Monthly Archives: ספטמבר 2018

האם אפשר לעשות כפרות על ההורים?

שאלה:

שלום רב,
ראשית תודה רבה על התשובות וישר כח

ברצוני לדעת האם בן יכול לעשות כפרות (עם כסף/ תרנגולת) על הורה או אח?

תודה רבה ושנה טובה

 

תשובה:

שלום וברכה

בהחלט ניתן לעשות על כל אדם, יש נוסח הנדפס במחזורים כשאומרים לאדם אחר

מחזור נוסח ספרדי ליום הכפורים – סדר ערב כיפור ומנהגי כפרות:

 

זֶה חֲלִיפָתֶךָ. זֶה תְּמוּרָתֶךָ. זֶה כַּפָּרָתֶךָ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה [או הכסך ילך לצדקה].

וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:

 

אם השאלה היא שלא בנוכחות האדם, עדיף שהוא יעשה בעצמו, אם אין אפשרות או שהוא

טרם זכה להתקרב ולא רוצה לעשות כפרות, אפשר לקחת כסף להתפלל בלשון נסתר:

 

כסף זה יהיה חליפת פלוני בן פלונית, כסף זה יהיה תמורת פלוני בן פלונית, כסף זה יהיה

כפרת פלוני בן פלונית, כסף זה ילך לצדקה ופלוני בן פלונית יכנס וילך לחיים טובים ארוכים ולשלום.

 

ברכה והצלחה

כתיבה וחתימה טובה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

איך יודעים אם צריך לחזור בתשובה לדעתכם?

שאלה

איך יודעים אם צריך לחזור בתשובה לדעתכם?

 

תשובה

שלום וברכה

יש גישה עתיקת יומין נפוצה כי תשובה שייכת לאדם שחטא, אדם רע שמתחרט על רוע מעלליו ורוצה להיות טוב. רק שאנחנו מבינים שגם על קצת רע עושים תשובה, ולכן לפעמים גם אנחנו שייכים לסיפור הזה.

תוצאת גישה זו שאנחנו מפחדים מאלול, לא נח לנו עם יום כיפור, מעמד הוידוי הוא מעמד שבו אנחנו מעירים את נקיפות המצפון, שבו אדם מרגיש לא נח עם עצמו, והוא מתפלל בעמקי ליבו הלואי ושנה הבאה אני לא יעמוד במעמד המביש הזה. אדם מתפלל ששנה הבאה אני יהיה צדיק, ואני יוכל לעקוף את הדבר הזה. ואז אנחנו שואלים את עצמנו, האם באמת השנה אני חייב שוב להיות במעמד הזה?

לפני מעל 800 שנה שלח יהודי מבבל בעל גישה זו שאלה לרמב"ם, כי הוא בחן את מעשיו במהלך כל השנה, ומצא שכל מעשיו נעשו על פי ההלכה, והוא לא חטא ולו באיסור דרבנן אחד, הוא לא פספס אפילו מצוה אחת שהיה יכול לקיים ולא קיים. האם הוא חייב לעשות תשובה?

הרמב"ם השיב לו כי יש לו טעות שורשית במהות התשובה. ננסה להסביר את הדברים.

הקב"ה ברא אותנו מתוך אהבה ורצון אין סופית להטיב לנו, נשלחנו כאן לעולם לבצע משימה בצורה הטובה ביותר, כדי שנגיע למקסימום האפשרי. אגב אדם שמצליח להגיע למקסימום האפשרי סיים את חייו בעולם, וחוזר לעולם האמת…

מהות התשובה הוא לקדם אותנו קדימה עד אין סוף, התשובה היא מתנה נפלאה שנוכל להיות עוד יותר טובים. התשובה מיועדת דוקא למי שצדיק, למי שהצליח לעבור את השנה חלק, ולהתקדם בצעדי ענק, דוקא לו מגיע את כח התשובה, המנוע העוצמתי שיקדם אותו עוד יותר. לכן התשובה ניתנה דוקא לעם ישראל. – נכון הקב"ה הבטיח לבל ידח ממנו נידח, וגם הרשעים של עם ישראל יש בהם את הנקודה היהודית הפנימית, ואף הם זכאים למתנה נפלאה זו –

נקח דוגמא מעולם העסקים, מפעל גדול בארץ מעסיק עשרות מנהלי משנה, אולם 3 מהם הגיעו להישגים מדהימים, מנכ"ל המפעל מחליט שבהם שוה להשקיע, והוא מחליט לממן להם נסיעה לסדנא יוקרתית בחו"ל ללמוד איך להצליח עוד יותר. שאר מנהלי המחלקות מרגישים פספוס עצום, דוקא למוצלחים שיודעים לבד להצליח מממנים סדנא, דוקא אותם הופכים לעוד יותר מוצלחים… ואילו אנחנו שכשלנו שחסר לנו את הידע, את החוש, את המוטיבציה, נשארנו מאחור, ולא זכינו להגיע לסנדא המיוחדת. כך שהמוצלחים הולכים להיות עוד יותר מוצלחים, בעוד שאנחנו נתקע בחוסר הצלחה שלנו.

במהלך הסנדא המנהלים הנבחרים נדרשים להראות את הביצועים המדהימים שלהם, ושם מותחים עליהם ביקורת, ומלמדים אותם איך ניתן לעשות הטוב טוב יותר, כשהם קולטים את השיטות הגאוניות של הסנדא היוקרתית הם אומרים 'וואי חבל שלא ידענו זאת קודם'. 'כמה שגיאות עשינו, בשנה הבאה נתקן אותם'. אך שים לב גם בזמן שהם אומרים בכאב 'איך פספסנו', הם מתפללים בכל ליבם שגם בשנה הבאה המנכ"ל יפרגן להם סנדא זו, בכל ליבם הם מייחלים כי שוב הם יהיו המוצלחים ביותר ויפרגנו להם שימתחו עליהם ביקורת חריפה שוב בשנה הבאה.

מכל העמים אלוקים בחר רק בך ובעמך לסנדא היוקרתית ביותר בעולם, ביום הקדוש הבא עלינו לטובה, דוקא בגלל שהנך מוצלח אלוקים רוצה שתהיה עוד יותר מוצלח!!!

ברכה והצלחה

כתיבה וחתימה טובה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

אני לא אנוח ולא אשקוט עד שאתה תעוף מהמקום הזה בבושת פנים, אתה בושה למוסד הזה. אני אדאג שהממונים עליך ידעו על זה

אני מנהל סניף דואר מזה עשור שנים (ועובד דואר 25 שנה), אני חושב שלא קשה להסביר מה דורש התפקיד הזה. מדובר בתפקיד קשה ותובעני, עם המון לחץ ומצב מתמיד של מחסור בכוח אדם ובזמן.

בדואר, בניגוד לכל שירות אחר, מוטיב המידיות הוא קריטי. אנשים שולחים מכתבים וחבילות ומעוניינים שיגיעו בזמן, אני משער שיש רבים שמגחכים כשאני מחבר בין "דואר" ל"עמידה בזמן", בפרט בתקופה שאני מדבר עליה שאז המצב היה קטסטרופה בשל השינויים שהתרחשו בדואר. בתכל'ס מי שספג את הכעס על השינויים הללו לא היו מחולליהם אלא אנחנו, המנהלים בשטח עד לאחרוני הדוורים. המנהלי הגדולים נותרו במשרדים ממוזגים, מראים זה לזה נתונים גרפיים על השינו המדהים שעשו.

בתכל'ס כמנהל את צריך להחליט בכל רגע נתון עשרות החלטות, מאיוש אשנבים ועד העברות למיון, קבלת חבילות וחלוקה לתיבות הדואר הפנימיות. למעשה, הייתי גם מנהל וגם אשנבאי וגם ממיין וגם כל תפקיד שצריך לעשות כי הלחץ אינו מאפשר לך לשבת אפילו רגע במשרד.

הסיפור שאני רצה לספר אירע לפני כשנה, ליתר דיוק ביום שלישי כ"ח באלול, יומיים לפני ראש השנה תשע"ח. ויש משמעות לתאריך. בשעת צהריים מגיע לקוח ומבקש לעשות העברת כסף למקסיקו. למי שאינו יודע, יש שירות של העברת כספים של "ווסטרן יוניון". אם אתה רוצה לשלוח סכום כסף לכל מקום בעולם (עד לאחרונה גם לאיראן), כל מה שאתה צריך לעשות זה לפנות לסניף דואר ולהפקיד ובתוך מספר שעות האיש שרצית להעביר אליו את הכסף מגיע לאחד מסניפי "ווסטרן יוניון" ומושך את הכסף. חד וחלק.

ובכן, הבנאדם מגיע עם חמשת אלפים דולר ומבקש להעבירם למקסיקו, לחמיו שזקוק לסכום הזה.

הפקידה מנסה לעשות את העברה אך מסתבר שהייתה תקלה במחשבים וההעברה נתקעה.

ובנתיים הקהל בסניף מצטבר, אנשים רוטנים (אני בטוח שהייתם בסיטואציה הזו), ולאחר כמה ניסיונות אני אומר לפקידה שתניח לזה ותמשיך לקבל קהל בעניינים אחרים.

האיש אומר לי: "רגע, אבל אני בתור".

אני אומר לו: "נכון, אבל יש איזושהי בעיה ואנחנו לא יכולים לעכב את כולם".

האיש מרים את קולו ואומר לי: "זה לא בסדר מה שאתה עושה".

אני מנסה להיות אדיב ואומר לו, "תבין אדוני, יש עוד אנשים שצריכים את הפקיד וההעברה שלך ממילא לא עוברת. בוא תמתין כמה דקות ואני מבטיח לך שננסה שוב".

האיש ממתין, שמונה לקוחות עוברים ואז אני מורה לפקידה שוב לטפל בעניינו.

אך ההעברה שוב לא מצליחה להתבצע. אני מנסה לעזור מהצד שלי אך מגיעה לנו הודעת שגיאה. לא יודעים מה לעשות.

בנתיים האיש מדבר בטלפון עם חמיו והוא מדבר בעברית ובקול גדול. לא סתם הוא עושה את זה. הוא מעונין שכל הסניף ישמע מה שיש לו לומר.

"כן, אני כאן בסניף הכי גרוע בארץ ישראל עם המנהל הכי גרוע בארץ. עוד לא ראיתי בנאדם כל כך לא מקצועי (הוא אמר וכל הסניף על העובדים והקהל, מאזינים. חלקם גם נהנים מההשפלה שלי כי גם להם יש חשבון עם הדואר ואיך יפרעו אותו אם לא דרכי?).

הבנאדם נהנה מהתפקיד שנטל לעצמו והחל לשפר את כישורי הנאום שלו. הוא פשוט שידר לחמיו בשידור חי מה אני עושה כעת, כמה לאט אני עושה את זה ואיך אני מנהל את הסניף באופן כללי.

אני לא יכול לומר שזה לא השפיע עליי. האיש הזה פשוט השפיל אותי לעיני כל. השתלח בי וגם היתה לו לשון חדה ומרושעת, הוא פשוט ידע איך לעשות זאת.

ניסינו לעזור לו בפעם השלישית ושוב אותה תקלה. התקשרתי לסניפים אחרים אך הם לא דיווחו על תקלה ולמען האמת לא בוצעו אצלם הפקדות עבור מקסיקו, אז לא ניתן לדעת אם הבעיה רק בסניף שלנו או באופן כללי עם מכסיקו.

והבנאדם לא מפסיק לחרף ולגדף ובעקר להעליב.

מעולם לא פגשתי באדם כל כך אלים מילולית. כשאני אומר אלים אתם בטח חושבים אחד שמדבר מילים לא יפות או מקלל, אבל לא. האיש דיבר מילים של בית מרקחת, הוא תיאר אותי כמו שפסיכולוג מתאר את המטופל שלו. בעצם, פסיכולוגים נוהגים בכבוד, הוא עושה זאת בלעג, בציניות מושחזת, למעשה תיאר לקהל איך אני בביתי שלי, איזה בן אדם אני, וגם ידע לספר להם (מתוך הדמיון שלו כמובן) איך זכיתי בתפקיד המנהל בגלל פרוטקציה של מישהו שלא הצליח לדחוף אותי למקום אחר.

אני במתכוון מאריך בתיאור הפגיעה וההשפלה (ותאמינו לי אפילו לא התחלתי לתאר) כדי לשתף אתכם במה עברה הנפש שלי באותם רגעים. אומרים שהמלבין פני חברו הרי הוא כשופך דמים ובכן, אני חשתי זאת על בשרי. הושפלתי בפני קהל הרחב שלא בא להגנתי.

(אלמד זכות על שתיקת הקהל, שבאותה תקופה תפקוד "דואר ישראל" באמת היה מתחת לכל ביקורת בשל השינויים הרדיקאליים שנעשו בו. כך שהתקיים על בשרי האמור על הקהל שנכח בחתונת קמצא ובר קמצא ולא התערב למניעת ההשפלה "מדשתיק משמע ניחא ליה", ועדיין ציפיתי שיהיה מישהו שיבוא להגנתי).

אולם אני חושב שעיקר הכאב שלי היה שהעובדים שלי, האנשים שמתחתי, היו עדים לכך. היה עובד אחד שניסה להשתיק אותו אך הוא החל להפנות את חיציו כלפיו, העובד שלי השתתק בבהלה והאיש יכול היה לחזור אליי.

שעת הסגירה הגיעה. נאלצתי להודיע לאיש שהיום לא תתבצע העברה ואם הוא מעוניין שינסה לבוא מחרר על הבוקר, בתקווה שזה יצליח.

"תשכח מזה", הוא הצהיר, "אני במקום הזה לא דורך", אמר. "בעצם אני חוזר בי, אני כן אדרוך כאן, אך רק ביום ביום שכף רגלך לא תדרוך כאן. ואני מודיע לך שיום זה קרוב מאוד, אני לא אנוח ולא אשקוט עד שאתה תעוף מהמקום הזה בבושת פנים, ואם אפשר מדואר ישראל בכלל. אתה בושה למוסד הזה. אני אדאג שהממונים עליך ידעו על זה".

והלך. נשארנו העובדים. היתה שתיקה מביכה באוויר. כמה עובדות בכו מהעומס הרגשי שנפל עליהן ואני חשתי כמו האדם הכי מושפל בעולם. לא ידעתי מה אני עושה עם מה שקרה לי. חשתי כעס עצום ואפילו שנאה גדולה על האיש הזה שהתעלל בי ככה, פצע את נפשי והשפיל את כבודי בפני עובדיי ובפני כל הקהל.

ואז… לפתע עלה רעיון במוחי.

בין צוות הפקידות הייתה אחת שלא זכתה לפרי בטן 12 שנים. מה לא עשינו למענה, קיבלנו על עצמנו קבלות וחילקנו ספרי תהלים אך דבר לא קרה.

לפתע מצאתי עצמי קורא בהתרגשות, "אני מוחל לאיש הזה ומקדיש את כל מה שעברתי לכך ש(כאן נקבתי בשם העובדות ובשם אמה) ובעלה יזכו לפרי בטן במהרה.

זה היה האות וכל העובדות פרצו בבכי. רק מי שהיה שם הבין איזו מתנה הבאתי לה. ההשפלה שעברתי הייתה משהו שבני אדם לא מוחלים עליו עשרים שנה. ואני לקחתי את זה טרי ומדמם והגשתי כמנחה למען רווחתה של האישה שלא זכתה בפרי בטן.

באורח מוזר זה הקל גם עליי, סיימנו את העבודה והלכנו הביתה.

באותו לילה לא ישנתי.

המילים הקשות שאמר האיש חרכו את נשמתי וגרמו לי מפעם לפעם לפרץ דמעות. ואני לא איש שבוכה.

השתדלתי שרעייתי לא תרגיש מה עובר עליי, גם בגלל שלא רציתי להעמיס עליה וגם בגלל שלי  עצמי זה היה עומס מדי גדול לשתף עוד מישהו במה שעברתי. עוד הבדל בין גברים לנשים. פתאום הבנתי פשט במילים, הגברים בוכים בלילה.

הבוקר הגיע, יצאתי לתפילה ומשם לסניף.

העובדים פתחו אשנבים, חצי שעה עברה ואז לפתע פורץ לסניף האיש המעליב והפוגע מאתמול.

כולם נתקפו באלם. ומה הוא עושה אם לא ניגש אליי, לוחץ את ידי, מחבק אותי בחום ואומר לי "אני רוצה לבקש ממך סליחה ומחילה על מה שעשיתי לך אתמול. אני ממש מצטער על זה. לא יודע מה נכנס בי, אני אעשה הכל כדי שתמחל לי".

הבטתי בו משתומם. לא הבנתי מה נפל עליו. "אתה לא תאמין" הוא אמר, "כפי שאתה יודע, חמי המתין בביתו להודעה ממני שההפקדה בוצעה. הוא היה צריך ללכת לבניין משרדים בו שוכן ה'ווסטרן יוניון' כדי לקחת את הכסף, אך כל עוד לא נתת לו אישור שההפקדה בוצעה לא היה טעם ללכת לשם.

כמה דקות אחרי שיצאתי מכאן, בערך בשעות שהוא היה צריך להיות שם אירעה רעידת אדמה במקסיקו בעוצמה של 7.1 בסולם ריכטר. עשרות בניינים קרסו וביניהם בניין המשרדים שהוא היה צריך להיות בו כדי לקחת את ההפקדה שלו, כמובן אם זו הייתה מתרחשת.

מאות אנשים נהרגו באיזור הזה, וביניהם יהודי אחד הרב חיים אשכנזי. מצאו אותו כמה ימים לאחר מכן יחד עם עשרות הרוגים נוספים בבניין שבו חמי היה אמור להיות.

אני התרגזתי עליך בה בשעה שהקב"ה עיכב את ההפקדה כדי שחיי חמי ינצלו, ואני כל כך מתבייש במה שעשיתי. אני יודע שאתה לא יכול למחול על מה שעשיתי לך אתמול, וגם אין לי דרך לתקן כי היה כאן קהל גדול  אבל אני מוכן לעמוד כאן ולבקש ממך לפני כל אחד ואחד סליחה ומחילה, רק בבקשה תמחל לי".

שתקתי ולא אמרתי דבר. "זה בסדר, הוא כבר מחל לך", אמר אחד מהעובדים שלי.

"מה?" "אתמול כשיצאת הא הודיע שהוא מוחל לך על כל הפגיעות וההשפלות הללו, ובלבד שאחת מהעובדות כאן תיפקד לאחר תריסר שנים ללא ילדים". האיש הביט בי.

הוא היה חסר מילים.

ופתאום החל לבכות בכי גדול ונורא, ממש קורע לב.

"איזה רשע אני", הוא אמר, "ואיזה צדיק אתה". פגעתי בך על לא עוול בכפך ואתה לא זו בלבד שלא הגבת, אפילו מחלת לי, אני מקווה שאוכל לעשות תשובה על מה שעשיתי לך וגם אני אתפלל למען העובדת הזו.

הוא צעד לכיוון היציאה, ולפתע ליד הדלת הסתובב ואמר: "אתה לימדת אותי שיעור לכל החיים".

והלך.

וכעת לגולת הכותרת של הסיפור.

אתה אולי לא תאמין. אבל תשעה חודשים וחצי בדיוק לאחר המקרה הזה נולדה לפקידה שלי בת, כן, זו שהייתה חשוכת ילדים במשך תריסר שנים. ואין אפילו אחד שלא יודע ומבין בזכות מה ולמה התרחש הנס הזה.

בורא עולם מסובב את עולמו כרצונו, הוא קלקל את המחשבים כדי שיהודי עם זכויות במקסיקו לא ייצא מהבית במטרה לקבל את ההפקדה שלו ושלא ימצא עצמו במרכז רעידת האדמה שתקפד את חייו.

הוא שולח לכאן ברנש שישפיל אותי כפי שלא השפיל אותי אדם מימיי, כדי שאוכל למחול ולתת את המחילה שלי במתנה לזוג חשוך ילדים.

וכעת, מי שיש לו ספק כלשהו בהשגחה הפרטית המופלאה שסובבת אותנו שפשוט יבוא אליי. אני אחד שיודע.

 

(מתוך קטיפה לבית גליון 330 ה' באלול תשע"ח)

אז כמה כסף תקבלו השנה?

 

ביום ראש השנה, בעוד שבוע וקצת יכריזו בשמיים כל אחד, כמה ירוויח בחודש תשרי, חשוון, כסלו…

– כמה ירוויח וכמה חלילה יפסיד, וכדברי רבותינו ז"ל: "כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה, כך חסרונותיו קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה" – בעוד שבוע וקצת הקב"ה יחלק משכורות מדויקות לכל אחד מאיתנו למשך כל השנה.

עכשיו זה הזמן לעשות צדקות ולבקש מבורא עולם שישלח לנו פרנסה טובה ומבורכת ללא צער והפסדים.

עכשיו אפשר לבקש על הפרנסה, אך אחר שתיקבע בראש השנה, אומר רבינו בחיי זצ"ל: "אין אדם יכול להרבות-את מה שגזר הבורא שיתמעט, ואין אדם יכול למעט- את מה שגזר להרבות".

כל שקל נקבע בהשגחה, כמה ירוויח האדם וכמה יפסיד.

האדם לא ירוויח שקל אחד יותר ממה שנגזר עליו!

בשכונת 'קרית הרצוג' שבבני ברק שוכנת חנות משקפיים העונה לשם 'גל עיניי' בראשות של הרב ישראל דחבש, אך הסיפור העומד מאחוריה מופלא עד מאוד.

"כשפתחנו את האופטיקה", מספר הרב דחבש, "עבדנו החל משעות הבוקר ועד שעות הערב עם צוות של עובדים: מוכרים, אופטיקאים, וכו'. עשינו השתדלות על מנת להביא פרנסה אל ביתנו.

והנה, יום אחד ישבתי לי בביתי וחשבתי: "הלא ה' הוא זן ומפרנס לכל והוא החותך לכל בריה את מזונה מראש השנה ועד ראש השנה ואין אדם יכול להוסיף שקל על מה שגזר הבורא שירוויח, אם כן מדוע פותח אני את האופטיקה במשך כל שעות היממה?!… די שאצמצם את השעות: לארבע שעות בבוקר, ועוד ארבע שעות אחה"צ, ומה שנגזר עליי שארוויח יגיע ב"ה". היה זה צעד אמיץ וקשה, אך האמנו בה' ועשינו זאת.

במשך שלושה חודשים שהפחתנו את שעות הפתיחה מיום שלם לשמונה שעות ארכנו מאזן הכנסות והוצאות ולא תאמינו למה שגילינו: הרווחים היו זהים בדיוק לרווחים שהיו עד היום, כשהחנות היתה פתוחה כל היום. התרגשנו כל כך לראות את יד ה' אשר מה שנקצב לאדם בראש השנה- הוא זה שירוויח, אלא שאז חשבתי לעצמי: "אם כן שהפרנסה נקבעה לי מראש השנה מדוע שאפתח שמונה שעות ביום?!… אשחרר את כל העובדים בחנות, ואפתח אני בעצמי את החנות שעתיים בצהריים, אחר סיום הלימודים בבוקר בכולל, ועוד שעתיים אחר סיום הלימוד בכולל בצהריים, ומה' תגיע הפרנסה הראויה לי".

היה זה צעד מפחיד- מ-12 שעות ל-4 שעות, אך לאחר כמה חודשי מעקב אירע הפלא- הרווחים שהיו לי זהים לחלוטין לרווחים שהיו כשם שפתחתי כל היום, ואם תשאלו איך?!… לה' הישועה, והוא המפרנס!

התחזקתי בדבר אחד: ה' יתברך מנהל את העולם והוא הקובע פרנסת כל אדם מראש השנה ועד ראש השנה.

אמר מרן הרב קנייבסקי כי יש רק יום אחד בשנה שהוא משתדל לפרנסתו- ראש השנה.

במשך השנה אדם נמצא בלחץ, בכעס: "מה ארוויח? האם אסתדר?", אך הוא אינו מבין שהכל כבר נקבע לך בראש השנה: כמה תרוויח וכמה תפסיד, "אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה"- אף אחד לא יכול לקחת לך שקל אחד שלא שייך לו- מה שנגזר שיהיה שלך, יהיה רק שלך ולא יקחו לך.

שבוע וחצי זה ניתן לנו לבקש על פרנסת שנה הבאה לנו ולכל משפחתנו! לעשות צדקות, לבקש חיים ומזונות! ובעיקר להקפיד במצוות המזכות אותנו בפרנסה, והם: נטילת ידיים בשפע ובכוונה, ברכת המזון מתוך סידור ובכוונה, נתינת מעשר המבטיח עושר לבעליו, עשיית צדקות, ובכך תתעורר עלינו מידת השפע והרחמים שנזכה בשנה של פרנסה בריווח ובנחת! אמן כן יהי רצון!

(מתוך גליון חכו ממתקים) פרשת כי תבוא התשע"ח

 

התפילה הכי הארוכה היא בראש השנה, אפילו יותר מיום כיפור

 ראש השנה – הקדמה

ראש השנה הוא לא רק ראשית השנה אלא בו טמונים ומרוכזים כל ימות השנה הבאה. עבודתנו ביום זה – המלכת הקב"ה בעולמו, הוא הרעיון המרכזי אשר ממנו מסתעפות כל המצוות כולן ולשמו מייחסים אנו את כל מעשינו שבשנה כולה. האדם הוא תכלית הבריאה, ביום זה, היום בו  נברא אדם הראשון אנו נותנים אל ליבנו סיבת בריאת האדם – המלכת הבורא בעולם הגשמי.

כדי לזכור את תכליתנו עלינו להיזכר ביום המיתה, המעבר בין עולם המעשה לעולם הגמול, כי על ידו נתייחס לעולם כאל פרוזדור לקראת טרקלין ולא כמציאות בפני עצמה. לדאבוננו, אנו נוטים לשכוח שיגיע היום בו נעמוד לדין נוקב על כל מעשינו, כשעתידנו הנצחי עומד על כף המאזניים. אנו כל כך מעורים בהבלי העולם שאנו פשוט שוכחים את מטרתנו האמיתית. ראש השנה מהווה נקודת עצירה בשטף החיים, זמן לחשוב קצת.

בראש השנה אנו מרבים לבקש חיים, לא כדי להתענג על אכילה ושתיה ולשרוף זמן פנוי. אנו מבקשים על חיים רוחניים מלאי תוכן, שיביא אותנו לחיי עולם הבא. "זכרנו לחיים מלך חפץ  בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים", בקשת החיים היא לא לצרכינו אלא למען ה', כדי לעבדו ולקיים רצונו. ברם, הדין בראש השנה נוגע גם לעולם הבא, הקב"ה מחליט האם האדם מוגדר כ"בן עולם הבא". "בן עולם הבא" פירושו אחד המייחס לעולם הבא, ומביט על עולמנו זה כאל פרוזדור בלבד, לכן כל מעשיו הם כדי לזכות בעולם הבא. כך קובע ה' מי הוא בן עולם הבא, וכמה עולם הבא יקבל האדם עבור מעשיו בשנה החולפת.

והנה כיון שאין בריה יכולה לעמוד בדין שיתף הקב"ה בהנהגת הדין מדת הרחמים, אך היא תפעל רק כלפי אלה אשר נכנעים לפני ה' ומבקשים זאת. אדם החושב עצמו שלם שאינו זקוק לרחמים לא יזכה להם, אך כשהאדם מרגיש חסר אונים, הקב"ה עוזר לו. על כן עיקר עבודתנו ביום זה היא להיכנע לפני ה', להתבטל מפני רצונו ולהאמין שהכל לטובתנו. כל מה שעושה ה' הוא לטובתן של בריותיו, גם אם לא נבין כעת מדוע זה לטובתנו בא יבא הזמן בו תתאמת אמונתנו. זאת ועוד, ביום הקדוש הזה על האדם להשליך מנגד את צרכיו האישיים ולקוות למען רצונו ית' – גילוי מלכותו בבריאה, כשהאדם ידאג עבור הבורא, הבורא כבר ידאג בעבורו. כשיתן האדם אל לבו דברים אלו ויקבל על עצמו להשתדל להבא בעבדותו ית' ככל יכולתו, יזכה בדין. רגשות אלו באים לידי ביטוי בתפילות היום, אין אנו מרבים להתפלל על עצמנו כל התפילות כולן הן כיסופין לגילוי מלכותו יתברך בעולם, ולביעור הרע שבבריאה כתוצאה מחטא אדם הראשון המתכחש למלכותו.

נשמתו של האדם הרחוק מתורה ומצוות ככל שתהיה מוסתרת וחבויה בו, היא עדיין חיה וקיימת, כניצוץ השלהבת הספון בגחלת, וכשיפיח בה רוח תפרוץ החוצה, תבער ותאיר. ביום הקדוש הזה מקבלת הנשמה תעוזה להפגין נוכחות אפילו אצל בעלי עבירות, זאת בצורת נקיפות מצפון. מצפונו של האדם הוא הנשמה המתייסרת ממעשיו הרעים, וכל עוד הוא מרגיש זאת פתח התשובה עדיין פתוח לרווחה. החפץ חיים היה אומר במקום שנכה על ליבנו בברכת "סלח לנו" עדיף לתת ללבנו להכות בנו. אדם שמצפונו מתחיל להכות בו נמצא בדרך הנכונה לקראת התשובה.

עם כל אימת הדין בל נשכח שראש השנה הוא "יום טוב", יום בו מצווים אנו לשמוח, יש לכבד יום זה במאכל במשתה ובכסות נקיה. המטרה בשמחה היא להראות שמחתנו בעת מלכות ה'. יש הבדל בין מלך ושליט, מלך מולך מרצון נתיניו אך השליט שולט עליהם אף שלא ברצונם. ביום בו ממליכים את הקב"ה, חובתנו להראות את השמחה האמיתית שבלבנו הנובעת מרצוננו במלכותו, אחרת יש כאן פגיעה בכבודו של המלך. העידו על גדולי המוסר שעמדו ביום זה כשדאגתם בלבם וצהלתם על פניהם. ואם תאמר כיצד ניתן לשמוח כשיודעים אנו שעתידנו עומד על כף המאזניים? יש לנו לבטוח בה' שיוציא כאור צדקנו ומשפטינו כצהרים. כשאדם החליט בלבו פנימה להשתפר וקיבל על עצמו צעדים מעשיים בנדון, אין לו מה לדאוג, רחמי ה' ליהודי עצומים בהרבה מרחמי האב לבנו. ועוד, אף על פי שישנם אנשים פרטיים אשר לא ינתן עליהם תו חיים ביום הזה, האומה הישראלית ככלל תזכה בדין ותמשיך לעולמי עד, כהבטחת ה' לאברהם. אהבת ה' לישראל המתגלית בהנהגה זו מהווה בפני עצמו סיבה נוספת לשמחת היום. וזו הסיבה מדוע המליצו בעלי המוסר לעסוק בצרכי רבים כעצה לזכות בדין, כי הציבור תמיד זכאי ומי שעובד למענם והם זקוקים לו יזכה לחיים על מנת להמשיך ולשרת אותם אפילו שהוא עצמו אינו זכאי לזה.

 

ראש השנה

התפילה העיקרית ביום הקדוש הזה היא תפילת המוסף. בה אנו מאריכים יותר מכל תפילה אחרת במשך השנה, כולל יום כיפור. בעקרון, מצות היום – תקיעת שופר נתקנה לביצוע יחד עם אמירת שלשת חלקי המוסף, דבר אשר אנו מקיימים ב"תקיעות דמעומד" במהלך חזרת השליח ציבור. חלקי התפילה הם: מלכויות, תפילה לגילוי מלכות הקב"ה בעולם – תכלית הבריאה. זכרונות, בקשה להיזכר ולהיפקד לטובה כבני אברהם יצחק ויעקב. שופרות, תפילה על הגאולה הסופית בהזכרת מעמד הר סיני. במאמר הבא נבאר את שלשת חלקי תפילת מוסף של ראש השנה אשר טומנים בחובם את שלשת העניינים המרכזיים של היום.

מלכויות

באמירת מלכויות אנו מכריזין שהבורא ב"ה הוא המלך בעולמו. נשאלת השאלה הרי הבורא ב"ה אינו צריך לברואיו אלא הם צריכים לו, אז מדוע הוא בכלל רוצה שנמליכהו? ועוד, כיצד מתעלה רם ונישא תכלית השלמות על ידנו – קרוצי גושיו, הרי מלאכי רום זעים וחלים מפניו ומה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו? והנה אף על פי שלא ניתן לתת תשובה הולמת לשאלה כי הדבר נקבע בחכמתו האלוקית המוסתרת, ניתן אמנם לברר כמה נקודות מפורסמות בעניין זה, וביאור הדבר כך הוא: הקב"ה ברא את העולם להיטיב לבריותיו, והנה הבורא ב"ה מהווה את תכלית הטוב לכן ההטבה השלמה היא להידבק בו ית'. ענין כל עבודת ה' הוא להידבק בדרכיו על אף הקשיים הקיימים  בעולם הזה, ולכן ה' שם את נשמותינו הקדושות בגופים גשמיים בזה העולם ודוקא מאתנו הרחוקים מתוקף הקדושה, כביכול מקבל נחת רוח. מי שיצליח בזה העולם בתפקידו יזכה להדבק בו ית' בשלמות בעולם הגמול. הדרך לידבק בו היא על ידי מצוותיו (ע"ד רמז מלשון צוותא) קרי קיום התורה שעיקריה ההכרה באחדותו, וההכרה בהיותו מנהיג את העולם כרצונו, וזהו ענין מלכותו מושל יחיד על הכל. נמצינו למדים אם כן שהכל לצרכינו ולטובתנו.

כתוב בנביא "מלא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו' ג'), פירוש אין מקום פנוי ממנו ית' כיון שהוא מקיים את כל המציאות כולה מכוחו בכל רגע, ולולי כוחו היה הכל נהפך לאפס מוחלט. לכן אי קבלת עול מצוותיו היא מרידה במלכותו בפניו, מעשה כזה אף אצל מלך בשר ודם הוא חמור ועונשו דין מות. ברם, אצל הקב"ה חמור הדבר שבעתיים כי יש כאן עלבון גדול יותר, הרי כל כעולם כולו מתקיים מכוחו בכל רגע, ומן הדין היה שכל הממרה את פיו ימות מיד, כי באותו רגע ממש ה' משפיע עליו שפע חיותו והאדם משתמש בכוח זה בניגוד לרצונו, למרוד בו!

הדברים אמנם מעוררים אך האם אנו מקיימים אותם בשפת המעשה? מייסד שיטת המוסר רבי ישראל סלנטר היה אומר שבעת קריאת שמע האדם מכוון להמליך את הקב"ה בארבע קצוות תבל מטה ומעלה, אך הוא שוכח להמליכו על נקודת המרכז, היכן שיושב הוא עצמו! קבלת עול מלכות שמים אינה כלום כל עוד היא איננה מתבטאת במעשים. בעת אמירת פסוקי המלכויות בתפילת המוסף יש לשים לב לדברים הנאמרים, ולכוון ולהעתיקם לחיי היום יום. זה נקרא קבלת עול מלכות שמים. ויש כאן עוד נקודה חשובה בקבלת עול מלכות שמים. כבר הזכרנו לעיל את ההבדל בין מלך לשליט, מלך מושל מרצון נתיניו, אך השליט הוא הדיקטטור, המכניע את אנשי המקום למרותו בכוח הזרוע, "כי לה' המלוכה ומושל בגויים" (תהלים כ"ב כ"ט), דהיינו אומות העולם מקבלים את מרותו בעל כרחם מפחד רעה, אך כלל ישראל מקבלים את מלכותו באהבה ובשמחה.

בהגיעו לראש השנה על האדם לתאר את עצמו כעבד שמרד ונגזר עליו דין מות, אלא כיון שהוא מזרע שלשת אוהבי המלך ושריו החשובים ביותר, יש לו אפשרות לבא לפני המלך ולהתחנן לו על נפשו אולי יזכה בתחינה. כך אנו שכל השנה גילינו אזלת יד במצוותיו וגם עברנו על רצונו חייבים מיתה, אלא מפני שאנו בני אברהם יצחק ויעקב יש לנו זכות להכנס לפני ה' פעם אחת בלבד ולבקש חנינה. רק אם נקבל עלינו את עול מלכותו באמת ויוכח שזה מעומק הלב, ניכתב לחיים ונשוב לשרתו. כמובן, שעכשיו כעבדים בשירות המלך נזכה ממילא למזון, לאכסניה ולסיפוק צרכי החיים בכבוד.

דרכי ה' נסתרים מבינתנו אך עלינו להאמין שהוא מנהיג את העולם בתמידות ושום דבר אינו נעשה בניגוד לרצונו הטוב. אנו אומרים בתפילה "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד", דהיינו ה' הנהיג את העולם מאז, הוא מנהיג את העולם כעת והוא ינהיג את העולם בעתיד. למרות שלעתים אנו סובלים צרות ורעות עלינו להאמין שהכל מאתו והכל לטובה. יגיע יום בו הכל יהיה ברור וגלוי, אז נבין מדוע הכל היה לטובה, בינתיים עלינו להאמין בזה כחלק מאמונת הייחוד. אמונתנו שונה מאמונת היוונים על ריבוי אלים חלקם טובים חלקם רעים או מאמונת הפרסים תלמידי זורוס שיש אל טוב ואל רע. אנו מאמינים שיש א-ל אחד ויחיד עושה הכל וכיון שהוא שלמות הטוב ממילא  "כל מאן דעביד רחמנא לטב" (ברכות ס:). החיזוק באמונה זו מנחם אותנו כשאנו עומדים בדין בראש השנה, כי אנו יודעים שאפילו אם פשענו כל מה שלא יגזור עלינו הכל לטובתנו האמיתית, אם קשה הדבר בעולם הזה סימן שטובה נצחית נפיק מזה.

המלכת רבונו של עולם באמירת מלכויות היא מצוות היום. כלולה בזה גם האמונה באחדותו, יסוד התשובה וגם המהלך המתאים לזכיה בדין – קבלת עול מלכותו. כמו כן מונח במלכויות האמונה שהכל מאת ה' והכל לטובה והכניעה לרצונו ית'. על ידי ההתרכזות בנושאים אלו נכתב ונחתם לחיים טובים, אמן!

זכרונות

החלק השני של תפילת המוסף המיוחדת הוא אמירת "זכרונות". בברכה זו  אנו מבקשים מאת ה' שיזכרנו לטובה בזכות אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב ע"ה. דגש מיוחד הושם על נושא עקידת יצחק בו מתגלה לעין כל רצונו של אברהם אבינו להקריב לפני ה' את בנו יחידו, ורצונו של יצחק (שהיה אז בן שלושים ושבע שנה) להיקרב לפני ה' כקרבן. בקשתנו מאת ה' שבזכות עקידת יצחק יוציא כאור צדקנו ומשפטינו כצהרים.

אכן הדברים קשים להולמם, האם אנו בני אדם צריכים להזכיר משהו לבורא עולם? האם הוא שוכח? התשובה לשאלה זו מהווה יסוד חשוב ביהדות שהרי בלעדיה כל המושג של תפילה לא מובן, וכי אנו צריכים להזכיר לה' את צרכינו? מי כמוהו יודע מחסורינו, ומי כמוהו מעונין להיטיב לנו. אלא שכל ענינים אלו הם מצדנו ולא מצדו ולצרכו, דהיינו ה' קבע שלטובתנו נצטרך להתפלל. מדוע? כי בזה מתקיימת תכלית הבריאה "שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו" (רמב"ן סוף פר' בא). לכן גם כן קבע שלא נוכל ליהנות מפירות מעשי אבותינו מבלי שאנו נזכור אותם תחילה, תכלית האמירה היא שאנו ניתן אל לבנו זכרון הדברים. בכך לא נטעה בהבנת דרכי ההנהגה, דבר חשוב הוא לדעת סיבת כל השפעה מאתו ית', כי עלינו להעתיק את דרכי ההנהגה שלו ית' בעולם ולחקות אותו בדמיון מה "מה הוא רחום אף אתה רחום" וכו' (שבת קלג:). ברם, יש עוד סיבה בזה והוא שלפי האדם ניתן כח אדיר, עד שקבעה חכמתו ית' שהאמירה עצמה מעוררת את ירידת ההשפעה ממרום, והדברים ארוכים.

רעיון נוסף הטמון בהזכרת עקידת יצחק הוא ענין הנהגת "צירוף מחשבה למעשה". הקב"ה כאמור יודע הכל והוא ידע גם ידע שאילו יבקש מאברהם להקריב לפניו את בנו יעשה כן בשמחה אז מדוע היה צורך בנסיון? אלא כדי לגלות לכל העולם את נאמנותו של אברהם ואת הסיבה מדוע בחר ה' דוקא בו ובזרעו אחריו להיות לעם הנבחר. והנה, בסופו של דבר הרי אברהם אבינו לא הקריב את בנו, אלא שכיון שפעל ועשה למען ההקרבה נחשב הדבר כאילו הקריב ממש. זהו ענין צירוף מחשבה למעשה שהוא אורח ייחודי לעם המיוחד בלבד. אמרו חז"ל "חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה" (ברכות ו.). מעשה מצוה היא אך גילוי חיצוני לרצון הפנימי לכן הוא אינו מעכב בכל מקרה. אנו, כלל ישראל, רצוננו הפנימי הוא לעשות את רצונו ית' בלבד רק שיש לפעמים מעכבים, יצר הרע למשל (ברכות יז.). לכן בהזכרת העקידה אנו מבקשים מאתו ית' שיתנהג עמנו על פי רצוננו הפנימי ולא על פי מעשינו, כי מעשי המרידה שלנו אינם עם כוונה רעה אלא נעשים ברגע של חולשה ואינם אלא לפנים, וכבר אמרו חז"ל (סוטה ג.) אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר (במדבר ה') איש איש כי תשטה אשתו, תשטה כתיב". אכן, דבר אחד חשוב יש לזכור, למרות שמזכירים אנו מעלותיה של האומה הישראלית הקדושה, צריכים אנו לעמוד בהכנעה גמורה, ברוח נמוכה ובכפיפת קומה, אדרבה מכיון שאנו שייכים לעם כזה מעולה הטענה נגדינו על מעשינו הרעים גדולה יותר.

המגיד מדובנא שאל מה תועלת יש בהזכרת זכות אבות הרי זה עלול להביא עלינו קללה ולא ברכה, המקטרג יטען אבותיהם התנהגו למופת אז מה אתם? מעשיהם יוכיח שיש אכן אפשרות לעמוד ברצון ה' ושום דבר לא קשה מדי. משל למה הדבר דומה לשני אנשים שסרחו, האחד בן לצדיק נשגב השני בן לרשע, האם אין טענות קשות יותר כנגד הבן של הצדיק על שלא למד מדרכי אביו ולא הושפע מהדוגמה האישית הכבירה? הרב דסלר ז"ל עונה לשאלה זו בשאלה נוספת. מה המיוחד בעקידת יצחק? הרי היא לא היתה תופעה ייחודית, במשך הדורות ובפרט לפני כיובל שנים הקריבו יהודים רבים את עצמם ובניהם למען האמונה היהודית. מי ימנה את אותם האנשים אשר עמדו בגבורה מול הנסיון של המרת דת עושר והצלחה מצד אחד ומצד שני מיתה אכזרית מפרי דמיונם של פראי אדם!

אך התירוץ פשוט, את הכוח לעמוד בנסיונות אלו ירשנו מאבותינו, מחמת המעשה של אברהם אבינו קיבלנו את הכוח למסירות נפש. וכך מכל מעשיהם של אבותינו הכבירים ירשנו מידות טובות מעולות אחת מחברתה, את הרחמנות וגמילות החסדים המאפיין את בני התורה עד היום מהם קבלנו, את הבושה והעדינות מהם קיבלנו, וכך הלאה. נמצינו למדים שהזכרת זכות אבות אינה רק בקשת רחמים מחמת מעשיהם אלא הזכרת המעלות שלנו כעם ישראל, ואפילו אם כרגע במצבינו היום אין הן ניכרות בנו כל כך בפועל, הן קיימות בכח, וכדי שנזכה להוציאם לפועל אנו מבקשים חיים. ובזה גם מיושבת טענתו של המגיד מדובנא, הזכרת זכות אבות מגלה אילו מידות טובות יש לנו בפנימיותנו, בגינם בודאי לא ישליכנו הקב"ה מנגד.

שופרות

החלק השלישי והמסכם של חלקי המוסף הוא ברכת "שופרות". הפסוקים מתמקדים בעיקר על מעמד הר סיני והגאולה העתידה, שבשניהם קול השופר תופס מקום מרכזי, אך יש רעיון נוסף המשותף לשניהם גם יחד, הם תלויים זה בזה. התורה ניתנה למען הביא את העולם לתיקון הסופי של חטא אדם הראשון בעת הגאולה האחרונה, והגאולה עצמה תבוא בזכות התורה. "סוף דבר הכל נשמע את האקלים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" (סוף קהלת) תכלית הכל היא יראת ה' ויראת ה' באה על ידי לימוד התורה, כשההתעוררות ליראתו באה על ידי תקיעת השופר. אנשי כנסת הגדולה מתקני נוסח הברכה מתארים שלפני מתן תורה "גם העולם כולו חל מפניך ובריות בראשית חרדו ממך בהגלותך מלכנו על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצוות" וקול השופר היה הגורם לחרדה ככתוב המובא שם "וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה".

והנה, טעמים רבים נאמרו למצות תקיעת שופר, רבנו סעדיה גאון מביא לא פחות מעשרה, נזכיר בקצרה את המפורסמים שבהם. ראשית הוא כדרך המלכים המודיעים את תחילת מלכותם באמצעות השופר. טעם נוסף הוא המבואר לעיל שקול השופר מחריד ומעורר לתשובה, מה עוד שיש כאן הכרזה והזהרה לשוב בעוד מועד לפני שיחרץ הדין. יש בתקיעת השופר זכרון למעמד הר סיני כדי שנקבל עלינו עול תורה ומצוות מחדש, ותוקעים בשופר של איל דוקא זכר לעקידת יצחק. טעמים נוספים יש בה לזכרון קיבוץ הגלויות, הגאולה הסופית ותחיית המתים. כל הענינים הללו רמוזים בפסוקי השופרות, והאומרם במתינות יוכל להתעשר מהם עושר רוחני רב. אכן עיקר הכוונה בהם היא השאיפה והכמיהה לקבלת עול מלכות שמים ולגאולה הסופית בה יקבלו כל העולם כולו עול מלכות שמים עליהם וייראו מפני ה'.

ראש השנה שחל בשבת

כשראש השנה חל בשבת אין תוקעין בשופר. טעם הדבר מבואר בגמרא (סוכה מג.) "גזרה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים". והענין, כי יש כוח ביד חכמים לבטל דבר מן התורה בשב ואל תעשה כשהם רואים צורך בזה כגון במקרה כזה אשר אנו חייבים מדאורייתא בתקיעת השופר ומפני החשש שמא יבוא מישהו להכשל באיסור שבת ביטלו מצווה מדאורייתא. למדים מכאן שני דברים, ראשית קדושת השבת ויראת חטא, החשש הרחוק שמא מישהו בזמן מן הזמנים יכשל באיסור שבת הוא מכריע יותר ממצות תקיעת שופר לכל כלל ישראל לכל אורך הדורות כשראש השנה נופל בשבת. שנית, אמונת חכמים, הרי אנו יודעים את חשיבותה של מצווה זו ואת סגולתה הייחודית להפך את מדת הדין למדת הרחמים כמבואר בזוהר הקדוש, מצוות תקיעת השופר והשפעתה הם חיוניים לזכיה בדין. ועם כל זה יש לנו אמונת חכמים ואנו מצייתים לגדולים ומבטלים את המצוה תוך סיכון עצמי מוחשי! אין ספק ששני ענינים אלו הם העומדים לזכותנו ביום הדין כך שאין כבר צורך בתקיעת השופר כדי לעורר רחמים. בדרך אגב מכאן תוכחת מגולה לאלו המחללים שבת אך יחד עם זאת משתדלים לבקר בבית הכנסת בראש השנה כדי לשמוע קול שופר.

ועוד יש לומר, שאין צורך לדאוג על חסרון מצות תקיעת השופר בשבת כי אמרו חז"ל שבזכות שמירת השבת מוחלין לאדם על כל עוונותיו (שבת קיח:) וזה לשונם: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש – מוחלין לו, שנאמר (ישעיהו נ"ו) אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו". כי בזכות שמירת השבת והחיזוק באמונת בריאת שמים וארץ ימשיך להתעלות וישוב אל ה' באמת וכך ימחלו לו עוונותיו, וממילא אדם שנמחלו עוונותיו מה לו לדאוג מיום הדין.

אם נשכיל להבין את הלימודים הגדולים של רש השנה וניישם אותם למעשה בהחלטה כנה לשפר את מעשינו ולהתחזק בשמירת תורה ומצוות, בוודאי שנכתב ונחתם לאלתר לשנה טובה ולחיים טובים.

(מתוך הספר דע מה שתשיב )

 

אפשר להשתמש בבדים קצרים לסוכה גבוהה?

שאלה:

קניתי סוכה חדשה, יותר גבוה מהקודם 2.7 מטר במקום 2.3 מטר

האם אני יכול להשתמש בבד הקודם שיותר קצר?

 

תשובה:

שלום וברכה

אם הכוונה שקניתם מסגרת גבוה יותר, העיקר שהבד יהיה בחלק התחתון של הסוכה.

וראוי שיהיה גם מה שנקרא 'רצועות לבוד' בתחתית הסוכה.

אם המטר התחתון של הסוכה עשוי כהלכתו, אין בעיה שיש מרווח פתוח בינו לבין הסכך.

אם הכוונה שקניתם דפנות עץ גבוהות יותר, הבד הוא רק לנוי סוכה, ואין בעיה להשתמש בו,

יש הידור מצוה שיהיה יפה, ואם הוא משתלב יפה בסוכה החדשה היא מהודרת.

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

האם השם יהב טוב לתינוק?

שאלה:

שלום רב,
אני צריכה ללדת בעוד כשבועיים בע"ה ורציתי לשאול לגבי השם יהב לתינוק.
האם השם הזה טוב?

 

תשובה:

שלום וברכה

שיהיה בשעה טובה ולידה בנקל, ותזכו לראות הרבה מזל טוב מבנכם.

ראוי שאת ובעלך תקבלו את ההחלטה לאחר הלידה, משום שאז יש להורים כח מיוחד לקבל החלטה נכונה.

הנושא של בחירת שם הוא מורכב, ובימינו אין לנו ידיעה להתאים שמות חדשים. במדרש שנכתב כבר לפני כ1500 שנה מובא שבימי קדם היה רוח הקודש והיו קוראים שמות חדשים. אך כבר בזמנם לא היו בקיאים בשמות, ולכן נהגו שלא לקרוא בשמות חדשים, אלא על שמות הדורות הקדומים. אם הדברים אמורים על חכמי ישראל במדרש בודאי שאין בדורנו מי שיודע להתאים שם חדש לתינוק, להוציא מקרה חד פעמי של אדם גדול מאד.

יש מעלה גדולה לנשמת התינוק לקשר אותו לשלשלת הדורות, וכן שיהיה לו שם שהשתמשו בו בדורות קדמונים.

מצד שני חשוב שהשם יהיה שם שנעים לילד בסביבתו, ולכן אין לקרוא שם ישן שאינו בשימוש בסביבה שלכם. וכן שם שאתם מתחברים אליו.

אם למשל תבחרו בשם יהב, כדאי לצרף אליו שם נוסף של צדיק קדמון או אחד מאבות המשפחה שהיה צדיק, כדאי שזה יהיה שם שעדיין שימושי בימינו, לדוגמא אם את רוצה להוסיף כבן למשפחת הכהונה את השם 'אהרן', ניתן לקרוא לתינוק בברית 'אהרן יהב', ובפועל להשתמש ביום יום בכינוי 'יהב' האהוב עליך.

ושוב אברך אותכם שתזכו לראות הרבה נחת מבנכם, והקדוש ברוך הוא ישים בפיכם את השם הנכון והמתאים לו.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

עד מתי אפשר להתפלל שחרית?

שאלה:

עד מתי אפשר להתפלל שחרית?

 

תשובה:

שלום וברכה

בעקרון תפילת שחרית זמנה עד 4 שעות מתחילת היום. הזמן מודפס בלוחות,

וזמין באתרים רבים. [שימי לב שמדובר בשעות שמש ולא בשעות של השעון,

ולכן אין לחשב לבד אלא לבדוק בלוח]. בלוחות מופיעים שני זמנים, אשה בודאי

יכולה לסמוך על הזמן המאוחר יותר [שיטת הגר"א ובעל התניא המחשבת את

השעות משעת נץ החמה – רגע עליית השמש מעבר לאופק].

אולם למעשה נשים המטופלות בילדים יכולות להקל בכך, וטוב להשתדל להתפלל

לפני הזמן, אך ניתן להתפלל עד חצות היום [הזמן המופיע בלוח כחצות היום, ולא 12:00].

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

האם סוכה שהשולחן נמצא מתחת הגג כשרה?

שאלה:

שלום וברכה!

נתקלתי במשנה במסכת סוכה ב ז (על מי שראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית)

ובפירוש הרב עובדיה מברטנורא עליה, והבנתי שסוכה שבה אין מקום לשולחנו של

האדם – פסולה. בבית שלי (דירה בבניין) המרפסת בנויה כך שרוב הגג הוא מבטון

ושאר הסוכה היא גגון שבסוכות אנו מחליפים לסכך כשר. השולחן בסוכה נמצא מתחת

לגג מבטון והבנים במשפחה יושבים מתחת לסכך עצמוכך שגופם מתחת לסכך והשולחן

מתחת לגג מבטון. האם הסוכה כשרה ואפשר להמשיך כך?

תודה רבה!

 

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך היא אכן שאלת חכם, והערתך נכונה, וכך גם נפסק בשולחן ערוך (או"ח תרלד).

הצורה המהודרת היא שהבנים וחצי מהשולחן יהיו תחת הסכך. אם זה לא אפשרי,

די בכך שטפח [כ10 ס"מ] מהשולחן יהיה בסוכה, והבנים יקפידו שלא

להוציא את הראש מהסוכה בזמן האכילה. ואפשר לסמוך על שיטה זו לכתחילה.

כמו כן הסוכה כשרה בתנאי שיש רוחב 7 טפחים [כ70 ס"מ] שהיא השיעור שקבעו חכמים לאדם יחד עם שולחנו.

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

האם לסמוך על יעוץ של מקובלים?

שאלה:

שלום כבוד הרב,
ברצוני לשאול אותך שאלה,
כאשר אדם עומד בפני החלטה קשה והוא לא יודע איזו מהאופציות מתאימות לו יותר.. או יפיקו את המיטב בקצרה איזו מהאופציות היא הטובה ביותר.
ונכון שיש לסמוך על הקב״ה שלא משנה במה נבחר הוא שם ויש לכך משמעות ושם נכתב לנו מלמעלה להיות.
אך רבים הולכים להתייעץ עם אנשי קבלה, רבנים, אנשים עם יכולות נקרא לזה כך.
השאלה שלי היא האם אחרי התייעצות עם אדם כזה שאמר לי מהי הדרך הכי נכונה עבורי ואף אמר שהדרך השניה תהיה רעה. האם עליי לסמוך על זה? (אני לרגע לא
מבטלת את הקב״ה חלילה אלא מאמינה שהקב״ה הוא זה שמדריך אותם)

 

תשובה:

שלום וברכה

במשנה נאמר 'הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל', וראוי להתייעץ עם חכם שזכה לחכמת התורה, ואז יש סיוע מיוחד מהשמים להצליח. רק במקרה ואין לאדם אפשרות עליו להתפלל מעמקי ליבו ולבטוח בהקב"ה שינחה אותו בדרך הנכונה. אך חובה להדגיש שמה שאמרו לנו חכמים להתייעץ עם הזקנים הכוונה רב פוסק הלכות. אם הוא רב הבקיא היטב בהלכה וזכה גם לחכמת הנסתר בודאי מעלתו גדולה מאד.

לצערנו מרבית האנשים המכונים "מקובלים" אין להם שום ידע לא בחכמת הקבלה ולא בחכמת הנגלה, לרוב מדובר בעסק כלכלי נטו, ולא מדובר בדברים ממקור טהור. בכל אופן אדם הלומד קבלה לפני שהוא בקי בהלכה אינו מבין כלום בקבלה, ואסור לפנות אליו בשום פנים ואופן.

ברוך ה' יש בדורנו כמה מקובלים מפורסמים לדוגמא הגאון רבי יעקב הלל שליט"א וכדומה, שמלבד שליטתו המדהימה בקבלה חיבר ספרים רבים בהיקף ועומק מדהים בהלכה, ושולט בהלכה בצורה מעוררת התפעלות. וברור שהנוטל מהם עצה אינו נכשל. אך צריך להזהר מאד ממי שנקרא "מקובל", משום שע"פ רוב מגיעים לשרלטנים שאסור להתייעץ עמהם. וצריך מאד להזהר משמועות בענין. אדגיש שאני נמנע מלדבר על אף אחד באופן אישי, ויתרה מכך כאשר מציגים בפני אדם שהוא מקובל צדיק נסתר וכו', אני דן לכף זכות כל אחד מהם באופן אישי שאולי הוא באמת צדיק וחכם, אלא אם כן ידוע לי בבירור מה רמתו התורנית. אך חס ושלום להתייעץ עמהם.

אם תצייני את מקום מגוריך, אוכל לציין לך רבנים מוכרים שניתן להתייעץ עמהם ללא חשש.

הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מה צריך לענות לאנשים ששואלים למה אסור לשמוע שירת נשים?

שאלה:

ערב טוב,

מה צריך לענות לאנשים ששואלים למה אסור לשמוע שירת נשים?

הרי שירת דבורה נעשתה בפני גברים?

 

תשובה:

שלום וברכה

האברבנאל (שופטים פרק ה פסוק א) כותב: שדבורה ניסחה את השיר, ובעלה ברק

בן אבינועם שר אותו בזמר יחד עם כל העם. אולם דבורה הנביאה עצמה לא שרה בקול

את שירתה. כך גם מפורש בתורה שבני ישראל שרו עם משה רבינו את שירת הים,

ואילו הנשים שרו בנפרד עם מרים.

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מה למדתי מה'אקזיט' הגדול של חברת סודה סטרים?

מה למדתי מה'אקזיט' הגדול של חברת סודה סטרים?

הרב יעקב לוסטיגמן

 

מי לא שמע על ה'אקזיט' הגדול של חברת סודהסטרים הישראלית. אבל אולי לא

שמעתם את הסיפור המלא, ועם מוסר ההשכל המיוחד שאפשר ללמוד ממנו, כדאי

שנשמע את כולו.

 

סודהסטרים היתה למעשה חברה בריטית ששיווקה את מכשירי הסודה לבני המעמד

הגבוהה בממלכה המאוחדת. אך במרוצת השנים הפך הגזוז למשקה מיושן ופרימטיבי

למדי, את המקררים של בני המעמד הגבוה, ולא רק, מילאו בקבוקים מעוצבים של משקאות

ממותקים כאלו ואחרים, עד שהגזוז הישן והמוכר הפך לנחלתם הבלעדית של אנשים מזדקנים,

שהתקשו להתחבר אל הקדמה.

לא ניזיל כרוכל ונספר את כל התהפוכות של החברה המדוברת, אך נציין שלפני כ-12 שנה היא

הגיעה לשפל חסר תקדים, ונמכרה במחיר סוף עונה, תמורת שמונה מיליוני דולרים בלבד,

לקבוצת משקיעים ישראליים ובראשם יובל כהן שהשקיע ששה מתוך שמונת מיליוני הדולרים

ברכישת החברה.

כהן קיבל לידיו חברה שמייצרת מוצר אחד, די פשוט וחסר כבוד והדר, שנתח השוק שלו הולך

ומצטמצם, ושאף אחד אחר לא רצה לקנות.

 

אבל הוא לא אמר נואש: הוא הפך את מכשיר הסודה לחדש ומתקדם,

 

התחבר לטרנדים העולמיים העוסקים בבריאות ובסביבה ירוקה, וגרם לצרכנים להבין שהמכשיר

הביתי הזה, מסייע לשמור על סביבה נקיה מזיהומים, לעומת המפעלים והמוצרים התעשייתיים

שממלאים את האוויר ברעלים ואת האדמה בחומרים בלתי מתכלים לא עליכם ולא עלינו. כמובן

שמשקה הסודה הביתי גם בריא יותר, והרי לכם בונוס חשוב מאוד בתקופה בה אנשים מפתחים

מודעות גבוהה מאוד לנושא התזונה הבריאה.

אבל בכך לא די. כהן המשיך לחשוב קדימה, והחליט שהוא הופך את מכשיר הסודה הביתי

למכשיר יוקרתי. איך? על ידי עיצוב מחודש ומתקדם. המכשיר נשאר אותו המכשיר, אך העיצוב

שלו הפך שונה לחלוטין, כדי שיוכל להשתלב עם המטבח המודרני והיוקרתי, ולעמוד במקום של

כבוד על יד מכשיר האספרסו שנרכש באלפי שקלים.

ואכן, הציבור לא אכזב את כהן ואת סודה סטרים. המסרים החדשים נקלטו היטב, והמכשיר

המיושן מבית סבתא, הפך למוצר שאי אפשר לוותר עליו במטבחים היוקרתיים, המעוצבים והמושקעים.

וכך, בתוך שלוש שנים זינק מחירה של החברה, משמונה מיליוני לדולרים ל-220 מיליון דולר.

המשקיעים יצאו בריווח עצום!

אבל אם הם היו מחכים עוד קצת, משהו כמו תשע שנים נוספות, הריווח שלהם היה גדול

פי כמה וכמה: אותה החברה שנרכשה לפני כתשע שנים ב-220 דולר, נמכרה בשבוע שעבר

בלא פחות מ-3,200,000,000 דולרים, ובמילים: שלוש מיליארד ומאתיים מיליון דולרים.

 

איפה המוסר השכל?

הוא נמצא לכל אורך הסיפור המדהים הזה, ומזכיר לנו שגם אם נראה לך שיש לך 'מכשיר'

ישן שאף אחד אינו רוצה בו ושהוא לא מעניין איש, אל לך לאבד תקווה. ה'מכשיר' הזה יכול

להתגלות פתאום כמכרה יהלומים, ולהפוך למבוקש באופן חסר תקדים בכל רחבי העולם.

כל מה שצריך זה רק לנסות שוב ושוב, להציג אותו באופן שונה, לשנות את הגישה, להחליף

את המעטפת או לנקוט בכל פעולה אחרת שתהפוך אותו ממכשיר ישן נושן, למוצר חדשני

שאף אחד אינו מוכן לוותר עליו.

ה'מכשיר' הזה אינו חייב להיות דומם. זה יכול השכל, זאת יכולה להיות הנשמה, המידות הטובות,

הכישרונות הברוכים וכל מה שיש לאדם להציע מיכולותיו לאחרים, כדי להשפיע עליהם מהברכה

אשר בירך אותו הקדוש ברוך הוא. אז רק דרשו מחשבה נוספת ומאמץ נוסף, ו'היהלום' יתגלה במלוא זוהרו.

חלמתי לפנות בוקר על אחי שנפטר

שאלה:

שלום וברכה
חלמתי את אחי שנפטר לפני חצי שנה, החלום היה ממש לפנות בוקר- התחיל להאיר קלות, הבנתי שזה רומז על חלום "אמיתי".
בחלום הוא פתאום היה במיטה שלנו, ישן, ידענו שהוא נפטר, ובעלי אמר לי לצלם אותו כדי להראות לאמא שלי שהוא היה אצלנו… ואני מצלמת אותו ישן על מיטתי, ליד הבת שלי בת השנתיים.
אחרי שצילמתי אותו מספיק פעמים חזרתי לישון, לידו, בתנוחה כאילו הוא תינוק ואני משגיחה  עליו
אציין שאני בתחילת הריון ומאד רוצה בן לקרא על שמו (יש לי רק בנות).
מה הפשר???

 

תשובה:

שלום וברכה

גדולי הדור הורו לנו שלא מצוי בימינו חלומות אמת, גם כשהם בעלות השחר, וגם כשיש את כל הסימנים של חלום אמת. החלומות בימינו באים מהרהורי הלב.

בכל אופן אם מדובר בחלום אמת, החלום מראה שאחיך מבקש שתעשו למענו בשמים לנוח בשלום ולהגיע לתיקון השלם, חיזוק בלימוד תורה וצדקה לעילוי נשמתו.
כשנפטר מתגלה בחלום לעודד את קרוביו להתחזק לעילוי נשמתו, זה אומר שלנפטר ולקרוב שהוא התגלה אליו יש זכות עצומה.

בכל אופן יהיה רצון שהכל ילך בנקל ותרווי רוב נחת, ותזכו לגדל את כל יוצאי חלציכם לתורה לחופה ולמעשים טובים.
ובעזרת ה' תזכי לבנים תלמידי חכמים עוסקים בתורה.

כתיבה וחתימה טובה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א