דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תש"פ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב'דרשו'
    • מוקדי המבחנים
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
    • שומעים 'דרשו'
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • קול העם
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"
דף הבית מאמרים פרשת שבוע וישלח 'ההבטחה התקיימה במלואה! המניות ששוויין אז היה חמישים אלף דולר- התייצבו היום על מחיר של חמישה מליון דולר, ועוד היד נטויה…'

'ההבטחה התקיימה במלואה! המניות ששוויין אז היה חמישים אלף דולר- התייצבו היום על מחיר של חמישה מליון דולר, ועוד היד נטויה…'

שותף שכדאי להכניס לעסק...
י"ב כסלו תשע"ט
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

הרה"ח ר' אשר קובלסקי שליט"א

"וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ" (ל"ב, כ"ה)

ההיסטוריה העשירה שלנו, מלאה וגדושה בסיפורי מופת וגבורה, מכל המינים והסוגים. אנשים שהתמודדו, התקשו והתגברו, אנשי עשיה שפעלו ללא לאות למען מטרות נשגבות, לצד מתנדבים עלומים שחוללו גדולות ונצורות. ביניהם ובמרכזם, נישא לאורך כל ההיסטוריה סיפורם של עמלי התורה, והקושי הגדול לגייס כספים להחזקתם.

אם נבחר בכל רגע היסטורי נתון ובכל מקום, נמצא את עמלי התורה במקום הראשון בקושי לגיוס כספים עבורם. תמיד הם מתוארים כעניים ודלים, והפועלים למענם להחזיקם – מתקשים מאוד במלאכתם. מנעורינו גדלנו על סיפורי השד"רים אשר יצאו לארצות הגולה לקבץ כסף עבור עמלי התורה, והאכזבות הרבות שהיו מנת חלקם, הבזיונות הרבים שנחלו, וגם מקרי שוד ושבר בדרכים…

עד ימינו אנו, יביט כל אחד מסביבו ויראה כמה מאמץ ואנרגיה דורשת מלאכת החזקת התורה. כמה יהודים טובים מכתתים רגליהם בניכר לילות כימים, עוזבים את המשפחה למסעות ארוכים, מתבזים ומתחננים, ועדיין אין הקומץ משביע. מלאכת החזקת התורה היא מהמלאכות הקשות והמורכבות מאז ועד היום, ועובדה זו אומרת דרשני:

איך יתכן, שלימוד התורה – מרכז קיום העולם, הדבר הכי חשוב עלי חלד, הוא הדבר שהכי קשה להחזיקו? איך זה סביר שהתורה – ה'חמצן' של העולם, המקיימת את כולו, התורה עליה נאמר 'כי הם חיינו', התורה האהובה שהיא סלע קיומנו והייחודיות שלנו בעולם – דווקא דבר כה חשוב וקריטי זקוק למסירות נפש כדי להחזיקו? דווקא דבר כה רב חשיבות ומעלה דורש מאמץ כה רב? איזה סוד פלאי טמון בהחזקת התורה, ההופך את המלאכה לכה קשה ומורכבת?

פרשת השבוע הנוכחי, חושפת את הסוד המסתורי הזה. התורה מתארת את חזרת יעקב לארץ, כשבדרך הוא נתקל במלחמה אפופה הילת מסתורין עם איש, הנאבק עמו עד עלות השחר. זו מלחמה רוחנית המסתיימת בניצחונו של יעקב, כשהאיש – שרו של עשיו הנאבק בו עד עלות השחר, מצליח לפגוע בכף ירכו, ובכך הוא מבטיח את המשך המאבק…

הזוהר הקדוש מגלה, כי לא מדובר בסיפור היסטורי, והמלחמה הזו בין יעקב לעשיו, ניטשת עד היום במלוא עוזה. עשיו ניסה להילחם ביעקב – בעם היהודי, ובמהות ייחודיות העם היהודי – היא התורה הקדושה. כשראה שאינו יכול להכריע, כשהבין שהמלחמה אבודה והעם היהודי מחובר ודבוק בתורה והיא 'לא תישכח מפי זרעו' עד עולם – עבר ל'כביש עוקף', והתמקד בפגיעה במקום רגיש במיוחד, במלחמה בעצם הירך – המחזיקה את הגוף, במי שמחזיק את התורה.

מאז ועד היום, כוחות הטומאה של עשיו עושים שימוש בכל אמצעי אפשרי, ומטילים לשדה הקרב את הכלים הכבדים ביותר, במאמץ מרוכז וממוקד: לפגוע במחזיקי התורה, להילחם בנושאי עולם התורה. יש להם מגוון אמצעים להעמיד נסיונות קשים בפני מחזיקי התורה: לפעמים יציגו הפסד כספי, לפעמים יכשילו עיסקה, לפעמים יזמנו השקעה המצריכה כל כסף נזיל, ותמיד יטענו שההשקעה בלומדי התורה אינה כדאית חלילה, והרי 'אין לך כסף מיותר' – הם זועקים בגרון ניחר…

ובפרט בימינו אנו, כשמתקרב זמן הגאולה, המלחמה הזו הולכת ומתחזקת, הולכת ומתגברת, וכוחותיו של עשו עושים כל מאמץ ומרכזים הרבה יותר כוחות במלחמה הזו נגד מחזיקי התורה, להעמידם באינספור ניסיונות, בידיעה כי רגע ההכרעה הולך ומתקרב. וכפי שגילה בעל ה'חפץ חיים', כי 'עד עלות השחר' הכתוב בפסוק מרמז לעת עלות שחר הגאולה, כי בזמנים אלה יתמקדו עשיו וחיילותיו במלחמתם העיקשת נגד מחזיקי התורה, בניסיון נואש שלא יצלח לנצחנו.

כשמתבוננים במלחמה הבוערת הזו – שכולנו חיילים בה, אנו מגלים כי כשאנו תומכים בעמלי התורה, מעבר לזכות הכבירה של תמיכה בלומדי התורה והחזקתם – שאין לשערה ולתארה, אנו זוכים גם להילחם ולהתאמץ ולעשות את תפקידנו במלחמה העיקשת נגד כוחות הטומאה וביעורם מן העולם, ולרומם את הכח הרוחני של העם היהודי לקראת הגאולה השלימה!

ויעידו כותלי בתי המדרש בכל מקום, על הכישלון הצורב שמנחילים תומכי התורה לשרו של עשיו, כאשר בתי המדרש הומים בשיעורים ולומדים, הכוללים עמוסים וגדושים והיכלי הישיבות בוערים בלהבת התורה. זו העדות לכך כי הצד שלנו – הצד של יעקב, לא נכנע ללחצים ולא נופל בניסיונות, ומוסיף להתאמץ ולאחוז בעוז ובגאון בעמוד התורה, להתאמץ במלחמה הנצחית ולהכריעה לטובתנו!

הטעות שהובילה לעיסקת המיליון…

הסיפור המטלטל הבא, מניע אותנו בגלגלי הזמן כ-240 שנה לאחור, לעיר הנמל ליוורנו שבאיטליה, שהיתה באותה תקופה  עיר סחר פורה ותיירות משגשגת. גם קהילה יהודית גדולה ועשירה התקיימה בליוורנו, שכללה מאות תלמידי חכמים ומרביצי תורה, לצד גבירים גדולים מוקירי תורה ולומדיה, שהחזיקו את עמוד התורה במקום, וידם פרושה לסייע לעמלי התורה בכל מקומות מושבותיהם.

ביום בהיר באמצע שנת תקל"ז, ירד בחופי העיר נער צעיר לימים, תמים למראה אך גדוש בתורה ובחכמה, ושמו רבי יצחק גויטע. הוא הגיע מלוב במטרה לגלות למקום תורה ולהחכים מחכמי ליוורנו, אלא שעד מהרה גילה כי יוכל לעסוק בתורה רק אם יעבוד כמשרת של אחד מגבירי העיר, שידאג לפרנסתו. הוא התקבל לעבודה בביתו של גביר עשיר מאוד, יהודי טוב לב ותומך תורה, שאף שימש אכסניה לשד"רים – אלו 'שלוחי דרבנן', שיצאו לגייס כסף בגולה לטובת עמלי התורה בארץ ישראל.

ביום מן הימים, כמנהגו מדי פעם, הגיע אחד מהשליחים הללו לליוורנו. הגביר שמח לארחו בכבוד מלכים, ואף הסתובב עמו בין בתי עשירי העיר ושותפיו לעסקים – לסייעו במלאכת איסוף הכספים. ביום האחרון למסע ורגע לפני שיעזוב אותו שליח את בית העשיר, קרא העשיר למשרתו ואמר לו בידידות:

'הן ידעת כמה אני מתאמץ לסייע לשלוחי עמלי התורה, להעניק להם כסף וזהב ואף להתרים אחרים. ומה איתך – משרתי הנאמן, וכי תוותר על הזכות להיות שותף בעמל התורה של לומדי ארץ ישראל? הן מזדמנת לפניך מצוה יקרת ערך לסייע ללומדי התורה ולהחזיקם – ואף שאתה משרת ואינך בעל הון, וכי לכן תפסיד את הזכות הכבירה להיות שותף עם התורה?'

אך שמע המשרת את הדברים, ופניו זרחו באושר. אכן, גם הוא חפץ ורוצה להיות שותף עימם, גם הוא מבקש להיות חלק מהשותפים הנושאים את הארון – מחזיקי עמוד התורה. כסף רב אין לו, בקושי ארנק צמוק וקטן. הוא מיהר להביאו, שפך את כל תכולתו על השולחן, והחל מונה את הפרוטות במרץ…

בסופו של דבר, הצטבר הסכום לכדי 'הון עתק': זהוב אחד, זהוב שלם!

השליח חייך במבוכה, הרגיש שלא בנוח ליטול את פרוטותיו האחרונות של המשרת המסכן, שאך בקושי הצליח לקבץ פרוטה לפרוטה, שהפכו לזהוב שלם. 'בכל מקרה מדובר בתרומה קטנה בת זהוב בודד', הרהר, 'מה לי לקחת למשרת את פרוטותיו האחרונות?' – חשב, כשהוא מושך את ידיו לאחור…

אלא שהמשרת לא אבה לוותר, שש על ההזדמנות להיות שותף עם עמלי התורה, לשמש כ'שבט זבולון' במחיר זהוב אחד. על אף שהיה מדובר בכל רכושו ובמלוא הונו, ולמרות שידע כי התרומה הזו כה קטנה וכמעט חסרת משמעות, בער בו הרצון להימנות על מחזיקי התורה. הוא העניק את הזהוב לידי השליח, אשר הודה לו בחום ובירכו כי בזכות המצוה יעלה ויצליח ואף יתעשר עושר רב, והם נפרדו בידידות, כשכל אחד ממשיך בשגרת יומו.

באותם ימים, שוד הים היה לתופעה רווחת. השודדים היו אורבים לאוניות בלב ים, גונבים את הסחורה וממשיכים לנמל קרוב, שם היו מוכרים את הסחורה בזיל הזול. ויהי היום, ואל העיר ליוורנו הגיעה אוניית ענק של שודדי ים, מלאה באוצרות וגדושה באינספור חפצים, רהיטים, פריטי ביגוד ומוצרי מזון לרוב. עפ"י הנהוג, הניחו השודדים את הסחורה בנמל, ונקבו במחיר לכל פריט ב'תערוכת הנכסים השדודים', כאשר כל החפץ לרוכשו – הניח ידו על הפריט, וזכה בו במחיר הנקוב.

באותה עת, עבר במקום מיודענו המשרת, רבי יצחק גויטע. הוא לא הבין את ההמולה שמסביב, כל שיג ושיח המסחר היה זר לו, ולכן נעמד להביט לראות את השוק כמרקחה – השודדים הצועקים מחירים בגרון ניחר, לצד אנשים הרצים בין החפצים ובוחנים אותם במבט מדוקדק. תוך שהוא עומד ומביט – נשען בידיו מבלי משים על שני ארגזים חתומים, שנראו כארגזי תבלינים מוברחים.

לפתע, השתרר שקט. זהו הרגע הקובע והמכריע, בו מי שידו מונחת על הפריט – זוכה בו. השודדים עברו בין הפריטים שנמכרו, והחלו להובילם אל בתי הרוכשים – תוך שהם מבקשים את הכסף בגינם. לפתע הגיעו לשני הארגזים עליהם נשען רבי יצחק גויטע, ושאלוהו לכתובת ביתו…

המשרת התבלבל, לא ידע מה לענות והסמיק ממבוכה… הן בעוד זמן קצר יונפו הארגזים אל העגלות הסמוכות, ויובלו לבית אדוניו, ואז יידרש לשלם בעבורם, כשכלל לא התכוון לקנותם… אך מה יעשה, השעה דוחקת, השודדים קצרי רוח, והוא החל רץ לפניהם, ופונה לאדונו ומבקש בתחנונים כי ילווה לו את הזהובים המבוקשים, כי בטעות הניח ידיו על ארגזים עלומים, ועתה – עליו לשלם את המחיר…

הגביר הביט בפניו התמימות של המשרת, ונכמרו רחמיו. על אתר הלווה לו את הסכום הדרוש, והמשרת מיהר לשלשל את הכסף לידי השודדים, ולשאת את הארגזים לחדרו. לאחר שנרגע מהמירוץ שנכפה עליו – פנה לבדוק את תכולתם העלומה של הארגזים, לבחון באיזה תבלין מדובר, אולי יש בו ערך כלשהו…

והנה, אך הוא פותח את הארגזים, ועיניו נוצצות. הארגזים הנעולים היו מלאים וצפופים עד אפס מקום במטבעות זהב יקרות ערך, ששויין לא יסולא בפז! לא ארגז אחד מלא במטבעות זהב יש בידיו, אלא שני ארגזים מלאים וגדושים במטבעות זהב, והוא מביט בהן כחולם – הן הפך לעשיר גדול ברגע קט!

כנראה, גם השודדים לא היו מודעים לערכו של האוצר שבידיהם, ולפי תומם סברו כי המדובר בארגזי תבלינים – כפי שחשב גם המשרת. אלא שכולם טעו, והיו אלה ארגזים מלאי מטבעות זהב, שהפכו את המשרת העני והמסכן – לגביר אדיר ובעל בעמיו!

עוד באותו היום, פרע המשרת את חובו לאדוניו, הודה לו בחום על האירוח הנעים ונפרד ממנו בידידות. אף הגביר העשיר שמח בשמחת משרתו לשעבר, וציידו בטיפים ועצות להתחלת מסחרו בהצלחה, ובברכה שקרנו תרום ותגדל. ועד מהרה הפך רבי יצחק לעשיר מופלג ובעל נכסים מרובים, ומתוך רוגע כלכלי – עלה והתעלה בתורה, והפך לגאון עולם!

לימים, זכה רבי יצחק לתורה וגדולה שהתאחדו על שולחנו, והפך למרביץ תורה וגאון נודע, עשיר מופלג ששמח על כל הזדמנות להחזיק בכספו את התורה, כשהוא זוכר כי עושרו המופלג לא בא אלא בזכות ברכתו של אותו שליח, לו העניק את פרוטותיו האחרונות. וכל ימיו היה רבי יצחק חוזר ומסביר, כי הוא הדוגמא הטובה ביותר לכך שברכת התורה היא המעשירה בגשמיות ומרוממת ברוחניות, ובזכות מטבע אחת להחזקת תורה – זכה להתעשר ולגאונות מופלאה בכל מכמני התורה!

הסיפור המופלא הזה, מובא בתולדותיו שנדפסו בראש ספרו הגאוני על הש"ס, ספר 'שדה יצחק' – אותו חיבר הגאון רבי יצחק גויטע זצ"ל. וכל המעיין בסיפור, יגלה מבט חדש ומאיר: לפעמים, מזדמנת לנו הזדמנות לתמוך בעמלי התורה ואנו משתוקקים להיות שותפים בה – והמעכב בעדנו הוא העובדה שאין לנו יכולות כספיות גדולות, ואיננו מסוגלים לתרום סכומים גדולים ומשמעותיים, כנדרש לסיפוק צרכי עולם התורה…

שותף שכדאי להכניס לעסק…

היה זה בעיצומו של עוד מסע חובק עולם, אותו ערך הרה"ג רבי אלחנן וייסבורד שליט"א, לצורך החזקת רשת הכוללים 'יששכר באוהליך' שבראשותו. ביום מן הימים, לאחר ששוחח עם גביר אחד וביקשו להיות שותף בהחזקת התורה, ביקש ממנו הגביר טובה קטנה:

'תעשה לי טובה', ביקש הגביר, 'בשובך לארץ, תסור בבקשה אל ראש הישיבה הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל ובקש את ברכתו להצלחת מניותיה של חברה פלונית, בה השקעתי זה עתה סכום עתק – ארבע מאות אלף דולר…' – ביקש הגביר, והרב וייסבורד נענה בשמחה.

בשובו לארץ, כפי שהבטיח, שם פעמיו לביתו של ראש הישיבה, ופרש את בקשת הגביר. ראש הישיבה לא השתהה אף רגע, והשיב מיד: 'צא ואמור לו, כי אם הוא חפץ שהמניות תצלחנה – כדאי לו להכניס שותף בעסק, ולהשקיע מחצית הסכום – 200,000$ בעולם התורה, כדי שבורא עולם ייכנס כשותף בעסק שלו…'

נבוך ותמה, אך אמון על העברת דברי ראש הישיבה ככתבם וכלשונם, התקשר הרב וייסבורד לארצות הברית, ובישר לגביר על תשובת ראש הישיבה. הגביר חפץ מאוד לתמוך בלומדי התורה, אך לא העלה על דעתו להשקיע ב'שותף' בעסק סכום כה גדול… הוא מיהר להתחמק מההוראה הישירה, והמשיך בסדר יומו…

חלפו מספר שבועות, אך לצערו ולדאבון לבו, ערך המניה צנח בחמישים אחוז! ארבע מאות אלף הדולרים שהושקעו במניות הללו, הפכו למאתיים אלף בלבד, והגביר פכר ידיו בייאוש, מאוכזב ועצבני. הוא שב ושלח את הרב וייסבורד לבקש ברכה למענו מראש הישיבה, אך ראש הישיבה השיב באותה מטבע לשון: 'לך תגיד לו להכניס את התורה כשותפה בעסק. שיתרום עכשיו חמישים אחוז מהנותר – מאה אלף דולר להחזקת התורה, ואז יראה ברכה!'

אלא שהגביר עדיין התקשה לעכל את ההוראה. הן כבר הפסיד מאתיים אלף דולר בעיסקת הביש בה רכש את המניות הללו, ואיך יוכל לתרום עוד מאה אלף? הוא שב והמתין להתפתחויות הכלכליות, שהניבו עבורו בשורה רעה במיוחד: ערך המניה צנח שוב בחמישים אחוז, ומהשקעתו האגדית בת 400,000 דולר – לא נותרו אלא מאה אלף דולר עלובים…

הפעם הוא ממש נלחץ, ושב ושלח את הרב וייסבורד לבקש עצה מראש הישיבה. ראש הישיבה לא הופתע מהמידע, ושב ואמר בביטחון: 'תתקשר אליו ותגיד לו, שעוד לא מאוחר להציל את המצב. עדיין הוא יכול לתרום חמישים אחוז מהנותר – כחמישים אלף דולר להחזקת התורה, ולהכניס את התורה כשותף. אם התורה תהיה שותפה בעסק – הוא ירוויח פי מאה!' – בירך ראש הישיבה…

הפעם, כשמוע הגביר את התשובה, לא השתהה עוד. על אתר העביר העברה חמישים אלף דולר, היישר לחשבונם של עמלי התורה. כעבור זמן, בשל התפתחות מפתיעה בכלכלה העולמית, החלה המניה לעלות ולזנק, שוברת את השיאים של עצמה בכל יום מחדש…

כעבור כמה שנים, התקשר הגביר אל הרב וייסבורד כדי להודיע: 'ההבטחה התקיימה במלואה, עד הסנט האחרון! המניות ששויין אז היה חמישים אלף דולר – התייצבו היום על מחיר של חמישה מיליון דולר, והיד עוד נטויה…'

סיפור זה, שקרה בזמננו וגיבוריו מעידים עליו כיום, זועק אף הוא: החזקת התורה אינה תרומה, גם אין טעם לעסוק בה ממקום של רחמים. זו שותפות אמיתית, איכותית, עוצמתית, מפתחת ומצמיחה!

לכולנו יש כלכלה לנהל. לאחד יש עסק, לשני יש בית, לשלישי יש רק ארנק… לפעמים יש גם מינוס מעיק בבנק, או לחילופין – עיסקת ענק שעתידה לוט בערפל. בכל המצבים האלו, הכנסת התורה כשותף בעסק, היא סגולה בטוחה המבטיחה פתיחת שערי שפע, כי עץ חיים היא ותומכיה מאושר!

וישלח

אולי גם יעניין אותך

 "עוד יאמרו, ראו זה שיצא לחפש תומכים בישיבה, ולמעשה דאג לעצמו…"
מרן הגר''ח שליט"א: "שהבעל ילמד מסכת עירובין"
בשעה 11:30 התקשרתי לאברך מסויים להתייעץ בעניין מסוים. בסוף השיחה הוא שואל אותי: "האם אתה יכול לזכות אותי במעשרות?"
אני מבחין בו מסתובב הלוך ושוב בבית הכנסת. מה שלומך? מה מעשיך כאן בשעה כזאת? – ביררתי בעדינות
אוגדן עלוני השבת | פרשת מטות – מסעי...
צפו: הרב בניהו שמואלי על פר' כי תצא
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"
האם כשראיתם אותי בחג הסוכות נושא את ארבעת המינים, גם אז חשבתם כי זו טירחה או התבזות?
שלחתם את הילד לתלמוד תורה או לישיבה? אל תחמיצו את המילים הבאות!
"הידיעה שזקוקים לנו שם בפנים, כמו אוויר לנשימה, נותנת לנו כוח להיכנס!"
להפתעתו, הגיב היהודי ואמר: "אני חושב שיש לך טעות..."
חם בחוץ, תקועים עם הילדים, אוטובוסים חולפים ולא עוצרים...
"אני מודיע לך" – אמר השכן נחרצות - "שאם אתה תבנה, אני אשכב מתחת לגלגלי הטרקטור!"

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
יהלומים מגדולי ישראל

הרבנית קנייבסקי

אחד הניח את בגדיו סמוך לתנור החימום. תוך רגעים ספורים הם התלקחו, ואש גדולה הלכה והתפשטה. בחסדי שמים הצליחו להשתלט

פרשת שבוע

כותרת מקוצרת של הפוסט

 ר' נתן צבי למד מזאת הבחנה עמוקה בנבכי נפשו של האדם

זווית הלכתית

התורם ביקש שיעבירו את שמו ושם אמו לרבנים שיעתירו עליו - שיידבק בקורונה... האם מותר לעשות כן?

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית

כתבות וראיונות

כשדודתי ע"ה היתה פעוטה, באה פעם לזקנה הק' מרן אדמו"ר הזקן מבאיאן זצ"ל, וסיפרה לו לפי מיטב דמיונה, שזה עתה היא הגיעה בספינה גדולה מאפריקה, וסיפרה שראתה שם כל מיני חיות גדולות ומשונות וכו'. וזקנה הק' הקשיב לדבריה בתשומת לב מיוחדת...

משחק של ילדים זה ממש לא 'משחק ילדים' | הגאון רבי ישראל פרידמן שליט"א רב קהילת טשורטקוב במנצ'סטר

סדרת הספרים שכבשה את שולחן השבת
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
שאל את הרב קישור ראשון קישור שני לאיפשהו קישור שלישי לקראת שבת
נרשמתם בהצלחה
אתם כבר רשומים במערכת שלנו
ההרשמה נכשלה. תוכלו לנסות שוב
  • תוכן ושיעורים באתר
    • הדף היומי בבלי - הרב שפרכר
    • הדף היומי בבלי - הרב סגל
    • הדף היומי באידיש – הרב אפרים סגל
    • הדף היומי באנגלית - הרב לובינשטיין
    • הדף היומי בהלכה
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית
    • שומעים ‘דרשו’
    • סיכום הלכות שבועי
    • סיכום הלכות חודשי
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • המיוחדים שלנו
    • תוכנית הדף היומי בהלכה
    • תוכנית קנין משניות
    • תוכנית קנין תורה
    • מאמרים
    • פרשת השבוע
    • סיפורי צדיקים
    • כתבות וראיונות
    • אוצרות האתר
  • אתם שואלים
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • זמן הדלקת נרות אחיד
    • האם מותר להשתמש בערדליים בשבת
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • למה הוסיפו לסוף ברכות על המחיה גם “ועל הכלכלה”.
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • רוצה ללמוד בגרויות כדי שיהיה לי מקצוע לעתיד
    • אחרית הימים
    • האם גם היום צריך להקפיד על התקנה לכבס ביום ה’
    • מחפש רב שהוא פחות מחמיר
  • שומעים דרשו
    • מסכת עירובין בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מסכת עירובין בעברית – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באידיש – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
    • מסכת עירובין – הרב מאיר שפרכר
    • ששים שניות מרתקות על הדף היומי – מסכת עירובין
    • כיצד מברכים | שיעורים מראשי הישיבות
    • כיצד מברכים | שיעורים מהרב אשר גנס שליט”א
    • מסכת שבת בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • הפותח בכל יום – הרב אברהם פוקס – ניסן עד אלול תש”פ
  • מוצרים מובילים
    • דרש דוד – פרקי אבות
    • סט לקראת שבת החדש
    • כרך לקראת שבת החדש
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
מוקד הישיבה - ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
זה הטקסט שיופיע בצד שמאל. כל הזכויות שמורות למישהו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס