רוצה ללמוד בגרויות כדי שיהיה לי מקצוע לעתיד

שאלה

למדתי מגיל קטן בתלמוד תורה  והיום אני נמצא בישיבה קטנה בשיעור א אני לא נמשך ללימוד גמרא ונמצא שם כי צריך מסגרת אני רוצה ללמוד בגרויות כדי שיהיה לי מקצוע לעתיד אבא שלי אומר שאמשיך בישיבה ובמקביל הוא ילמד אותי מקצועות כדי שאוכל להבחן בעתיד לבגרות מה לעשות זה

תשובה

 שלום וברכה

התשובה מתחלקת לכמה חלקים:

 

בנושא הטעם בלימוד:

אתה עדיין בגיל שטעם בלימוד לא מפותחת עדיין היטב, בגילך יש כאלה כשקצת יותר פיתחו כבר הנאה מלימוד, אך לרוב הבחורים ההנאה אינה מפותחת עדיין, ובודאי שאינה בשלה כראוי ברמה שתוכל להסיק מסקנות אישיות. בעקרון מי שנהנה מלימוד זה ההנאה הכי חזקה שקיימת בעולם, אך זה לוקח זמן עד שמגיעים אליה, וחבל מראש להחליט שאין לי סיכוי להגיע אליה. טעם בלימוד יכול להזניק אותך בחיים בכל התחומים, חבל להרים ידים בשלב כה מוקדם.

דוקא בגלל שאתה יותר ערני לזה, והנושא יותר מעסיק אותך ומפריע לך, יש לך יותר כלים להגיע לזה בצורה בריאה יותר ומהנה יותר.

אני מאד ממליץ לך לרכוש את ספרו של המשגיח הגאון רבי יונתן אבר שליט"א 'ישרים דרכי השם', חלק ניכר מהספר מוקדש לנושא של טעם בלימוד, הספר כתוב בצורה מרתקת ביד אמן, והקריאה בו הוא חוויה מרתקת, והוא מעניק את הכלים הנכונים למי שקשה לו בתחום כיצד להתמודד עם הנושא. אני בטוח שאביך ישמח לקנות לך את הספר.

דבר שני כדאי מאד שתנסה למקד את עצמך לאיזה תחום אתה כן מתחבר, באיזה תחום אתה יותר מרגיש סיפוק, שאלות מאתגרות – סיכום סוגיא מסובכת – ואולי דוקא סיכום סוגיא קלילה – עיון – בקיאות – הלכה – אגדה. לימוד מספרים בכתב – או שמיעת שיעורים ואם כן איזה סגנון של מוסרי השיעור ובאיזה תחום [כדאי להעזר בקול הלשון – לטעום מכל מיני סגנונות עד שתמצא את הסגנון האהוב עליך]. אם תמקד אותי באיזה חלקי התורה אתה מרגיש יותר סיפוק אוכל לתת לך כלים כיצד להתמודד בצורה מעשית יותר בישיבה, ובכלל.

אסיים את הנושא במילתא דבידוחתא – יש תופעה נרחבת של בחורים המבקשים ממשגיח ללכת הביתה כיון שפיתחו תסמינים, לשאלת המשגיח איזה תסמין הם פיתחו – הם משיבים איבדתי את חוש הטעם בלימוד…

 

בנושא העתיד

הנושא של העתיד אינו קשור בכלל לנושא של טעם בלימוד, גם אם אתה חושב שלא תהיה אברך כל החיים, וגם בנקודה זו אתה עדיין בגיל שאין שום אפשרות לנבא מה טוב לך ומה מתאים לך, כיון שעד גיל 18-20 האישיות כוחות הלימוד וההבנה וכחות ההנאה בשלבי התפתחות, ואף אחד לא יכול עדיין לנבא כיצתד תראה בסיום התהליך, למה תמשך, ומה מתאים לך בשנים הבאות.

בנושא הפרנסה היום יש אפשרות רחבה מאד לחרדים בוגרי ישיבות להתפרנס, והתעודות כמעט לא משפיעות, ולהיפך לבוגרי ישיבות יש היום עדיפות במגוון רחב של מקומות, בפרט משרדי ממשלה [בגלל החוק של אפליה מתקנת] משפטים היי טייק ועוד. וכן יכולת ללמוד לימודים אקדמאים דרך קרנות רבות בתנאים מועדפים שנער שאינו בוגר ישיבה יכול רק לחלום עליהם.

הדבר שהכי קובע היום בעבודה הוא המבחן פסיכוטכני ולא הפסיכומטרי שקבע בעבר, בעידן החדש כמעט כל מקום צריך את היכולת לחשוב מחוץ לקופסא ואת היכולת לעבד מערכות שבמבט ראשון נראות לא מובנות, ולכן הפסיכומטרי ממש לא עוזר לתחום, והם עושים למועמדים מבחני פסיכוטכני. בצה"ל מזמן בעיקר קובע הפסיכוטכני. אין שום כלי שיכול לסייע לפתח את החשיבה הזאת יותר מאשר הגמרא, ולכן דוקא לימודי גמרא יכולים להעלות לך את הציון הפסיכוטכני שקובע את העתיד הרבה יותר מאשר תעודת בגרות ומבחן פסיכומטרי.

 

בנושא הבגרות

הדבר החשוב ביותר לבחור זה אבא – אבא נשאר לאורך כל החיים, ניכר שאביך זורם איתך ומוכן לסייע לך בלימוד מקצועות לפי הצורך, אבל חשוב לו בצדק שתשאר במסגרת ישיבתית, וכדאי לך מאד להקשיב לאביך בתחום הזה, וכן למצוא את הצורה שבו תוכל להנות ולהתפתח בישיבה.

בכל מקרה כיום מכינות המלמדות בוגרי ישיבות בגרות, [בורבם קיים מימון מלא של קרנות שונים – ובחלק ניכר מהמקרים כולל דמי מחיה לתקופת הלימודים] וניתן להשלים את הלימודים בקלות ובמהירות בבא היום והנושא לא אמור להטריד אותך היום.

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ