"אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי" (בראשית כ"ח, כ')
בית הכנסת נשוא סיפורנו, שוכן במרכזה של בואנוס איירס, ארגנטינה. על הבמה ניצב מזכה הרבים הנודע, המגיד רבי מאיר מיכאל גרינוולד שליט"א, בעיצומה של דרשה סוחפת בנושא תפילה, ברכות ואמן.
היה זה במסגרת אחד ממסעות החיזוק הרבים, שאותם נוהג הרב גרינוולד לערוך במסירות נפש בקרב תפוצות ישראל. הפעם נחת במדינת ארגנטינה הרחוקה, תחנה שכבר פקד פעמים מספר במסעותיו.
בית הכנסת היה מלא מפה לפה, קהל השומעים הקשיב מרותק לאמרות הקולחות מפי הדרשן, משלבות בתוכן פנינים מדברי חז"ל, ציטוטים נפלאים מספרי רבותינו, סיפורים רבים מכלי ראשון, והלבבות נפתחו להתחזקות. גם בעזרת הנשים שרר שקט של הקשבה והרב גרינוולד כדרכו חיזק וחימם את לבבות כולם. הדרשה הסתיימה, בקריאה למשתתפים שלא להותיר את הדברים תלויים ועומדים בחלל האויר, אלא לקבל על עצמם להתחזק בדבר מה. כל אחד מהשומעים השתדל למלא את בקשת הרב, וכך גם הגב' ד.- אחת המשתתפות. דבריו של הרב גרינוולד חדרו לליבה, והיא שבה לביתה בהחלטה נחושה להשתנות ולשנות.
מזה זמן רב העיקה עליה העובדה כי הברכות נאמרות בביתם כהרגל, ללא שימת לב יתרה, ועתה ראתה היא בשמיעת הדרשה הזדמנות לשנות את המצב. ההחלטה התקבלה בהתלהבות רבה בין בני המשפחה. אב המשפחה אף החליט לערוך מבצע לטובת הענין, והמשפחה כולה הצטרפה אליו בהתלהבות.
●●●
שנתיים אחרי. שוב פקד המגיד את ארגנטינה, כששומעי ליקחו ממתינים לו בכליון עיניים. המודעות שפורסמו משכו קהל רב, וגם הפעם ניכר היה כי הדרשות הנלהבות פועלות את פעולתן.
בסיום ההרצאה, רגיל הרב גרינוולד להתעכב מעט, כשהוא מפנה מזמנו למען אי אלו מן השומעים החפצים לדון איתו על נושא הדרשה, או לקבל עצה וברכה. הרב הקשיב בסבלנות לשאלות ולבקשות והגיב בהתאם.
מזוית עיניו הבחין הרב ביהודי מכובד, לבוש בהידור, הממתין לו בקוצר רוח, ומיהר להתפנות אליו. האיש ביקש לספר את סיפורו, והרב גרינוולד היטה אוזן ברצינות. רגיל הוא מפעם לפעם לשמוע סיפורי ישועות שכאלו, אולם סיפורו של היהודי שלפניו עלה על כל דמיון.
"לפני כשנתיים הייתם כאן", הזכיר האיש לרב גרינוולד שהנהן בראשו. הוא זכר היטב את הביקור ההוא, "הפלאת לדרוש בנושא הברכות וה'אמן', וכולנו יצאנו מחוזקים מהדרשה. לנו נגעו הדברים במיוחד, ויצאנו מכאן בהחלטה להתחזק באמירת הברכות וה'אמן' בכונה יתירה.
"הבית שלנו השתנה מאז. אוירת החולין ששררה בו תמיד, פינתה את מקומה לאוירה ספוגת קדושה ויראת שמים. הילדים התחזקו גם הם, ואוירת ההתחזקות השפיעה אף על הישגיהם בלימודים. אז ראשית, מגיעה לרב על כך תודה עצומה!
"אלא שהסיפור לא הסתיים: למעשה הוא לא הסתיים עד עצם היום הזה, אולם המשכו המפתיע התרחש לפני כשבועיים.
"לפרנסתי, כבוד הרב, אני עוסק במסחר באבני חן. השכונה בה אנו דרים מוקפת בשכונות פשע, מה שמביא לכך כי לנכנס לביתנו בימים כתיקונם, ייראה כאילו הוא נכנס למבצר. הבית מוקף חומה, מרושת במצלמות משוכללות ומחובר במשך עשרים וארבע שעות ביממה למוקד חרום. והנה 'אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר'. כל ההגנה שבנינו, לא עמדה בפני שני שודדים מתוחכמים ונחושים במיוחד, שהצליחו להערים על כל המערכות ולפרוץ פנימה. היה זה בשעת ערב מוקדמת יחסית, זמן לא שגרתי לביצוע 'עבודות' שכאלו, ומבחינתם היה זה זמן מצוין להפתיע…
"אשתי היתה בעיצומה של הכנת ארוחת הערב, הילדים כרכרו סביבה כשכל אחד מנסה לצוד את תשומת ליבה בסיפורים כאלו ואחרים. שעה מתישה למדי. בשלב מסויים היא חשה צמא, ומזגה לעצמה כוס מים קרים מהמתקן החדיש שעל השיש. כבהרגל התכנסו הילדים סביבה, ממתינים לברכה שתאמר בכוונה כדי לענות אמן אחריה. לפתע התפרצו שני ברנשים רעולי פנים אל המטבח, חמושים באקדחים שלופים, באיום, והבהלה שיתקה את כל בני משפחתי.
"כמה שמתכוננים לרגע כזה, ובאזור כשלנו ערוכים ומתודרכים לכך, רגע האמת תמיד מכה בהפתעה. נשימתם של אשתי וילדי קפאה, והצבע התרוקן מפניהם באחת. כוס המים כמעט ונשמטה מידיה הרועדות של אשתי, אולם בהחלטה של רגע, כמתוך הארה שמימית, פרצה הברכה מפיה. הרב יכול רק לדמיין כיצד נשמעת ברכה במצב שכזה, הילדים ענו 'אמן' בזעקה כפי שלא זעקו בחייהם.
"ואז ארע הנס, נס שאין לי כל דרך להסבירו, ואין לי גם ממי לבקש הסבר על כך… כי השודדים פשוט סבו על עקבותיהם ונמלטו מהמקום באימה ובפחד. אין לי, כאמור, כל דרך להסביר את הנס, אולי לכבוד הרב תהיה דרך לעשות זאת", סיים האיש את סיפורו והשתתק.
הרב גרינוולד שם לב, כי בינתיים התקבצה סביבו חבורה לא קטנה. היה מן המתבקש שהוא יגיב, ואז עלו במוחו דבריו של ה'אור החיים' הקדוש, שנוהג הוא מפעם לפעם להשמיע באזניהם של שומעי ליקחו.
"כך כותב ה'אור החיים' הקדוש בפרשת בחוקותי (כ"ו, ח'): 'אמרו חז"ל (במדבר י"ח, כ"א) שדוד המלך תיקן אמירת מאה ברכות בכל יום, כדי להסיר את המגפה שעשתה שמות בקרב בחורי ישראל. רמז נפלא לכך נוכל ללמוד מפסוק זה: 'ומאה מכם' – מאה הברכות שאתם מברכים בכל יום, 'רבבה ירדופו' – ירדפו ויכריעו את רבבת המזיקים המקיפים את האדם תמיד, ככתוב (תהילים צ"א, ז'): 'יפול מצדך אלף ורבבה בימינך אליך לא יגש'.
"אם כך גדול הוא כוחה של ברכה", חתם הרב גרינולד, "על אחת כמה וכמה גדול כוחו של אמן, שהרי גדול העונה יותר מן המברך".
וכשדבריו הנפלאים של הרב מהדהדים באזני ציבור הנאספים, עזבו הם את המקום בתחושה עילאית ובהרגשת בטחון מופלאה:
וכי יש בעולם חברת שמירה טובה משלהם?!
(מתוך 'וכל מאמינים', עלון שבועי מבית 'בני אמונים', פרשת וירא)
1/492