דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תש"פ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב'דרשו'
    • מוקדי המבחנים
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
    • שומעים 'דרשו'
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • קול העם
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
ציור: יואל וקסברגר
דף הבית מאמרים גדולי ישראל תיאור חי מהמעמד המרטיט של הכנסיה הגדולה הראשונה של 'אגודת ישראל' בוינה, ודבריו של מרן ה'חפץ חיים' זי"ע

תיאור חי מהמעמד המרטיט של הכנסיה הגדולה הראשונה של 'אגודת ישראל' בוינה, ודבריו של מרן ה'חפץ חיים' זי"ע

הרב משה גבירץ, משחזר מתוך ההקלטות הנדירות את דבריו של מרן ה"חפץ חיים" זיע"א
ציור: יואל וקסברגר
כ"ו טבת תש"פ
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

הרב ישראל קוטלר

העיר קושטה בדגלים ובשלטים רבים: 'ברוכים הבאים' בעברית, באידיש ובגרמנית. העיר שכה זרה היא בימים כתיקונם הפכה באופן זמני ליהודית. יהודים רבים לאלפים מילאו את רחובותיה, סמטאותיה וכיכרותיה. בכל מקום נראו יהודים חרדים הולכים ברחוב ומתפלפלים בלימוד. גם בתי הכנסת היחידים שהיו אז באותה עיר התמלאו במשך היום והלילה בלומדי תורה ותפילה.

המונים הגיעו לוינה מכל קצוות תבל, לקראת הכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל. כולם ידעו שלאירוע זה יגיעו גדולי ומאורי
הדור וענקי התורה והחסידות. הדבר גרם ל'עלייה לרגל' ממשית, רצו לחזות בהם, להימצא בקרבתם ולשמוע את משאם התורתי, ואולי אף יצליחו לקבל ברכה…

• • •

האולם היה מלא מפה לפה. באותם ימים היה זה מחזה נדיר לראות חמשת אלפים איש שכונסו וקובצו להם מ-4 קצוות תבל. במיוחד
כשפשטה השמועה שהרעידה את אמות הסיפים שמרן ה"חפץ חיים" זיע"א, יישא מדברותיו.

זה לא היה דבר של מה בכך. מרן ה"חפץ חיים" היה בן שמונים ושלוש שנים שכולן עשייה והתקרבות לבורא יתברך. כוחותיו היו דלים, ואף היה לו קשה לדבר, והוא יוציא מילים ספורות מפיו… לא פלא שהוא דיבר בקול חרישי.
האלפים שנכחו במעמד המרעיש כמעט ולא היו מסוגלים לקלוט את דבריו. הוא דיבר בשארית כוחותיו.
מרן הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל מלובלין, מחולל רעיון הדף היומי, אשר באותה כנסיה הכריז על תקנה זו
לאחר היוועצות במרן ה"חפץ חיים" זיע"א וכ"ק מרן ה"אמרי אמת" זיע"א, התבקש לחזור אחרי מרן ה"חפץ חיים" זיע"א ולהסביר את מילותיו המדודות, את המילים שנאמרו מפי כהן גדול אך בקושי.

את התיאור הנפלא על המתרחש באותה כנסיה היסטורית שנחרטה לדורות, סיפר לימים הרב משה גבירץ, המזכיר הראשי של הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, חביבם ומקורבם של גדולי ישראל, למוסף שבת קודש של יתד נאמן: בקהל שמנה כחמשת אלפים איש, נכחו גם נציגי העיתונות ובאי – כח הממשלות והארגונים השונים. הקהל הרב שהגיע מכל הארצות עמד על רגליו, מביט נכוחה בדמותו המיוחדת של מרן ה"חפץ חיים", ומבקש להאזין לכל הברה… לכל מילה… גם אם היא בקושי נאמרת. לא פלא שמכל פינה ומקום החלו הדמעות לזלוג והן ניגרות ארצה, איש לא האמין שדמותו של מרן ה"חפץ חיים" תיראה על הבמה.

מפה לאוזן גונבה השמועה כי מרן ה"חפץ חיים", שידע להעריך ערכו של רגע זה, קיבל על עצמו עם שחר את ה'תענית', באומרו, ש'יום הפתיחה של הכנסיה הגדולה' הוא עבורו יום תענית. הוא התפלל ממעמקי הלב לבורא העולם, שיברך ויצליח את הכנסיה הגדולה, שכולה התכנסות חשובה של יהודים יראים ושלמים, בראשות מאורי וגאוני הדור שבאו מכל עיר וארץ, לכבודו של
מקום, לשם שמים. הרב גבירץ, איתר חלקים מאותו נאום, מאותו מעמד בראשית מכונן, שמרן ה"חפץ חיים" זיע"א, שיווה לו יקר ותפארת.

את המעמד הנשגב פתח הרב ד"ר פינחס כהן. הוא בירך את גדולי ישראל, האדמו"רים, ראשי הישיבות והרבנים. ברכה מיוחדת הביא לנציגי השלטונות שישבו שעה ארוכה והאזינו לדברים למרות שלא הבינו את שפת האידיש או הגרמנית בחלקה. ד"ר כהן בירך אותם בשפתם. בשם הוועד הפועל העולמי הסביר בקול רוטט ובהתרגשות את יעוד הכינוס ומטרותיו. בשלב זה הגיע הכנס לשיאו, מרן ה"חפץ חיים", זקן וגדול הדור, נתכבד לשאת את דברי הקודש.

כולם ישבו דרוכים והקשיבו לכל מילה שיצאה מפיו. אישיותו שבתה את לב כל השומעים, ללא יוצא מהכלל. העיתונות האידישאית בעולם ציינה שהשתתפותו של מרן ה"חפץ חיים" בכנסיה הגדולה היתה הניצחון של אגודת ישראל.

אלפי זוגות עיניים רותקו לעבר הבמה ברגעים הדרמטיים הללו, בעת שמרן ה"חפץ חיים" הישיש, ששמעו הלך מסוף העולם ועד סופו, פכר את ידיו בענוה: "למה דווקא אני אברך ראשון? וכי אין צדיקים ורבנים גדולים שיוכלו הם לפתוח ראשון"… לבסוף, לאחר שלא ויתרו לו גדולי האומה, והוא בענוותנותו  ניאות לקבל עליו את הדין, ניגש אל הדוכן במילים 'ולא תעלו במעלות על מזבחי'. הכתוב מזהיר את הכהן, כשעולה אל המזבח, שיזכור כי לא מעלותיו וכשרונותיו האישיים זיכו אותו לעלייה זו.
"נתבקשתי לעלות על הבמה בשעה קדושה זו כדי לברך את הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל ואת משתתפיה, וכמובן שלא אסרב לכך".

הרב משה גבירץ, משחזר מתוך ההקלטות הנדירות את דבריו של מרן ה"חפץ חיים" זיע"א, המובאים בשלמותם, כשלכל מילה קיימת חשיבות עצומה משום שנאמרה מפי הכהן הגדול מאחיו בהדרתם: "נתבקשתי לעלות על הבמה בשעה קדושה זו כדי לברך את הכנסיה הגדולה של 'אגודת ישראל'.  שאלתי, מדוע דווקא אני? השיבו לי, בשביל שאני מפורסם בלמדנותי. אבל אני לא הסכמתי לזה בשום אופן, מפני שאינני למדן. הפצירו בי שנית, מפני שאני מפורסם בחסידות, אבל גם זה אינני. אמרו לי שוב: הלא מר זקן וכהן! כן, עניתי, השי"ת נתן לי זיקנה במתנה, וכהן נולדתי…

"אחים אהובים, התאספנו כאן כדי לבקש תרופה לגוף החלש של היהדות. רוצים אתם לדעת היכן לבקש את הרפואה? הבה ואספר לכם: מעשה בחולה שסבל כאבים באברים שונים, וכשביקשו הרופאים רפואות לאברים השונים, ראה פתאום הרופא שהדופק חדל מפעולתו. מיד ציווה להחיש את התרופה על כנו.

"והנמשל: התרופה הדחופה והראשונה להריץ את מחזור הדם בעורקי היהדות היא התורה. כשהתורה בסכנה, כל קיומנו כעם בסכנה. הצילו נא את הדופק היהודי. בנו מחדש את מוסדות התורה והישיבות, את בתי התלמוד תורה ותינוקות של בית רבן, תנו לילדי ישראל הצעירים להתחנך ללכת בדרכי אבות – זה הדבר אשר ציווה ד' תעשו, וירא אליכם כבוד ד'".

עוד אמר מרן ה"חפץ חיים" זצוק"ל באותו מעמד, כשהאלפים מטים אזנם כאפרכסת לשמוע כל מילה והברה מפיו, כשמרן הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל, חוזר אחריו ומתרגמם לרבים: "לפני יותר מששים שנה ביקר אלכסנדר השני את מחוז וילנא. בהיכנסו אל אזור הפלך הוילנאי הוטלה על שר הפלך האחריות לביטחון חיי המלך ובני לווייתו. בהיכנסו אחר כך בגבול מחוז העיר, הוטלה אותה אחריות על מושל המחוז, ואחר כך על מושל העיר, וגם זקני כל הכפרים היו צריכים לקבל עליהם אחריות זו בעת שהמלך בא בגבולם. ההמון השתומם על כך. אבל באמת נכון הוא מאד. כל נשיא וראש בתחומו נושא באחריות כגדול שבגדולים. לא הדרגה מסמנת את הגדלות, כי אם האחריות".

"כך הדבר עם שומרי היעוד האלוקי. תפקיד נעלה זה קיבל עליו מקודם משה איש האלקים, אחריו יהושע, פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. אחריו השופטים, המלכים. התנאים וכו'.
גם הם היו לפי ערכנו כמלאכים, עד שבדורנו – כל פרט ופרט מישראל נושא חלק באחריות זו. "אבל הדורות מתמעטים והולכים, והאחריות כבדה מנשוא, ולכן צריכים היחידים להתאחד ולמלא את התפקיד הנשגב הזה ביחד, בכוחות משותפים. התאחדות זו היא חותמה של 'אגודת ישראל'. יש לנו הבטחה, כי הגם ש'ראשיתך מצער' הרי 'אחריתך ישגה מאד', וכמה צריכים אנו לשמוח
אם הראשית היא כבר כנסיה גדולה. אנו צריכים להגיד פה את מה שאנו רוצים, כי מה שישראל רוצים – ירצה גם השי"ת. קיום התורה והמצוה יקלו בשבילנו את דרכי התשובה.

"נתאספנו כאן לחשוב מחשבות כדי לרפא את שבר בת עמנו ולהציע תרופה לגוף החולה של עם ישראל!". הס הושלך באולם, הסבא קדישא בקושי יכול להמשיך. לאחר מכן חזר והדגיש: "הדופק של עם ישראל הינו תורתנו הקדושה, ובשעה שהתורה הקדושה נמצאת בסכנה, עלינו להתרכז על הדרכים והאמצעים המובילים להרמת קרן התורה, ולהשמיע את 'קולו של יעקב' בכל תפוצות ישראל: להציל את הישיבות, להקים מחדש את הריסות התלמודי תורה, לחנך את הבנים והבנות בדרכי התורה – זה הדבר אשר צווה ד' תעשו, וירא עליכם כבוד ד'".

לאחר מכן עבר מרן ה"חפץ חיים" זיע"א לנושא החזקת הישיבות, באומרו: "עץ חיים היא למחזיקים בה, לא נאמר ללומדים, אלא למחזיקים את התורה. בואו וראו מכובדיי האהובים והנעימים, עד היכן כוחה של תורה מגיע. נטכס עצה ביחד כיצד לחזק ולבסס את הישיבות הגדולות והקטנות, יש לעשות הכל כדי להעמיד תלמידים הרבה, לייסד תלמודי תורה בכל עיר וכפר כדי להאדיר את קול התורה, ובזכות זה נוושע תשועת עולמים במהרה בימינו אמן!"
לסיום דבריו שנאמרו אך בקושי, אמר מרן ה"חפץ חיים": "אנו צריכים לדעת את חובתנו ותפקידנו בשעה זו במיוחד, יתכן מאד שדורנו החלש הנוכחי יפליא לעשות יותר מכל הדורות הראשונים, והוא זה שיקרב את הגאולה!"

• • •

הדברים עוררו רושם עז. האולם היה כמרקחה. ואחד משיאי המעמד היה כאשר כולם שילבו ידיים, אלה באלה, ושרו במשך שעה ארוכה: "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלב שלם, ולעשות רצון אבינו שבשמים".

('במה' גליון 74)

ה'חפץ חיים' זי"ע ישיבות כנסיה גדולה תורה

אולי גם יעניין אותך

צפו והצטרפו למיזם: ברכת 'אשר יצר' בכוונה לרפואת הרב ישעיהו הבר שליט''א
גל של מכחישי סכנה: ריקודים עם הנגיף
היום! יומא דהילולא של ה'חפץ חיים' זצוק"ל
"הרגע הזה בו הקהל כולו יוצא מגדרו בריקודי שמחה"
משפצים? - מאמר שיעזור לכם לא לוותר על ההלכה, בלי להתפשר על העיצוב..
"כיצד אפשר להורות שלא לציית להוראת הרופאים?"

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
פרשת שבוע

כותרת מקוצרת של הפוסט

 ר' נתן צבי למד מזאת הבחנה עמוקה בנבכי נפשו של האדם

זווית הלכתית

התורם ביקש שיעבירו את שמו ושם אמו לרבנים שיעתירו עליו - שיידבק בקורונה... האם מותר לעשות כן?

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית

כתבות וראיונות

כשדודתי ע"ה היתה פעוטה, באה פעם לזקנה הק' מרן אדמו"ר הזקן מבאיאן זצ"ל, וסיפרה לו לפי מיטב דמיונה, שזה עתה היא הגיעה בספינה גדולה מאפריקה, וסיפרה שראתה שם כל מיני חיות גדולות ומשונות וכו'. וזקנה הק' הקשיב לדבריה בתשומת לב מיוחדת...

משחק של ילדים זה ממש לא 'משחק ילדים' | הגאון רבי ישראל פרידמן שליט"א רב קהילת טשורטקוב במנצ'סטר

קול העם

עמדתי אובד עצות. לא שמרתי את מספר הטלפון של המשרד. בבניין יש 15 קומות ולמעלה מ-100 משרדים. עמדת המודיעין ריקה, ונותרו עוד שתי דקות בלבד למועד הפגישה. מה עושים?

קוראי 'הפותח' משתפים בסיפורים אישיים על אמונה והשגחה

סדרת הספרים שכבשה את שולחן השבת
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/1814
שאל את הרב קישור ראשון קישור שני לאיפשהו קישור שלישי לקראת שבת
  • תוכן ושיעורים באתר
    • הדף היומי בבלי - הרב שפרכר
    • הדף היומי בבלי - הרב סגל
    • הדף היומי באידיש – הרב אפרים סגל
    • הדף היומי באנגלית - הרב לובינשטיין
    • הדף היומי בהלכה
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית
    • שומעים ‘דרשו’
    • סיכום הלכות שבועי
    • סיכום הלכות חודשי
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • המיוחדים שלנו
    • תוכנית הדף היומי בהלכה
    • תוכנית קנין משניות
    • תוכנית קנין תורה
    • מאמרים
    • פרשת השבוע
    • סיפורי צדיקים
    • כתבות וראיונות
    • אוצרות האתר
  • אתם שואלים
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • זמן הדלקת נרות אחיד
    • האם מותר להשתמש בערדליים בשבת
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • למה הוסיפו לסוף ברכות על המחיה גם “ועל הכלכלה”.
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • רוצה ללמוד בגרויות כדי שיהיה לי מקצוע לעתיד
    • אחרית הימים
    • האם גם היום צריך להקפיד על התקנה לכבס ביום ה’
    • מחפש רב שהוא פחות מחמיר
  • שומעים דרשו
    • מסכת עירובין בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מסכת עירובין בעברית – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באידיש – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
    • מסכת עירובין – הרב מאיר שפרכר
    • ששים שניות מרתקות על הדף היומי – מסכת עירובין
    • כיצד מברכים | שיעורים מראשי הישיבות
    • כיצד מברכים | שיעורים מהרב אשר גנס שליט”א
    • מסכת שבת בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • הפותח בכל יום – הרב אברהם פוקס – ניסן עד אלול תש”פ
  • מוצרים מובילים
    • דרש דוד – פרקי אבות
    • סט לקראת שבת החדש
    • כרך לקראת שבת החדש
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
מוקד הישיבה - ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
זה הטקסט שיופיע בצד שמאל. כל הזכויות שמורות למישהו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס