מכיוון שקיבלנו רק כרטיס אחד חיפשתי בכל אופן איך להשיג עוד כרטיסים, ובס"ד מכר לי מאן דהוא את הכרטיס שלו במחיר לא מבוטל… אך עדיין חסר לי כרטיס נוסף ומחוסר ברירה קמנו אני ושני בני ונסענו לת"א בתקווה שה' יראה ההשתוקקות ויראני ישועה

מאת: הרב יהושע לייבזון
הנה ימים באים, ימי גיל וחדווה בכל רחבי העולם התורני. היום הגדול מתקרב, וכל לב יהודי הולך ומתמלא עד גדותיו בהתרגשות גדולה. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. זה היום שעליו נאמר "היום הזה באו מדבר סיני". היום בו יסיימו המוני בית ישראל את הש"ס כולו לאחר יותר משבע שנות עמל ויגיעה, התמדה ושקידה עקבית, דף אחר דף, מסכת אחר מסכת, סדר אחרי סדר, עד שזוכה עם ישראל כולו להגיע אל מעמד הסיום המרגש, סיום הש"ס!
אין זה סוד שיותר מכל מזוהה סיום הש"ס עם 'דרשו', הארגון שעמל כבר מאז הסיום הקודם לקראת הסיום הבא.
הארגון שמעודד את העמל בדף היומי, את הקמת השיעורים, את השינון והחזרה על ידי רבבות לומדים, וכמובן גם את עריכת המבחנים המשמשים כ'מחייב' מרכזי שהלומדים מחייבים עצמם להיצמד אליו, להשתמש בו ולהגיע לדרגות גבוהות במיוחד של שינון וחזרה, כדי שלא יהא הדף היומי חלילה כחפץ שעוסקים בו יום אחד בלבד פעם בשבע וחצי שנים ולאחר מכן נוטשים אותו מאחור עד למחזור הלימוד הבא.
אדרבה ואדרבה, בקרב נבחני 'דרשו', כל דף הוא יהלום מלוטש ברוב פאר והדר. הם עמלים עליו, עוסקים בו, יורדים לעומק הפשט, דולים פנינים יקרות־ערך מכל דף ודף, ובעיקר חוזרים עליו שוב ושוב למען ייצרב בזיכרונם וילווה אותם כל ימי חייהם.
אין זה פלא אם כן, שכאשר מדברים על 'הדף היומי' מדברים על 'דרשו', וכאשר נערכים לסיום הש"ס יודע כל יהודי שאת הסיום הגדול הוא רוצה לחגוג באחד מאירועי 'דרשו', יחד עם מרנן ורבנן עיני העדה, ארזי הלבנון אדירי התורה ומנהיגיו הבלתי מעורערים של עם ישראל כולו.
כולנו מתחילים להתרגש ולספור את הימים לקראת מעמדי הסיום הגדולים. כל העוסקים בעניין מדווחים על לחץ עצום לכרטיסים עוד לפני שהכרטיס הראשון יצא לאור עולם, ואך טבעי הוא שכל אחד מעוניין לבוא ולהיות שותף למעמדים מרגשים אלו. משפחות רבות חבות את הצלחתן התורנית למפעלותיו הכבירים של ארגון 'דרשו', ובביתה של אחת מהן עומדים לחגוג הפעם סיום מיוחד במינו בנוכחות רבנים וגדולי תורה. היינו מספרים לכם את הסיפור כולו, אבל במקום זאת נצטט כאן את מכתבו המרגש עד דמעות של אבי המשפחה, מכתב אותו שיגר באחרונה לנשיא 'דרשו'.
וכך הוא כותב לנו (מחקנו את השם המלא, ששמור במערכת)

לכבוד הנהלת הארגון הגדול, נאדר בקודש, המקיים בהידור רב דברי חז"ל "דור שהתורה חביבה עליו פזר" – "דרשו ה' ועוזו".
בנשיאות הגאון ר' דוד הופשטטר שליט"א יוזם, מחולל, מייסד ופטרון מפעל התורה הגדול בדורנו.
אף שהנני יודע שכל כוונתכם לשם שמים לא אמנע מלהביע את רגשותיי והוקרתי הרוחנית העצומה על מה שהענקתם לנו ונתגלגלה זכות על ידכם.
הנני מכהן בחינוך ילדי ישראל מנהל ומפקח רוחני ברשת ת"ת … ובכל לבי רציתי שצאצאיי יגדלו מאוד בתורה בהתמדתה וידיעתה והשתדלתי בכך רבות. אך לא הייתי רגוע. כל שאיפותיי הן שימשיכו ויתקשרו לאילנא דחיי לעד ושתהא תורתם אומנותם, ובמה אידע איפה ואיך היא הדרך שיצליחו בכך.
בחסד ה' עלי בתוך עמך בית ישראל גיליתי לעת הגיע בני הגדול א. ני"ו לעותו"מ, את פרויקט המבחנים ב'דף היומי בהלכה', והלהבתי אותו שיתחיל גם הוא להיבחן מדי חודש בחודשו.
זאת היתה רק ההתחלה!
כשהגיע מעמד סיום הש"ס הגדול לפני שבע שנים הוא קיבל הזמנה למעמד המרכזי ב'יד אליהו', ומאוד רציתי להצטרף וגם עם בני השני ני"ו שהיה אז בן 11, מאחר ששמעתי שבמעמד ייתנו כבוד לתורה וגאוניה עם 120 סטנדרים לנבחני הש"ס כולו (בתכנית קנין ש"ס) ורציתי שיראו זאת במוחש.
אך מכיוון שקיבלנו רק כרטיס אחד חיפשתי בכל אופן איך להשיג עוד כרטיסים, ובס"ד מכר לי מאן דהוא את הכרטיס שלו במחיר לא מבוטל (200 ש"ח), אך עדיין חסר לי כרטיס נוסף ומחוסר ברירה קמנו אני ושני בניי ונסענו לת"א בתקווה שה' יראה ההשתוקקות ויראני ישועה, ונתגלגלה הזכות שהצלחנו שלושתנו להיכנס.
אין מקום להאריך בעוצמת החוויה הרוחנית האדירה של המעמד הנשגב מאוד מאוד על כל חלקיה ופרטיה, ובמיוחד כבוד התורה שניתן ליודעי הש"ס. התוצאה היתה שב"ה התחיל בני הגדול מיד להיבחן מאז ועד עתה כל חודש את שלושים הדפים, ולאחר כשנתיים הצטרף גם בני השני ני"ו.
מובן ופשוט שלימודים אלו לא גרעו כלל ממסגרת מה שנלמד בישיבה, ומעיקרי יכולתם לעמוד במבחן היה ע"י קיום 'משמר' בכל ליל שישי שקדם למבחן. כתוצאה מכך היה פעם שאחד נרדם בבוקר ואיחר את המבחן והאחראי לא יכול לחכות אך הוא לא ויתר ועשה את המבחן לעצמו ולמען שמו ית'.
במשך השנים קרה שבימי המבחנים נסעו בישיבה לשבת מירון וכמובן שלא עלה על הדעת לוותר על המבחנים. פעם הם נסעו בליל שישי לצפת ולמדו שם כל הלילה עד המבחן. ובמקרה אחר בגמר המבחן 'פספס' בדקה את האוטובוס שיוצא מברכפלד ויצא עם ספיישל לב"ב בשביל לתפוס ברחוב ז'בוטניסקי את האוטובוס האחרון למירון.
אך קרה שהראה לו הקב"ה חיבה יתירה על מסירות נפשו לעמוד בעקביות במבחנים החודשיים!!!
בשנה אחת, בשבת התאחדות לתלמידי הישיבה, כשהאוטובוס למירון היה אמור לצאת מהישיבה בשעה 9:30 ותחילת המבחן הוא בשעה 9:00, וכפי שהיה עד אז – המבחנים של 120 דף נערכו בשיטה אמריקאית, כך שהיה אמור להספיק. בדיוק באותו חודש התחילו לבחון כרגיל שאלות בפשט ועד שגמר את המבחן היה כבר 10:30, ובלבו החלטה שהוא על המבחן לא יוותר גם במחיר הפסד שבת התאחדות לתלמידי הישיבה, כשחזר לאטו לישיבה עוצר לתדהמתו האוטובוס עם הבחורים תוך קריאות זירוז שיעלה ויצטרף…
מה התברר?
הנהג איחר לצאת יותר מחצי שעה, ובנוסף לאחר היציאה מן העיר נזכרו ששכחו את הסירים ושבו לקחם אותם ואז פגשו את בני שצעד לכיוון הישיבה. אמרתי לו שהקב"ה הראה לו חיבה יתירה על מסירות נפשו לעמוד בעקביות במבחנים החודשיים!
במסגרת הישיבה לא יכלו להוסיף ולהיבחן במסגרת 'קניין הש"ס', אך זכו שניהם בגיל 18 במעמד 'שמחת בית השואבה' אצל כ"ק מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א לקנות 'שיר המעלות' בהתחייבות על בחינה של 1,600/2,000 דפי גמרא. המבחן בכתב נעשה ע"י הגאון רבי זושא זילברשלג שליט"א מבוגרי 'קנין הש"ס' של 'דרשו' במחזור הקודם.
בעז"ה גם אנו נערוך בביתי סיום הש"ס כולו בהשתתפות רבנים וראשי הישיבות קטנות/גדולות שבניי למדו אצלם ובני המשפחה, ונשמח מאוד אם גם נשיא 'דרשו' יכבד בהשתתפותו או אחד מנציגי הארגון.
בברכה מרובה עד אין קץ, ובהוקרה עצומה
ש.מ – אשדוד
מנהל ומפקח רשת ת"ת …

יש לכם סיפור מעניין, או תגובות והערות כתבו ל: leib1964@gmail.com