דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תש"פ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב'דרשו'
    • מוקדי המבחנים
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
    • שומעים 'דרשו'
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • קול העם
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"
דף הבית מאמרים פרשת שבוע וישב הייתי מרצה בסמינרים רבים על יחסי אנוש ועל שלום בית. כפי שאתם אולי יודעים, אני נראה כאדם מהעבר, מימי הביניים, עם זקן גדול ופאות. כשבאתי לסמינר והתחלתי להרצות לפני אנשים חילוניים על הנושאים הללו הם הביטו בי בתהייה. "כנראה טעינו בכתובת", הם אמרו לעצמם, "טיפוס כזה ירצה בפנינו על תקשורת בינאישית ועל יחסי אנוש?! נו, באמת…".

הייתי מרצה בסמינרים רבים על יחסי אנוש ועל שלום בית. כפי שאתם אולי יודעים, אני נראה כאדם מהעבר, מימי הביניים, עם זקן גדול ופאות. כשבאתי לסמינר והתחלתי להרצות לפני אנשים חילוניים על הנושאים הללו הם הביטו בי בתהייה. "כנראה טעינו בכתובת", הם אמרו לעצמם, "טיפוס כזה ירצה בפנינו על תקשורת בינאישית ועל יחסי אנוש?! נו, באמת…".

הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל על תורת חיים
י"ט כסלו תש"פ
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

שמם של ימי החנוכה מעיד על מהותם שהרי 'חנוכה' היא מלשון חינוך. הקב"ה 'מחנך' אותנו על ידי התורה, שהיא תורת חיים. הקב"ה מצווה עלינו ציוויים רבים שהם מצוות וחוקים, אבל הם גם דרך חיים והדרכה לאורח החיים המושלם ביותר, כגון: "לא תיקום ולא תיטור", "לא תשנא את אחיך בלבבך" ועוד.

כשעולים לתורה מברכים שתי ברכות – לפני הקריאה ולאחריה. נוסח הברכה שלאחר הקריאה הוא: "אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו". והקשה המשגיח רבי דן סגל שליט"א: אם זו תורה, זו אמת! וכי יש תורת ה' שאינה אמת?! לשם מה צריך אפוא לומר שהקדוש ברוך הוא נתן לנו "תורת אמת"?

וביאר, כי טבע העולם שדברים רבים משתנים בו במשך הזמן. העולם הוא דינמי. אך התורה לעולם אינה משתנה ולא תשנה אף פעם. זהו אחד מי"ג עיקרים "שזאת התורה לא תהא מוחלפת, ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו". וזה הפירוש שהתורה היא "תורת אמת" ולעולם אי אפשר לשנות אותה. היא נצחית!

ויש דבר מעניין לספר על זה:

בסמינרים הראשונים שערכנו לחוזרים בתשובה פוטנציאליים היו רק אקדמאים. היינו מעבירים יום שלם בהוכחה שהתורה היא אמת. ישבנו אתם וחשבנו יחד: נתאר לעצמנו שאנו רוצים ליצור חברה חדשה ואיכותית, ואנחנו מבקשים לחוקק את החוקים הטובים ביותר, הן לחברה ככלל והן לבני האדם הנכללים בחברה זו כפרט – אילו חוקים היינו מחוקקים?

כל אחד מהמשתתפים הציע חוקים שנראו לו חשובים וחיוניים לקיומה של חברה מתוקנת. רשמנו על הלוח את כל הצעות החוק שהושמעו. כאשר כל ההצעות היו ערוכות ומסודרות לפנינו ניסינו לבדוק האם יהיה אפשר – במשך מאתיים או שלוש מאות שנים – לתת לחוקים פרשנויות וכיוונים שלא היו בכוונה המקורית של המחוקק. ומה העלינו? כל חוק וחוק שהוצע על ידי המשתתפים החכמים שלנו היה ניתן לפרשנות ולעיוות עד כדי שינוי הכוונה מן הקצה אל הקצה. זה היה חלקו הראשון של השיח.

בחלק השני הראינו להם שכל החוקים שהם הציעו – שעליהם המליצו כחוקים חשובים והוגנים, והכרחיים לחברה מתוקנת – כבר נמצאים בתורה. ואז ביקשנו מהם לנסות להצמיד לחוקי התורה פרשנויות שונות שלא על פי 'כוונת המחוקק'. הם הפכו את העולם, אימצו בכל הכוח את הראשים האקדמאיים שלהם, ולא הצליחו.

אי אפשר להחליף פרשנויות, התורה היא נצחית.

ניקח דוגמה: על פי חוקי התורה, המרחק בין בית לבית צריך להיות לפחות ד' אמות, שהם כשני מטר וארבעים ס"מ. באו כמה בורים ועמי הארצות וטענו שחוק כזה הוא לא רלוונטי היום, וכביכול אין הלכה זו מתאימה לזמן שלנו.

כמובן, אין זה נכון כלל. התורה מתאימה לכל זמן ולכל תקופה. יתירה מזו, התורה הייתה הבסיס לבריאת העולם כולו, שהרי הקב"ה "אסתכל באורייתא וברא עלמא". העולם מותאם לתורה ולא התורה לעולם.

ומהי ההתאמה בנושא של מרחק בין שכנים? כל אדם שקונה בית הוא על דעת שהקנייה תהיה לפי החוקים הנהוגים ועל פי הכללים של העירייה. אצל כולם מוסכם שהכל כמנהג המדינה. אם כן, הרי כאילו מופיע בחוזה סעיף הקובע שהכל יהיה לפי הכללים הנהוגים כיום. כך נפתרו הבעיות.

כשהייתי ילד היו אנשים רגילים לומר, שאם החרדים יצטרכו להקים מדינה הם לא יוכלו לעשות זאת. ולמה? כי אסור לחלל שבת.

שטויות והבלים! התורה נותנת לנו הוראות איך לנהוג בכל מצב. אם יש ח"ו מצב של פיקוח נפש, מחללים שבת ואין בכך עוון כלל. אם לא מדובר במצב של פיקוח נפש אפשר להסתדר מצוין גם בלי חילול שבת.

נראה לי, שכיום אף אחד כבר לא טוען את הטענה הזאת, שהייתה בעצם רק סוג של סטיגמה, שמטרתה להשמיץ את החרדים ולהקטין את דמותם. זה מה שמכרו באותן שנים בקיבוצים על מהותו של היהודי החרדי, אבל לאחר שהכירו חרדים מקרוב הבינו שזה לא נכון.

הייתי מרצה בסמינרים רבים על יחסי אנוש ועל שלום בית, כפי שאתם אולי יודעים. אני נראה כאדם מהעבר, מימי הביניים, עם זקן גדול ופאות. כשבאתי לסמינר והתחלתי להרצות לפני אנשים חילוניים על הנושאים הללו הם הביטו בי בתהייה. "כנראה טעינו בכתובת", הם אמרו לעצמם, "טיפוס כזה ירצה בפנינו על תקשורת בינאישית ועל יחסי אנוש?! נו, באמת…".

אך לא עברו יותר מחמש דקות וכל המחיצות נפלו. הם נשאבו אל התוכן, הדעות הקדומות והסטיגמות נעלמו. אחד הגורמים שאפשרו לאנשים חילוניים להיפתח, ולאחר מכן לחזור בתשובה, היה ההבנה שהם חיו בטעות. הם לא הכירו באמת את היהדות ואת היהודים שומרי התורה והמצוות.

החינוך שהתורה מחנכת אותנו הוא חוקי חיים. ה'חינוך' של הרחוב הוא חוסר חינוך, ואנחנו רואים לנגד עינינו את התוצאות. אין לאנשים מטרה אמתית בחיים, אין שמחה אמתית, וממילא יותר אנשים מתמכרים לדברים שונים – סמים, אלכוהול וכדומה. גם התמכרות לטכנולוגיה, שהולכת ומחמירה ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, היא חלק מאותו אובדן שליטה עצמית. כשאדם מתמכר לגורמים שונים הוא מאבד את הבחירה ואז הוא הופך להיות כבהמה, שהרי ההבדל בין אדם לבהמה נעוץ בכוח הבחירה.

הגויים רוצים שנלך בדרכיהם ונהיה כמותם. כבר הצהיר על כך המן הרשע באמרו: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך… ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שווה להניחם" (אסתר ג, ח). הגויים שהוליכו את ישראל לגלות ופיזרו אותם במדינות שונות, עשו זאת כדי להחליש את רוחם של היהודים ולהרחיקם מיהדותם. אבל הם שכחו דבר אחד – את הסנהדרין, את "החרש ומסגר". הגויים לא הבינו ולא הכירו את העוצמה של החרש והמסגר. מאחר שהסנהדרין נותרו לפליטה נוצק כוח בעם ישראל, ולא התבוללו ונטמעו בין העמים.

בתקופתו של מרדכי ארגנו הגויים שמונים ומאת יום של משתה כדי להכניס את היהודים למעגל החברתי שלהם, להרגיל את עם ישראל ל'סטייל' הגויי. הם ארגנו שבעת ימי משתה עם הפרדה למהדרין, גברים בנפרד ונשים בנפרד. המזון שהוגש שם היה בהכשרים המהודרים ביותר, העיקר לסחוף את עם ישראל ל'תרבות' שלהם.

וכך הם עשו גם בחנוכה, כפי שאנחנו אומרים בתפילה: "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל". מה רצו הרשעים? "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". הם רצו "להעביר" כבדרך אגב. קודם־כל הם יגרמו לנו לרצות לחיות מהסטייל שלהם, ליהנות מההנאות שלהם, לדבוק באותה 'איכות חיים' מזויפת שלהם, ואז הם יעבירו אותנו מעל "חוקי רצונך".

כאז גם היום. בכל דור עומדים עלינו לכלותנו, על ידי נסיונות בלתי פוסקים להחדיר לתוכנו את הגישה של הגויים לכל אורחות החיים.

ישנו איסור מיוחד של "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג), והקדוש ברוך הוא ציווה עלינו לגבי הכנענים: "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ, טז) כדי שלא נלמד ממעשיהם. בכמה וכמה מקומות בתורה מובאת האזהרה, שאם לא יסלקו ישראל את הכנענים מהארץ הם ילמדו ממעשיהם הרעים ח"ו ויבוא עליהם חורבן.

אנחנו אומרים בהבדלה: "המבדיל בין קדש לחול… בין ישראל לעמים" – כפי שהקודש מובדל מן החול, כך בני ישראל צריכים להיות מובדלים מן העמים. וכדי להיות מובדלים עלינו לדעת ולהבין בבהירות מהו קודש ומהו חול. ישנן תקופות שבהן העמים מתנהגים כאילו הם בני אדם, אבל צריך לדעת תמיד מי הם העמים ומה מטרתם כדי לדעת להיזהר מהם.

שאלתי פעם את מורי ורבי הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל: איך אני יכול להוכיח בקצרה לאדם חילוני שיש בורא עולם ושהתורה אמת? ענה לי הרב גריינמן: "תאמר לו שאנחנו מהווים אחוז אפסי מהאנושות, ואף־על־פי־כן כל האנושות עוסקת בנו יומם ולילה".

ואני מוסיף, שאילו היתה איזו קבוצה קטנה ושולית שהיתה עושה כל מיני מעשים משונים – ואפילו שטויות והבלים ממש – מישהו היה מתייחס אליה?! לכל היותר היו אנשים מגחכים לרגע ואחר כך פונים לעסקיהם ושוכחים את התופעה המוזרה הזאת. אם כן, מה אכפת לגויים שאנחנו – שהננו קבוצה קטנטונת – נוהגים במנהגים שונים מהם? למה הם מתנכלים לנו ומתאמצים כל כך לכלות אותנו מבחינה גשמית ו/או רוחנית?

התשובה היא, שעצם הקיום שלנו הוא הוכחה שדרכם אינה נכונה, ואת ההוכחה הזאת הם רוצים למחוק. הם לא יכולים לסבול את ההוכחה החיה והתמידית שדרך התורה היא הדרך הנכונה.

ימי החנוכה הם ימי שמחה אצל החילונים בדיוק כמו אצלנו. ייתכן שבמידת־מה ימים אלו הינם הרי־גורל עבורם יותר מאשר עבורנו, מאחר ולולא אורות החנוכה היו עלולים ליפול עד התהום.

בתקופתו של 'החוזה מלובלין' היה מלשין אחד בעיירה שהיה גורם ליהודים צרות ובעיות רבות והיה מוסרם לשלטונות. באחד מימי החנוכה הביאו התלמידים לרבי 'קוויטל' (פתק) ובו רשמו את בקשתם הנרגשת, שהרבי יפעל בכוחותיו להעניש את המלשין בעונש כבד שלא יוכל עוד להרע לאיש מישראל.

אמר להם הרבי: "כלום יודעים אתם מה עושה המלשין הזה עכשיו? הוא מרעיש עולמות…".

הלכו התלמידים אל אותו מלשין ושאלוהו מה עשה באותו יום בשעה שדיבר הרבי את דברו. הביט בהם המלשין בפליאה ואמר: "מה הפירוש? זו הייתה שעת ההדלקה והדלקתי נרות חנוכה".

אפילו הדלקת נרות חנוכה של אדם שפל כמו אותו מלשין פועלת פעולות גדולות בכל העולמות.

(מתוך הספר 'אריה שאג', חנוכה)

פרשת השבוע פרשת וישב רבי אריה שכטר זצ"ל

אולי גם יעניין אותך

"אכן, זה רש"י קשה מאד. גם אני התקשיתי בו!"
בשורה חסרת תקדים לנבחני הדף היומי בהלכה מלגה...
היכן הוא התוספות הגדול ביותר בש"ס? מהי המשנה הקטנה ביותר? ואיפה יש סיפור המשתרע על גבי עמוד שלם ברש"י
"אני יודע שאתם לפני יציאה לחופה", אמר האלמוני, וביקש לדבר עם בעל-הבית בחדר צדדי. האבא היה בטוח שהוא יבקש תרומה, אבל...
נכנס רגע למכולת בבני ברק - והחליט להשאיר את הבן בישיבה
בצדקה, כמו בעסקים, הוא לא אהב לקחת סיכונים...
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
יהלומים מגדולי ישראל

הרבנית קנייבסקי

אחד הניח את בגדיו סמוך לתנור החימום. תוך רגעים ספורים הם התלקחו, ואש גדולה הלכה והתפשטה. בחסדי שמים הצליחו להשתלט

פרשת שבוע

כותרת מקוצרת של הפוסט

 ר' נתן צבי למד מזאת הבחנה עמוקה בנבכי נפשו של האדם

זווית הלכתית

התורם ביקש שיעבירו את שמו ושם אמו לרבנים שיעתירו עליו - שיידבק בקורונה... האם מותר לעשות כן?

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית

כתבות וראיונות

כשדודתי ע"ה היתה פעוטה, באה פעם לזקנה הק' מרן אדמו"ר הזקן מבאיאן זצ"ל, וסיפרה לו לפי מיטב דמיונה, שזה עתה היא הגיעה בספינה גדולה מאפריקה, וסיפרה שראתה שם כל מיני חיות גדולות ומשונות וכו'. וזקנה הק' הקשיב לדבריה בתשומת לב מיוחדת...

משחק של ילדים זה ממש לא 'משחק ילדים' | הגאון רבי ישראל פרידמן שליט"א רב קהילת טשורטקוב במנצ'סטר

סדרת הספרים שכבשה את שולחן השבת
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
שאל את הרב קישור ראשון קישור שני לאיפשהו קישור שלישי לקראת שבת
נרשמתם בהצלחה
אתם כבר רשומים במערכת שלנו
ההרשמה נכשלה. תוכלו לנסות שוב
  • תוכן ושיעורים באתר
    • הדף היומי בבלי - הרב שפרכר
    • הדף היומי בבלי - הרב סגל
    • הדף היומי באידיש – הרב אפרים סגל
    • הדף היומי באנגלית - הרב לובינשטיין
    • הדף היומי בהלכה
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית
    • שומעים ‘דרשו’
    • סיכום הלכות שבועי
    • סיכום הלכות חודשי
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • המיוחדים שלנו
    • תוכנית הדף היומי בהלכה
    • תוכנית קנין משניות
    • תוכנית קנין תורה
    • מאמרים
    • פרשת השבוע
    • סיפורי צדיקים
    • כתבות וראיונות
    • אוצרות האתר
  • אתם שואלים
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • זמן הדלקת נרות אחיד
    • האם מותר להשתמש בערדליים בשבת
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • למה הוסיפו לסוף ברכות על המחיה גם “ועל הכלכלה”.
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • רוצה ללמוד בגרויות כדי שיהיה לי מקצוע לעתיד
    • אחרית הימים
    • האם גם היום צריך להקפיד על התקנה לכבס ביום ה’
    • מחפש רב שהוא פחות מחמיר
  • שומעים דרשו
    • מסכת עירובין בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מסכת עירובין בעברית – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באידיש – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
    • מסכת עירובין – הרב מאיר שפרכר
    • ששים שניות מרתקות על הדף היומי – מסכת עירובין
    • כיצד מברכים | שיעורים מראשי הישיבות
    • כיצד מברכים | שיעורים מהרב אשר גנס שליט”א
    • מסכת שבת בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • הפותח בכל יום – הרב אברהם פוקס – ניסן עד אלול תש”פ
  • מוצרים מובילים
    • דרש דוד – פרקי אבות
    • סט לקראת שבת החדש
    • כרך לקראת שבת החדש
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
מוקד הישיבה - ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
זה הטקסט שיופיע בצד שמאל. כל הזכויות שמורות למישהו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס