כל מי שניצב מול מרן רבינו זצוק"ל עמד נפעם, לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה בה ניצבתי מולו הרגשתי שאני מקבל זרם חשמל שאני נכנס לקודש הקדשים, המחשה נוספת לכך קיבלתי באופן מרתק ומעניין וזה היה קשור במעשה שהיה.
כנודע היה מרן רבינו זצוק"ל מאוד מחושב ומאופק בתגובותיו בהיותו המחשה חיה למידת ההשתוות של גדולי עולם מדורות הקדמונים ותמיד נמנע מלהתלונן או לגנוח על מכאוביו אך יום אחד בחודש טבת תשע"ב צעדתי לצידו לברית מילה שהתקיימה בבית מדרשו ובדרך קלטו אוזני אוושוש של אנחת כאב.
לשאלת נכדו המסור רבי אריה, מה הכאב, השיב שהכאב הוא ברגליים כאשר הרהרתי במה שהתרחש באותו בוקר צץ לי בראש השם אבנר טלמון מדובר בבעל בית הבד בגולן אצלו ייצרנו את השמן המהודר עבור מרן רבינו זצוק"ל, בשעתו כיהן כמנכ"ל בחברה מצליחה במרכז הארץ עד שהחליט להצפין לרמת הגולן שם הקים את בית הבד של הגולן שהוא המשוכלל וייחודי בתחום.
כאשר ביקרתי במפעל סיפר לי מר טלמון שמלבד שמן זית הוא גם מייצר מוצרי בריאות טבעיים שונים שחומר הגלם העיקרי שלהם הוא הגפת שנותר מהזיתים לאחר הכבישה. באותה הזדמנות ,הציג בפני משחה מסוימת וסיפר שיש לו אמא מבוגרת מאוד שסובלת ברגליה והמשחה הזו פשוט הצילה אותה. כאשר שמעתי על מכאוביו של מרן רבינו זצוק"ל צץ לי בראש שמו של מר טלמון ומשחתו הפלאית, הנחתי את ההצעה על שולחנו של מרן רבינו זצוק"ל אך תגובתו הראשונית הייתה 'דברים בטלים' הוא לא רכש אמון למשחות פלאיות, אבל לנסות אולי כדאי. שאלתי והתחננתי וברוך השם הסכים מרן רבינו זצוק"ל לזה.
סיפרתי שמר טלמון מתגורר ברמת הגולן אך ברגע שהרב יאשר את הגעתו הוא מוכן לצאת מיידית לדרך. השעה אז הייתה בסביבות תשע בבוקר ומר טלמון יכל להיות במקום אחרי מנחה בשעה אחת בצהריים. לאחר שקיבלתי את הסכמתו של מרן רבינו זצוק"ל התקשרתי למר טלמון שייצא לדרך. כדי לקלוט את העוצמה שבסיפור עלי להקדים מספר מילים על דמותו של מר טלמון מדובר בחילוני ישראלי מה שנקרא מלח הארץ, מיותר לציין שהוא גדל בסביבה מנוכרת ליהדות החרדית,
לדוגמא כאשר הגיע באותו יום לביתו של מרן רבינו זצוק"ל לא הבחנתי עליו כלל שהוא חש משהו מקדושת המקום. בשעה היעודה מיד לאחר מנחה דרכה כף רגלו של מר טלמון על מפתן הבית הוא נעצר התבונן ימינה ושמאלה ושאל בתמיהה זה הבית של הרב? השבתי לו בפשטות כן, אך לא יכולנו להאריך כי מרן רבינו זצוק"ל כבר המתין לו בדרך כלל מצויד מר טלמון בשטף דיבור מהיר ובוטח מאוד אך במשך כל אותו ביקור הבחנתי ששטף הדיבור שלו הפך למתון.
מיד כאשר עזב את הבית אמר לי במילים האלו: תשמע חסיד לא ראיתי כדבר הזה מימי חיי. מאחר שנוכחותי בבית לצדו של מרן רבינו זצוק"ל הייתה בגדר מלומדה ניסיתי להבין ממנו ממה הוא כל כך התפעם והוא בקושי מצא את המילים הנכונות שיתאימו לעטוף בהן את התחושות העמוקות, הוא פלט כמה משפטים ואחד מהם:
רב כזה גדול בבית כזה קטן פשוט וצנוע. מה שמעניין יותר זו העובדה, שמאז אותו ביקור הוא לא פוסק מלספר עליו. יש לו בבית הבד מרכז מבקרים ואלפי הישראלים שמבקרים שם שומעים ממנו התרשמות אישית על דמותו וביתו של מרן רבינו זצוק"ל, הוא מתגאה בפניהם על השמן שהוא זכה לייצר לרב ויותר מכך על הדמות שהוא זכה בעצמו לפגוש, דמות שאותה הוא מסכם בשלוש מילים: צניעות, ענווה, פשטות ולקראת סיום הוא חותם מדובר בתופעה בלתי מצויה בעולם. מי שלא ראה את זה לא יראה את זה לעולם ואף לא יאמין שהיה קיים כדבר הזה והמבקרים שברובם אינם שומרי תורה ומצוות נותרים בטעם של עוד.
מוסף שבת קודש מקץ תשע"ג
1/412
אבל מה היה עם רגלי רבינו? המשחה עזרה???