דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תש"פ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב'דרשו'
    • מוקדי המבחנים
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
    • שומעים 'דרשו'
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • קול העם
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"
דף הבית מאמרים זווית הלכתית המוצץ סוכריה בפיו והולך ממקום למקום, האם צריך לברך בכל פעם שמשנה מקומו?

המוצץ סוכריה בפיו והולך ממקום למקום, האם צריך לברך בכל פעם שמשנה מקומו?

היוצא מביתו לחדר המדרגות, וכן היוצא מחדר לחדר בבנין פנימיה, האם נחשב הפסק בסעודה? סכין שאינה עשויה מברזל, האם יש לכסותה בשעת ברכת המזון?
כ"ז סיון תשע"ז
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

היוצא מחדר לחדר או למטבח, האם נחשב בזמנינו כהפסק באכילה?

האוכל בבית אחד סעודת פת ובאמצע חכך בדעתו להמשיך סעודתו בבית אחר, נחלקו השו"ע והרמ"א (סי' קעח סעיף א, ב) בדינו, האם צריך לברך ברכת המזון על מה שאכל בבית הראשון וכן לשוב לברך 'המוציא' על מה שיאכל בבית השני, והביא המשנ"ב (ס"ק לג) את מסקנת הפוסקים, שלכל הדעות הרוצה לצאת ממקומו, לכתחילה צריך לברך במקומו הראשון על מה שאכל, ורק לאחר מכן יצא לאכול בבית השני [ולברך שוב], ובדיעבד שכבר יצא בלי לברך, אינו מברך כלל, שגם שם מקומו הוא, אמנם אם היה בדעתו בשעת ברכת 'המוציא' לאכול גם בבית השני שאז נחשבים שני הבתים למקומו, מותר  לכתחילה לצאת בלא לברך אף לדעת הרמ"א, וכן הוא המנהג.

ובמשנ"ב (ס"ק ג) כתב שהלכה זו, היא גם בהולך מחדר לחדר באותו בית, אם לא שהיה דעתו מתחילה לשנות לחדר אחר.

אמנם למעשה מסיק הביה"ל (סוף ד"ה בבית), שאף על פי שראוי ונכון לחוש לכתחילה לדעת האחרונים שאין להיכנס באמצע האכילה אפילו מחדר לחדר, אם לא שהיתה דעתו לזה מתחילה בשעת הברכה, מ"מ הנוהג להקל בזה אין למחות בידו משום שיש לו על מי לסמוך, ועל כל פנים בדיעבד בוודאי אין להצריך ברכה בכי האי גוונא, משום שזה ספק, וספק ברכות להקל.

ובזמנינו, שמצוי שיוצאים מחדר לחדר באמצע האכילה, דעת הגרש"ז אויערבך (משנ"ב ביצחק יקרא, שבות יצחק נר שבת פ"כ סי' ד ס"ק א) שאין צריך להקפיד שלא לשנות מקום וללכת לחדרים אחרים באותו בית, מפני שאף אם לא חשב על כך במפורש בעת הברכה, הרי הוא כמי שחשב. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק שם) שאין צריך להקפיד שלא לצאת לחדרים, ואפילו יציאה לחדר שאין נוהגים לאכול בו, כגון בית הכסא, אינה נחשבת שינוי מקום כיון שהכל בית אחד. וכן דעת הגרח"פ שיינברג (צהר אהל ברוך עמ' תמז ס"ק ה) שכל יציאה למקום שרגיל אדם ללכת אליו באמצע סעודתו, כגון בית הכסא או מטבח, או אשה לחדר התינוק, אינה נחשבת כשינוי מקום, וכפי שביאר במקום אחר (חידושי בתרא על ס"ק כח), שבכל אופן שרגילותו בכך הרי הוא כמכוון לכך בפירוש.

ובשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' רה, על סי' זה) כתב לגבי הליכה למטבח לצורך הבאת מאכלים, שדוקא בזמנם שהיו הסועדים מסובים במקומותיהם, והיה השמש עומד עליהם לשרתם, אם היה אחד מן המסובים קם ממסיבתו ויוצא היה נחשב הדבר כהפסק, אבל בזמנינו שאין שמש, ובעל הבית או אחד המסובים עומדים ומשמשים את שאר הסועדים, אפשר שאינו נחשב הפסק.

היוצא למרפסת שאינה מקורה או לחצר פרטית היוצאת מהבית, האם נחשב כהפסק באמצע הסעודה?  

שיטת השו"ע (סעיף א) שאין לצאת מביתו באמצע הסעודה, ואם יצא אף שחזר למקומו, נחשב כהפסק וצריך ברכה אחרונה על מה שאכל וברכה ראשונה על מה שממשיך לאכול, והוסיף הרמ"א בדעת השו"ע שאם היה בדעתו לכתחילה לצאת לחדר אחר, לא נקרא שינוי מקום, והוא שיהיו שני המקומות באותו בית [והוסיף המשנ"ב (ס"ק יב) שאף לדעת החולקים על השו"ע בסעודת פת, מודים שלענין מי שאכל פירות או שתה שאר משקים כך הוא הדין. וביין ופירות משבעת המינים ראה סעיף ה ובמשנ"ב שם].

וכתב המשנ"ב (שם) בכונת דברי הרמ"א 'והוא שיהיו שני המקומות באותו בית', היינו תחת גג אחד.

ולדבריו יש לדון בדבר המצוי מאד בהרבה בתים, שיש מרפסת שאינה מקורה היוצאת מחדר האורחים [סלון], האם כיון שהוא לא תחת קורת גג אחת, יחשב כאינו באותו בית?

וכבר דנו בזה גדולי הפוסקים, דעת הגרש"ז אויערבך (שבות יצחק נר שבת פ"כ סי' ד ס"ק ג) והגרח"פ שיינברג (צהר אהל ברוך עמ' תמז ס"ק א) שמרפסת שאינה מקורה אפילו שאין לה גג נחשבת כחלק מהבית, ודינה כמחדר לחדר, וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב פי"ב תשובה טז). מאידך דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק שם) שהליכה למרפסת שאינה מקורה נחשבת כשינוי מקום. והגר"נ קרליץ (חוט שני ברכות עמ' קעב) נשאר בזה בספק.

ומרפסת שחלקה מקורה וחלקה לא, דעת הגר"נ קרליץ (שם) שאין ההליכה מהחלק המקורה לחלק שאינו מקורה נחשבת שינוי מקום, שהרי המרפסת כולה מקום אחד הוא.

והיוצא לחצר פרטית שאינה מקורה, דעת הגרי"ש אלישיב (שם) והגרח"פ שיינברג (צהר שם ס"ק ב) שנחשב הדבר שינוי מקום. אכן, לדעת הגר"ש וואזנר (קובץ מבית לוי חי"ז עמ' לד) בין מרפסת שאינה מקורה ובין חצר אינן נחשבות כבית אחר אלא דינן כחדר אחר באותו הבית הואיל ורשות אחת הן עם הבית.

והיוצא מביתו לסוכה, כתב לקמן (סי' רעג ס"ק ה) לגבי קידוש, שאם הסוכה בתוך הבית, שהוסר היציע ואין הפסק ביניהם במחיצה אחרת אלא במחיצת הסוכה, הרי זה נחשב שהסוכה היא חלק מן הבית, ואין זה נחשב שינוי מקום. אבל אם הסוכה עשויה מחוץ לבית ומחיצות הבית מפסיקות ביניהם, הרי זה נחשב כשינוי מקום מחדר לחדר. וכן לגבי שינוי מקום בברכה, דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק שם ס"ק ד) שאם יש ביניהם קירוי של יריעת בד די בכך שלא יחשב הדבר שינוי מקום מבית לבית, אך אם יש הפסק של שלשה טפחים בלא גג בין הבית לסוכה, נחשב הדבר כשינוי מקום מבית לבית.

היוצא מביתו לחדר המדרגות, וכן היוצא מחדר לחדר בבנין פנימיה, האם נחשב הפסק בסעודה?

בהלכה זו שכתבנו שאם דעתו לכתחילה לצאת למקום אחר, אינו נחשב הפסק, והוא שיהיו שני המקומות באותו בית, הוסיף המשנ"ב (ס"ק יב) שאף מבית לעליה, נחשב כבית אחד באם הם תחת גג אחד.

נדון נוסף יש בהלכה זו, בבית אחד תחת קורת גג אחת אבל שגרים בו שני אנשים, וכגון בבנין דירות וכדו' [פנימיה], האם יהיה מותר לעבור באמצע הסעודה מדירה לדירה?

אכן מצינו שדן הגרש"ז אויערבך (שש"כ פנ"ד הע' כז) לענין קידוש, שאם החדר השני שייך לאדם אחר שנראה שנחשב הדבר כבית אחר. ואף אם נתן לו אותו אדם רשות להשתמש בחדר זה, גם כן יש להסתפק שמא נחשב הדבר כבית אחר. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק נר שבת פ"כ סי' ד ס"ק ב) למעשה, שהיוצא מביתו לבית חבירו, אף אם שני הבתים נמצאים תחת קורת גג אחת, מ"מ נחשב לשינוי מקום, וכן דעת הגר"ש וואזנר (שערי הברכה פ"ט הע' כז).

ולענין חדרים שונים בבנין של פנימיה, הסתפק הגרח"פ שיינברג (חידושי בתרא) אם נחשב הדבר כשני חדרים באותו הבית, או שמא נחשבים כשני בתים. מאידך, בשו"ת אור לציון (ח"ב פי"ב תשובה טז) כתב שאף היוצא מדירה אחת דרך חדר המדרגות לדירה של אחרים בקומה אחרת, נחשב רק כיוצא מחדר לחדר, הואיל ושתיהן תחת קורת גג אחד.

ולגבי היוצא מדירתו לחדר המדרגות, דעת הגרש"ז אויערבך (שבות יצחק שם) שיש להקל בדבר להחשיבו כיוצא מחדר לחדר, כיון שחדר המדרגות שייך גם לו. וכן כתב הגר"נ קרליץ (חוט שני שבת ח"ד פפ"ה עמ' צו). אכן דעת הגר"ש וואזנר (שם הע' כח) שיציאה לחדר המדרגות נחשבת כשינוי מקום, הואיל והיא רשות אחרת. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק שם) והגרח"פ שיינברג (צהר שם, חידושי בתרא). אלא שאם יוצא לחדר המדרגות במקום הסמוך לפתח הבית ומיוחד לשימושו, דעת הגרי"ש אלישיב (שם) שאינו נחשב כשינוי מקום.

המוצץ סוכריה בפיו והולך ממקום למקום, האם צריך לברך בכל פעם שמשנה מקומו?   

בהלכה זו של היוצא ממקום למקום שנחשב כהפסק באכילה, הביא המשנ"ב (סימן קעח ס"ק לט) את דברי החיי אדם שכתב, שאף האוחז את הפרי ודבר המאכל והולך ואוכל, יש בו משום שינוי מקום, אם יצא ממקומו הראשון שקבע שם לאכול מתחילה, ולא היה דעתו מתחילה לזה, דכל פתיתה ופתיתה הוא דבר אחר.

ודין זה, ששינוי מקום מחייב ברכה כשהולך ואוכל, כתב בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' נז) שהינו דוקא כשמפסיק באמצע האכילה בשיעור יותר מכדי דיבור, אבל אם מפסיק פחות מזה, יכול לאכול את כל אותו הפרי [שעליו בירך בביתו] בלא ברכה נוספת, והרוצה להקל ולאכול בלא הפסק גם את שאר הדברים שהכין לאכול [שנתכוון לפוטרם בברכה שבירך על הפרי הראשון וכדו'] בלא ברכה אחרת, רשאי, אף שבזה יש מקום לאסור לכמה שיטות.

וכן לגבי האוכל סוכריה ויוצא ממקומו למקום אחר, דעת הגרש"ז אויערבך (ישורון חט"ו עמ' קסד) שכל זמן שהסוכריה עדיין נמצאת בתוך פיו אין בזה משום שינוי מקום, וכן כתב בשו"ת אגרות משה (שם) ונקט שבזה לכולי עלמא אין נחשב לשינוי מקום. וכן דקדק הגר"ש שבדרון (בהגהות על הדעת תורה כאן) מלשון החיי אדם שהביאו המשנ"ב 'דכל פתיתה ופתיתה הוא דבר אחר', שמשמע שאם נמצא המאכל בפיו כל הזמן, אין בזה חיסרון של שינוי מקום [ובדעת תורה שם הסתפק בזה המהרש"ם]. אמנם דעת החזו"א (ארחות רבנו ח"ג עמ' רכ, שבות יצחק נר שבת פ"כ סי' ד ס"ק ז) שבשעה שיוצא החוצה, יוציא את הסוכריה מפיו ויברך עליה שוב.

וכל זה בקבע מקום אכילה ושינה במקומו בעוד האוכל בידו, אבל בהולך בדרך ואוכל, פסק השו"ע (שם סעיף ד) שאין אצלם שינוי מקום, וכפי שכתב המשנ"ב (ס"ק מב) שכיון שלא קבעו עצם לכתחילה במקום מסוים רק לילך ולאכל, לכו"ע אין נחשבים כעוקרים ממקומם.

בעל הבית שחשב שהסתיימה הסעודה, ולא ידע שמגישים עוד מאכלים, האם נחשב כסילוק דעת מהסעודה?

הלכה ידועה היא, מה שפסק השו"ע (סימן קעט סעיף ב) שהסומך על שלחן אחרים, אפילו חשב שנגמרה הסעודה ואמר 'הב לן ונברך', לא הוי היסח הדעת, עד שיאמר בעל הבית, והטעם כתב המשנ"ב (ס"ק י) כי סומך דעתו על דעת בעל הבית אולי ירצה להמשיך ולאכול עמו.

ואם טעה בעל הבית בעצמו והיה סבור שאין כבר מה לאכול ואחר כך נודע לו שיש עוד מאכלים, כתב הערוך השלחן (ס"ו) שנחשב היסח הדעת בטעות, ואין זה כסילוק מן הסעודה, שהרי מטעם זה אין אמירת האורח חשובה כלום מפני שסומך על שולחנו של בעל הבית ואינו יודע אם נגמרה הסעודה, ואם כן גם בבעל הבית כן הוא. ובשו"ת רב פעלים (או"ח ח"ב סי' לד) כתב שדבר זה תלוי במחלוקת. אכן לענין מי שהסיח דעת מאכילה משום שחשב שצריך לצאת ושוב אמרו לו שאינו צריך, כתב החיי אדם (כלל נט ס"ח, וכלל מט סי"ד) שאף שהסיח דעת בטעות, נחשב הדבר להיסח הדעת.

ואדם האוכל בביתו, כתב הא"א (בוטשאטש) שיתכן שנחשב כאורח לגבי אשתו, כיון שהיא זו שמכינה את המאכלים. וכן דעת הגרח"פ שיינברג (חידושי בתרא) שגם בעל הבית תלוי בדעת אשתו, שפעמים שאינו יודע שהכינה מאכל נוסף, ומסתמא דעתו לאכול ממה שהכינה כדי שלא לצערה [וראה הע' הקודמת].

אמנם הפמ"ג (א"א ס"ק ג) כתב, שלדעתו היה נראה שרק אדם בביתו נחשב כבעל הבית לענין היסח דעת של אורח, משום שאצלו שייך 'כל שאומר לך בעל הבית עשה', היינו שאם יאמר בעה"ב לאורח לאכול עוד צריך לעשות כדבריו, וכמו שמבואר בט"ז (סימן קע ס"ק ג) ולכן אין האורח מסיח דעתו, אבל מי שהזמין את חבירו לסעוד עמו במלון, אפשר שאינו נחשב כבעל הבית לענין זה. ועל פי דבריו כתב בדעת תורה שמי שסמוך על שולחן אשתו העוסקת בהגשת המאכלים, אינו נחשב כסמוך על שולחן בעל הבית, ואם אמר 'הב לן ונברך' נחשב להיסח הדעת. וכן כתב בשו"ת בצל החכמה (ח"ו סי' סט) שאמירת בעל הבית 'הב לן ונברך' נחשבת כהיסח הדעת אף אם אשתו מגישה את המאכלים.

סכין שאינה עשויה מברזל, האם יש לכסותה בשעת ברכת המזון?   

נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון, כך פסק השו"ע (סימן קפ סעיף ה).

והביא במשנ"ב (ס"ק יא) שני טעמים בשם הב"י: א. שברזל מקצר ימי האדם, ואינו בדין שיהיה מונח על השלחן שדומה למזבח שמאריך ימיו של האדם, ועל כן אחר גמר אכילתו ורוצה לברך ברכת המזון מכסה הסכין. ב. לפי שפעם אחד הגיע אחד לברכת 'בונה ירושלים', ונזכר בחורבן הבית, ותקע סכין בבטנו.

ולגבי סכין שאינו עשוי מברזל, כתב המג"א (ס"ק ד) שאם הטעם שצריך לכסותו הוא משום שברזל מקצר חיים, אם כן הההקפדה היא דוקא על סכין העשויה מברזל ולא על סכין העשויה ממתכת אחרת [שלשון הפסוק (דברים פכ"ז פס' ה)"לא תניף עליהם ברזל"]. והפמ"ג (א"א שם) הסתפק אם האיסור במזבח הוא דווקא בברזל [וראה תהלה לדוד (ס"ק ב) ושו"ת שבט הלוי (ח"א סי' רה על סי' זה) שהביאו דעות הראשונים בזה] והוסיף, שלפי הטעם השני בודאי אין חילוק בין ברזל לשאר מיני מתכות, כל שיכול להמית בו את עצמו [ולכאורה לפי כל הדעות, סכין חד פעמית העשויה מפלסטיק, אינה בכלל זה].

וסכין שאינה מיועדת לחיתוך אלא למריחת ממרחים בלבד, דעת הגר"מ פיינשטיין (שו"ת רבבות אפרים ח"ב סי' פ אות לה) שאין צריך לכסותה, משום שרק ממרחת ואינה חותכת כלל, וכן דעת הגרח"פ שיינברג (חידושי בתרא). מאידך, דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני שבת ח"ג עמ' רכו) שצריך לכסותה, כיון שנקראת סכין.

ודין כיסוי הסכין, כתב הטהרת השלחן (הובא בקובץ מפרשים בשו"ע מהד' מכון ירושלים) שנוהג אף בברכת 'מעין שלש', שהרי מזכירים בה את בנין ירושלים, מאידך, הא"א (בוטשאטש) ושו"ת שלמת חיים (סי' קפז) כתבו שדין זה אינו נוהג אלא בברכת המזון ולא במעין שלש, ופוק חזי מה עמא דבר.

 

 

 

 

הלכות ברכות הרב בנימין בירנצוייג זווית הלכתית

אולי גם יעניין אותך

שאל ידיו של היצר הרע: "למה משמשים לך שני החפצים הללו?". ענהו היצר הרע: "אלו הם כלי עבודתי"...
"באמצע 'סדר שני', אחד הבחורים מביט בדריכות מבעד לחלון. אולי יהיה איזה נס. ופתאום צעק: יש לבנה! רוצו מהר..."
צפו: שיעורי גמרא בענייני החורבן מתוך מסכת גיטין
"בסיום הנסיעה הוצאתי את הארנק ושילמתי לנהג על הנסיעה. עבר זמן, ואני מגלה שהארנק איננו!"
הגמ"ח נותן לך בין 30,000 ל-50,000 ש"ח לרגל שמחתך – ב-מ-ת-נ-ה!!!
"לדבר אל בובה כל בוקר כמה דקות"
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
יהלומים מגדולי ישראל

הרבנית קנייבסקי

אחד הניח את בגדיו סמוך לתנור החימום. תוך רגעים ספורים הם התלקחו, ואש גדולה הלכה והתפשטה. בחסדי שמים הצליחו להשתלט

פרשת שבוע

כותרת מקוצרת של הפוסט

 ר' נתן צבי למד מזאת הבחנה עמוקה בנבכי נפשו של האדם

זווית הלכתית

התורם ביקש שיעבירו את שמו ושם אמו לרבנים שיעתירו עליו - שיידבק בקורונה... האם מותר לעשות כן?

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית

כתבות וראיונות

כשדודתי ע"ה היתה פעוטה, באה פעם לזקנה הק' מרן אדמו"ר הזקן מבאיאן זצ"ל, וסיפרה לו לפי מיטב דמיונה, שזה עתה היא הגיעה בספינה גדולה מאפריקה, וסיפרה שראתה שם כל מיני חיות גדולות ומשונות וכו'. וזקנה הק' הקשיב לדבריה בתשומת לב מיוחדת...

משחק של ילדים זה ממש לא 'משחק ילדים' | הגאון רבי ישראל פרידמן שליט"א רב קהילת טשורטקוב במנצ'סטר

סדרת הספרים שכבשה את שולחן השבת
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
שאל את הרב קישור ראשון קישור שני לאיפשהו קישור שלישי לקראת שבת
נרשמתם בהצלחה
אתם כבר רשומים במערכת שלנו
ההרשמה נכשלה. תוכלו לנסות שוב
  • תוכן ושיעורים באתר
    • הדף היומי בבלי - הרב שפרכר
    • הדף היומי בבלי - הרב סגל
    • הדף היומי באידיש – הרב אפרים סגל
    • הדף היומי באנגלית - הרב לובינשטיין
    • הדף היומי בהלכה
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית
    • שומעים ‘דרשו’
    • סיכום הלכות שבועי
    • סיכום הלכות חודשי
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • המיוחדים שלנו
    • תוכנית הדף היומי בהלכה
    • תוכנית קנין משניות
    • תוכנית קנין תורה
    • מאמרים
    • פרשת השבוע
    • סיפורי צדיקים
    • כתבות וראיונות
    • אוצרות האתר
  • אתם שואלים
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • זמן הדלקת נרות אחיד
    • האם מותר להשתמש בערדליים בשבת
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • למה הוסיפו לסוף ברכות על המחיה גם “ועל הכלכלה”.
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • רוצה ללמוד בגרויות כדי שיהיה לי מקצוע לעתיד
    • אחרית הימים
    • האם גם היום צריך להקפיד על התקנה לכבס ביום ה’
    • מחפש רב שהוא פחות מחמיר
  • שומעים דרשו
    • מסכת עירובין בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מסכת עירובין בעברית – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באידיש – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
    • מסכת עירובין – הרב מאיר שפרכר
    • ששים שניות מרתקות על הדף היומי – מסכת עירובין
    • כיצד מברכים | שיעורים מראשי הישיבות
    • כיצד מברכים | שיעורים מהרב אשר גנס שליט”א
    • מסכת שבת בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • הפותח בכל יום – הרב אברהם פוקס – ניסן עד אלול תש”פ
  • מוצרים מובילים
    • דרש דוד – פרקי אבות
    • סט לקראת שבת החדש
    • כרך לקראת שבת החדש
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
מוקד הישיבה - ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
זה הטקסט שיופיע בצד שמאל. כל הזכויות שמורות למישהו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס