיג את עם ישראל הכהן הגדול רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק"ל, הידוע בכינויו – "החפץ חיים". הרבה ספרים נכתבו על הנהגותיו ומעשיו.

הרב חישב את זמנו עד לרמה של שניות, ולמדו ממנו את החשיבות שיש לזמן ולניצולו הנכון. כשהיה מגיע זמן של קיום תורה ומצוות, היה לרב את כל הזמן שבעולם לקיים את המצוות בהידור.

אחרי שאשתו הראשונה של הרב נפטרה, בהיותו כבן 66, הוא נשא אשה שניה. הגיע חג סוכות ראשון עם הרבנית החדשה, והרב הקים את הסוכה לבד, ללא בקשת עזרה, למרות גילו המבוגר. כי למצוות יש לו הרבה זמן… ומי יודע כמה זמן זה ארך.

לאחר שהרב סיים את הקמת הסוכה, הוא קרא לרבנית החדשה שתבוא לחצר לראות את הסוכה שהקים. אשתו הביטה על הסוכה ואמרה לו: ר' ישראל, יפה מאד, אבל למה לא התייעצת איתי קודם? אני חושבת שיותר טוב שהסוכה תעמוד בפינה השנייה של החצר (נדמיין לעצמנו כיצד היה מגיב אדם רגיל – הוא היה האומר לה: את לא מבינה שאני בונה כאן את הסוכה כבר 40 שנה? …  לא מתאים לך, אז תפרקי… אני לא סולל בונה…).

הרב לא אמר דבר, הוא פירק את הסוכה והקים אותה בפינה השניה כמו שאשתו רצתה. לאחר שסיים את הקמת הסוכה, הוא קרא שוב לאשתו לחצר לראות את הסוכה.

אשתו יצאה לחצר, הביטה על הסוכה, חשבה מעט ואמרה: במחשבה שניה, נראה לי שהמקום הראשון היה יותר מוצלח… (בשלב הזה, בעל רגיל היה עושה ממנה קישוט לסוכה ושואג ללא הפסקה…)  אבל הרב, בלי לומר מילה, פרק שוב את הסוכה בנחת, והקים אותה בפעם השלישית במקום הראשון.

הוא קרא לאשתו פעם שלישית ושאל אותה: עכשיו זה בסדר?  עכשיו זה מושלם… היא אמרה וחזרה הביתה.

ממעשה זה למדנו שלשמח את האשה ולגרום לה נחת רוח זה לא פחות חשוב מלבנות סוכה. בעל שדואג שאשתו תהיה מלכה וממלא את בקשותיה, הופך מיד להיות מלך.

 

מתוך  מגזין "במה" י"א תשרי תשע"ט

מדוע אלוקים מבקש מאתנו לקיים מצוות?

רבים שואלים אותנו למה אנחנו מקיימים מצוות, בעצם למה אלוקים צריך שאנחנו נשמור ונקיים את המצוות שלנו?

התשובה היא כך

המצוות שאנו מקיימים לא מוסיפים לאלוקים שום דבר. הוא יתברך נמצא תמיד בשלמות גמורה, ואין שום דבר בו אפשר להוסיף לו משהו.

הפסוק אומר "אם חטאת מה תפעל בו, ורבו פשעיך מה תעשה לו. אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח". (איוב ל"ה, ו'-ז')

אם כך הם פני הדברים, אז יש להבין מדוע אלוקים מבקש מאתנו לקיים מצוות? מהי המטרה בכך?

התשובה היא שהמצוות ניתנו לנו רק עבור התועלת שלנו. התועלת שאנו מקבלים מקיום מצוות היא עצומה, הן בתחום הרוחני והן בתחום הגשמי.

הקדוש ברוך הוא, מרוב אהבתו אלינו, נתן לנו את המצוות, בכדי להיטיב איתנו, וכפי שאמרו חז"ל: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". כשאנו מקיימים מצוות, לקדוש ברוך הוא יש נחת רוח גדולה מהטובה הגדולה שאנו, בניו היקרים, מקבלים באמצעות המצוות.

עוד מצאנו בדברי חז"ל שאמרו: "לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות (לטהר אותם), וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר, או מי ששוחט מן העורף? הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות". (מדרש בראשית רבה מ"ד)

ככל שנרבה יותר בעשיית מצוות, כך יהיה לנו יותר טוב, והשכר שנקבל לעתיד לבוא יגדל עד מאד.

הרמב"ן בפירושו על התורה (דברים כ"ב, ו') מאריך בעניין זה, ונביא בזאת חלק מדבריו:

"אין התועלת במצות להקב"ה בעצמו יתעלה, אבל התועלת באדם עצמו למנוע ממנו נזק או אמונה רעה או מדה מגונה, או לזכור הנסים ונפלאות הבורא יתברך ולדעת את השם. וזהו 'לצרף בהן', שיהיו ככסף צרוף, כי הצורף הכסף אין מעשהו בלא טעם, אבל להוציא ממנו כל סיג, וכן המצות להוציא מלבנו כל אמונה רעה ולהודיענו האמת ולזוכרו תמיד.

ולשון זו האגדה עצמה הוזכרה ב'ילמדנו' (תנחומא שמיני ח') בפרשת 'זאת החיה', וכי מה איכפת לו להקב"ה בין שוחט בהמה ואוכל או נוחר ואוכל כלום אתה מועילו או כלום אתה מזיקו, או מה איכפת לו בין אוכל טהורות או אוכל טמאות, אם חכמת חכמת לך (משלי ט' י"ב), הא לא נתנו המצות אלא לצרף את הבריות, שנאמר (תהילים י"ב ז') 'אמרות ה' אמרות טהורות', ונאמר 'כל אמרת אלו-ה צרופה'. למה? שיהא מגן עליך.

הנה מפורש בכאן שלא באו לומר אלא שאין התועלת אליו יתעלה שיצטרך לאורה כמחושב מן המנורה, ושיצטרך למאכל הקרבנות וריח הקטרת, כנראה מפשוטיהם. ואפילו ה'זכר לנפלאותיו' שעשה, שצוה לעשות לזכר ליציאת מצרים ומעשה בראשית, אין התועלת לו, רק שנדע אנחנו האמת ונזכה בו עד שנהיה ראויים להיות מגן עלינו, כי כבודנו וספרנו בנפלאותיו מאפס ותוהו נחשבו לו.

… הנה בארו שאפילו הלולב והסוכה והתפילין שצוה בהן שיהו לאות על ידך ולזכרון בין עיניך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים, אינן לכבוד ה' יתברך, אבל לרחם על נפשותינו. וכבר סידרו לנו בתפלת יום הכפורים 'אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך, כי מי יאמר לך מה תעשה ואם יצדק מה יתן לך'. וכן אמר בתורה 'לטוב לך', כאשר פירשתי. וכן 'ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלהינו לטוב לנו כל הימים', והכוונה בכולם לטוב לנו, ולא לו יתברך ויתעלה, אבל כל מה שנצטוינו שיהיו בריותיו צרופות ומזוקקות בלא סיגי מחשבות רעות ומדות מגונות". עד כאן לשון הרמב"ן.

מה זה היצר הרע הזה, והאם הוא קשור לשטן?

בטח שאלתם את עצמכם, האם יש בכלל דבר כזה שנקרא יצר הרע? ואם יש אכן דבר כזה, מה זה בדיוק?

אנסה לענות תשובה:

בתורה נאמר "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח', כ"א), ובדברי חז"ל ובשאר ספרות הקודש מוצאים אנו רבות התייחסות ליצר הרע. אם כן, ללא ספק היצר הרע הוא אכן דבר אמיתי וקיים.

כשמדברים על יצר הרע, מתכוונים לכוח ולמשיכה החומרית והתאוותנית שיש באדם. נסביר בעזרת השם עניין זה ביתר הרחבה:
כל יהודי מורכב מגוף ונשמה. גוף הכוונה הן לגוף החומרי שלנו והן לחלק הנמוך של הנפש שנמצא בתוכנו, אשר מושך אותנו להנאות הגופניות. נשמה הכוונה לחלק רוחני אלוקי גבוה הנטוע בנו, חלק אשר נמשך רק לרוחניות, לקדושה, לעשיית רצון ה' יתברך ולדבקות בבורא עולם.
מכיוון שהגוף והנשמה סותרים ומנוגדים זה לזה, ישנה מלחמה עיקשת ביניהם. כל אחד מהם מנסה למשוך את האדם לכיוון שלו. מלחמה זו היא היא המושג הידוע של מלחמת היצר הטוב עם היצר הרע.

היצר הרע נקרא גם בשם שטן או בשם נחש, וכפי שכתב הספורנו בספר בראשית (ג', א'): " והנחש הוא שטן הוא יצר הרע, רב החזק עם מעוט היותו נראה". ישנם גם כינויים נוספים ליצר הרע, כגון שונא, מלך זקן וכסיל ועוד.
ליצר הרע ישנה גם יכולת להכנס לתוך מישהו אחר ודרכו להחטיא את האדם, דהיינו שהוא יכול להכנס למישהו אחר ולגרום לו לגרות ולמשוך את אותו אדם שהיצר הרע שייך אליו לדבר עבירה.

תפקידנו בעולם הוא להלחם ולהתגבר על היצר הרע, וה"נשק" שקיבלנו מהבורא יתברך בכדי להצליח במשימה קשה זו היא התורה הקדושה. לתורה יש כח עצום בכדי לקדש אותנו ולטהר אותנו מהיצר הרע.

 

כתוספת לדברים, נביא כמה מאמרים על היצר הרע והמלחמה כנגדו מהגמרא במסכת קידושין דף ל' עמוד ב':

♦ "הקב"ה אמר להם לישראל, בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר (בראשית ד', ז') 'הלא אם תטיב שאת', ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר 'לפתח חטאת רובץ', ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר 'ואליך תשוקתו', ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר 'ואתה תמשל בו'".

♦  "קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע שנאמר (בראשית ח', כ"א) 'כי יצר לב האדם רע מנעוריו'".

♦  "יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, שנאמר (בראשית ו', ה') 'רק רע כל היום'. ואמר ר"ש בן לוי, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, שנאמר (תהלים ל"ז, ל"ב) 'צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו', ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, שנאמר 'אלקים לא יעזבנו בידו'".

♦  "בני, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ, שנאמר (ירמיהו כ"ג, כ"ט) 'הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע'. אם אבן הוא נימוח, שנאמר (ישעיהו נ"ה, א') 'הוי כל צמא לכו למים', ואומר (איוב י"ד, י"ט) 'אבנים שחקו מים'".

איך מכפרים על העוונות שעשינו?

אז זהו, תפסנו את עצמינו, נמאס לנו מכל העוונות והבלאגנים, והגענו למסקנה שצריך לחזור בתשובה, אז איך עושים את זה ואיך באמת יכפרו לנו על העוונות שעשינו?

הרב שלום ארוש נותן לנו תקציר מעשי לעניין זה

כיצד עושים תשובה?

כך היא לשון הרמב"ם: "כל מצוות שבתורה, בין עשה ובין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חיב להתודות לפני הבורא ברוך הוא, שנאמר: "איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה הוא מצות עשה. כיצד מתודין? אומר: אנא ה', חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך. והרי נחמתי ובשתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עקרו של וידוי. וכל המרבה  להתודות ומאריך בענין זה, הרי זה משובח" (הלכות תשובה פרק א'). עד כאן לשון הרמב"ם. וממנו מובן שהתשובה היא ארבעה חלקים:

  • הוידוי. שצריך לפרט את חטאו בפרוש "כך וכך עשיתי".
  • החרטה. שצריך להביע חרטה על חטאו.
  • בקשת סליחה. יבקש סליחה, שעבר על רצון הבורא.
  • הקבלה להבא. שיקבל על עצמו לא לשוב על חטאו.

אדם שעושה כדברי הרמב"ם, ומתודה בכל פעם שחוטא, מקיים הוא בזה מצות עשה שעליה הוא יקבל שכר. והעיקר – נמחלים לו כל חטאיו, ואין עליו שום דין, ולא יהיו לו יסורים.

 

יראה שלמה

הנה למדנו עד כמה פשוטה מצות התשובה, אך למרות זאת, רוב העולם רחוקים מתשובה. צריכים לדעת, שמה שרוב בני העולם רחוקים מתשובה, הוא רק מפני שחסר להם הדרכה, ואינם יודעים שקל מאד לחזור בתשובה. שהרי נאמר (הושע י"ד): "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" – פרושו, שצריכים בעיקר לדבר עם ה' ועל ידי זה זוכים לתשובה שלמה – לחרטה אמתית ולקבלה אמתית לתיקון המעשים. מאחר וחסר להם בעבודתם תקוה טובה ושמחה והתחזקות, מתוך כך אין להם ישוב הדעת, וגם יראתם אינה בשלמות, כי היא בלא דעת, מאחר והיא מעורבת במרה שחורה ובעצבות, שעל זה נאמר (איוב ד): "הלא יראתך כסלתך וגו'". לכן בפרק זה שבו אנו עוסקים בדרך התשובה, נלמד כמה יסודות חשובים ביותר, לזכות על ידם לתשובה שלמה.

 

מתוך הספר בגן האמונה המבואר

 

שהשותף שלך לא "ישפשף ידים" בהנאה, 'אלא "יחטוף על הראש"

 לכל אדם יש שותף לחיים: היצר הרע!

מיד עם צאתו לאוויר העולם נרקמת השותפות ביניהם. בידיו של האדם להחליט אם, בסופו של כל יום, השותף שלו ישפשף ידיים בהנאה, או יחטוף על הראש.

מובא בחז"ל מעשה בדיג שהיה דג דגים בים הגדול. בים יש הרבה הפתעות, לעולם אי אפשר לדעת איזו מציאה תיפול לך לידיים.
באחד הימים העלה הדיג ברשתו דג גדול ושמן, נהדר ביופיו, והחליט להביאו מתנה למלך.
המלך התפעל מאוד ממראהו של הדג, וצווה לתת לו, בשכרו אלף דינרי זהב. הדיג שמח מאוד, והחל לטכס עצות ותחבולות כיצד יצליח לשוב ולדוג דג שכזה. מזלו האיר לו פנים וכעבור תקופה לא ארוכה, הצליח לדוג דג שמן ויפה, אף יותר מן הראשון.
הוא החליט שגם הפעם הוא יביא את הדג למלך. אלא שהפעם שומר הפתח לא הניחו להיכנס עד שיבטיח לו, בחתימת ידו, שיקבל חלק ממה שהמלך יתן לו.
גם לאחר ששומר הפתח הניחו להיכנס לארמון, עדין לא תם הסיפור. כדי להגיע אל חדרו של המלך יש לעבור עוד כמה משוכות. יש לעבור דרך הקצין, דרך המפקד, דרך שומרי הראש אף אחד מהם לא הסכים להכניס את הדיג, מבלי שיבטיח לו שיקבל חלק ממה שיקבל מן המלך.
הדיג נאלץ אפוא, לצרף אליו מספר שותפים "לעסק", עד שסוף סוף, זכה לעמוד לפני המלך, ולהראות לו את הדג. המלך התפעל מאוד מיופיו של הדג, שמח מאוד, וביקש לדעת מה מבקש הדיג בתמורה.
השיב הדיג: "אדוני המלך! הפעם אבקש לקבל אלף מלקות, במקום אלף הדינרים, שאדוני המלך נתן לי בפעם שעברה".
"כלום יצאת מדעתך"? שאל המלך. "מדוע לבקש מלקות אם בידך לבקש עושר ומתנות"?
נענה הדיג והשיב: "הפעם יש לי 'שותפים'. ברצוני שכל שותף יקבל 'חלק' במה שקבלתי מהמלך".
אומרים חכמינו: כשאדם נולד, ומבקש להכנס לאויר העולם הזה, בא אליו "השותף", היצר הרע, ואומר לו: "כדי להכנס לכאן – עלינו להיות שותפים: קצת מצוות, קצת עברות. קצת רוחניות, קצת גשמיות. אני אתן לך לקיים כמה מצוות, ובלבד שתאפשר לי לקבל את חלקי, ותעבור גם עבירות".
אין לאדם כל ברירה! הוא חיב "לחתום שותפות" עם היצר הרע!
אבל יש לו אפשרות שלכל הפחות השותף לא "ישפשף ידים" בהנאה, אלא "יחטוף על הראש"!

אדם שנכשל בעברה, נהה אחרי תאוותיו, גרם ליצר הרע, לשותף, להיות שמח! אבל, אומר הזוהר הקדוש, אם אדם בסוף היום, בלילה, טרם לכתו לישון, אומר בכוונה ובמתינות את נוסח הווידוי, ומתחרט בכל לב על העברות שעשה במשך היום – הקב"ה מוחל לו עליהן, וכשמגיע יצר הרע עם ה"חבילה" בידו, ומתחיל להרצות ולמנות את כל החטאים ששותפו עבר במשך היום, הקב"ה מלקה אותו על ראשו, ואומר לו: "הרי על העברות האלו כבר מחלתי לו!"
את כל המלקות שהיה האדם צריך לקבל – מקבל יצר הרע: "צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו" (משלי יא, ח).
כל לילה, בחצות, הנשמות של כולנו עולות למעלה לשמים. גם אם אדם ער – הנשמה שלו עולה למעלה. שם, למעלה, הנשמה חותמת על כל המעשים שהאדם עשה במשך היממה, שמחצות לילה ועד חצות לילה, שנאמר (איוב לז, ז) "ביד כל אדם יחתום". היצר הרע, השותף, מתיצב גם הוא שם ומרצה את העברות שעליהן האדם חותם.
כאמור אדם שהתודה על חטאיו וביקש עליהם מחילה, גורם לכך שהמלקות שהיו צריכות לחול על ראשו עוברות לראשו של שותפו.

(מתוך הספר דורש ציון, פנינים משלים וסיפורים , מדרשותיו של הגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א)

אמא, תכיני לי צ'יפס בחמש בבוקר

 

 

סיפר לי אחד המרצים הרב יוסף פורטל – כשהוא היה ילד היה מאד אוהב לשחק כדור רגל . ובשלב מסויים כשהוא היה משחק כדור רגל הוא שבר את הרגל. אבל לא סתם שבר את הרגל, הוא ריסק אותה. מהכף רגל עד הירך הוא שכב בבית עם הרגל למעלה תקופה מאד ארוכה. עכשיו תבינו, שלשכב עם גבס ככה בלי לזוז, זה לא קל. התקופה הכי קשה זה הלילה, הוא אומר. זה השעות שהגירודים, הכאבים –אהההה – משגעים אותך.

אמא שלו היא קונדיטורית. היא היתה קמה ב4 לפנות בוקר להכין כבר עוגות, להכין דברים כבר על הבוקר. חמש בבוקר הוא היה מבקש ממנה: אמא, אני מאד אוהב צ'יפס, תעשי לי צ'יפס. ואמא שלו אמא טובה, חמה, מה? הבן שלה הפצוע מבקש צ'יפס, היתה עושה לו צ'יפס, איך שהוא אוהב, עם מלח, בדיוק כמו שהוא רוצה – בחמש בבוקר.

ואז הוא אומר לי – פנגר, תחשוב רגע הגיוני, תתאר  הייתי מבקש מאמא שלי אם אני לא פצוע, סתם,  רגיל, או קיי, היה אומר: אמא, תכיני לי צ'יפס בחמש בבוקר, היא תכין לי?…. שתי סתירות, מה אתה חושב, אני עובדת אצלך, מה קרה? נכון, ברור שלא. אלא מה, אתה פצוע – זה הזמן לבקש. תקשיבו טוב. כשאתה פצוע, זה הזמן לבקש. כשאתה מרגיש פצוע, מרגישה פצועה, מה שנקרא, נפלתי, עשיתי איזה שטות, אני מרגיש, אלוקים, אני פצוע… פצוע…  זה הזמן לבקש מבורא עולם זה הזמן להתחנן אליו, אלוקים אוהב אותך, אוהב אותך, הוא רואה מה שעברת, הוא  רואה מה שעברת, אתה פצוע, אל תתבכיין, זה הזמן לבקש. אולי תקבל דברים שבצורה אחרת לא היית מקבל. לא מכיר  אבל אם אתה פצוע, תבקש.   בהצלחה.

 

אפשר לעשות ברית צנוע בלי הרבה מוזמנים?

אפשר לעשות ברית צנוע בלי הרבה מוזמנים?

 

שאלה

ברית האם אפשר לעשות טקס קטן בלי אנשים?

 

תשובה

שלום וברכה

קודם כל הרבה מזל טוב לרגל הלידה, ויהיה רצון שתזכו להכניסו לבריתו של אברהם אבינו

בעיתו ובזמנו, ולגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים.

ראוי שיהיה מנין [10 אנשים] בשעת הברית, הברית הוא כריתת ברית בין הרך הנימול ובין עמו

ואלוקיו, ותיקנו חכמים שיתבצע במעמד מנין יהודים. יש ענין שיהיה מנין גם בסעודה, אך הוא פחות

חשוב מאשר בשעת הברית, והוא יותר ענין לעשות מצוה בשמחה וברבים, ובפרט מצוה חשובה כל כך.

אם אין אפשרות אחרת, אין לדחות את היום השמיני על מנת לקיים את הברית במנין, מספיק שיהיו

שם רק המוהל והתינוק. [הדבר קורה בפרט בתינוקות שעקב חשש כלשהו התקבל אישור רפואי למולם

רק סמוך לשקיעת החמה, והתינוק נמצא בבית חולים או בבית החלמה, ובמקום יש מוהל זמין, ההוראה

ההלכתית היא שיבקשו ממוהל שיבצע בזריזות את הברית, גם אם הוא יהיה רק בנוכחות המוהל והתינוק].

אם יש סיבה מסוימת שאתם רוצים לקיים ברית קטן דוקא, אתם מוזמנים לפרט, ואוכל לענות תשובה

יותר נקודתית. בעקרון ניתן ומומלץ לעשות את הברית בבית הכנסת ואז מטבע הדברים יש שם 10 אנשים.

 

הרבה נחת והרבה מזל טוב

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מתי נחגוג את העליה לתורה?

שאלה

בני נולד בכ"ב באדר תשס"ו מתי מועד עלייה לתורה?

 

תשובה

שלום וברכה

הרבה מזל טוב לרגל הבר מצוה המתקרב
תאריך הבר המצוה עצמו, הוא כב אדר ב' תשעט, יום שישי פרשת שמיני, 29 מרץ 2019.
הבן נעשה גדול ומתחייב במצות מיום חמישי בשקיעת החמה באיזור השעה 18:00 שעון חורף.
שימו לב שביום שישי ככל הנראה כבר יונהג בישראל שעון קיץ.

העליה לתורה: מומלץ לוודא את המנהג בבית הכנסת שבו אתם מתכננים את העליה לתורה, למנוע תקלות, כיון שקיימים כמה מנהגים בתאריך הספציפי הנ"ל. ברשותכם אפרט את המנהגים השונים:

לפי הנהוג ברוב הקהילות שהבן עולה לתורה לעליית מפטיר בשבת שלפני הבר מצוה, הוא עולה לתורה בשבת פרשת צו טז אדר ב' תשעט, 23 מרץ 2019.
זה יוצא מצויין כיון שבשבת זו אין קוראים את אחת מארבעה הפרשיות ואין מניעה שנער לפני בר מצוה יעלה בשבת זו למפטיר. אך שימו לב שהוא יוצא יום לאחר שושן פורים [פורים של ירושלים] ויומיים לאחר הפורים.

יש קהילות שבהם נהוג שהחתן עולה לתורה רק לאחר הבר מצוה, במקרה כזה בנך אמור לעלות לתורה בשבת פרשת שמיני כג אדר ב', 24 מרץ 2019. שבת זו היא שבת פרה [בו קוראים למפטיר את פרשת פרה, אם הבן לומד לקרוא בתורה או את ההפטרה, יש לשים לב שהמפטיר וההפטרה אינם של פרשת שמיני אלא פרשת פרה].

יש קהילות שנוהגים שלא להעלות נערים למפטיר של ארבע פרשיות ולשבת הגדול, ובפרט יש המקפידים על פרשת זכור ופרה. במקרה כזה יש להעלות את הנער לעליה רגילה ולא למפטיר. אם אתם רוצים שהנער יעלה דוקא למפטיר, והמנהג הוא שלא להעלות את הנער לא בארבע פרשיות ולא בשבת הגדול, תאלצו לדחות את העליה לתורה לשבת לאחר חג הפסח [אין בעיה הלכתית בכך] כיון שהשבת הבאה היא פרשת החודש ואח"כ שבת הגדול, שבת הבאה היא ליל הסדר ואח"כ שבת הצמודה לשביעי של פסח.

באם לא ידוע לכם על מנהג כזה בקרב קהילתכם, ואתם מתכננים שבת עליה לתורה במלון או מנין פרטי, אין מניעה להעלותו לתורה בשבת זו, ואפשר לסמוך על הפוסקים המתירים להעלות נער בר מצוה למפטיר בשבת זו, ובפרט במנין פרטי.

אם אתם מעדיפים עליה לתורה ביום חול כדי שקרובים יוכלו להשתתף, או כדי למנוע ח"ו חילול שבת של קרובים שעלולים לבוא ח"ו ברכב, יש להעלותו לתורה ביום שני פרשת תזריע, כה אדר ב' 1 אפריל 2019.

הרבה מזל טוב, ויהי רצון שתרוו מבנכם הרבה נחת

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

איזו ברכה ראשונה מברכים על טורטיה?

שאלה:

איזו ברכה ראשונה מברכים על טורטיה?

 

תשובה:

שלום וברכה

יש שני סוגים: יש סוג העשוי מקמח חיטה וברכתו המוציא.

יש סוג העשוי מקמח תירס וברכתו שהכל.

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א