"אני לא ממהר לחתום… הראשון שיהיה פה עם כל הכסף במזומן – זוכה בדירה!"

היה זה בשנת תשנ"ג, לפני כחצי יובל שנים. בסימן טוב ובמזל טוב חגגה משפחת א. את שמחת אירוסי בתם, עם חתן מופלג בתורה ויראת שמים המתגורר בארצות הברית. כמקובל, ההורים סיכמו ביניהם את העניינים הכספיים, ונקבע כי הורי הכלה, משפחת א., יטפלו ברכישת דירה לזוג הצעיר בבני ברק עוד קודם החתונה, ומועד החתונה ייקבע רק אחרי רכישת הדירה לבני הזוג, כדי להבטיח את כניסתם לקורת גג משלהם כבר בליל הנישואין. כבר למחרת היום, התקשר אבי הכלה למתווכים שונים בעיר, וביקש כי יציעו בפניו דירות. במשך תקופה ממושכת התרוצצו ההורים והכלה בין דירות שונות, בניסיון למצוא דירה מתאימה. אלא שחודשים חולפים, כבר חצי שנה נקפה – ודירה אין, ומועד החתונה מתעכב, ומתעכב, ומתעכב.. .

במשך אחד עשר חודשים, קרוב לשנה, נמשכה מלאכת החיפוש האינטנסיבית. קרובי משפחה גוייסו, מכרים עודכנו, מתווכים ניסו, ההורים התרוצצו, והכלה לא הפסיקה להתפלל, ע ד שבסופו של דבר נמצאה הדירה המבוקשת, העונה על כל הקריטריונים:

דירה נאה בסביבת מגורים טובה. אמנם הבנין ישן, אך גודל הדירה סביר. המחיר קצת יקר – 117,000$ , אך אפשר לעמוד בו. יש להזדרז לחטוף את הדירה לפני שיהיה מאוחר. עד שנמצאה הדירה המיוחלת ואפשר להתקדם לחתונה, אי אפשר לאבד הזדמנות כזו…

'יש לי הרבה קופצים' – סח להם המוכר בחיוך מסתורי, 'אני לא ממהר לחתום… הראשון שיהיה פה עם כל הכסף במזומן – זוכה בדירה!' – הלחיץ. 'אנחנו ממהרים להביא את הכסף', – השיבו ההורים מיד, 'רק אנא, אל תמכור למישהו אחר! עד שמצאנו דירה, כבר 11 חודשים מתעכבת החתונה! תן לנו כמה שעות, ונביא לך את כל הכסף!', אך המוכר מיהר להשיב: 'אני לא מחכה לאיש, הראשון שמביא את כל הכסף – זוכה בדירה!'

ההורים יצאו מהדירה הנכספת, מרוצים אך לחוצים. מצד אחד – סוף סוף נמצאה הדירה, אפשר להתחיל להתכונן לחתונה. מצד שני – יש לגייס סכום עתק תוך כמה שעות. הם התחילו בבנק, משם לגמ"חים, וגם מקרובי משפחתם ביקשו הלוואות. 'תבינו, זו לא דירה על הכף, זו החתונה כולה! אתם יודעים כמה אנחנו מחכים לרגע הזה, לחתום חוזה ולהתקדם לחתונה! '

כולם ניסו, בשעות הקרובות היה ביתם כמרקחה. כולם התרוצצו, משלוחנים התאמצו, שיקים נפדו, תוכניות חיסכון נשברו. בשעה תשע וחצי בערב נקשו ההורים בדלת הדירה כשמאה אלף דולר, שטרות ירוקים במזומן, בידיהם.. .

'תיכנסו!', קיבל אותם המוכר בחיוך רחב, כשעיניו נוצצות לנוכח השטרות המסודרים, 'הבאתם את כל הכסף? '

'כמעט,' השיב המחותן, 'הבאנו מאה אלף דולר. את השאר נשלים בימים הקרובים מאוד!' – הבטיח, מנסה לדבר על לב המוכר שלא מיהר לסגור.

'המתינו קמעא' – ביקש מהם, 'יש כאן עוד מישהו, נראה מה הוא מציע…' – אמר, ועבר לחדר הסמוך. לאחר רבע שעה מתוחה ולחוצה חזר אליהם כשבפיו הודעה קצרה ומאכזבת מאוד: 'מצטער, הוא הצליח יותר מכם, הביא את כל הכסף, עד הדולר האחרון, במזומן. סגרתי איתו!' – אמר קצרות, והחווה באצבעו על הדלת.. .

לא היה טעם להתווכח, לא היה ענין לבקש. היה ברור כי כלתה ונחרצה הגזירה, הרוכשים האחרים הביאו את מלוא הסכום ולכן זכו בדירה הנכספת. בני הזוג א' ובתם הכלה יצאו מהדירה שבורים ומאוכזבים, וצנחו על הספסל הראשון ברחוב בחוסר אונים.. .

גם הדמעות לא המתינו מלבוא, וכהרף עין פרצו מעיני הכלה כנחל שוצף. 'אוי, כמה חיכינו…' – ביכתה בצער, 'כמה רצינו, כמה התאמצנו, כמעט הגענו לדירה, כמעט הגענו לחתונה! איזו אכזבה!' – זעקה בכאב, ואביה לא מצא את המילים לחזק את נפשה השבורה…

שעה ארוכה של הפנמת הכאב חלפה, עד שהאב התאושש. 'בבנין הסמוך גר הרב טויסיג', אמר לבני משפחתו, 'אעלה אליו ואסיח את אשר אירע, אולי ימצא מילים בפיו לנחמנו!' – הוסיף בתקווה, וכעבור כמה דקות נקש בדלת בית הגה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א, אשר סיפר לנו את הסיפור לפרטיו.

מיד כשנכנס האב ותיאר בארוכה את הפרטים, הוא לא הצליח גם לכבוש את דמעותיו. ההמתנה הארוכה הציפה אותו, האכזבה הקשה לא נתנה לו מנוח, הדירה האבודה נראתה לו ככאב שאי אפשר להכיל. הרב טויסיג האזין בקשב רב, שמע את כל הפרטים, ונאנח בהשתתפות בצער. רק לאחר כמה דקות, השיב ואמר: 'מה שעברתם באמת כואב ומאכזב, אך אספר לכם שיש ברשותי ספר קטן בשם 'קונטרס הצוואה', ואני נהנה לעיין בו ולהתעודד במצבים שכאלה, הבה נעיין בו יחדיו…'

הרב טויסיג והמחותן החלו לעיין בין סעיפי פרק א' בספר, בו מתאר המחבר התמודדות של אדם שרצה רווח מסוים, משרה נחשקת או דירה מבוקשת, והתאכזב לגלות שמישהו אחר שם ידו על המציאה והצליח להשיגה, והותיר אותו מאוכזב מאחור… הוא מעודד את הקורא לבל יתאכזב ויישבר, כי 'אין אדם נוגע במה שמוכן לחברו, וכי מה שמוכן בשבילך – בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך… וגם יכול שעל ידי מניעת הרווח מזה ירוויח ממקום אחר יותר…' – כלשונו .

הרב סיים לקרוא והסביר למחותן בפנים מאירות: 'אנשים עשויים לחשוב: הרי הייתי יכול לחתום את העסקה הזו ולהרויח ממנה יפה – איך פתאום מישהו זר נכנס לתמונה והצליח? הרי הייתי כמעט סגור על הדירה המקסימה הזו, המיקום, הנוף, המחיר – הכל התאים לי… – איך זה שפתאום מישהו אחר לקח אותה? הרי תכננתי להשיג את המטרה בדרך מסויימת – מה גרם לכך שהתוכנית השתבשה, שנסיונותיי כשלו? '

המחותן הקשיב מרותק, הוא חש כי הדברים מיועדים בדיוק ללבו, הן כך בדיוק הוא מרגיש! והרב הוסיף והסביר: 'אך כמה טוב ומחזק לגלות, שהמחשבה הזו מוטעית מיסודה. הן לבורא עולם יש תוכנית סדורה מראש, מי ישיג את העסקה הנוצצת, מי יקבל את המשרה הנחשקת, ומי יגור בדירה המרווחת! הוא כבר קבע והכריע מי יצליח ועד כמה, הן הכל כבר קבוע, ברור ונחרץ, מלמעלה! רק אנו – בני האדם, עשויים לטעות ולחשוב שאנחנו עושים משהו, כאילו אנו קובעים מה יהיה, כאילו מאמצינו יכריעו את הכף… אבל באמת זהו משחק דמיוני, כי בורא עולם כבר קבע את התוכנית ואת הדרך ואת התוצאה ואת ההשלכות, והחלק שלנו מתחיל ונגמר בלעשות השתדלות במידת האפשר, ואם לא הצלחנו – זהו סימן מובהק כי משמים סידרו אחרת, והתוכנית האלוקית הסדורה קובעת משהו אחר, טוב בהרבה!'

המחותן התרגש, והודה בחום על הדברים מחממי הלב, שפתחו לו צוהר חשיבה חדש והבנה מעמיקה עד כמה אין להתאכזב ואין להישבר, כי התוכנית כבר מסודרת, ובוודאי גם בתו הכלה תגיע לדירה היעודה לה. 'חזק והתחזק!' – סיים הרב טויסיג, 'תאמין כי הכל מלמעלה, אתה עשית את שלך והקדוש ברוך הוא יש לו דרך משלו, והוא יובילך לדירה הנכונה! '

המשך הסיפור מפתיע, אפילו מטלטל. לא חלפו עשרים וארבע שעות, וביום המחר, בשעת ערב מאוחרת, התקשר אבי הכלה שוב לבית הרב טויסיג. 'כבוד הרב,' הוא אומר בסערת רגשות, 'לא תאמינו מה קרה! התברר כי מוכר הדירה לא היה אלא נוכל, שהשתלט על דירה לא לו, ועשה מצג שווא של מכירה. הוא לקח את הכסף ונמלט לחו"ל, אף שהבטיח כי יתייצב היום אצל עורך הדין להסדיר את החוזה. לא ייאמן, ברוך המקום שהצילנו מידיו של נוכל רמאי זה! '

לא תמיד רואים בעיניים כי הקדוש ברוך הוא מציל, במקרה הזה לא היה ספק. הרי לו היה המוכר נענה לתחינות השבר של המחותנים והכלה – הכסף היה יורד לטמיון, לא היתה דירה וגם לא כסף! הקדוש ברוך הוא הצילם מהמוכר הנוכל, וממונם היה להם לשלל !

אך זו רק ההתחלה, כי יומיים אחר כך, שוב התקשר המחותן לביתו של הרב טויסיג. 'מגיע לנו מזל טוב', אמר בשמחה גלויה כשדמעות אושר קוטעות את שטף דיבורו, 'כי בדיוק היום התקשר אלי קבלן מוכר, והציע לי אחת משתי דירות אחרונות שנותרו בבנין שבנה. כבר חתמנו חוזה, על דירה חדשה וגדולה מקודמתה, ב 113,000- דולר, יותר זול מהעיסקה ההיא! הודו להשם כי טוב!' הרב טויסיג התרגש עמו, משמח לשמוע סוף טוב לסיפור שנראה כאוב בתחילה… 'הרי זה בדיוק מה שראינו בספר' – המשיך המחותן בהתלהבות, 'שבאמת אין סיבה להצטער כשנוחלים אכזבה, כי זו התוכנית של בורא עולם, ובוודאי היא טובה ונכונה ומועילה! הרי בזכות השיבוש הזה – ניצלנו מהנוכל, וזכינו בדירה טובה וזולה יותר!'

מסלול החיים שלנו כולל מגוון יעדים שאנו רוצים להגיע אליהם, אנו יוצרים תוכניות, מתאמצים באמת, רוקמים מהלכים ומנסים להצליח. אך לא תמיד המאמצים צולחים, לפעמים תוכניות משתבשות, רעיונות נגנזים, לפעמים פושטת בלב אכזבה קשה ומרירה, כי היום לא הלך כמו שצריך, ופלוני זכה במשרה בה חשקתי…, ופקק תנועה ביטל פגישה חשובה…, ואיחרתי את האוטובוס בחצי דקה…, קושי לא צפוי שיבש את התוכנית…, החברותא שכה רציתי אותו – בדיוק סגר עם מישהו אחר…

אך ככל שנדע ונאמין ונפנים שבאמת תוצאות מהלכינו נקבעו מראש, לעולם יש תוכנית סדורה ומדוייקת, ומה שהשתבש – כך רצוי וראוי, ומה שהלך – הצליח רק כי כך רצה מי שקובע באמת את התוכניות – ייקל עלינו לעבור את רגעי השבר הללו, ולנהל את חיינו ברוגע ובשלווה, ללא פחדים ולחצים מיותרים. הרי הכל נקבע בידי בורא עולם, וכבר ברור אם אצליח אם לאו ועד כמה, ואם אצליח להגיע ליעד הנכסף ומתי – אז מה יש לדאוג, ממה יש להילחץ ?

לא כל מה שנראה לנו כהצלחה – הוא באמת כזה, פעמים שהכישלון הוא הוא ההצלחה הגדולה. רק בורא עולם שסידר את התוכניות וקבע אותן מראש, יודע והגדיר מה תהיה הצלחה ומה יהיה כישלון, ובאיזה מהם אזכה… כשאנו אומרים מדי בוקר 'שעשה לי כל צרכי' – ננצל את הרגע הזה להיזכר כי התוכנית להיום ולמחר ולעולמי עד כבר קבועה והוכרעה, ובורא עולם סידר אותה באופן הטוב ביותר עבורנו!

'ברוך הגבר אשר יבטח בהשם' – ויידע כי הכל כבר קבוע ומוכרע עבורו ולטובתו, ואז 'והיה השם מבטחו' – כי אין מישהו שדואג לנו ולטובתנו כמו אבא הטוב שבשמיים!

(קובץ דרישה וחקירה)