Monthly Archives: יולי 2018

איך כהן יעשה חלאקה בקבר שמואל הנביא?

שאלה

כבוד הרב שלום רב,

האם יש אזור שכהנים יכולים להיכנס לקבר שמואל הנביא?

אנחנו  מעונינים בעזרת בשם לעשות לבנינו חאלקה שם ובעלי כהן.

אודה לתשובתך

 

תשובה

שלום וברכה

הרבה מזל טוב

אפשר לעשות את החאלקה ברחבה מחוץ לקבר, כמובן שלמבנה עצמו

אסור לבעלך ולבנך להכנס, ובכך הם שומרים על נזר הכהונה.

יהי רצון שתזכו לגדל את בנכם לתורה ולמצוות, ותזכו לרוב ממנו רוב

נחת של קדושה

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

למה אני מברכת זכור לטוב (ז"ל) – אם אליהו הנביא לא נפטר?

שאלה

שלום,

במוצאי שבת. אחרי ההבדלה נהוג אצלנו בבית להדליק נר לאליהו הנביאולברך "אני מדליק זה נר לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב יגן עלינו".

השאלה שלי למה אני מברכת זכור לטוב (ז"ל) – אם אליהו הנביא לא נפטר? האם יש נוסח אחר לברכה?

תודה

 

תשובה

שלום וברכה

שאלתך היא שאלה יפה מאד, ומראה שאת מתבוננת ושמה לב לפרטים. למעשה לאדם חי שעדיין לא סיים את נסיונותיו בחיים אנחנו נמנעים מלומר זכור לטוב, כי עדיין לא ידוע לנו האם יעמוד בנסיונות עד יום מותו. אך כאשר אליהו הנביא עלה בסערה השמימה, התבטל ממנו יצר הרע, ויותר אין לו נסיונות בחיים, ומשכך למרות שלא נפטר נהגו לומר עליו זכור לטוב, שהרי הוא סיים את חלק הנסיונות בחייו בטוב.

המדובר במנהג חשוב, הנהוג בקרב קהילות קודש יוצאי לוב, ויש חשיבות רבה להמשיך את מנהגי האבות, אולם פוסקי זמנינו הורו שראוי שלא לברך עליו בשם ומלכות, כלומר ניתן לומר 'ברוך אשר קדשני וצוונו…' אך לא לומר שם השם [השם אלוקינו] בברכה.

ברכה והצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

איך אפשר להכשיר במקום העבודה מיקרוגל טרף או שיש בו חשש טרף?

שאלה

איך אפשר להכשיר במקום העבודה מיקרוגל שיש חשש שחיממו בו אוכל שיש בו חשש טרף?

 

תשובה

שלום וברכה

הכשרת מיקרוגל בעייתית, אם מדובר במקום שיש סבירות שהשתמשו בהם מאכלי טרף ממש. וכן אם השתמשו בו גם לבשרי וגם לחלבי.

אם מדובר רק במקום שהשתמשו במיקרוגל רק לשימוש בכשרות לא מהודרת, או חשש קל שמא לא שמרו כשרות כראוי. אפשר להמתין 24 שעות, ואח"כ לחמם במיקרוגל מים רותחים בדרגת החום הגבוהה ביותר שהיה במכשיר למספר דקות [חשוב שהמים יגיעו לרתיחה מלאה].

אך כל זה במקום שמהיום והלאה יקפידו להשתמש במיקרוגל כדין, אך במקום שכל עובד מכניס מה שהוא רוצה, בפרט אם אחד מכניס בשרי ואחד חלבי, לא ראוי להשתמש במיקרוגל זה.

בשעת הדחק גדול כגון לחולה ומשמשיו, אפשר להתיר חימום במיקרוגל בשני שקיות ניילון אטומות וקשורות.

הבעיה שהשקיות מתנפחות בחימום, ולעיתים נקרעות, במקרה זה חובה לזרוק את המאכל. כשמחממים בצורה זו, חובה לקחת על עצמך סיכון זה.

כדאי להוציא כמה שניתן את האויר מהשקית לפני החימום, וכן לא לחמם יתר על המידה, ואז פחות סיכוי שהשקית תתנפח, ותקרע [האויר הוא שמתנפח בחימום].

ברכה והצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

האם אפשר לנגוח ללא קרן? – שיעור 3

הצטרפו אלינו לשיעורים בתלמוד הבבלי ותזכו לטעום ממתיקותה של התורה שיעורים בהסבר נפלא עם הרב אבישי מלכה. לשיעורים ורבנים נוספים הכנסו לאתר הרב של האינטרנט בכתובתwww.ravinternet.org

שיעור מבוא למסכת בבא קמא

האם אפשר לנגוח ללא קרן? – שיעור 3

 


במה עוסקת הגמרא במסכת בבא קמא?

האם הינך יודע במה עוסקת הגמרא במסכת בבא קמא?

הגמרא במסכת בבא קמא עוסקת בדיני נזיקין; המזיק את חברו בין בגופו ובין בממונו או שגזל ממנו.
בבא קמא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין של בין אדם לחברו. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

להרים בשבת חפץ ולהניח על תיבת דואר ברחוב – זהירות אולי זהו איסור תורה – שיעור 2

הצטרפו אלינו לשיעורים בתלמוד הבבלי ותזכו לטעום ממתיקותה של התורה שיעורים בהסבר נפלא עם הרב אבישי מלכה. לשיעורים ורבנים נוספים הכנסו לאתר הרב של האינטרנט בכתובתwww.ravinternet.org

שיעור מבוא למסכת בבא קמא

הצטרפו אלינו לשיעורים בתלמוד הבבלי – להרים בשבת חפץ ולהניח על תיבת דואר ברחוב – זהירות אולי זהו איסור תורה? – שיעור 2

 

במה עוסקת הגמרא במסכת בבא קמא?

האם הינך יודע במה עוסקת הגמרא במסכת בבא קמא?

הגמרא במסכת בבא קמא עוסקת בדיני נזיקין; המזיק את חברו בין בגופו ובין בממונו או שגזל ממנו.
בבא קמא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין של בין אדם לחברו. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

מהם שלושת השערים? ובמה הם עוסקים? – שיעור 1

הצטרפו אלינו לשיעורים בתלמוד הבבלי ותזכו לטעום ממתיקותה של התורה שיעורים בהסבר נפלא עם הרב אבישי מלכה. לשיעורים ורבנים נוספים הכנסו לאתר הרב של האינטרנט בכתובתwww.ravinternet.org

הצטרפו אלינו לשיעורים בתלמוד הבבלי – מהם שלושת השערים? ובמה הם עוסקים? – שיעור 1
שיעור מבוא למסכת בבא קמא

 

במה עוסקת הגמרא במסכת בבא קמא?

האם הינך יודע במה עוסקת הגמרא במסכת בבא קמא?

הגמרא במסכת בבא קמא עוסקת בדיני נזיקין; המזיק את חברו בין בגופו ובין בממונו או שגזל ממנו.
בבא קמא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין של בין אדם לחברו. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

לחם משנה בשבת – איזה לחם צריך לקחת? ומאיזה מהם לאכול?

שאלה

לגבי לחם משנה אחרי הקידוש וברכת המוציא בשבת, האם אני חייב לאכול גם

מהלחם הרגיל וגם מלחם המשנה או מספיק שאני אוכל מאחד מהם ואיזה מהם

והאם חתיכת בגט או לחמניה קטנה שברכתה מזונות יכולים להוות לחם משנה?

 

תשובה

שלום וברכה

ראוי לעשות לחם משנה על שני לחמים שלמים, לא משנה מאיזה סוג. ויש לאכול

מאחד הלחמים השלמים, אך לא צריך לפרוס את שניהם.

יש הידור לקחת ללחם משנה לחם אהוב וחביב, ויש עדיפות ללחם לבן [חלה].

במקרה ומקיימים הידור זה על מנת לקיים את ההידור יש לאכול מלחם זה.

על לחם שברכתו מזונות ניתן לעשות לחם משנה רק אם קובעים עליו סעודה,

כלומר אוכלים כמות לחם בגודל של 4 ביצים, במקרה זה גם לחמניה מזונות או

עוגה דינם כלחם וצריך לברך עליהם המוציא, וניתן לעשות עליהם לחם משנה.

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

"אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יעניש אותם על מה שהם עשו לך? זאת נקמה מסוכנת!"

 

יהודי המנהל ארגון צדקה גדול מאוד, שמחזיק מאות משפחות עניות ומסייע ליתומים ואלמנות, הסתבך פעם שלא ברצונו עם קבוצת אנשים שניסו לפגוע בו פגיעה קשה, טפלו עליו עלילה וגרמו לחקירה משטרתית וניהול משפט כנגדו. הללו הפיצו גם שמועה שהוא מועל בכספי הקופה, ושפיקדונות שמפקידים אנשים שונים, באים לשימוש לצרכיו הפרטיים, כך כשהבעלים של הכספים מבקשים לקבל בחזרה את כספם, הם נענים בשלילה.

מנהל הארגון ידע שכל העלילות שטפלו עליו הן שקר מוחלט, אך יריביו דאגו להפיץ את הרכילות המרושעת שלהם בקהילות היהודיות שמעבר לים, והתרומות שהוענקו לארגון על ידי יהודי התפוצות, פחתו באופן משמעותי.

בצר לו פנה אל הצדיק רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל, ותינה בפניו את צערו הגדול. הרב הקשיב לו ברוב קשב, עודד אותו והשיב אליו את רוחו.

בתוך השיחה אמר מנהל הארגון לרב, שהוא לעולם לא יסלח לאנשים שעוללו את כל זאת, בגלל הפגיעה הקשה שהם פגעו בארגון הצדקה שבהנהלתו, ובגלל שכעת הוא אינו יכול לסייע למשפחות עניות כפי שסייע קודם לכן, בגלל המחסור בתרומות.

הרב שטיינמן עצר את האיש, ושאל אותו ישירות: "הרי לא מדובר בעסק פרטי שלך. זה ארגון צדקה! אתה עושה את כל מה שאתה יכול, ואם הם פגעו במישהו, הם פגעו ביתומים ובאלמנות. לא בך. למה אתה לא רוצה לסלוח להם?".

השיב לו מנהל הארגון שכתוב בהלכה, שעל אף שכתוב שכל אחד צריך למחול ולסלוח למי שפגע בו, ואסור להיות אכזרי ולהימנע מסליחה, עם זאת, מי שהוציאו עליו שם רע שלא בצדק, אינו חייב לסלוח למי שעשה זאת.

"נכון", ענה לו הרב, "אתה צודק. אתה באמת לא חייב לסלוח, אבל אני שואל למה אתה לא רוצה לסלוח? אני חושב שאתה לא סולח, כי אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יראה את הצער שלך, ויעניש אותם על כך. זאת נקמה! וזאת לא נקמה נקמה, אלא נקמה מסוכנת מאוד, כי חכמנו זיכרונם לברכה אומרים שמי שהקדוש ברוך הוא מעניש בגללו אנשים אחרים, גם הוא עצמו אינו נשאר נקי, והקדוש ברוך הוא מעניש אותו על כך שגרם לו להעניש יהודים אחרים. העצה שלי אליך, היא להתנתק רגשית מהעניין הזה, ולפעול לטובת הארגון שאתה מנהל, בלי לקחת ללב את מה שעשו לך ולארגון. ואל דאגה יקירי, אני מתחייב בפניך שהארגון לא יפגע מכל הסיפור הזה, התרומות יחזרו להיות כפי שהיו קודם לכן, ואף יגדלו עוד ועוד. הסר דאגה מלבך".

עברו חודשים אחדים, ובערב יום הכיפורים הגיע מנהל הארגון פעם נוספת לשוחח עם הרב בנושא. אבל הרב הקדים אותו: "כבר אמרתי לך, תמחל ותסלח להם. זה בכלל לא עסק שלך, זה ארגון של הקדוש ברוך הוא. שהוא יטפל בהם כרצונו, מה אתה קשור לסיפור?".

אבל המנהל מצדו לא וויתר: "הרב, הארגון אולי לא שלי, אני רק מנהל אותו, אבל מה עם הכבוד שלי, מה עם הבושות הנוראיות שהם עושים לי. עד היום אני עדיין סובל מכך סבל רב, אנשים רבים חושבים שאני גנב או אדם לא ישר. אני לא יכול לשאת את הבושה הגדולה הזאת".

"בגלל הבושות אתה מצטער?", התפלא הרב לשמוע, "אוי… אנחנו עכשיו בערב יום הכיפורים. אתה יודע כמה כל בושה שנגרמת לנו מכפרת על החטאים שעשינו? אם היית יודע כמה גדולה התרומה שתורמות לך הבושות הללו, הייתה רץ אל אותם אנשים ומתחנן בפניהם שיביישו אותך עוד קצת".

מהסיפור הזה אנחנו יכולים ללמוד שני מסרים חשובים מאוד: האחד הוא להימנע מהקפדה על אנשים אחרים, ומלקוות שהקדוש ברוך הוא יעניש אותם. טוב יותר לסלוח, ולהשתדל שלא להקפיד עליהם בכלל, גם אם הם עשו לנו רעה גדולה.

המסר הנוסף הוא, שלא לחשוש מבושות וביזיונות. אם אנחנו לא רצים לחפש שיביישו אותנו, לפחות נדע לקבל באהבה את הבושות שהגיעו אלינו מבלי שנרצה בהן, וכבר אמרו חז"ל שהנעלבים ואינם עולבים בחזרה במי שהעליב אותם, נחשבים לגיבורים גדולים, ולאוהביו של הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".

הכבוד של הרב שטיינמן ליהודי שהודה על האמת, גם כשהיא לא נעימה

ביתו של הצדיק רבי אהרן לייב שטיינמן זכר צדיק לברכה, שימש ככתובת עבור אנשים רבים מכל קצווי הארץ והעולם, שהגיעו אל הרב כדי לקבל את ברכתו ולשאול בעצתו.

באחת הפעמים נקש על דלתו של הרב יהודי תלמיד חכם, ששימש כרב בישיבה קטנה ולא מוכרת, וכעת הציעו לו לעבור ולכהן כרב בישיבה גדולה ומפורסמת. הוא הסביר לרב את הלבטים השונים שלו, כמו המרחק מביתו, הצורך להחליף מקום עבודה על כל המשתמע מכך, החשש שאולי הוא לא יצליח עם התלמידים הבוגרים יותר, וגם הרצון שלו לעלות לרמה גבוהה יותר בתקווה שהוא יוכל לקדם את התלמידים בתורה וביראת שמים.

"בין השיקולים השונים שעומדים בפני", אמר האיש לרב שטיינמן, "יש גם את השיקול של הכבוד והפרסום. הישיבה הגדולה והמפורסמת היא ישיבה מאוד מכובדת. לשמש כרב בישיבה הזאת, זה כבוד גדול מאוד, הרבה יותר מהתפקיד הנוכחי שלי בישיבה הקטנה והלא מוכרת…".

הרב השיב לאיש את תשובתו, ולאחר שסיים לשוחח עמו, קם ממקומו וליווה אותו עד הדלת בצאתו מביתו.

בני הבית התפלאו מאוד על הכבוד הגדול שמכבד הרב את האיש. אומנם מדובר ביהודי תלמיד חכם, אבל תלמידי חכמים רבים פקדו את ביתו של הרב שהיה כבר זקן ובא בימים, ורק לאנשים מיוחדים מאוד הוא היה חולק כבוד כזה גדול, והיה מלווה אותם עד לדלת.

הרב שטיינמן ראה את פליאתם הגדולה והשיב להם על תמיהתם: "בכל יום באים לכאן אנשים רבים, שואלים אותי שאלות אם לעשות כך או אחרת, ומספרים לי סיפורים שונים ומשונים למה ככה יהיה יותר טוב ולא ככה, ואני מרגיש לפעמים שכל התירוצים האלו באו רק לחפות על כך שהם רוצים כבוד. לא נעים להם להודות בכך, אז הם מוצאים תירוצים אחרים וכל מיני סיבות משונות, בניסיון להוביל אותי להמליץ להם על הדרך שתביא להם יותר כבוד.

"והנה בא האיש הזה, והוא לא מתרץ תירוצים. הוא אומר את האמת, גם אם זה לא כל כך נעים לו. את זה אני מכבד. רק על זה שהוא אומר את האמת – מגיע לו שאני אלווה אותו עד הדלת!".

אני נמצא בבית קפה עם משפחתי ובאמצע ברכת המזון שואלים אותי משהו, מותר לענות?

שאלה

שלום רב,

אם אני נמצא בבית קפה עם משפחתי (שהם לא יודעים שאני מתחזק חוץ משיעורי תורה שהם יודעים) ובסוף הארוחה אני מברך ברכת המזון (דרך האתר שלכם, בשקט שהם לא שומעים אבל אני שומע את עצמי) ובאמצע הם שואלים אותי משהו. מותר לי לענות? ואם זה חבר, אח, מותר לי לענות? ואם נניח המלצר בא ומביא משהו על חשבון הבית (קורה הרבה) ואני באמצע, מותר לי להודות לו? ואם נניח אחרי שקראתי ברכת המזון, מביאים משהו על חשבון הבית שדורש ברכה אחרונה, מה עושים?

תודה

 

תשובה

דניאל שלום וברכה

תודה לקל זכית להתחזק ולהתקרב לבורא עולם, והנך עושה בחכמה רבה שהנך מתקדם שלב שלב.

בעקרון בזמן ברכת המזון אין לענות עד אמירת 'אל יחסרנו' בסוף ברכה רביעית, לפני תחילת הרחמן.

אך מכיון והנך בשלבים הראשונים והתורה מלמדת אותנו ללכת שלב שלב, אם הנך מרגיש שאם יחשף לבני המשפחה העובדה שהנך מברך, הדבר יגרום לנסיגה, אפשר לסמוך על השיטה הסוברת שבין ברכה לברכה ניתן לענות לשאלה. [גם לשיטה זו אין ליזום שאלה, ואין לענות במקום שאין צורך]. ובצירוף לכך שאם יש דבר המפריע לכונה, ואין ברירה אחרת מותר להפסיק כדי לסלק את המפריע.

בעזרת ה' בהמשך תוכל להקפיד שלא להפסיק כלל בברכת המזון כפי שנפסק להלכה.

בגדול אם זה אפשרי עדיף לדחות את השואל בתנועה עם האצבע של רגע אני באמצע באיפון, ולהמשיך לברך, ואח"כ לחזור לשואל בחיוך רחב הייתי באמצע לקרוא משהו אישי חשוב, מה רצית?

או לחלופין כל פתרון יצירתי אחר, לפי הענין.

לגבי מלצר תוכל להודות לו אח"כ, וכיון שהוא פחות מכיר אותך תוכל להתנצל שהיית באמצע לברך, ואם זה לא שייך מסיבה כלשהו ניתן פשוט להודות לו בחיוך רחב בלי מילים.

חשוב לזכור כי ברכת המזון הוא מצד אחד משהו מוסרי אנושי להודות לאלוקים על האוכל, ומצד שני הוא סגולה ידועה ומוכחת לפרנסה בשפע.

אסיים בסיפור מרתק:

יש יהודי ניצול שואה בירושלים שסיפר שבצעירותו בפולין הוא שמע דרשה מהרב מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל הרעיון של הדף היומי, שבו הוא הביא את המקורות שאדם שמקפיד על ברכת המזון זוכה למזון בשפע כל חייו, וקיבל על עצמו לדקדק בברכת המזון. יהודי זה מספר שמאז כולל בשנות השואה האיומות הוא מעולם לא סבל ולו ליום אחד ממחסור במזון. הוא אמנם נלקח למחנות ככל יהודי עירו. אך בכניסה למחנה היהודים עמדו בתור שבו הנאצי ימ"ש שאל אותם מה מקצועם, הוא היה חסר מקצוע ורעד מפחד, ולכן נשא תפילה וביקש כל ימי הקפדתי על ברכת המזון, אלוקים עזור לי גם במקום הנורא הזה, איך שהוא מסיים יהודי מאחוריו לוחש לו 'תגיד שאתה טבח מקצועי ואני העוזר שלך', היהודי אכן אמר לנאצי ימ"ש שהוא טבח מקצועי וזה העוזר שלו, ושניהם נשלחו למטבח. במשך כל שנות שהותו במחנה הוא עבד במטבח, העבודה היתה יחסית קלה, והייתה לו גישה חופשית למוצרי מזון והוא מעולם לא סבל מרעב, ולהיפך בדרך קבע הוא היה מגניב אוכל לחבריו היהודים.

כמובן שהוא היה נראה שונה משאר האסירים בכך שהוא היה מלא, הנאצי האחראי על המטבח יום אחד שם לב לעובדה זו, ואמר לו שזהו הסיפור נגמר, אתה מדי שמן כאן במטבח, הוא לקח אותו לשטח ריק בצד המחנה, ואמר לו או ששאתה חופר כאן בידך ובציפורנך בור של 2 מטר על 2 מטר בעומק 2 מטר, תוך שעה, או שאתה נשלח למשרפות עכשיו. היהודי נשא שוב עיניו לשמים, והתפלל 'כל ימי הקפדתי על ברכת המזון אנא עזור לי לשרוד גם כעת'. עם סיום תפילתו עבר במקום פולני אנטישמי עם עגלה מלאה סלק בצל וגזר בדרך למטבח המחנה, הפולני ראה את היהודי, והחל לקללו 'ז'יד מסריח' בעודו זורק עליו ירקות מתוך שנאה עיוורת, וממשיך בדרכו.

שתי דקות לאחר מכאן עברו במקום קבוצת שבויים פולנים מורעבים שחזרו עם מעדרים על הגב, הם ראו את היהודי עם ערימת הירקות לצידו, ובקשו ממנו מהירקות, היהודי השיב להם שהוא מוכן לתת להם באם הם יחפרו כאן בור 2 מטר על 2 מטר בעומק 2 מטר. הקבוצה הסכימה בשמחה, ותוך כמה דקות הפועלים בעזרת המעדרים חפרה את הבור, טרפו את הירקות, והמשיכו בדרכם.

היהודי ישב ניחוח ורגוע על יד הבור מחכה לנאצי שישוב, לאחר שעה בדייקנות גרמנית הגיע הנאצי ועמד נפעם, 'כיצד עשית זאת, אלוקים שומר עליך', ולא ידע עד כמה הוא צודק. ומאז נמנע האחראי הנאצי מלהציק לו ואף פחד מכוחו העל טבעי, וכך שרד את שנות השואה האיומות עד לרגע השחרור.

בהצלחה רבה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מה מותר ומה אסור בימי בין המצרים?

שאלה

אפשר קצת סדר לגבי שלושת השבועות? מה אסור ומה מותר- שמיעת מוזיקה, טיולים ובילויים , מפגשים חברתיים, קניית בגדים חדשים, וסתם דברים כיפים שרוצים לעשות עם חברות.. זה מבאס כי זה אמצע החופש.

אשמח תשובה, לדעת מה אסור.

תודה

 

תשובה

שלום וברכה

על מנת לעשות סדר בנושא כדאי לחלק את הנושא לשלשה חלקים נפרדים:

ההלכה, הנהגה ראויה והרגשת הלב, זמן סכנה.

מצד ההלכה, בימי בין המיצרים נהגו להמנע מלשמוע מוזיקה, ריקודים ומחולות, האשכנזים נהגו אף להמנע מלערוך חתונות [למרות שבריקודים של מצוה אפשר להקל], וכן יש ספרדים המקפידים על כך.

וכן אין לברך שהחיינו בימים אלו, כיון שהזמן אינו זמן טוב, ואי אפשר לברך שהגענו לזמן הזה. אך יש מקילים לברך בשבת. ולכן נמנעו מלקנות בגדים חדשים הגורמים שמחה ומחייבים ברכת שהחיינו, אך אפשר לקנות ולחדש את הבגד בשבת, למקילים בענין.

מעבר לכך אין איסור הלכתי.

בחודש אב ממעטים בשמחה, כוונת חכמים לכלל בילוי חברתיים כפי שתיארת בשאלתך, או התחדשות בבגדים או חידוש הדירה בכל צורה הגורמת לשמחה.

עד כאן הנושא ההלכתי.

יש נושא נוסף של הנהגה הראויה והרגשת הלב, בימים אלו אנחנו מצווים להתאבל על ירושלים, ולהחדיר לעצמינו כמה בית המקדש חסר, כמה חסר לנו הקדושה והשארת השכינה בעם ישראל, וכמה חסרה לנו אותם כוחות נפלאים להלחם ביצר הרע שקבלנו מבית המקדש, ומעל הכל הכאב שהעולם נברא לתכלית להרבות כבוד שמים, ומצבנו רחוק מאד מכך.

החיוב להתאבל הוא כל אחד לפי רמתו, מי שנמנע מדברים שלפי דרגתו אינם תואמים את האבלות שלו על ירושלים, זוכה לשכר עצום, וזוכה לראות בנחמת ציון. אי אפשר לומר מה מותר ומה אסור, משום שהדבר תלוי גם מה הצורך של האדם במעט בילוי וחופש, וגם באיזה דרגה של אבלות על ירושלים הוא זכה להגיע. אך בהחלט אפשר כשעושים בילוי לזכור את ירושלים, להמעיט מעט את הבילוי, ולעשות דיון חברתי על הנושא, או להקדיש כמה דקות בתחילת המפגש ללמוד מספר מתאים.

סכנה ומזל לא טוב. נושא שלישי הוא שבימי בין המיצרים שולט מזל שאינו טוב על עם ישראל, וראוי להמנע ככל שניתן מדברים שיש בהם סכנה, ולכן זה אינו הזמן לטיול מאתגר ודברים שיש בהם מעט סכנה, גם אם הם מותרים במהלך השנה.

בתפילה שימים אלו יהפכו לימי שמחה וששון
בהצלחה רבה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מה זה סוף העולם? ומתי זה יקרה?

שאלה

שלום כבוד הרב,

רציתי לספר לך אל הכתבה שקראתי לפני כמה ימים והכתבה הזאת היתה אל סוף בעולם וגילו נבואה תנ"כית על סוף העולם שאלה: אם יהיה סוף העולם אז ה' גם ימחק אותנו מהעולם? וגם אני לא מבין סוף העולם זה זמן משיח נכון? אז למה הקב"ה שולח לנו נבואות של סוף העולם? בשביל שאנחנו נפחד הרי ה' הוא טוב ואני יודע שה' עושה רק טוב איתי ועם עם ישראל אני בנאדם מאמין באמונה שלמה וגם אני דתי, אני צריך לפחד מזה אני מתפלל הרבה לקב"ה שירחם אל עמו ישראל וגם הוא אמרו בכתבה שסוף העולם יהיה בעוד 3 חודשים אז מה אני אמור לעשות? אני צריך לפחד הרי התורה מצווה אותי לעבוד את ה' בשמחה אבל למה שה'? ישלח לנו נבואות של סוף העולם?

 

תשובה

שלום

כשמדברים על סוף העולם, לא מתכוונים שהעולם יחרב ולא ישאר כאן כלום.

"סוף העולם" הכוונה שהעולם כפי איך שהוא נראה היום יתבטל, אך במקומו

יתגלה לעינינו עולם נפלא מאד מאד, עולם שלא יהיו בו צרות, לא יהיו בו

כאבים, לא יהיה חסר לאף אחד שום דבר, עולם שנרגיש בו הנאה ותענוג

מעין כמותם, עולם שלא יהיה בו יצר הרע ולא נצטרך להאבק בכל מיני

התמודדויות שיש לנו היום, עולם של דבקות בה' יתברך ובתורתו באופן

הכי נעלה ומהנה שיכול להיות. זה המצב שיהיה כשיבוא המשיח ותופיע

לנו הגאולה השלמה.

לכן הגעת סוף העולם זו בשורה טובה מאד עבורנו, ועלינו לשמוח בבשורה זו.

לגבי מה שקראת שזה יקרה עוד 3 חודשים, הלוואי שזה יקרה כל כך בקרוב,

והלוואי שזה יקרה אפילו יותר בקרוב, אך באמת אף אחד לא יודע מתי זה

יקרה. יש הרבה סימנים שאנחנו קרובים מאד לזמן של ביאת המשיח, ובאמת

מסתבר מאד שזה לא ייקח הרבה זמן, אבל להגיד בדיוק מתי יבוא המשיח,

את זה אף אחד לא יכול להגיד.

אתה צודק מאד שצריך לעבוד את הקב"ה בשמחה. השמחה היא מצוה

חשובה ביהדות. כשאנו מדברים על עונשים משמים זה לא דבר שאמור

להפריע לנו לשמחה.

משל לאדם שנוהג ברכב על הכביש, הוא יודע שאם הוא יעבור על החוקים

עלולה לתפוס אותו משטרה ולתת לו עונש כגון קנס. ניידות ומצלמות תנועה

נמצאות לאורך כל הכביש. למרות זאת הנהג יכול להיות בשמחה בזמן

הנסיעה, וזה שהוא עלול לעשות טעות ולהיתפס, לא מפריע לו לשמחה.

העובדה שיש לאורך הדרך ניידות ומצלמות היא דבר מועיל, שכן זה מביא

את הנהגים להזהר שלא לעבור על החוקים. תאר לך מה היה המצב אם לא

הייתה משטרת תנועה ולא היו מצלמות תנועה. איזה אסונות חלילה היו מכך

שאנשים רבים היו עוברים על חוקי התנועה ונוהגים נהיגה מסוכנת.

כך גם האדם, הוא בא לעולם לחיות כאן מאה ועשרים שנה. הוא לא עומד

במקום אחד כל החיים, הוא כל הזמן עובר מצבים שונים, כל רגע הוא עובר

ממצב אחד למצב אחר, זה כמו נסיעה במהלך כל המאה ועשרים שנה.

לאורך כל הדרך של החיים ישנה "עין רואה" מלמעלה, ואם חלילה האדם

יכשל ויעשה עבירות, הקב"ה ירשום זאת שם למעלה, ובבוא היום יהיה

צורך לתת את הדין על כך. אך כמו במשל הנ"ל, גם כאן זה לא אמור כלל

להפריע לשמחה שלנו בחיים. פשוט צריך לחיות עם יותר שמירה וזהירות

שלא להכשל בעבירות, ומאידך להרבות בתורה ובמצוות מתוך שמחה.

הידיעה שהקב"ה רואה אותנו כל הזמן ואם נעשה עבירה נקבל חלילה

עונש, היא ידיעה שטובה עבורנו, משום שהיא עוזרת לנו להרגיש רתיעה

ופחד מלעשות עבירות.

אם חלילה אדם מעד ונכשל באיזו עבירה, זו גם לא סיבה להכנס לעצבות

וייאוש. אפשר מיד לחזור בתשובה על העבירה והכל ימחק לו. ברגע

שנמחקה העבירה, אז זהו, אין לו יותר מה לחשוש מהעונש. הקב"ה

אוהב אותנו, הוא דואג שתמיד יהיה לנו טוב, וכשעשינו עשינו משהו לא

טוב, הוא נותן לנו את האפשרות לתקן זאת.

יש להוסיף לנאמר, שבמשל הנ"ל מי שנוסע לפי החוקים, אכן לא יקבל

שום עונש, אך מצד שני המשטרה גם לא תתן לו שום פרס ושכר על

זהירותו בדרכים ושמירת החוקים. אך בחיים, מי שחי עם תורה ומצוות

ומשתדל תמיד לעשות את רצון אבינו שבשמים, אין גבול ואין קץ לשכר

העצום שהוא יקבל. הרבה הרבה דברים טובים יהיו לו בזכות כך שהוא

מקיים את מצוות התורה.

בברכה

יעקב

כבר שבע שנים שאני כאן בתוך קופסת גפרורים, מרותק למיטה ומחובר למכונת הנשמה

כבר שבע שנים שאני כאן בתוך קופסת גפרורים, מרותק למיטה ומחובר למכונת הנשמה

ב'בית רבקה' בפתח תקוה, שוכב אלון פז, ללא ניע שבע שנים רצופות •

לאחר שנפגע בתאונת דרכים בעקבותיה נותר משותק בכל גופו, גילה את

אור התורה וכולו אומר שירת האמונה • הרב יהושע חשין נכנס לבקרו ויצא נפעם *

הנשמה לך והגוף שלך

 

ב'בית רבקה' בית החולים הסיעודי בפתח תקווה, במחלקה ו' 1 חדר מספר 13, שוכב

ללא נוע כמעט, זה שבע שנים רצופות, בחור צעיר, הוא מוקף מבקרים שונים העולים

אליו לשהות במחיצתו, בעיקר מתושבי השכונה הסמוכה שרואים זכות סייע ולהקל עליו.

בין הבאים רבנים ידועי שם, אחרים נכנסים שומעים ומתפעמים.

אלון פז, נפגע בהיותו בן 33 מתאונת דרכים קשה. רכבו נתקע בקיר בטון. הוא אושפז,

טופל ושוחרר לביתו. הכאבים והתופעות של הימים והשבועות שלאחר השחרור יוחסו

מצדו לטראומת הפגיעה. אך משחש לפתע בקושי מצמית של הנשימה, הוחש לבית

החולים, שם גילו שאחת החוליות שנפגעה פגעה בסרעפת פגיעה קשה מאוד. הרופאים

נבהלו, הוא הוזעק לחדר הניתוח על אתר, חייו ניצלו אך גופו שותק כולו. הוא רותק למיטה,

נדרש למכשיר קבוע של אספקת חמצן.

יום יום שעה שעה, זה שבע שנים רצופות, רואה אלון את אותו מראה משמים, קירות,

חלון מרובע פתוח לפיר בית האבות, רק בקו אלכסוני הוא יכול לראות צוהר לרקיע שמשנה

את גווניו במחזוריות השנה, זוהי התנועה היחידה בעולמו של אלון.

הידיים, הרגליים, אלו שאמורים לנייד אותנו, להניע אותנו למקומות בהם נפשנו איוותה ללכת,

אלו שמצייתים לנו כדי להשיג את מבוקשנו, אלו שמנגישים עבורנו את העולם, שמנגישים אותנו

אליו – שני זוגות אברים אלו, הינם עבור אלון, שרוולי כלי דם דוממים שמספקים לו צורך

בפיזיותרפיה מתמדת, אחרת הם יכוסו בפצעי לחץ מכאיבים, שגם כך ניבטים מכפות ידיו

הספוגיות, שאילולא המשחות היו הכיבים מתפרצים בהם חס ושלום.

תנוחות הגוף נדרשות לשינוי מתמיד, אבל לא, אין די במשיכה או הטיה כפי שאנו רגילים

לעשות אינסטינקטיבית אין ספור פעמים ביום, עבור אלון הטיית הראש, תנוחת הישיבה,

זווית הרגליים, מהווים מקור 'לא אכזב' של כאב מוקרן, הוא חושק שפתיים ומבקש ממי

שסועד אותו לעשות זאת עבורו.

שעה שעה, יום יום, שבוע בשבוע, חודש בחודשו, שנה אחר שנה, שבע שנים, שבע שנים

תמימות, של מעגל חיים המצטמצם למחשבה ודיבור ללא ניע ותזוזה.

 

אלון: אדם שקורה לו משהו הכי קטן, מיד אומר או זועק: 'למה בורא עולם, למה דווקא אני,

למה זה מגיע לי, מה עשיתי?' אני לא זוכר שאמרתי מאז התאונה ועד היום 'למה?!' אדם

ששואל 'למה', זה מעיד על חוסר אמונה בבורא עולם. יש רק מילה אחת שאמרתי ואני אומר

גם היום: תודה! תודה בורא עולם! אם זה מה שבחרת בשבילי, מי אני שאבוא ואתלונן ואבכה

ואכעס עליך, רק אתה יודע מה הכי טוב בשבילי, נסתרים דרכך ונפלאים מעשיך, אין עוד מלבדך

אבא שבשמים, הקדוש ברוך הוא, הכל לטובה!

כבר שבע שנים שאני כאן בתוך קופסת גפרורים, מרותק למיטה ומחובר למכונת הנשמה, לא

רואהאדמה ולא רואה שמים, זה אני והקירות, אבל אני יודע שאני לא מפסיד שום דבר בחוץ.

אני יודע שכל מה שיש בחוץ זה גשמיות, תאוות, הבל הבלים, אני שוכב לי בחדר ומתבודד

עם בורא עולם, מדבר אליו (אלון עוצם עיניים ומדבר מעומק הלב), מבקש ומתפלל עליי על

כל בני משפחתי, ועל כל עם ישראל, אני יודע שכאשר יגיע יומי עד מאה ועשרים אני אקבל פי

אלף, פי מליון ממה שקיבלתי כאן בעולם הזה. אני כאן בחדר, לא מפסיד שום דבר, נהפוך

הוא אני במצב הזה לא ממסכנות, זו זכות! לכפר על עוונותי ועוונות עם ישראל, מה יותר טוב מזה?!…

 

אלון פז,  לא נלאה במלחמתו את הבשר והדם. הוא מבקש באצילות ובעדינות של בן תורה

ממי שסועד אותו להסיט, להזיז, לעסות מעט, עבורו החמה לא שקעה מעולם, נפשו שקעה

בתהום היגון רב כים, הוא שופע חיוניות כמו האדם המאושר עלי תבל.

אנו יודעים שגם אנשים בריאים מתקשים לפעמים להירדם בלילות ממחשבות טורדות, הם קמים

ומסתובבים, מה הנך מרגיש 'על משכבך בלילות', איך אפשר להעביר שבע שנים על מיטה אחת?

אלון: כאן ממיטתי, אני ממליך את הקדוש ברוך הוא בכל לילה ובכל יום על גופי ונשמתי,

על כל העיר שאני נמצא בה, על כל ארץ ישראל הקדושה, על כל העולם הגדול המופלא

והנפלא הזה ועל כל היקום העצום הזה כי הוא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

הוא ברא והוא יוצר את הכל. הוא אחד ואין שני לו, אחד יחיד ומיוחד ריבון העולמים

הוא שברא ואחראי על הכל – הוא יכול לעשות בי ככל העולה על רוחו, מי ומה אני

שאתנגד לו? אני סומך על כל החלטותיו ועל כל מעשיו בהחלטיות.

אנו אומרים כל בוקר 'כל זמן שהנשמה בקרבי, מודה אני לפניך', נדמה שקשה

לראות את הדברים בחוש כפי שניתן להיווכח כאן בחדר כששומעים זאת ממך,

משהו בדימוי של 'קופסת הגפרורים' ממחיש את המצב של הנשמה של כולנו,

כלואה בתוך גוף חומרי, אבל האמת שהגוף הוא המוגבל, היא, הנשמה, מרחפת

בעולם שאין לו מיצרים וגבולות, קשורה בבורא יתברך עצמו מלא כל היקום כבודו.

אלון: (בהבעה של כיסופים ובטחון יצוק) אני יודע שהמלך קיים! אני יודע שהמלך קיים!

אני מרגיש את זה, חי את זה במוחש ממש. ממשיך: יש מאמר חז"ל 'איזהו עשיר השמח

בחלקו', אני שמח בחלקי. עשי"ר ראשי תיבות – עיניים, שיניים, ידיים, רגליים, לי אין ידיים

ורגליים, הן לא פעילות, אבל יש לי את החלק הראשון עיניים, שיניים – ע"ש, לכאורה זה

נשמע משהו זניח ע"ש, אבל האמת שלאותיות י"ר יש גם את ראשי התיבות 'יצר הרע',

אני נותרתי עם הע"ש בלבד, אבל אין לי את הי"ר – את היצר הרע… זכיתי בעקבות

התאונה לדבר היקר מכל, לחיות את הקדוש ברוך הוא. בזכות ידידי מסור ר' אברהם

אבורוס אני מעביר את זמני בלימוד התורה, אני מודה לו מקרב לב. אני מוקף חברים,

וזוכה לביקור של רבנים מפורסמים, אני מעסיק את עצמי בתורה ותפילה רוב הזמן…

איזה מסר היית רוצה להעביר לציבור מתך נקודת הראות שלך במצבך

אלון: תדעו להעריך, תדעו להודות על כל הדברים שאתם אפילו לא מרגישים שהנכם

עושים, פעולות פשוטות של גירוד כשמגרד, לחיצה על כפתור, אצלכם זה אוטומטי,

אתם מרימים את הכוס, כמה גידים הפעלתם מול מסת הכובד, אפילו לא הרגשתם,

אני לא יכול לעשות זאת. תעמדו מול החלון, תביטו החוצה, קחו שאיפת אוויר, תגידו

לבורא עולם, תודה. תודה שאתם יכולים לנשום בכוחות עצמכם, לראות שמיים כאוות

נפשכם, לראות ירח וכוכבים, להביט אל העננים, לראות ציפורים, לראות אדמה, להשקיף

על עצים, להריח פרחים חיים, לראות את נפלאות הבריאה, זה לא מובן מאליו!! תעריכו

את מה שבורא עולמים נתן לכם, עליכם להיות מאושרים שהחיים יפים, שבורא עולמים

אוהב אתכם, למה הוא נתן לכם אם הוא לא אוהב אתכם אישית. תעצרו את מרוץ החיים

לכמה דקות כדי לחשוב על כך, לי יש מלאי של זמן כדי לעשות זאת גם מתוך מצבי

המוגבל, אתם, כאנשים בני חורין, תתנו לכך לפחות כמה דקות ביום. תביטו על המתנה

שקיבלתם ואתם מקבלים כל רגע, ותסלחו למי שהכעיס אתכם, כמו אדם מאושר שמרבה

לסלוח. אתם תמהרו לבקש סליחה אם פגעתם.

לאלון יש חלומות ותקוות, כמי שחי את הבטחון בקדוש ברוך הוא, כמי שיכול לנסיון המתמשך

של הקשיים והייסורים, הוא מקבל את מצבו באהבה, אך בוטח ומתפלל כל העת ומקווה לטוב.

ויש לו חלום…

אלון: יש לי חלום, שבעזרת חברים, אקווה מאוד שיתממש, נאמר לי על ידי הצוותים הרפואיים

שאני יכול לעבור לבית משלי, ולהעתיק את מכונת ההנשמה אתי יחד, אני חולם להנשא, לזכות

לילדים, אני מייחל לרכוש בית כאן בשכונת 'שעריה', שרבים מתושביה אימצו אותי לחבר ולבן

השכונה, אני רוצה להשאר בחברתם, בחלומות יפים אני רואה את עצמי לצד אשתי יושב ליד

שולחן שבת, עם ילדים, זה החלום שלי, זה הדבר הטוב ביותר שאני יכול לאחל לעצמי… אינני

בועט בייסורים, אך יחד עם זאת מתפלל לבורא עולם שאזכה להגשים את החלום הזה, אני

מוכן להסתער על האתגר, וקווה לעזרתו יתברך.

להיות 'איש פשוט'

מי ייתן שימלאו משאלותייך, שתזכה לספר את הכל בלשון עבר – הן לא ייפלא מד' דבר וידו

לא תקצר. יצאנו מהמפגש מחוזקים ובאמונה, ר' אלון אנו אומרים לך 'אתה מחייב את כולנו',

אם במצב שלך אתה כל כך חי אמונה, קיום מצוות, אזי מה נאמר אנו שנכנעים מפני כל קושי קטן.

אני שמי 'אלון פז' – הוא מגיב – א. פ. ראשי תיבות של שמי כראשי תיבות 'איש פשוט'…

בריאות איתנה ושלמה, הקדוש ברוך הוא ימלא משאלותיך לטובה.     

 

(ערוך מתוך כתבה  יתד השבוע, ערב יוה"כ תשע"ח)