Monthly Archives: פברואר 2018

פורים בפתח! אסור להחמיץ! תתפללו על הדברים החשובים לכם

יעקב לוסטיג

פורים בפתח! אסור להחמיץ! תתפללו על הדברים החשובים לכם.

יום הפורים הוא יום קדוש ונשגב. זהו יום שבו אין מקום להוללות ולהתנהגות פרועה ברחובות העיר. עלינו לשמוח, לחגוג בראש חוצות, אבל לעשות זאת בעדינות המתבקשת מיהודי ירא שמים.

בספרי החסידות זוכה יום הפורים לייחס מיוחד, ונקבע כ"עת רצון" – כלומר זמן שבו התפילות שאנו מתפללים, מתקבלות לרצון לפני בורא העולם.

חשוב לזכור שהתפילה חשובה בכל עת, אבל ישנם זמנים מיוחדים שבהם יש "עת רצון", ומי שזוכה מנצל אותם כראוי כדי לבקש מהקדוש ברוך הוא את כל צרכיו וענייניו.

חכמנו זכרונם לברכה אף אומרים כי בפורים, "כל הפושט יד – נותנים לו". כוונתם המקורית היא בפשטות שכשאנו באים לקיים את מצוות 'מתנות לאביונים", ולתת צדקה לעני, אנחנו לא צריכים לתחקר אותו כמה הוא עני ואם מגיעים לו כספי צדקה, אלא כל מי שפושט יד ומבקש צדקה, אנחנו יכולים לתת לו את ה'מתנות לאביונים' – אלא אם כן ידוע לנו בבירור שהוא לא באמת עני.

בספרדי החסידות ביארו את דברי חז"ל גם באופן נוסף: בפורים, "כל הפושט יד", כל מי שמבקש בקשה מהקדוש ברוך הוא "נותנים לו", הוא מקבל את כל חפצו שהוא מתפלל עליו.

בהקשר זה, אף מובא משל יפה לאדם שהמלך התחייב להכניס אותו לאוצרותיו, ולאפשר לו לאסוף במשך שעה שלמה ככל שיספיק.

כשהתקרב המועד חשש המלך שהאזרח ינצל את ההזדמנות וירוקן את כל אוצר המלך מהכסף האוצרות הטמונים שם, ולכן פיתה אותו המלך לשתות יין חזק ומשכר בזמן שהוא נכנס לאוצר המלך, ומחמת השיכרות הוא שכח לאסוף כסף וזהב, ויצא בסופו של דבר בידיים ריקות.

כך הוא הדבר גם לגבי יום הפורים. זהו יום חשוב כל כך, שבו אנחנו יכולים לפעול גדולות ונצורות בעזרת התפילה שלנו, ולכן יש לנו טרדות רבות ביום זה, מנהגים משונים של ריסוס ספריי שלג ופיצוץ חזיזים, מצווה לשתות יין ולהשתכר, וכל זה כדי שלא נבקש יתר על המידה. אבל החכם עיניו בראשו ומי שרוצה שיתקבלו תפילותיו, דואג לשמור על צלילות מלאה במהלך הפורים, וגם אם הוא שותה יין כדי להשתכר, הוא עושה זאת מתוך מחויבות לקיום ההלכה ולא מתוך רצון לפרוק עול ולהתנהל בצורה חסרת אחריות.

ויהי רצון שנזכה להתפלל כראוי, ושיתקבלו התפילות שלנו לרצון לפני בורא העולם.

האם חייבים להשתכר בפורים?

יעקב לוסטיג

 

מצוות 'משתה ושמחה', ביום הפורים היא מצווה הכתובה במפורש במגילת אסתר, ואכן מקפידים בכל תפוצות ישראל לקיים אותה ככתבה וכלשונה.

את הסעודה יש לערוך דווקא ביום הפורים, ולא בליל פורים.

אפשר לקיים את הסעודה לכל אורך היום, ואפשר ליטול ידיים לסעודה גם בשעות אחר הצהרים, אבל כדאי להקפיד שרוב הסעודה תהיה במהלך הפורים, ולא אחרי ששוקעת החמה.

על אף שעיקר מצוות הסעודה היא דווקא ביום, לדעת פוסקים רבים יש מצווה מיוחדת לאכול סעודה גם בליל הפורים, ולא להסתפק בארוחת ערב רגילה, אלא להרבות במאכלים, ולהדליק נרות לכבוד היום המיוחד.

כך גם בסעודת היום רצוי להדליק נרות לאות שמחה.

רבים מפוסקי ההלכה סבורים שאת סעודת הפורים יש לקיים עם אכילת פת – לחם או חלה, או לחמניה או כל מאכל שמברכים עליו 'המוציא לחם מן הארץ'.

מי שיש לו אפשרות, יקנה בשר בקר ויאכל בסעודת הפורים, ומי שאין לו אפשרות כספית לקנות בשר בקר, יכול להסתפק באכילת בשר עוף.

את הסעודה רצוי לאכול יחד עם בני משפחה וחברים, שכן עיקר מצוות הסעודה היא כדי לשמוח בשמחת הפורים, וכשאדם אוכל לבדו הוא אינו שמח כמו בסעודה רבת משתתפים.

רבים נוהגים לאכול בסעודת הפורים 'זרעונים', כדוגמת חומוס, פול, שעועית או זרעונים אחרים, זכר לאסתר המלכה שבהיותה בבית אחשוורוש אכלה רק זרעונים, משום שלא יכלה לאכול את המאכלים בבית המלך מטעמי כשרות.

ביום הפורים יש מצווה מיוחדת לשתות יין ולהשתכר.

חכמנו זיכרונם לברכה אף קבעו שצריך לשתות יין בכמות שתגרום לנו להתבלבל בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".

עם זאת, חשוב לקרוא בעיון את פרטי ההלכה הזאת כדלהלן:

שתיית היין צריכה להתבצע בתוך הסעודה, ואל לשתות יין סתם במהלך היום, לפני שישבתם לסעודת הפורים.

מי שחושש שאם ישתכר יתנהג בצורה לא הולמת, יפגע באנשים או ברכוש, יסכן את עצמו בנהיגה תחת השפעת אלכוהול וכדו', או לא יברך ברכת המזון ולא יתפלל תפילת מנחה – צריך להימנע משתיית יין.

מי שקשה לו לשתות יין, והדבר אינו משמח אותו, אינו צריך לשתות יין.

רבים מפוסקי ההלכה סבורים שאין חיוב להשתכר ממש, אלא רק לשתות יין קצת יותר ממה שהאדם רגיל לשתות במהלך השנה, ועל ידי היין תיפול עליו תרדמה ויישן. כשאדם ישן הוא אינו יודע מה ההבדל בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי", וכך הוא מקיים בעצם את המצווה ושותה יין עד שאינו מבדיל ביניהם.

ממנהגי הפורים: לתת שלושה חצאי שקלים לצדקה

יעקב לוסטיג

 

בקהילות רבות נוהגים לתת 'זכר למחצית השקל', ביום הפורים או בסמוך לו, ומקיימים את המנהג הזה, שמוזכר גם בספרי ההלכה, באמצעות נתינת מטבע של חצי שקל. יש נוהגים לתת שלושה חצאי שקלים.

מקור המנהג הוא במצווה מיוחדת שהיתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים – פעם בשנה, במהלך חודש אדר, היה צריך כל יהודי לתרום חצי שקל לטובת בית המקדש.

חכמנו זכרונם לברכה מציינים שכשהמן הרשע ביקש לשלם לאחשוורוש עשרת אלפים כיכר כסף, כדי שירשה לו להשמיד את כל היהודים, יצאה בת קול משמים ואמרה להמן: "רשע, כבר קדמו שקליהם לשקליך", כלומר מצוות 'מחצית השקל' שקיימו היהודים לאורך השנים, תגן עליהם מפני השקלים שאתה רוצה לתת לאחשוורוש כדי להשמיד אותם.

כיום בית המקדש חרב לצערנו, ואיננו יכולים לקיים את מצוות 'מחצית השקל', אבל אנחנו רוצים לזכור את המצווה הזאת, ולבטא את הרצון שלנו לקיים אותה במהרה, כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ולכן אנחנו נותנים חצי שקל לצדקה.

המנהג הוא לתת מחצית מהמטבע הנהוג במדינה בה מתגורר הנותן. מי שנמצא בארץ ישראל ייתן חצי שקל ישראלי, מי שמתגורר בארה"ב ייתן חצי דולר, ומי שמתגורר באנגליה ייתן חצי לירה שטרלינג.

החיוב לתת 'זכר למחצית השקל' נהוג רק לגבי אנשים בני עשרים ומעלה, שהיו מחוייבים לתת מחצית השקל בזמן שבית המקדש היה קיים. אנשים צעירים יותר, לא היו צריכים להביא מחצית השקל, ועל כן אינם צריכים לקיים את 'זכר למחצית השקל'.

גם נשים, בנות עשרים ומעלה, צריכות לתת מחצית השקל, והאבא או הבעל יכולים לתת גם עבורן.

בגלל שבפרשת 'כי תשא', בה מוזכרת המצווה של מחצית השקל, כתובה המילה "שקל" שלוש פעמים, נהוג לתת שלושה חצאי שקלים.

את הזכר למחצית השקל נותנים בפורים או בסמוך לו, בכל קהילה בהתאם למנהג המקום. יש שנותנים אחרי תפילת מנחה בערב פורים, יש שנותנים בליל פורים לאחר תפילת ערבית וקריאת המגילה, ויש שנותנים דווקא ביום הפורים.

למה צמים לפני פורים?

יעקב לוסטיג

חכמנו זיכרונם לברכה קבעו כי יום לפני פורים, יצומו כל עם ישראל, וצום זה נקרא 'תענית אסתר'.

הצום הוא בי"ג באדר, כך שגם תושבי ירושלים וערים אחרות שבהן חוגגים את יום הפורים בט"ו באדר, מקיימים את התענית ביום י"ג, שהוא ערב פורים בכל המקומות האחרים. ביום י"ד באדר אסור לצום, אפילו למי שמתגורר במקום שבו חוגגים את הפורים רק למחרת.

זמן התענית הוא מעלות השחר של י"ג באדר, ועד צאת הכוכבים. בלילה שלפני התענית מותר לאכול ולשתות כרגיל, אך מי שכבר שכב לישון 'שינה של קבע', כלומר תכנן לישון את שנת הלילה שלו במלואה, והתעורר לפני עלות השחר – אסור לו לאכול כי הוא כבר קיבל על עצמו תענית בזמן שהלך לישון.

עם זאת, מי שהתכוון מראש לקום לפני עלות השחר, כדי לאכול ולשתות לפני הצום – יכול לעשות זאת ללא חשש, ובלבד שהתכוון לעשות זאת לפני שנשכב לישון.

בשונה משאר הצומות, בתענית אסתר מותר לשמוע מוזיקה, להתקלח, להסתפר ואפילו לעשות מסיבה לילדים שאינם חייבים בתענית. זאת, משום שתענית אסתר מוגדרת 'תענית של שמחה'.

ולמה אנחנו צמים בתענית אסתר? זכר לצום שצמו כל בני ישראל, על פי הוראתה של אסתר המלכה, בעת שנגזרה עליהם הגזרה הקשה, כשביקש המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים במלכות אחשוורוש.

כתבו חכמנו הראשונים, שהסיבה שבגינה אנחנו צמים ביום זה, היא כדי שנזכור שכשעם ישראל נמצא בצרה, והוא צם ושב בתשובה לאבינו שבשמים – הקדוש ברוך הוא מרחם עלינו ומבטל את כל הגזרות הקשות.

המנהג הוא להמשיך את הצום אל תוך הלילה, ולשבור אותו רק אחר תפילת ערבית וקריאת המגילה בליל הפורים, במקומות בהם מקיימים את יום הפורים בי"ד באדר. עם זאת, מי שקשה עליו להמשיך את הצום, יכול לאכול ולשתות עם רדת הליל, לאחר צאת הכוכבים, ורק לאחר מכן להתפלל ערבית ולשמוע את קריאת המגילה.

אנשים הסובלים ממחלה כלשהי, או תלויים בתרופות אנטיביוטיות או כרוניות, פטורים מלצום בתענית אסתר. כך גם נשים הרות ומניקות, וכל מי שהרופאים הורו לו שלא לצום.

באיזה יום חוגגים פורים? תלוי את מי שואלים…

יעקב לוסטיג

פורים נחגג בכל שנה על פני יומיים. בתאריך י"ד באדר, הוא נחגג בכל רחבי הארץ והעולם, למעט מספר מקומות בודדים, ובמקומות הבודדים הללו, הוא נחגג בט"ו באדר.

למה בעצם?

כדי להבין את הסיבה, עלינו לחזור אל סיפור המגילה: המן גזר, באישורו של המלך אחשוורוש, שהגויים יוכלו להרוג את היהודים ביום שלושה עשר לחודש אדר, ובמילים אחרות ב-י"ג באדר.

לאחר מכן חל מהפך, תפנית בעלילה. המן נחשף במלוא קלונו, ואסתר המלכה גילתה למלך שהיא בת לעם היהודי. המלך לא יכול היה לבטל את הגזירה הקודמת, כי גזירה שנחתמה בטבעת המלך אי אפשר לבטל, ולכן הוא גזר גזירה חדשה, במסגרתה התיר ליהודים להילחם בשונאיהם ולהרוג את אויביהם באותו היום – ב-י"ג באדר.

הגויים שמעו על גדולתו של מרדכי היהודי בבית המלך,

 

והתמלאו פחד מפני היהודים. הם לא העזו להילחם בהם, ואילו היהודים היו מלאי אומץ ותעוזה, יצאו לנצל את היום המיוחד בו הותר להם להרוג את שונאיהם, ובכל עיר ועיר הם נקהלו יחדיו והרגו במי שהציקו להם לאורך שנים וביקשו להשמיד אותם.

היתה זאת מלחמה לכל דבר. אלו מנסים להרוג את אלו, והיהודים ניצחו בכל החזיתות – זהו נס הפורים המרכזי.

יום למחרת, בי"ד באדר, ערכו היהודים מסיבות גדולות, חגגו ושמחו את נס ההצלה שלהם, ואת ההזדמנות שניתנה להם להשמיד את אויביהם. ומאז אנחנו חוגגים את הפורים ביום י"ד באדר.

אבל בשושן הבירה, העיר בה התגוררו המלך אחשוורוש ואסתר המלכה, כמו גם מרדכי היהודי, ניתנה רשות ליהודים להמשיך את המלחמה יום אחד נוסף, ולהרוג את הגויים השונאים אותם גם ביום י"ד באדר. הם נחו רק למחרת, בט"ו באדר, ומאז חגגו יהודי שושן הבירה את יום הפורים בט"ו באדר.

כשקבעו החכמים של אותו הדור את החגיגות הללו כיום הפורים אותו יחגוג עם ישראל בכל שנה ושנה, הם החליטו להשאיר את המתכונת שהיתה נהוגה בשנה הראשונה, ולקיים את יום הפורים בשושן הבירה בכל שנה ושנה בתאריך ט"ו באדר לעומת שאר המקומות בהם חגגו בי"ד באדר.

אל שושן הבירה צירפו החכמים עוד מספר ערים, הערים בארץ ישראל, שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון, תלמידו של משה רבינו אשר העלה את בני ישראל לארץ כנען, וכבש אותה מידי העמים שגרו כאן קודם לכן. כדי לחלוק כבוד ליהושע, שהיה הראשון שנלחם בעמלק, העם אליו השתייך המן הרשע, החליטו החכמים להחיל על הערים הללו את יום הפורים ביום ט"ו באדר, כמו בשושן הבירה.

הכינוי ההלכתי לשני הימים הללו הוא "פורים דפרזים" המתייחס ליום הפורים בי"ד אדר, בערים ב'פרוזות' שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ו"פורים דמוקפים" המתייחס לט"ו באדר, יום הפורים בעירם שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון..

אחת הערים הללו, שידוע לנו שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון, היא העיר ירושלים, ולכן בירושלים חוגגים את הפורים ביום ט"ו באדר, בשונה מיתר המוקמות שבהן חוגגים את יום הפורים בי"ד באדר.

קיימות מספר ערים נוספות שלגביהן יש ספק אם הן מוקפות חומה בימות יהושע בן נון כמו צפת, טבריה ומספר ערים נוספות. לכן בערים אלו, יש שנוהגים לערוך את הפורים יומיים, לקרוא את המגילה בשני הימים וגם לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים בשניהם, כי אנחנו לא בטוחים באיזו יום הם צריכים לחגוג את הפורים לפי ההלכה ולכן הן חוגגים בנשי הימים, כדי שבכל מקרה יקיימו את ההלכה ככתבה וכלשונה.

עוד יש לדעת, שני ימי הפורים הם ימים של שמחה בכל מקום. גם הירושלמים צריכים לשמוח בי"ד באדר, וגם מי שאינם ירושלמים צריכים לשמוח בט"ו באדר. בימים אלו אסור לצום ולהתענות, ויש מצווה להרבות בסעודה של שמחה ולשמוח לכבוד הנס הגדול שעשה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

 

משלוח מנות כהלכתו, כל מה שצריך לדעת

משלוח מנות כהלכתו, כל מה שצריך לדעת

יעקב לוסטיג

 

מצוות משלוח מנות כהלכתו ביום הפורים, היא אחת מארבעת המצוות, לצד מקרא מגילה,

מתנות לאביונים ומשתה ושמחה. אבל כדי לקיים את המצווה הזאת כהלכתה,

כדאי לרענן מעט את הזיכרון שלנו לגבי האופן בו צריך לקיים את המצווה.

 

  • מי צריך לשלוח משלוח מנות?

כל אחד, גבר או אשה, נער או נערה, גם מי שמתגורר בבית הוריו ואינו מתפרנס

באופן עצמאי צריך לקיים את המצווה ולשלוח מנות לחבר או למכר. אפילו ילדים

שעדיין לא הגיעו למצוות, אנחנו צריכים לחנך אותם לקיום המצוות ולהרגיל אותם

לשלוח מנות לחברים ביום הפורים.

 

  • לכמה אנשים צריך לשלוח?

מספיק לשלוח לאדם אחד! אין צורך לשלוח ליותר אנשים, אך כל אחד מבני המשפחה

צריך לשלוח לפחות משלוח אחד, כך שברוב המשפחות צריכים להכין מספר משלוחי

מנות כדי שכולם יצאו ידי חובה. כמובן שאפשר לשלוח מנות לאנשים רבים ככל שתחפצו

וכל מה שמוסיף על שמחת הפורים, ומרבה אהבה בין בני משפחה וחברים – הרי זה משובח.

 

  • למי שולחים משלוח מנות?

לכל יהודי באשר הוא. למעט מי שמכיר את בורא העולם ומכריז על כך שהוא כופר בו,

במשלוח מנות לאדם כזה – לא יוצאים ידי חובת משלוח מנות, ואם מדובר בבן משפחה

או שכן אפשר לשלוח לו, אך להקפיד לשלוח גם לאנשים נוספים כדי לצאת ידי חובה על ידם.

שימו לב: גברים צריכים לשלוח מנות לגברים, ונשים צריכות לשלוח לנשים.

אסור לשלוח משלוח מנות למי שנמצא בשנת האבל על מות הוריו לא עלינו, או חלילה

ב-30 ימי האבל על מות קרובי משפחה אחרים מדרגת קרבה ראשונה – בן או בת זוג,

אח ואחות, בן ובת. האבל עצמו כן צריך לשלוח לפחות משלוח מנות אחד, אבל לא מחזירים

לו משלוח מנות.

 

  • מה חייבים לשים במשלוח המנות?

משלוח המנות צריך להכיל שני מאכלים שראויים לאכילה באופן מיידי. אם שמתם פחית קפה

וחבילה של פסטה לא מבושלת – לא יצאתם ידי חובה כי ה'מנות' הללו צריכות עוד הכנה לפני

שיוכלו לאכול או לשתות אותן. לעומת זאת, חבילת ופלים עם חפיסת שוקולד – נחשבת למשלוח

מנות כי אפשר לאכול את המנות הללו באופן מיידי ללא כל הכנה נוספת.

כמובן שאם משלוח המנות מכיל שתי מנות כאמור, אפשר להוסיף עליהן מנות נוספות וגם מאכלים

שעדיין צריכים הכנה כמו קפה, תה, פסטה וכל מאכל או כל חפץ העולה על דעתכם.

 

משלוח המנות צריך להישלח ביום הפורים עצמו! לא בליל הפורים, ולא בימים שלפני

הפורים אלא דווקא ביום הפורים עצמו, בין הזריחה לשקיעת החמה.

 

  • מה עוד צריך לדעת?

כדאי לשלוח את משלוח המנות על ידי שליח. אפילו אם השליח הוא בן המשפחה.

אפשר לבקש מהבן, מהאחות או מהשכן, שיקחו את משלוח המנות שלכם וימסרו

בשמכם למי שאתם מבקשים למסור לו. שליחת משלוח המנות על ידי שליח,

נחשבת להידור בהלכה, והיא מוסיפה אהבה ורעות בין אנשים, כשהם רואים שאתם

מכבדים אותם ואפילו משגרים אליהם שליחים עם מנות לכבוד הפורים.

חג פורים, חג פורים, חג גדול לאביונים!

יעקב לוסטיג  

 

מצוות 'מתנות לאביונים', היא אחת מארבע המצוות המיוחדות ליום הפורים, לצד מקרא מגילה, משלוח מנות ומשתה ושמחה.

המצווה היא לתת שתי 'מתנות' נפרדות לשני אביונים שונים.

המתנות יכולות להיות כספיות, וכמו כן הן יכולות להיות גם מנות של מזון. מנה אחת לכל עני.

כמובן שאפשר לתת לכל עני גם יותר ממתנה אחת.

כל אחד מבני המשפחה צריך לתת שתי מתנות לשני אביונים. אבל יכולים כל בני המשפחה לתת את המתנות שלהם לאותם האביונים, ואינם צריכים לחפש אביונים אחרים.  

 

מתי נותנים?

ביום הפורים עצמו, אחרי עלות השחר ולפני שקיעת החמה.

 

כמה כסף צריך לתת?

בעיקרון אפשר לצאת ידי חובה אפילו עם חצי שקל לכל אחד משני האביונים. אבל ראוי לתת סכום מכובד, שיספיק לפחות לצורכי סעודה צנועה, והרבנים בימינו ממליצים לתת עשרה שקלים לכל אחד משני האביונים, ובסך הכל עשרים שקלים. אך כאמור, אפשר לצאת ידי חובה גם בסכום קטן הרבה יותר.

הרמב"ם וכל פוסקי ההלכה כותבים, שמצוות מתנות לאביונים חשובה יותר ממצוות משלוח מנות וממצוות משתה ושמחה, וראוי להשקיע בה ולפזר עבורה סכום כסף נכבד, כל אחד בהתאם ליכולותיו, ואפילו אם צריך לשם כך לחסוך בהוצאות הסעודה של הפורים.

וזה לשון קדשו של הרמב"ם: "מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות ודומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים".

 

למי נותנים את המתנות לאביונים?

אם אתם מכירים אנשים עניים מרודים, שממש אין להם כסף והם רעבים ללחם, בוודאי שכדאי מאוד לתת להם את המתנות לאביונים. ואם זכיתם ואין כאלו אנשים בסביבתכם, אפשר לתת גם למי שפרנסתו דחוקה לו מאוד והוא אינו מרוויח מספיק כדי מחייתו – אפילו אם הוא אינו רעב ללחם ובגדיו אינם קרועים.

אפשר לתת מתנות לאביונים באמצעות ארגוני צדקה הפועלים תחת פיקוח של רבנים ידועי שם, ולהדגיש בזמן הנתינה שמדובר במתנות לאביונים, כדי שידעו להעביר את הכסף עוד במהלך יום הפורים לידי האביונים.

שימו לב: הכסף חייב ללכת לעניים, ולא לענייני צדקה אחרים. תרומה לבית הכנסת היא חשובה מאוד, אך אי אפשר לצאת בה ידי חובת מתנות לאביונים.

כדאי מאוד לחלק מתנות לאביונים רבים, אפילו בסכומים קטנים. הכינו עוד מלפני הפורים שקית עם כמה עשרות מטבעות של שקל או חצי שקל, וחלקו לעניים רבים ככל האפשר. עצם נתינת הצדקה היא מעשה חשוב מאוד, ובמיוחד ביום הפורים שבו יש מצווה מיוחדת לתת מתנות לאביונים.

שימו לב: חכמנו זיכרונם לברכה אומרים על מצוות מתנות לאביונים "כל הפושט יד – נותנים לו", כלומר כל מי שמבקש צדקה אפשר לתת לו את המתנות לאביונים, ואנחנו לא צריכים לתחקר אותו ולבדוק עד כמה הוא עני.

חכמי החסידות והמוסר פירשו את הדברים גם בדרך נוספת והסבירו ש"כל הפושט יד", כל מי שפושט את ידו כלפי מעלה בתחינה לקדוש ברוך הוא שיברך אותו בפרנסה, בילדים, בזיווג, בבריאות ובכל מה שהוא צריך "נותנים לו" מהשמים את כל מבוקשו, כי יום הפורים הוא יום גדול מאוד, והתפילות מתקבלות בו לרצון לפני אדון כל.

ומי שמרבה לתת צדקה כאן בעולם הזה, גם שם בשמים הקדוש ברוך הוא שמח לתת לו צדקה, ונותן לו טובה וברכה אפילו מעבר למה שמגיע לו.

ראיתי שהוא נחנק… הביאו לו מים והוא נעלם כאילו התנדף

שלום רב,

סבא שלי נפטר לפני כמעט שנתיים, והיום חלמתי שאני נמצאת עם כל המשפחה שלי בבית שכנראה היה שלי אך לא זיהיתי אותו. אנחנו בישלנו לכבודו כי ידענו שאנחנו צריכים להפרד ממנו, סבא שלי שכב במזרון על הרצפה ואני הערתי אותו שיבוא לאכול והוא אמר לי למה את אומרת לי ככה לקום, פעם סבתא שלך הייתה מעירה אותי יפה (הטון דיבור שלו היה נעים הוא לא התעצבן) לאחר שהבנתי שאין לנו מספיק אוכל כי גם לאחי הרווק היחידי הייתה חברה באותו רגע, הלכתי להביא ואחר כך, ראיתי את סבא יושב בשולחן ואוכל ישבתי לידו ואז ראיתי שהוא נחנק והצביע לי על מים, הביאו לו מים ואז הוא פשוט נעלם כאילו התנדף לתוך הכוס מים. ואני נשארתי עם הכוס בידי בוכה בהיסטריה.

הדס

 

שלום וברכה

גדולי ישראל הורו שחלומות בימינו אין בהם ממש, והם רק מהרהורי הלב במשך היום, ונדיר שאדם חולם חלום שיש בו משמעות אמתית.

אם בכל זאת החלום מטריד אותך, צריך לזכור כי נשמות המתים זקוקים למזון רוחני, בעולם הבא יש לנו רק את המזון שהכנו כאן בחיים. מעבר לכך אין אפשרות להשיג בעולם הבא מזון רוחני, מלבד אפשרות אחת, צדקה ותורה הנלמדים או נעשים ע"י כספו ורכושו שהשאיר כאן בעולם, ובפרט צדקה או תורה הנלמדת ע"י יוצאי חלציו. וזהו הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות למען נשמת יקירנו, ובכך להשיב להם טובה על שטרחנו למעננו בעולם הזה.

הדברים נכונים בלי קשר אם החלום נכון, ולעיתים נדירות יש לאדם זכות מיוחדת לבא מעולם האמת ולבקש מצאצאיו להתאמץ לשלוח לו עוד מזון רוחני, או מים שהוא מסמל את התורה.

גם נשים יכולות לקרוא פרקי תהילים או ללמוד פרקי אבות, או לתמוך בלומדי תורה.

ברכה והצלחה

שבת שלום

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מתי עושים את סדר טו בשבט? והאם צריך לעשות פעמיים?

שלום
האם צריך לעשות סדר טו בשבט פעמיים? גם ביום או בשבט עצמו? או מספיק בערב או בשבט?
מרים מוריה

 

שלום וברכה

סדר טו בשבט הוא מנהג טוב, אך אינו חיוב
אין צורך לעשות אותו יותר מפעם אחת בליל ט"ו בשבט
או ביום בזמן הנח העיקר הוא התחזקות והתחדשות

במאמר המוסגר: ט"ו בשבט מסמל את היום שחכמי התורה
ידעו שהעץ קיבל מהגשמים את רוב השרף הפנימי, שרף שמכוחו
הוא קיבל את הכח והעוצמה לתת פירות לכל שנת היבול הבאה.

ויש כאן מסר חשוב שכדאי מאד לקחת אותו לכל השנה
בעיני כל העולם הפריחה מתחילה רק באביב כשאנחנו רואים בעינים
את הפריחה את הלבלוב, כשאנחנו יכולים למשמש בחושים את תחילת
גדילת הפירות. ואילו טו בשבט נתפס כאמצע החורף, העץ ערום ועלוב,
כשיא ימי הקור והגשמים, כזמן חשוך ומעונן.

אך ביהדות ראש השנה לאילנות הוא טו בשבט, ובדיוק כך גם לבני אדם,
תחילת השנה הוא ברגע שהאדם קיבל את הכח והעוצמה את ההחלטה להשתנות,
הנקודה הפנימית עדיין חבויה בלב, יש עוד דרך לא קלה עד הפריחה,
האדם עוד נראה ערום, ההרגשה חשוכה ומעוננת, אך היהדות רואה כבר
עכשיו את הפירות שיהיו בסוף התהליך, גם אם הוא יקח 120 שנה…

בהצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגאון רבי לוקסנברג שליט"א

מה עושים נגד עין הרע?

שלום
רציתי לדעת מה אפשר לעשות ברגע שיש עין הרע על ילד?
רחלי

 

שלום וברכה

עין הרע פוגע רק במי שחושש לעין הרע
פשוט לא לחשוש לעין הרע ולבטוח בה' יתברך.
אם את מרגישה שקורים לילד יותר מדי דברים לא טובים ח"ו,
זו הזדמנות להרבות בתפילה
ואין כמו תפילה של אמא

בהצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מה עושים נגד עין הרע?

ברכה על דיסה

שלום
מה מברכין על דיסה?
דוד

 

דוד שלום וברכה

על דייסה העשויה מחמשת מיני דגן [חיטה שעורה כוסמין שיפון שבולת שועל]

מברכים  בורא מיני מזונות. שאר דייסות כגון תירס מברכים שהכל.

דייסה העשויה מתערובת של כמה מינים, במקרה וחמשת מיני הדגן מיועדים לשבח

את טעמו של הדייסה, מברכים בורא מיני מזונות.

אם לא ידוע לשם מה עירבו בדייסה חמשת מיני דגן, הולכים אחר הרוב, אם הרוב חמשת

מיני דגן מברכים בורא מזונות, אם לא מברכים שהכל.

 

בהצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנבורג שליט"א