דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תש"פ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב'דרשו'
    • מוקדי המבחנים
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
    • שומעים 'דרשו'
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • קול העם
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"
דף הבית מאמרים פרשת שבוע תרומה "פעם גיליתי בחול המועד מעטפה ששכחתי לתת לנמען. היה אכפת לי שהיא לא הגיעה בזמן אבל כמובן לא יכולתי לספר על כך לרבי שלמה זלמן, פחדתי פחד מוות. לא הייתה לי ברירה והתקשרתי למי שהמעטפה הייתה מיועדת לו והתנצלתי שיש אצלי מעטפה עבורו ושכחתי להעביר לו לפני החג. הלה התנפל עלי בצעקות, הרגשתי סכינים בלב

"פעם גיליתי בחול המועד מעטפה ששכחתי לתת לנמען. היה אכפת לי שהיא לא הגיעה בזמן אבל כמובן לא יכולתי לספר על כך לרבי שלמה זלמן, פחדתי פחד מוות. לא הייתה לי ברירה והתקשרתי למי שהמעטפה הייתה מיועדת לו והתנצלתי שיש אצלי מעטפה עבורו ושכחתי להעביר לו לפני החג. הלה התנפל עלי בצעקות, הרגשתי סכינים בלב

רבה של עזרת תורה, הגאון רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א על מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל
ל' שבט תש"פ
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"מאת כל איש אשר ידבנו לבו"

דומה ודמותו הייחודית של הגאון רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א רבה של שכונת 'עזרת תורה', משתלבת היטב בסיפורים ששמענו מפיו על דודו הגדול, מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, לרגל מלאת עשרים וחמש שנה לפטירתו. כל כך חסר יומרה, כל כך בלי חשבונות של 'מה יאמרו'.

כמה פעמים התקשרו אל הרב תוך כדי שיחה, מחו"ל, או שאלות בהלכה, ותמיד ענה במינון מדויק לשואל בתמצות, אם כי בפירוט ככל הנדרש, בלי להפריע למהלך השיחה. ייתכן שראינו בו גם קצת מבבואת אביו הגדול, הגה"צ רבי משה אהרן שטרן זצ"ל, מנהל רוחני של ישיבת קמניץ, שהיווה כל כולו מופת לדרך ארץ בפני הזולת, קטון כגדול, בהכנעה אמיתית כאילו עומד בפני אדם גדול ומקשי בכובד ראש לכל מה שבפיו.

חותנו של רבי יחיאל מיכל היה חכימא דיהודאי הגאון רבי אברהם דוב – רבי בערל בפי כל – אויערבך, בין היתר רבה של שכונת בקעה ומרבני ישיבת 'אור שמח', אחיו של מרן הגרש"ז. רבי יחיאל מיכל היה מקורב מאד לדודו הגדול, ביצע עבורו שליחויות שונות והציץ אל מאחורי הפרגוד – שם ראה את רבי שלמה זלמן בצורה בה הוא בחר לתאר אותו בפנינו.

"לאחר שהוצאתי על רבי שלמה זלמן את ספר 'המאור הגדול', באו אלי בטענות שבמקום לכתוב על הגדלות שלו כתבתי על הסבא הטוב. אבל זה היה רבי שלמה זלמן. המיוחדות שהיתה בו, אני חושב שעוד לא ראינו סוג מיוחדות כזו עם כל הגדלות שלו ועם 'בין אדם לחברו' ועם מושגים לא מוכרים.

"אספר לכם דוגמא שתסביר את זה במקצת: היה בחור מבוגר שחיפש שידוך, שהייתה לו אמא מבוגרת והיה ברור לו שלאחר נישואיו יצטרך הזוג לגור עם האמא ולטפל בה. אלא, ששום מועמדת לא רצתה לקחת על עצמה כזה עול. המשפחה שלו פנתה לרבי שלמה זלמן שידבר איתו, להסביר לו שהתנאי שלו לא הגיוני ויה ימנע ממנו למצוא את זיווגו.

"הם אמרו לרבי שלמה זלמן שהבור לא יתחתן בצורה כזאת, אבל להפתעתם הגיב רבי שלמה זלמן ואמר: 'את זה אתם אומרים, אבל זה לא כך. לא זורקים אמא'. הם חזרו אומרו שאף אחת לא תסכים להתחתן איתו, ועל זה הוא שוב ענה: 'את זה אתם אומרים, אני אומר אחרת'. לא עברה תקופה והודיעו שהבחור התארס. ביקש רבי שלמה זלמן שהבחור יבוא אליו כי הוא רוצה לומר לו 'מזל טוב'.

"כשהגיע הבחור אמר הגרש"ז לחתן: 'דע לך, כלה צריכה להיות בעלת חסד, ואם היא לא מוכנה לקבל את אמא שלך, היא לא בעלת חסד. אבל אחרי שמצאת אחת שמוכנה לגור עם אמא שלך, אני מבקש ממך שתסדר לה מקום טוב בבית אבות'. אלה שני דברים נפרדים: צריך מישהי שתהיה מוכנה לקבל את האמא, אבל למעשה לחיות איתה ביחד, זה לא טוב"…

"דבר נוסף שלדעתי לא מספיק הדגישו הוא, רבי שלמה זלמן היה אדם מאד מסודר. זה היה חלק מהמיוחדות שבו. לעשות הכל לפי סדר ולפי תכנון, לא סתם. לא לשנות דברים. בלי שינויים חיצוניים.

"לדוגמה: כאשר מונה לראש ישיבת 'קול תורה' לבש כובע קאפעלוטש ירושלמי, רחב תיתורא. ראשי הישיבה חשבו שזה לא מתאים וביקשו ממנו שיחליף את הכובע. הוא אמר להם שהוא מוכן לקנות את הכובע הכי יפה שיש, אבל רק כזה כפי שהוא לובש כרגע. לקנות הכי יפה כן, אבל לשנות לא. לא בגלל שזה חשוב בפני עצמו, אלא כי יש סדר. כך נהגו בבית וכל שינוי זה לא טוב.

"הסדר של רבי שלמה זלמן היה משהו מיוחד. פעם אבא הגיע בשבת לבית הכנסת בו הוא התפלל בלי משקפיים. לאחר התפילה שאל אותו רבי שלמה זלמן: 'נהיית מחמיר?' אבא אמר שלא. מה קרה? הם נשברו בלילה. רבי שלמה זלמן הוריד את משקפיו ואמר לו: 'את המשקפיים האלה יש לי ארבעים שנה. כשאני הולך לישון אני מקפל אותם ושם אותם במקום המיועד, אז למה שישבר?'"

חמי, אחיו של רבי שלמה זלמן, היה זקוק לסכום כסף. הוא בא לרבי שלמה זלמן בשאלה האם הוא יכול להלוות לו. רבי שלמה זלמן שאל אותו קודם כל האם יש לו כיסוי להלוואה, מהיכן להחזיר את הכסף. משאישר לו הוא אמר: 'אם כך אני אלווה לך, כי אם לא, זה 'לווה רשע ולא ישלם'.

"אחר כך הוא אמר לו שהכסף נמצא במקום מסתור והוא מבקש ממנו לצאת לחדר שני בזמן שהוא מוציא אותו משם, כי הוא לא רוצה שידע היכן הכסף נמצא. השווער אמר לו: 'שלמה, בי אתה חושד?'

"אמר לו רבי שלמה זלמן" 'אף אחד לא יודע היכן הכסף נמצא. אם יום אחד חס וחלילה תהיה גניבה, ואתה תהיה היחיד שיודע היכן הכסף מוחבא, אני חושש שלמשך שבריר של שניה אחשוד בך, גם אם מיד אחליט שזה בוודאי לא אתה. למה אתה צריך את הרגע הזה, שחלילה אחשוד בך? אם לא תדע, זה לא יהיה'…

"אומרים בשם ה'חתם סופר' שב'והייתם נקיים מאלוקים ואדם' שהרבה יותר קשה להיות נקיים מאדם מאשר מהשמים. כי בין אדם לחברו, כל אחד חושב אחרת, וצריך לאת ידי חובת כולם שלא יחשדו".

זה דבר שלא שומעים כל יום, אדם גדול כמותו שהיה מעובר אישית במעשה חסד וחלוקה וגבייה.

"זכיתי להיות יד ימינו בהמון דברים כאלה. בערב פסח הוא היה מחלק מעטפות לאברכים עם משפחות וכדומה. הוא היה אומר לי בדיוק מה לומר לכל משפחה, והיה מסמן על המעטפה סימן, כדי שאזכור מה לומר לכל אחד. למשל, הוא אמר לי לומר למשפחה מרובת ילדים שהכסף מיועד רק לחול המועד לצורך לקחת את הילדים לגן החיות או לטיולים. ואם ישתמשו בכסף למשהו אחר, זה גזל.

"הוא הסביר לי, שהם עניים מרודים ובוודאי ירצו לקנות בזה מצות ועוד לחג. אבל כל זה הרי לבסוף יהיה להם, אחרים יעזרו. אבל לילדים לא יהיה גם חיות והם יבואו אחר החג לחיידר והחברים יספרו מה עשו בחול המועד ורק הם לא היו בשום מקום. למה זה מגיע להם? לכן רצה רבי שלמה זלמן שהכסף ילך אך ורק לזה…

 

מעטפת הרגעה

"פעם גיליתי בחול המועד מעטפה ששכחתי לתת לנמען. היה אכפת לי שהיא לא הגיעה בזמן אבל כמובן לא יכולתי לספר על כך לרבי שלמה זלמן, פחדתי פחד מוות. לא הייתה לי ברירה והתקשרתי למי שהמעטפה הייתה מיועדת לו והתנצלתי שיש אצלי מעטפה עבורו ושכחתי להעביר לו לפני החג. הלה התנפל עלי בצעקות: 'אילו היית מביא את המעטפה בזמנו היינו אוכלים בשר ביום ראשון של חג הפסח. בגללך, לא היה לנו בשר'. הרגשתי סכינים בלב.

"זה ממש אכל לי את הלב, ונכנסתי לרב ישלמה זלמן בהמשך החג, סיפרתי לו. הוא אמר לי: 'בחול המועד אמנם אסור לכתוב, אבל לקשקש מותר'. הוא פתח את הפנקס עם רשימת האנשים שלהם הוא מחלק כספים, ועל שמו של אותו אדם שם פס. לא הבנתי, ההוא יותר לא יקבל? רבי שלמה זלמן הסביר: אם הוא פגע בך, סימן שיש לו כסף. בפסוק כתוב 'תחנונים ידבר רש', עני לא מדבר כך".

"זה היה רבי שלמה זלמן: לדעת את הנפש, את המהות את המהלך של האדם.

"היה פעם אברך שעבר עבירה. הוא לא היה רגוע ולא ידע איך לעשות תשובה שיכופר לו. הוא בא לרבי שלמה זלמן והתחיל לבכות. רבי שלמה זלמן אמר לו: 'תגיד פרק תהילים ותמשיך ללמוד'. לאחר שהלה ירד מדרגות מביתו של רבי שלמה זלמן, רץ רבי שלמה זלמן למרפסת ואמר לו: 'לא פרק ראשון, שני שלישי. רק פרק אחד קטן. כי בזמן שאתה אומר את התהילים אתה חושב על העבירה. אם תגיד הרבה – תחשוב על זה יותר'. צריך לעשות משהו לכפרה, אבל לא להכנס לזה.

 

"עוד סיפור איך ידע להיכנס לנבכי  הנפש של הזולת: פעם הגיע אליו יהודי מ'שערי חסד' בכעס נורא. הוא טעם ששולחים לו מכתבים מארצות הברית עם תמיכה כספית והם לא מגיעים אליו, כנראה שהשכן גונב את המעטפות מהתיבה שלו. הוא בכה מאוד. רבי שלמה זלמן הציע לו שיעשו בדיקה, האם זה באת כפי שהוא טוען. אם יתברר שאכן זה כך, הוא מתחייב בעצמו להיכנס לעובי הקורה. אבל אם לא נכון, למה שתהיה בכזו עצבות בגלל זה.

"רבי שלמה זלמן לקח מעטפה וכתב עליה 'לכבוד' עם שמו של אותו יהודי והכתובת שלו, ואמר ליהודי שישלח אותה בדואר, ונראה אם המעטפה תגיע או לא. המעטפה כמובן הגיעה אליו. אמר לו רבי שלמה זלמן, אם אתה חושד עדיין, נשלח עוד מכתב ונשים בתוך המעטפה עוד מעטפה כך שיראה שיש בה כסף ואולי אפילו נשים בה איזה שטר, ונראה אם היא תגיע ליעדה. וגם המכתב הזה הגיע…

"היהודי הזה כמעט ירד מדעתו מגלל הדמיון שהיה שרוי בו, ורק על ידי השתתפותו של רבי שלמה זלמן שנכנס לנבכי נפשו, הוא הצליח להוציא אותו מזה".

"אספר סיפור: ההערכה של רבי שלמה זלמן לרבי משה פיינשטיין היתה עצומה. ר' משה עקיבא דרוק כתב פעם ב'המודיע' כתבה בה כתב 'פוסק הדור רבי שלמה זלמן אויערבך'. רבי שלמה זלמן כתב לו מכתב: 'אתה הרי בן דודי. תסביר לי איך אתה עושה לי דבר כזה?' הוא ממש ראה בזה ביזיון, והוא ביקש שמהיום לא יחזור על זה שוב.

"ר' משה עקיבא הגדיל את המכתב של רבי שלמה זלמן ותלתה אותו במשרד בבית הדפוס ברחוב יהודית. שם ראה את זה ר' אברהם יוסף לייזרזון, שהלך לשאול את דודו, מה מטרת המכתב הזה…

"רבי שלמה זלמן אמר לו: 'תראה, גם אני מחפש כבוד. גם אני בן אדם כמו כולם. הנה, תראה מה זה כבוד. לפני שבועיים קיבלתי כתב מרבי משה פיינשטיין, ששלחתי לו תשובה בהלכה שכתבתי והוא הסכים איתי'. רבי שלמה זלמן הוציא את המכתב והתחיל לרקוד איתו. 'דאס איז כבוד. א ודאי וויל איך כבוד, אבער וואס איז כבוד וייס איך' (זהו כבוד. בוודאי שאני רוצה כבוד, אבל אני יודע מהו כבוד)…

"היו שכתבו על המעטפות של המכתבים ששלחו לו 'הגאון הגדול וכוד'. הוא לא קרא את זה, אל קרע וזרק לאשפה. הוא אמר: 'אני לא מבין, שי דוור שצריך לקרוא את כל השורות הללו עד שמגיע לשם של הנמען, לא רחמנות עליו? מה שחשוב לו זה רק מה השם שנמען.

חוץ מזה, הדוור צריך לדעת שזה הגאון? התפקיד שלו זה למסור את המכתב, למה לפרסם אותי לדוור?'

"והתפילה שלו. לא היו קולות ברקים. הכל היה רגוע. הוא היה מתפלל תפילת ערבית 'בבית זבול'. הוא ביקש מהם שלא יחכו שיסיים שמונה עשרה .לפעמים הוא רוצה קצת לאריך, שיעשו לו טובה וייתנו לו לפעמים להאריך. אם הוא ידע שמחכים לו, זה מפריע. 'לאזט מיר דאווענען' (תאפשרו לי להתפלל)…

"פעם הוא אמר, שאצלו יום מוצלח, הוא יום בו הוא כיוון ב'ברכת אבות' בשלוש התפילות. יש סיפור ידוע שפעם בירך ברכת המזון, ובנו ,הגאון רבי מוטל, שם לב שהוא מברך פעם שניה את ברכת 'נודה לך'. רבי שלמה זלמן אל היה אדם של נערוון, והוא חשש שמא קרה לו משה. רבי מוטל אמר לו שכבר אמר, אבל הוא סימן לו שהכל בסדר. אחרי שגמר הסביר רבי שלמה זלמן שאמר את 'נודה לך' בלי כוונה ו'נודה לך' בלי כוונה להודות, זה כאילו לא אמר דבר".

והוא באמת היה בלי שום נערוון?

"הייתי במשך כמה שנים בעל תוקע במנין שלו. פעם שאלתי אותו אחרי התפילה אולי הוא רוצה שאתקע לפי שיטות נוספות בהלכה, אבל הוא אמר לי: 'וואס דארף מען' (למה צריך)?

 

היו עוד שליחויות עבור הגרש"ז?

פעם הגעתי אליו והוא שאל אותי: 'מיכל, יש לך זמן? יש יהודי גלמוד משערי חסד שמאושפז בבית החולים הרצוג ואני רוצה לבקר אותו'. נסענו ביחד, והתברר שאותו יהודי בכלל בלי הכרה.

"רבי שלמה זלמן ביקש מהאחות שהוא רוצה לדבר עם הרופא. אני הסברתי לרופא מי זה רבי שלמה זלמן, כדי שיתייחס בהתאם. רבי שלמה זלמן בירר אצל הרופא מה המצב שלו… כשיצאנו, אמר לי: 'מיכל, אולי נעשה קביעות, פעם בשבועיים נקפוץ אליו לביקור?' אחרי שבועיים שוב הגענו ולא היה שום שינוי. רבי שלמה זלמן ביקש שוב לבקר אותו, אז שאלתי אותו מה יש ללכת לבקר הוא הרי מחוסר הכרה?

"רבי שלמה זלמן אמר לי: 'תבין, הוא גלמוד ואף אחד לא מתעניין בו. הרופא לא חייב לדווח לאף אחד מה קורה איתו והאם יש שינוי או התקדמות. אם נגיע כל שבועיים, הוא יודע שהוא יהיה חייב לדווח על משהו'…

"אמר לי רבי שלמה זלמן, שאותו הדבר הוא כאשר שולחים ילדים לרב'ה ללמוד בחיידר. אם אתה לא בא לשאול את הרב'ה על ההתקדמות של הילד, הוא מרגיש שאין לו חובת דיווח ולאי תאמץ. ברגע שהאבא שואל כל שבוע, הרב'ה חייב לדווח על משהו, וכל הגישה שלו תהיה אחרת.

 (חלקים מתוך שיחה של הר' אפרים זלמן גלינסקי והר' אליהו גוט מתוך קולמוס שבט תשפ)

פרשת השבוע פרשת תרומה רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א

אולי גם יעניין אותך

"מה קורה כאן?!" נזעק, "למה הנכם ישנים על הרצפה?"
צפו בעבודת הקודש של הרה"ק מצאנז קלויזנבורג זיע"א
מרוב התרגשות הוא הכניסם לביתו ואמר להם: "בוודאי אתם רוצים איזו שהיא עזרה, בבקשה תכנסו ונשתדל לעזור לכם!"
"באותם ימים קשים לא חלמתי, שיום אחד אעמוד בראש משימה שמשגרת חללית ישראלית לירח...''
בדרך למירון: מקהלת בויאן עצרה בתחנת הדלק ויצאה בריקודים
"תפסיק להיות נודניק..."
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
יהלומים מגדולי ישראל

הרבנית קנייבסקי

אחד הניח את בגדיו סמוך לתנור החימום. תוך רגעים ספורים הם התלקחו, ואש גדולה הלכה והתפשטה. בחסדי שמים הצליחו להשתלט

פרשת שבוע

כותרת מקוצרת של הפוסט

 ר' נתן צבי למד מזאת הבחנה עמוקה בנבכי נפשו של האדם

זווית הלכתית

התורם ביקש שיעבירו את שמו ושם אמו לרבנים שיעתירו עליו - שיידבק בקורונה... האם מותר לעשות כן?

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית

כתבות וראיונות

כשדודתי ע"ה היתה פעוטה, באה פעם לזקנה הק' מרן אדמו"ר הזקן מבאיאן זצ"ל, וסיפרה לו לפי מיטב דמיונה, שזה עתה היא הגיעה בספינה גדולה מאפריקה, וסיפרה שראתה שם כל מיני חיות גדולות ומשונות וכו'. וזקנה הק' הקשיב לדבריה בתשומת לב מיוחדת...

משחק של ילדים זה ממש לא 'משחק ילדים' | הגאון רבי ישראל פרידמן שליט"א רב קהילת טשורטקוב במנצ'סטר

סדרת הספרים שכבשה את שולחן השבת
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
שאל את הרב קישור ראשון קישור שני לאיפשהו קישור שלישי לקראת שבת
נרשמתם בהצלחה
אתם כבר רשומים במערכת שלנו
ההרשמה נכשלה. תוכלו לנסות שוב
  • תוכן ושיעורים באתר
    • הדף היומי בבלי - הרב שפרכר
    • הדף היומי בבלי - הרב סגל
    • הדף היומי באידיש – הרב אפרים סגל
    • הדף היומי באנגלית - הרב לובינשטיין
    • הדף היומי בהלכה
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית
    • שומעים ‘דרשו’
    • סיכום הלכות שבועי
    • סיכום הלכות חודשי
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • המיוחדים שלנו
    • תוכנית הדף היומי בהלכה
    • תוכנית קנין משניות
    • תוכנית קנין תורה
    • מאמרים
    • פרשת השבוע
    • סיפורי צדיקים
    • כתבות וראיונות
    • אוצרות האתר
  • אתם שואלים
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • זמן הדלקת נרות אחיד
    • האם מותר להשתמש בערדליים בשבת
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • למה הוסיפו לסוף ברכות על המחיה גם “ועל הכלכלה”.
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • רוצה ללמוד בגרויות כדי שיהיה לי מקצוע לעתיד
    • אחרית הימים
    • האם גם היום צריך להקפיד על התקנה לכבס ביום ה’
    • מחפש רב שהוא פחות מחמיר
  • שומעים דרשו
    • מסכת עירובין בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מסכת עירובין בעברית – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באידיש – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
    • מסכת עירובין – הרב מאיר שפרכר
    • ששים שניות מרתקות על הדף היומי – מסכת עירובין
    • כיצד מברכים | שיעורים מראשי הישיבות
    • כיצד מברכים | שיעורים מהרב אשר גנס שליט”א
    • מסכת שבת בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • הפותח בכל יום – הרב אברהם פוקס – ניסן עד אלול תש”פ
  • מוצרים מובילים
    • דרש דוד – פרקי אבות
    • סט לקראת שבת החדש
    • כרך לקראת שבת החדש
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
מוקד הישיבה - ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
זה הטקסט שיופיע בצד שמאל. כל הזכויות שמורות למישהו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס