יצחק סלומון
ר' פנחס ביכלר הוא שם דבר בעולם המוזיקה החסידית ומעבר. הוא מוגדר כמנצח המקהלות הטוב ביותר, והתואר הולם לו במיוחד, כאשר האירועים הגדולים של הציבור החרדי מתהדרים ומתכבדים בהופעתו המלכותית במסגרת מקהלת מלכות ומחוצה לה.
את ביכלר קשה מאוד להשיג לראיון. מרבית השיחות נענו כאשר מעבר לקו אנו מאזינים למוזיקה חסידית מלוטשת ברמה גבוהה המבוצעת אי שם באיזשהו אירוע על ידי מקהלת מלכות בניצוחו של ר' פנחס, כך שהסיכוי היחיד להצליח לשוחח איתו היה להתחקות אחר לו"ז הטיסות של המקהלה, וכך הצלחנו להשיג אותו בשעת בוקר בשדה התעופה במנצ'סטר בסיומו של אירוע עוצמתי שנערך על ידי ארגון 'דרשו'.
ספר לנו ר' פנחס על מעמדי סיומי הש"ס. בכמה מעמדים נכחתם?
"אנו עדיין בעיצומם של סדרת סיומי הש"ס ב"ה", פותח ר' פנחס ביכלר, כשהוא מציין בתחילה את סדרת האירועים המפעימה והאדירה של ארגון 'דרשו'. "מדובר באירועים חובקי עולם, בהפקה בסדר גודל בינלאומי כפשוטו", הוא אומר. "זה התחיל עם האירוע המרכזי בבניני האומה, ממשיך עם האירוע שהיה לנו עכשיו במנצ'סטר, בחמישי הקרוב נתארח באירוע העוצמתי שיתקיים ביד אליהו ומיד לאחר מכן נמריא ללונדון שם תערך שבת שכולה 'דרשו' באחוזה באוקספורד, במוצאי שבת יש את האירוע המרכזי במקום, בראשון בצהריים אנו ממשיכים לאירוע בפריז ובחודש הבא יש את האירוע בארה"ב שהוא עוצמתי ונדיר במיוחד. זה קרוב לעשרה אירועים המופקים על ידי 'דרשו' באיכות גבוהה שלא מוכרת בציבור, ושם אנו כמובן מבצעים את מיטב הרפרטואר של ניגוני 'דרשו', ניגוני תורה, יצירות מופלאות וכדומה.
"הפן המוזיקלי באירועים שכאלו הוא עוצמתי ומלא בשיתופי פעולה עם מיטב הזמרים בארץ ובעולם. החל מזאנוויל וינברגר ומוטי שטיימץ, דרך אייזיק האניג, שלמה כהן, ארהל'ה סאמט ואלי הרצליך, וכלה במקהלת 'שירה' העולמית שאיתה מתוכנן לנו שיתוף פעולה נדיר וראשוני באירוע של 'דרשו' בארה"ב. התזמורת היא תזמורת מורחבת של המנגנים בניצוח של מוישי רוט ולעיתים אף מנצחים אורחים כדוגמת מונה רוזנבלום ומשה לאופר ורובי בנט.
איך מצליחים להביא את הרגש והשמחה בכל אירוע מחדש?
"למעשה, כמקהלה שמופיעה כמעט בכל ערב בחתונות ובאירועים שונים, הרגלנו את עצמנו להסתכל על בעלי השמחה ולהפנים כבר בהכנות ובחסרות לאירוע שמבחינתם מדובר באירוע היחיד שהם יחוו, הם בעלי השמחה ואנו כאן בשביל לשמח אותם ונשעה את זה במלוא החשק והעוצמה וההתרגשות הנדרשת. כשההסתכלות היא שונה – הביצוע גם שונה, ובשל כך ב"ה אנו מצליחים להביא תוצאה משמחת ומרנינת לבבות בכל אירוע מחדש.
"בסיומי הש"ס יש לנו אלמנט נוסף המסייע בעדנו להתרגש ולשמוח בכל אירוע בעוצמה מחודשת. ב"ה גם אנחנו חברי המקהלה קובעים עיתים לתורה וזכינו להיות חלק מהעם הנפלא הזה המסיים את הש"ס, כך ששמחתם שמחתנו ובכל אירוע אנו חווים מחדש את שמחת התורה המתפרצת על ידי משתתפי האירוע ולבבנו גואה מרגש ומשמחה אשרינו שזכינו שדברי תורה חביבין עלינו".
ספר לנו על רגע השיא מבחינתך באירועי סיומי הש"ס
"ישנם רגעים רבים, במיוחד באירועים בהם משתתפים גדולי ישראל, וכמו כן ישנם את הפקות התוכן המדהימות, המצגות ששבו כל לב ולא הותירו עין יבשה, אבל אם הייתי רוצה לתאר את רגע השיא זהו רגע אחר לגמרי. יתרה מכך, זהו רגע שחוצה גבולות ומגזרים, ארצות וימים. רגע שאותי באופן אישי מרגש כל פעם מחדש. אני מדבר כמובן על הרגע של סיום הקדיש לאחר סיום המסכת האחרונה בש"ס, המסיים אומר את המילים האחרונות.. הוא יעשה שלום עלינו.. הציבור כולו עומד על הרגליים ושאגת אמן אדירה מסעירה את האולם, והתזמורת מתחילה לנגן בעוז את מחרוזות ניגוני התורה המוכרים, החל משישו ושמחו של ויזניץ' דרך להיטי הסיום הידועים אשריכם תלמידי חכמים, וטהר ליבנו וכדומה.
"הרגע הזה דומה בכלל האירועים וזה מפעים אותי בכל פעם מחדש.. לראות את הציבור כולו מפזז שש ושמח בשמחת התורה, בחורים ונערים, אבות וזקנים, כולם כאחד מפזזים ומרקדים לכבודה של תורה בשמחה ובהתרגשות שזכו לסיים את הש"ס. מרגישים שמחת תורה באוויר וזה מאוד מרגש. לא משנה אם מדובר בהיכל ענק עם עשרות אלפי משתתפים או באולם קטן עם 300 איש, הרגע הוא דומה בכל האירועים ואני מתרגש להיות חלק מהדבר העוצמתי הזה של סיומי הש"ס".
כמה זמן לוקח לתכנן אירועים כאלו מבחינה מוזיקלית?
"באירועי דרשו ההעירכות כבר התחילה באזור פסח. במהלך הקיץ קיימנו פגישות רבות כדי לתכנן את חומרי המוזיקה ואת סדר הדברים. כדי שאירוע כזה יצליח צריכים להיות כל הפרטים סגורים מראש ובשל כך ההערכות היא מוקדמת ולאורך זמן. באחד מימי חנוכה קיימנו חזרות עם כלל חברי המקהלה המורחבת, הכוללת 18 זמרים והיא תופיע בעז"ה ביום חמישי הקרוב במעמד הגדול ביד אליהו. בתוך 18 חברי המקהלה היו גם הרכבים קטנים יותר שהופיעו במגוון האירועים של 'דרשו' בארץ ובעולם, כך ששילבנו ביום החזרות הארוך גם חזרות ספציפיות לשירים וליצירות המבוצעות בלונדון, בפריז ובמנצ'סטר. וכמובן ישנן גם את החזרות הנערכות סמוך לאירוע עצמו במקום האירוע".
מה הן תגובות הציבור באירועים כאלו על ההופעות המוזיקליות המושקעות?
"התגובות הם חיוביות מפרגנות ומגוונות בכל אירוע. אני כעת חוזר מהאירוע הגדול במנצ'סטר כך שאני יכול לספר לך אנקדוטה שהתרגשתי ממנה במיוחד. הקהל במנצ'סטר הוא לא קהל שאנו נפגשים איתם ביום יום, יותר נכון אלו הם אנשים שמעולם לא יצא לי לפגוש, ובשעת האירוע גיליתי עד כמה המוזיקה החסידית שאנו מייצרים ביום יום היא לחם חוקם של היהודים בעולם. אנשים ילידי מנצ'סטר ניגשו אלינו ללא הרף וביקשו להודות על יצירות המוזיקה ומוצרי הצפייה שהפקנו במסגרת מקהלת מלכות, הם מכירים את השירים בעל פה ויודעים לספר לנו איזה שיר בדיוק ריגש אותם ואיזה שימח אותם. זה היה מדהים לראות את זה, הפידבק של הציבור שם היה מטורף, כמעט כל מי שהיה באולם בא להודות למקהלה על השירה המדהימה. הבנתי למעשה שמבחינתם אנחנו סמל של מחדשי המוזיקה החסידית והם התרגשו לראות אותנו לראשונה בחייהם בגודל טבעי.
"בסופו של דבר, בכלל האירועים, הפידבק הכי טוב שאנחנו מקבלים מהקהל זוהי השמחה המתפרצת בעת רגע הסיום לאחר הקדיש. מבחינתנו זהו תענוג עילאי לזכות לשמח את לומדי התורה השמחים בשמחת התורה, אשרינו שזכינו".
מה מיוחד באירועי 'דרשו' משאר סיומי הש"ס?
"במילה אחת, השקעה! נדיר לראות כמה מוכנים ב'דרשו' להשקיע על מנת לעשות את הטוב ביותר בצורה האיכותית ביותר. בכל אירוע מחדש אני נפעם לראות עד כמה חושבים שם על כל פרט לפאר ולשכלל את לומדי התורה ומסיימי הש"ס, נותנים שם דגש גדול לכבוד התורה ולהנות את לומדי התורה שיחוו חוויה עוצמתית ומיוחדת. משיחות שהיו לי עם מפיקי האירוע הבנתי שב'דרשו' לא רק חוגגים את סיום הש"ס אלא בעיקר היא מהווה יריית פתיחה למחזור החדש והוספת לומדים לתכניות הלימוד המגוונות של 'דרשו', ואכן יריית הפתיחה הזו מכובדת ומושקעת, כך שהיא אכן נותנת חשק להצטרף למערך המיוחד של 'דרשו'.
"כמלאך העומד על הארגון ואומר גדל, עומד לו האדם שמסופקני אם קיים אדם בדורנו עם כמות כזו של זכויות, הלוא הוא הגאון רבי דוד הופשטטר שליט"א. זה מדהים עד כמה הוא מוכן להשקיע עבור התורה ולומדיה. מישהו לחש לי במטוס בדרך לכאן שכדאי לגשת אל ר' דוד ולבקש ברכה, ברכותיו מתקיימות בוודאות. זכויות גדולות לו בשמים, וזכות אישית לי שזכיתי לשתף עמו פעולה להגדיל תורה ולהאדירה".
(קטעים מתוך ראיון שפורסם במגזין 'שחר כלכלי' מבית עיתון 'שחרית')
2/497