דף הבית טורים ודעות
טורים ודעות
איפה אנחנו טועים?
עקיבא שצ'רנסקי
מאות נופשים שהגיעו לחופשה במלון באלפים, גילו להפתעתם שהדלת נעולה – והם מוחזקים כבני ערובה…
ככל שאנחנו תלויים בהמצאות העתיד, כך אנו מאבדים את היכולת אפילו להסתדר כמו אבותינו!
עדיין נוקבות באוזניי מילותיו של מרן הגאון רבי אהרון יהודה לייב שטינמן זצוק"ל: "היכול אחד שאינו עושה כלום להיקרא מחנך?"
התובנה השבועית: גם המורה המוצלח ביותר - אם כבלת את ידיו אין לו שום סיכוי להעביר את הידע שלו!
לפני כניסתי לישיבה קטנה, אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "דע לך, לאיזה ישיבה שתלך, אם תלמד- תצליח. אם לא תלמד- לא תצליח!"…
הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א, בטור חובה שיעזור לכם להחליט איזו ישיבה לבחור
יהודי ירושלמי התקשר וסיפר לי: "התפללתי להקב"ה שיקח לי את הנסיון הזה ויביא לי, אם הוא רוצה, ניסיון אחר"…
טוב להודות, טוב להישמר | הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
"בערך חצי מהחיידר החרים אותי. שנתיים לא דיברתי עם אף אחד על המצב"
חיים ולדר מציג את מודל 'מגיני הילדים', ועושה סוף לתופעות חרם ופגיעות חברתיות
"לא משנה היכן שהה באותו רגע, בסינגפור או בסין, במפעל בדרום אמריקה או ביקב בספרד, ההעברה הייתה מתבצעת מיד"
הרב שמואל ברוך גנוט עם טור פרידה מהגרא''י וועסטהיים זצ''ל
(לא) מדברים על הכול
המסקנה של חיים ולדר: לא רבותיי. לא נכון לדבר על הכול!
מרן ראה"י הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, אמר פעם לאב מודאג אחד: "מה שאתה מספר לי זה לא 'צער גידול בנים'. זהו גידול בנים!!!"
הזהרו - לא לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח, אבל גם - אל תמהרו להצמיד 'תוויות'... | חיים ולדר בטור חובה
מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל שכבר לפני 19 שנה אמר לי: "הם לא צריכים אותנו בצבא – הם רוצים למצוא סיבה להתנכל לעולם התורה ולסגור את הישיבות", ורואה בעיני רוחי את החיוך שלו
בטור הזה אני הולך לכתוב מי המרוויחים ומי המפסידים האמיתיים בכל שלוש מערכות הבחירות האחרונות. לגמרי לא מה שחשבתם
יום אחד בנסעו עם משפחתו בשטחים בכביש צר, חסמו את הכביש שני רכבים ולעבר מכונית המשפחה נפתחה אש צולבת. בתנאים הרגילים לא היה להם סיכוי לשרוד…
החיים מלאים בסיפורים אמיתיים של בני אדם שחשבו שקורה להם משהו רע, ובעצם קרה להם משהו טוב!
אם אנחנו עצובים, אפילו טיפה, על כך שלא זכינו השנה לעלות למירון בל"ג בעומר – הרי זו הוכחה מוחצת לכך שלא תפסנו ולא למדנו אפילו את השיעור הראשון של רבי שמעון…
"הלימוד בישיבה או בכולל, בחצרות, בפרדסים או במרפסות - גם בעיני רבי שמעון היה שווה הרבה יותר מכל אלו שהצליחו להיכנס עם קשרים, גשרים, ודרכי קיצורים..."
מי על הקו? – שאלתי בתדהמה, אמרת שזה חיים. אז מי עוד צוחק שם?… "הרב", ענו שלשה בחורים במקהלה עליזה, "אנחנו ב'שיחת ועידה', לומדים חברותא בשלישייה"…
בעוד בחברה הכללית הודיעו על "פשיטת רגל של הלמידה מרחוק" – הלומדים החרדיים מקטנם ועד גדולם עמדו במשימה באופן מעורר השתאות. מהו סוד ההצלחה שלנו?
לפני תקופה צעק אלי רוכב אופנוע ברח' רבי טרפון: "תודה על המאמרים ששינו את חיי. אני אומר לך בלי להכיר אותך שעברת הרבה קשיים בחיים"…
חיים ולדר בטור מרתק על הקשיים שרק יקדמו אותנו בחיים!
אפילו תעודת זהות אתה לא לוקח איתך לקבר… כלום!!
מחשבות, הרהורים ותובנות על תכלית חייו של האדם בעולם הזה, מה באמת חשוב ומה פחות חשוב
אנשי הבית הסבו את תשומת לבן כי הרב אינו מקבל נשים. הן התאכזבו קשות והתקשו להיפרד מהבית: "רק יברכנו הרב ונצא מחדרו"…
כיצד זכו בנות מסמינר 'אור החיים' לקבל את ברכתו של מרן הסטייפלר זצ"ל?
"חשבתי שאני חכם גדול. חשבתי שאני בריא כמו שור וקורונה זו רק התחלה של בדיחה. חשבתי שמשרד הבריאות נסחף לגמרי. חשבתי שכולם עושים עסק מכלום… עכשיו אני רוצה לבקש סליחה"
המכתב שבעזרת ה' לעולם לא תצטרכו לכתוב...
"התחייבתי לתוכנית אז אינני שואל עליה. אני 'מחמיר', אני מאמין בתכנית הזו ואני רוצה לקיים אותה עד לפרטים הדקים ביותר!"
המסר החשוב ביותר הוא "פרייעגנישט" לא שואלים. כשמאמינים במשהו, לא שואלים כי השאלה סודקת את האמונה
"כעבור מספר שניות הבחנתי שהאיש מדבר לתוך מיקרופון המחובר למערכת הגברה המעבירה את דבריו לנוכחים. אלא ש"הנוכחים" במקרה זה הסתכמו ב…אדם אחד בודד, שאף ישב והתנמנם…
לא רק 'בית חרושת לתפילות', אלא גם מוקד שוקק לשיעורי 'דף היומי' ללא הפסקה: אורח לרגע בבית הכנסת 'איצקוביץ' המפורסם בב"ב מתאר את שראו עיניו
חבר קונגרס רפובליקני מפלורידה ששרת בעבר בצבא ארה״ב, הצליח אז לגבור על כל הקולות בעד ונגד, וזכה שדעתו תישמע בכל העולם. מה הוא עשה, אתם שואלים? הוא שתק…
הוא פנה ביאוש לסביבתו ומישהו אמר לו: "הרב סיים. אצלנו לא מוחאים כפיים לרבנים" | הרעש החזק של השתיקה
להגיב או להבליג? – תופתעו להיווכח עד כמה הדילמה הקשה של איראן לאחר חיסולו של סולימאני, קשורה לדילמות חינוכיות המונחות לפתחנו דבר יום ביומו
לא לתת לרגשות להשיג את ההפך ממה שאנחנו באמת רוצים | משחקי מוחות
עשו ניסיון קטן: גשו לחמשה אנשים שאתם מכירים ותשאלו אותם: "מהי עצת אחיתופל"? כולם ללא יוצא מן הכלל יאמרו: "עצה רעה"
מעבר להתפעלות מעצות או השקפות, חשוב לדעת את מניעיו של הנותן
יש את האופטימיים שמשלימים עם העבר ומוצאים את הנוסחה שמייפה את העבר, ויש אנשים פסימיים שלעולם אינם משלימים עם בחירותיהם ותמיד ימצאו (ואפילו ימציאו, כן ממש כך) את הנוסחה שתציג את מסלול חייהם ככישלון…
נקודת הסתכלות מומלצת לכל אדם המעוניין לחיות את חייו ללא מרמור ותחושת החמצה
קנדי הכריז מלחמה על קובה, ונתן לכל העולם להבין שמבחינתו, שתפרוץ מלחמה גרעינית. העולם עצר את נשימתו.
העם היהודי מעולם לא הצטיין ב"להיות משוגע". יש לו משהו הרבה יותר חזק מ"שיגעון"...
בתוך מספר חדשים כולם התגעגעו אל אבני חברון וג'נין כי במקומם באו כלי נשק, רובים, פצצות ופיגועי מתאבדים. זה, כי רצו להביא "פתרון"…
לפעמים הפתרון הוא להותיר את המצב הקיים, גם אם איננו מושלם! | חיים ולדר
ישבתי פעם עם ליצן אחד, כשלפתע נכנס אחד מידידיו לחדר. הלץ קרא לעברו: "אתה לא מאמין, הרגע דיברנו עליך"
עלינו לחנך את ילדינו (ואת עצמנו) להתכנס בעצמנו בגאוות יחידה | הרב חיים ולדר
מסתבר שהמקום היחיד בעולם בו נער בן 13-20 יכול לפתור כל בעיה חברתית, חוסר ביטחון, אי הערכה עצמית/ חברתית וגם להשתקם מנפילה אישית רוחנית, גם איומה שיש לה אפקטים של בושות, הוא להיכנס לבית המדרש ולשבת וללמוד במשך כמה חודשים. אני מתרגש כשאני כותב את זה…
הרב חיים ולדר חושף דרך קצרה ובטוחה לחלוטין, לצאת מכל הצרות, גם הרוחניות גם החברתיות | "שֵב תִּלְמוֹד!"
לילד בכיתה ה-ו ובתלמוד תורה זה יכול להיות הבטחה של: "אם תלמד בחיידר הטוב את משניות מסכת מגילה בעל פה, נעשה לך סיום מיוחד בבית עם כל החברים"
מהם הדברים החשובים ביותר שהורים יכולים לתת לילד כדי שהוא יגדל בריא ויציב ויוכל להתמודד עם אתגרי החיים?
ברגע שהוא תופס את מאזן האימה הזה, שבחברה מקרבים ילדים מוצלחים, ודוחים ילדים כושלים, הוא מייסד בתוכו את 'היחידה לדוברות חוץ'…
העיקר לא להגיד בטעות את המילה 'כואב לי'. 'נכשלתי'. כי 'הרי אצלנו לא מוציאים כביסה מלוכלכת החוצה'
שבתי אל האדם, סיפרתי לו על תוצאות הבירור שלי ואמרתי לו: "עד הרגע פעלת בתום לב. מהרגע הזה אתה נוכל בדיוק כמו זה שסיפר לך את הסיפור"…
עניתי לו את המשפט ששימש והציל אותי מאז פעמים רבות: "אני מתפרנס מלמכור סיפורים, לא מלקנות אותם".
אדם מפליג בלב ים, לפתע הוא רואה קופסא שחורה הצפה על פני המים, המשדרת אותות SOS לקריאה לעזרה. האיש עוצר ליד הקופסא…
הורים עם פרספקטיבה רחבה, אחרי קצת 'חפירה' והרבה הקשבה, יגלו: מסתתר פה סיפור מתחת לבכי
הקו האדום הוא ניסיון להתערב בחינוך ובהלכה, או לחייב את הנוער להיכנס ל"כור ההיתוך החילוני" קרי הצבא. ברגע שיגיעו לזה אנחנו פשוט לא נציית. לא משנה מה שייעשו. זו לא תהיה מלחמה. זו תהיה עמידה במקום ושילחמו הם אם ירצו.
הם פוחדים באמת ובתמים שאנו נשתלט עליהם, שנבצע הפיכה, שנכריח אותם בכוח להיות חרדים
האיש סקר את האולם, וזיהה בפינת האולם מספר כסאות ריקים. הוא רץ לשם בחדוה, אך גילה לצערו, ש'מאחורי כל כסא יש סיפור', ו'לא סתם'…
זה מה שהסבתות אומרות "מהפלונטר שהמוצלח יודע להיחלץ, החכם יודע ישר לא להיכנס"
אם אלכסנדר פלמינג היה מסתכל על שגיאה כמשהו שלא אמור לקרות, הוא מיד היה מעיף לפח את המבחנה עם העובש, וממשיך את מחקריו כמימים ימימה, ונעלם בתהום הנשיה של ההיסטוריה המחקרית.
"מי שלא עושה – לא טועה", אומר פתגם אחד, אבל גם "מי שטועה – זה סימן שהוא עושה"
ברב המקרים יחל ויכוח קבוצתי, מה באמת היה. פגע או לא? נפסל או לא? וראו זה פלא: כל חברי קבוצת הילד הנפסל יתכחשו לפסילה
חיים ולדר בטור דעה על מערכת המשפט, השלטון והדת בארץ ישראל
בכניסה למטבח עומדים שני שומרים גברתנים. לראשון שהוא בעל השמחה, הם לא אומרים מילה, ואילו את השני בולמים בכניסה. למה?
תתחילו לנוע בצעדים בטוחים ובמבט ממוקד, ומובטח לכם שתצלחו את המעבר
כשהיית ילד היית חבר שלו, הקשבת לו, כשהתחלת להתבגר החלטת שזה כבר לא מכובד להתעסק בכזו רמה, בכזו קטנוניות, אז נגשת אל הילד שמת עליו שמיכת פוך עבה, וקיווית שהוא הלך לישון. אבל מה לעשות הוא לא נרדם
בתקווה שעוד נשאר לכם תאריך פנוי ביומן בין הזמנים שלכם. קבלו את המסלול האטרקטיבי ביותר לחופשה הזו
בשלב כלשהו השתרר שקט במטבח. מקורות מוסמכים דיווחו, שברגע מסוים, יד האם נשלחה אל המדף והביסלי הוגש כלאחר יד לרובי המותש
ילד שלקח הוא ילד שאף פעם לא קיבל.
איפה היה השופט?
במעות המועטות שבידו נסע לקרעסטיר אל רבי ישעיה'לה...
"ואז" מספר עורך הדין "אני רואה אותו מביט עלי בתדהמה ובכעס ואומר לי 'אצלנו מתנהל הכל באלימות? ומה אצלכם? אתה מדבר על אלימות? תתבייש לך!"
חלק מלהיות חכם זה למתוח ביקורת. לא צריך להיבהל מזה | חיים ולדר מספר על הכלי החזק שקיבל מעורך דין חילוני
"סליחה שאני מתערב, באמת סליחה. אבל הצדיק'ל שלך לא שקרן, ובטח לא מדופלם, הוא מקסימום משקר"
בראש השנה, שכל הבריאה נכנסת ל'הפעלה מחדש', אנחנו יכולים 'לאפס' את 'הדמות' שליוותה אותנו בשנה האחרונה
תקשיבו טוב: "מבול של מכות נחת עלי. הוא היכה בי באגרופים, בראש, בגב, ובכל חלקי הגוף"
הרגע שאחרי המהלומה • לקראת הבחירות
עריכה לא ערוכה // הרה"ג ר' שמואלברוך גנוט
על שיבושים מצחיקים וקריטיים של עורכי ספרים
עירוי של צומי //עקיבא שצ'רנסקי
כולנו צריכים הערכה השאלה רק מאיפה האדם מקבל את הערך הזה, האם יש לו ערך פנימי, או שהוא 'צורך' את זה מהסביבה
עיני ראש העיר של ראשון לציון, מאיר ניצן, זלגו דמעות כמים…// בנימין ליפקין
מטרת קודש של האדמו"ר מקאליב, שממנה לא מש עד יומו האחרון חרף החוויות הקשות מנשוא שחווה