טלפון 'טיפש' ילד חכם

מי היה מאמין שיבוא יום ומתוך ההתמכרות האובססיבית למסכים, שמשתלטים על כל זירה אפשרית והדור הצעיר גדל עליהם כמעט מגיל אפס, תקום גם בקהילות ובחברות שרחוקים מאוד מהסטנדרטים של הציבור החרדי, תנועה שתנסה לעצור את הסחף הזה ותקרא, אם לא להציל את המבוגרים השבויים מול המסך הקטלני, לפחות להגן על הילדים.

תנו לגדול בשקט

המהפכה המפתיעה, שלא לומר המרגשת הזו, מתרחשת בשקט ובהדרגה כבר למעלה משנה והפכה  לטרנד של ממש בקרב הורים המנסים לשמר את ימי התום של ילדיהם. לשם כך, הם עושים הכול כדי 'לשוב לאחור', אל מה שנחשב היום כעידן ה'פרימיטבי' של הטלפונים. רבים מהם שוכנעו, לאו דווקא מסיבות ערכיות ודתיות, שיש גיל שלכל הדעות אסור להתחיל בו עם התקשורת האובססיבית לרשתות חברתיות וק"ו ה'גלישות המסוכנות', שכבר גבו מחיר קריטי בנפשות רכות; שהרצון 'להיות כמו כולם' שבא על חשבון כל דבר אחר והופך לחלק מרכזי משעות הפנאי ובכלל, אינו מצדיק את המחיר החברתי, האישי וגם הקונגטיבי והלימודי.
ההורים ההלו, חרף ההתנגדות הטבעית האוטומטית של הילדים, עשו מעשה והחליטו ללכת לפני המחנה בהחלפת הטלפון ה'חכם' לטלפון 'טיפש', שללא ספק יחכים יותר את בעליו עם עודף שעות פנאי לעסוק בדברים החשובים באמת.
הקרדיט לתופעה שייך לשתי אימהות אמיצות: נעמה גלעדי מרעננה וסיגל רובין-שהם מהוד השרון. השתים קצו ברעה החולה של ילדים שבקושי יודעים קרוא וכתוב וכבר מתמכרים לתכני הטלפון ה'חכם', והקימו תנועה ארצית מהדהדת של "תנו לגדול בשקט". התנועה, שהחלה משני ערים באזור השרון, חולשת כיום על אינספור ערים ויישובים בכל רחבי הארץ. מהוד השרון, רעננה, כפר יונה, מזכרת בתיה, גדרה ועד ראשל"צ, תל אביב , עמק יזרעאל ומודיעין.
במסגרת התנועה שוכנעו אלפי הורים לזנוח את המכשירים ה'מתקדמים', ולהשיב את השקט לחייהם באמצעות רכישת טלפון בסיסי לילד. הן הצליחו לגייס וועדי הורים וכיתות שלמות בשכבות שילדיהם לומדים בהם ובכלל, שהפכו לכוח מלוכד מול האחרים, שאומר די ל'קידמה' המזיקה ומוכיח שאפשר גם אחרת.

'לא לאבד שליטה'

בשיחה עם 'יתד השבוע', מתארת נעמה גלעדי איך התחיל המיזם, שמקיף כיום מאות בתי ספר ואלפי הורים:
"הרעיון נולד מתוך ההרגשה שאני מאבדת את השליטה על חינוך ילדי, שכוחה של הסביבה גדול מכוחו של הבית להחליט מה נכנס אלינו ומה לא. היום הסטדנרט אצלנו הוא שבכיתה ב' הילד כבר חמוש במכשיר ובכיתה ג' את מאחרונות האימהות המטילות וטו על הרעיון.

כשילד היה בכיתה ב', 70% – 60% מהחברים שלו החזיקו ב'סמארטפונים', והיו צמודים אליהם נון-סטופ עם גישה ל'רשתות חברתיות', שלא רק חשפה אותם לסכנות המוכרות, כמו גם לגורמים בעלי כוונות זדון המנצלים תמימות ילדים, אלא מנעה מהם את קיום האינטראקציות החברתיות  והפעילות הסביבתית החשובה בחוץ. אחד הילדים, למשל, נהג דרך קבע לקום בארבע לפנות בוקר, כדי להספיק לשחק במשחקים שהיו לו בטלפון.

"ילדים אחרים חוו 'חרם' דרך הרשת החברתית והתמודדו עם דברים שמבוגרים מתמודדים איתם.

"הגעתי למסקנה שחייבים, אם לא למנוע טוטאלית את השימוש במכשיר הבעייתי, לפחות לדחות את גיל השימוש, ובזמן הזה לתת להם את החכה של שימוש מבוקר עם כללים ברורים להתנהגות.

התחלתי לפנות לאימהות לפני כשנה, והצלחתי לגבש סביבי קבוצה של 21 מתוך 26 שהסכימו להתחיל בתהליך שינוי".

הן הסכימו להתחיל?

"לא ממש. היו כאלו שלא הבינו כלל מה הבעיה, כעסו שאנחנו מנסות לנתק את ילדיהן מחידושים שחייבים להסכים עימם, ואף טענו שהילד 'צריך להתחשל', להיחשף לסכנות ולהתמודד עמן'. השימוש בטלפונים הפך לנורמה עד כדי כך שאצלנו בכיתה ו' הורה שלא נותן לילד טלפון חכם נחשב ל'חייזר' ממש.

"נדרש תהליך ארוך וסבלני, אבל בסופו של דבר רתמנו במהלך השנה  שתי כיתות נוספות בשכבה. בכיתה נוספת, בה מחצית מהילדים החזיקו ב'סמארטפונים'. לא הגענו לשיתוף פעולה".

גלעדי, שפנתה לפרופ' עמיחי המבורגר, מומחה לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט, כדי לרתום אותו להרצאות מחזקות בעניין ולקדם את המיזם בעוד ביה"ס, הופתעה לשמוע שיש עוד המנהלת מאבק דומה והקדימה אותה בפנייה אליו. היא חברה אליה ויחד הן הקימו את תנועת "תנו לגדול בשקט", שכיום מונה 4,500 הורים התומכים בהן וכן מעל 500 בתי ספר שפנו אליהם.

ההורים קיבלו הכוונה וכלים איך לפעול מול הילדים ולהוביל את המהפכה השקטה של הטלפונים ה'טיפשים' בקרב ילדיהם. מאות כיתות כבר מפעילות את היוזמה, וקבוצות הורים משמעותיות התאגדו לקניית הטלפונים הבטוחים ומשתמשות בערכת ההתנעה שסיגל ודפנה פתחו, המכילה מצגת ופליירים עם הוראות ברורות איך להתנהל מול המערכת ולקדם את הרעיון.

היבואן: 'לא האמנו שזה קורה'

הוכחה לגל החינוכי ההולך ומתרחב בציבור הכללי, שמענו ישירות מאחד היבואנים הרשמיים בישראל, שגאה להיות חלק מהטרנד החדש של החזרת הטלפונים הישנים לישראל.

"זה התחיל בכמה עשרות, עבר לכמה מאות והיום מדובר באלפי טלפונים 'טיפשים' שנרכשו בתוך פרק זמן של קצת יותר משנה. גם אנחנו לא האמנו שזה יכול להתרחש, אבל התופעה רק הולכת וגדלה לממדים שקשה לתפוס" – מתאר זוהר רויטמן מחברת ח.י., יבואנית 'נוקיה' בישראל שמכשיריה מהווים כ-60% מהסחורה הקיימת בשוק – "אנחנו עדים להתארגנות הורים בבתי ספר שונים, כאשר כל כיתה מבצעת רכישה עצמאית של הטלפונים שלכאורה עבר זמנם ונחשבים בימנו פרימיטיביים' לחלוטין".

כמי שמשווק גם סחורות 'מתקדמות', הוא דווקא מבין את הרוח החדשה הנושבת מספסלי ביה"ס. בניסיון לעצור את ההשלכות המזיקות, שכולם ערים להם אבל לא תמיד מוצאים הכוח להיאבק בהן.

"הפכנו לדור מכור לווצאפים ולרשתות עד כדי כך שיש אנשים שממש נטרפת דעתם מכך והם מנותקים מהסביבה, מהמשפחה ומהילדים וכל ישותם מתרכזת במסך, בלי מידה ובלי בקרה. ואם המבוגרים לא יודעים איך להתמודד, אל אחת כמה וכמה הילדים, שבגילאים הנמוכים בוודאי אמורים להשקיע בלימודים ובקשרים חברתיים. מסיבה זו אנחנו מאד תומכים במיזם הזה והנהגת הורים שרוכשת עשרה טלפונים מהדגם הפשוט, הפיצ'ר פון, מקבלת את הטלפון ה-11 ללא עלות לטובת ילדים קשי יום, שלא ירגישו שונים מחבריהם" – מסביר זוהר.

כמה 'פיצר-פונים' כבר קנו ממכם?

"עשרות אלפים. זה כולל גם מבוגרים שהרכישה שלהם לא נובעת מסיבות אידיאולוגיות וחינוכיות אלא מטעמים עניינים. אנשי צווארון כחול, פועלי בנין וכד', שלעבודה לוקחים את הטלפון הפשוט כדי להתרכז ולמנוע הסחות דעת. נתקלתי גם בלא מעט אנשי היי טק, שלמדו להפריד בין העבודה לבית וכאשר הם שבים לחיק משפחתם עוברים למכשיר פשוט עם אותו מספר. מה שאפשר להם להתרכז בילדים, במקום בהודעות שמטרטרות בלי הרף, וכך הם מבטיחים את השקט הבטוח ומשיבים את האיזון לחייהם. מתוך הרוכשים יש כמה אלפי הורים, שעל רקע אידיאולוגי רכשו מאתנו את המכשירים הפשוטים, ומספרם הולך וגובר כל הזמן.

רויטמן נזכר לסיום בקוריוז טרי מהשבוע המעיד עד כמה העסק הזה מחלחל. אחד מאנשי המכירות, שמונה ע"י החברה לעמוד מול הקבוצה של 'לגדול בשקט' סיפר לו בהתפעמות על ילד המחזיק בסמארטפון, שמיוזמתו פנה לאמו, בלא שהעלתה הנושא כלל, וביקש ממנה לעבור לטלפון פשוט. מסתבר שרוב חבריו כבר ביצעו את המעבר וגם הוא רצה להצטרף. פתאום התהפכו היוצרות והוא הרגיש שונה מהם וחש צורך לחבור אליהם.

אם פעם הצעד הזה נחשב נסיגה לאחור והיה כרוך בבושה מסוימת של הליכה נגד הזרם, הרי שכיום כשכיתות שלמות מתהלכות בגאון עם הטלפון המיושן, פתאום אלו שמתעקשים לדבוק במסכים הממכרים, הגוזרים שעבוד יומיומי עם עבדות לשמה, מתחילים לאבד את הביטחון והם מקבלים חשק להעביר חייהם למסלול השקט, הבטוח והנעים, שאף אחד עוד לא התחרט כשניסה אותו.

רק באירופה: החשיפה אסורה מגיל 13 ומטה

אז אם המבוגרים לא מצליחים לפחות שהדור הצעיר יחולל את השינוי. בתנועת "תנו לגדול בשקט" מקווים שמתישהו, כמו שהם פיתחו כילדים רתיעה לריח הסיגריות של הוריהם גם הילדים של היום, שעוברים לטלפונים פשוטים, יפתחו חוסר חיבה למסכים.

"הסמארטפון פרץ לחיינו רק לפני 11 שנה ומסתבר שאין לנו כלים להתנהל מולו. זו טענה שאנחנו שומעים מלא מעט מורים הפונים אלינו בנידון. והמשובים הרבים מאד שאנחנו מקבלים בעקבות היוזמה, מההורים הנרגשים שמברכים אותנו על 'כל המציל נפש אחת מישראל' מדברים בעד עצמם" – טוענת גלעדי.

לדעתה ישראל איבדה את השפיות בנושא הזה והיא היחידה הממעטת להילחם בתופעה, שמשתלטת על ילדים בגיל שהם אינם אמורים להתמודד מולה.

"במדינות שונות באירופה מגבילים את השימוש בטלפונים החכמים לגיל 13 לפחות. בצרפת כבר אוסרים את כניסתם לביה"ס היסודיים ולחטיבות הביניים ובארה"ב נלחמים לדחות את החשיפה עד לכיתה ח'. אפילו סטיב ג'ובס מייסד אפל אמר שלא יאפשר לילד שלו טלפון חכם לפני גיל 14 ורק אצלנו משרד החינוך  עדיין לא נרתם לנושא. הרשויות הגדולות בישראל כבר עובדות עמנו על תכניות חינוכיות, שיעניקו לילדים שימוש נכון במכשירים ויעזרו הם להבין הסכנות הטמונים בהם, ומשרד החינוך עדיין לא עשה מאומה. למרות שברור שכמו שיש רישיון לרכב צריך רישיון לסמארטפון! החלום שלנו הוא לרתום את משרד החינוך לצדנו ולהצליח לגייס את הממשלה, שתאסור חוקית את השימוש בטלפונים הללו לפחות בגילאים הצעירים. כדי למנוע את תוצרי הלוואי של ההתמכרות האלימות וכיו"ב.

לראות את הנולד

למרות שבשלב הזה מתרכזת התנועה בסך הכל בניסיון לדחות את הקץ ומובילותיה מודות שגדול עליהן להסתכל קדימה ולהתיימר לדחוק את המכשירים הממכרים גם בשלבים המתקדמים של ביה"ס  וק"ו מקרב בני הנוער ומתבגרי התיכונים ומעלה, בתוך תוכן גם הן היו מעדיפות שהשקט הזה ימשיך מה שיותר.

"מפחיד אותי לחשוב מה יקרה כשהילד שלי יגדל וייחשף למכשירים החכמים. הייתי ורצה לאחר את כניסתם ככל הניתן אבל לא בטוח שזה אפשרי ולכן אנחנו מתרכזים בינתיים במה שנחשב בעינינו 'חדר המיון של התנועה', שהם ביה"ס שכיום מדממים מסמארטפונים ובגינם אבדנו הרבה ממה שרצינו להעניק לילדנו בשנות היסודי" – מודה גלעדי

הבשלות שהן מדברות בה בגילאים מאוחרים, המאפשרים לכאורה כניסת המכשירים, לא משכנעת גם אותן. וכשגלעדי מדברת על ללמד את הילדים לכבוש את ייצרם, כשקיבלו את המכשיר המסוכן, היא לא בטוחה שאפשר לבנות על זה. כי מי ערב לה שזה יעבוד? ושבניסיון שמבוגרים לא עומדים בו הילדים שלה ושל האחרים יעמדו?!
מבחינתה לא מופרך שתנועת ה'לגדול בשקט' תתרחב מה שיותר לשנות הנערות ואחר כך לקהל המבוגר יותר. זה נשמע אולי דמיוני אבל כמו שכאשר הומצאה המכונית איש לא חלם שיקומו יום אחד תמרורים וכמו שבעבר צרכו סוכר בלי חשבון והיום מנסים לבלום את המגמה, בשל מחלת ההשמנה, כך ברור גם להורים המתנגדים לזרם השקט שהיא מובילה (בטענה שאי אפשר להתנגד לקדמה) שאי אפשר בלעדיה אבל מסוכן גם איתה. שאין מנוס כי אם לנסות למזער את הנזקים ואיכשהו לצמצם למינימום את ההזדקקות והתלות בטלפונים ה'רועשים'.

אז אצלנו, בחסדי ד', ילדים קטנים לא חשופים להבלי המסכים הצמודים ואוי לנערים שיעזו להכניסם למוסדות חינוכיים כאלו ואחרים. וגם רוב רובם של המבוגרים מנותקים מזה בהכוונת ורבנן גדולי ישראל שעודדו את כניסת המכשירים הכשרים בקרב הציבור. אבל המלחמה נגדם בכל החזיתות נמשכת במלוא העצמה ועל כל פירמה שנסגרת, קמה אחרת תחתיה. אין ספק שמרטיט במיוחד להיחשף למגמת התעשתות כה מרשימה במגזר שחי מול המסכים ומאבד ערכיו משעה לשעה. וזה גם לא מעט מחייב! כי אם באזובים נפלה ההכרה שיש גבול והגיע הזמן לעצור את הסחף המסוכן, הרי שמאתנו נדרש פי כמה וכמה. ויפה שעה אחת קודם!

הטוב הרע והמכוער – פרופ' עמיחי-המבורגר, אחד הראשונים בעולם שהחל בחקר האינטרנט: "החוק צריך לאסור על שימוש בטלפונים חכמים לילדים"

"ידוע שאסור לאדם להכניס עצמו למקום סכנה וטלפונים חכמים עבור ילדים בני שבע ושמונה הם בגדר מקום סכנה ודאי" – סבור פרופ' עמיחי-המבורגר ראש מרכז מחקר העוסק בפסיכולוגיה של האינטרנט במרכז הבינתחומי בהרצליה ותומך נלהב של מיזם "תנו לגדול בשקט". מזה עשרים שנה שהוא עוסק בחקר האינטרנט והשפעותיו. הוא נחשב כאחד הראשונים בעולם שהחל לחקור את תחום האינטרנט. בספרו "הטוב הרע והמכוער", המציג מצד אחד את הטכנולגיה המועילה מבחינת הנגשת מידע, למידה ותקשורת ומצד שני את האלמנטים הרעים הממכרים והסכנות הרוחשות מהכלי הזה, כולל את הכיעור המאיים באמת מצד גורמים שוחרי זדון המנסים להפיל ברשתם נפשות תמימות, הוא מציג את ממדי הפגיעה הרסנים דווקא בגיל הצעיר מה ם יש לחשוש במיוחד.

"הנזק מהחשיפה למסכים יכולה להתחיל כבר מגיל אפס כאשר האם מחזיקה את תינוקה וגם הסמארטפון שלה נוכח בתמונה. רואים כי יש מגמה של הפחתה בקשר העין בין התינוק לאם" – מסביר פרופ' עמיחי-המבורגר את אוזנינו – "בהמשך, כשילדים צעירים מאד מקבלים מכשירים חכמים הסכנה גדלה. כי מצד אחד הם חכמים מאד מבחינה טכנולוגית עם אינטואיציות טובות לרכישת מיומנויות חדשות ומצד שני נאיביים מאד ונטולי חשיבה ביקורתית. והעדר הפיקוח עליהם מצד ההורים הטרודים מהווה תשתית לבעיות".

מהם התחומים בהם הם עלולים להיפגע בפועל?

כשילד נחשף בגיל צעיר לרשתות חברתיות הסיכוי גבוה שהוא יתחיל להגדיר את האושר שלו לפי מידת התגובות החיוביות שהוא מקבל ויאבד את היכולת להגדרה עצמאית שנובעת מיכולתיו האישיות. הילד מפתח נוירוטיות לקבלת תשומת לב וזאת בלא שדיברנו עדיין על החלק המכוער באמת של מלכודות מסוכנות המזומנות לו משם. בנוסף, הוא עלול בקלות להגיע למצב של התמכרות המוגדרת ככזו שמפריעה לתפקודי היום יום מעבר לכל זה רב הסיכוי שתמצא אצלו ירידה ביכולת האמפתית והחברתית. ה"טיים" הגדיר את הדור היום כ"דור האני" המרוכז בעצמו ומאבד יכולות בינאישיות חיוניות. כך קורה שכל מה שמוגדר כטוב הופך מהר מאד לרע. כי במקום שימוש מושכל במסכים מהר מאד מתגלגלים לכל מיני מקומות וגם מבזבזים זמן יקר על חשבון פעולות מיותרות.
"אין ספק שיש משהו לא שפוי בילד המקבל מכשיר חכם שאין לו שליטה עליו" טוען פרופ' עמיחי – מה עוד שחלק גדול מהפלטפורמות האינטרנטיות מטרתן ליצור מלכודות זמן, במקרה הטוב, עם סוג של התמכרות, במקרה היותר גרוע. המודל האינטרנטי בנוי כך שאמנם לא משלמים עבר הצריכה אלא שכדי למשוך לתוכו מפרסמים מנסים ליצר רייטינג גבוה ולגרום למשתמשים ממש לחיות בו. כך שהלקוח לא משלם על המוצר אבל הופך חלק ממנו!

יש לדעתך דרך להילחם בנגע הזה, אחרי שהוא השתלט על כל חלקה טובה מחיינו?

זה שאלת המפתח ואני כאדם אופטימי מאמין ביכולת ובצורך לעשות שינוי כי אסור שאדם יעמוד במקום סכנה. המטרה היא שנחשוב מהם הכלים הנכונים שיגנו עלינו מפני הצד המכוער והרע של האינטרנט. לשם כך נדרשת יותר רגולציה וכן מעורבות הורים, שצריכים להוות מודל לילדים ולא רק לדרוש מהם דרישות שהם עצמם לא עומדים בהן. אני סבור שצריך ואפשרי גם שהשימוש בטלפונים החכמים יאסר בחוק בגילאים צעירים! הציבור רוצה בכך. אם לפני שנה וחצי הגעתי להוד השרון והיוזמה של 'לגדול בשקט' הייתה בתחילת דרכה היום היא כבר כוללת למעלה מ-500 בתי ספר והדרישה רק הולכת וגדלה.

"אומרים לי שזו טכנולוגיה ואי אפשר לשלוט עליה, כי זה העולם המודרני. ואני אומר: לא מדובר פה בטכנולוגיה אלא בערכים שלנו. ההבדל הגדול בין האינטרנט לבין הטכנולוגיות האחרות, כמו תעשיית הרכב, הוא במהירות בה הוא השתלט על חיינו. וכמו שברכב בתחילה לא הייתה רגולציה ולא היו תמרורים והכניסו אותם, כי הבינו שצריך ליצור כללים מגבילים, כך באינטרנט אנחנו עכשיו בשלב של סגירת פערים. את הבוגרים יותר מורכב לחנך אבל לפחות ננסה לעזור לילדים

(מתוך יתד השבוע ח' באב תשע"ט)