דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תש"פ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב'דרשו'
    • מוקדי המבחנים
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
    • שומעים 'דרשו'
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • קול העם
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
Yonatan Sindel Flash90
דף הבית על דא ועל הא הדילמה בפני 'ועד הקודש והמקדש' היתה קשה. האם להטיל על הנערים מהכפר חובת בידוד? ומאידך, הרי אי-אפשר להכניסם לישיבות ללא כל הגבלות. ה'חברים' יברחו מהם כמו מאש. ואז הוחלט ברוב קולות: חייבים לאמץ את מתווה הקפסולות של שנת תש"פ…

הדילמה בפני 'ועד הקודש והמקדש' היתה קשה. האם להטיל על הנערים מהכפר חובת בידוד? ומאידך, הרי אי-אפשר להכניסם לישיבות ללא כל הגבלות. ה'חברים' יברחו מהם כמו מאש. ואז הוחלט ברוב קולות: חייבים לאמץ את מתווה הקפסולות של שנת תש"פ…

הצטרפו למסע היסטורי מרתק עם הרב שמואל פולק אל ה'קפסולות' בישיבות הקדושות בירושלים של בית שני - כולל ראיון מיוחד שאסור לפספס עם שלמיהו מצידון, תלמיד שיעור א' בישיבת 'יקירי ציון' | הלכתא למשיחא? – במהרה בימינו אמן!
Yonatan Sindel Flash90
כ"ח אב תש"פ
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

ההוראות הן אותן הוראות, וגם הפעם, ההוראות המחמירות ביותר מכוונות דווקא כלפי החרדים. אך לשם שינוי, הפעם, במקום לוגו משרד הבריאות וחתימת ידו של ד"ר חזי לוי – מתנוסס על רשימת ההוראות הלוגו של 'ועד הקודש והמקדש'… ודווקא הציבור החרדי שש על כל הנחייה כמוצא שלל רב.

נתק של אלפי שנים לא יצליח לטשטש את רישומה של צורת החיים הזו, חיים עם זהירות ורגישות. במשעולי הגמרא אנו פוגשים בה פעם אחר פעם, בדיונים בענייני טומאה וטהרה, באוכלין ובמשקין, בנגיעה או בישיבה. הדיונים הללו, שהיו אמורים להוות חלק בלתי נפרד מחיינו, לא פחות מדיני תפילה או הלכות שבת – הפכו באותו יום מר ונמהר של חורבן בית המקדש ל'הלכתא למשיחא'. צעירי הצאן וגם מבוגרים מהם לא מוצאים ידים ורגלים בסוגיות סבוכות אלו, שהנתק המעשי חופף עליהן.

אבל הנה הקרה לנו ה' הזדמנות. הרה"ג רבי שמואל פולק שליט"א עורך גליונות 'שלהבת' ו'אז נדברו', נדרש למשימה זו תמידין כסדרן, ומצליח בעז"ה בעטו, עט סופר מהיר, לקרב את ההווי היהודי שלפני אלפי שנים ולחוש אותו ממש כאן לידינו.

ל'קורונה' הוא נקלע בדיוק כמו כל עמך בית ישראל, ומעבר לנקודות החיזוק והאמונה שהצליח לשזור במאמריו החביבים והנפלאים, הוא אף גילה לטעמו, שהנה, כאן זוהי נקודת ההכנה לגאולה, הזדמנות לסטאז' ייחודי לימות המשיח. הקב"ה מכין אותנו לימים נעלים, ימים שבהם ניזהר לגעת בחפצים – ולא בגלל נגיף כל שהוא, אלא בגלל וירוס אחר לגמרי, חשש טומאה.

עד כאן דברי ההקדמה של סופר 'המודיע', הרב יוחנן הרשקוביץ, המביא את מאמרו המרתק של הרב פולק. המאמר ארוך, אך חבל לוותר ולו על שורה ממנו, לכן נביא אותו במספר המשכים על פני הימים הבאים בעז"ה.

 

עם אחד, שתי קבוצות

לפני התחלת המסע המרתק במשעולי ירושלים דאז, ובהיכלי ישיבותיה מקדים הרב פולק מעט רקע הלכתי והיסטורי להבנת הדברים.

לא ביום אחד הכל התחיל. שנים שנים היו בני ישראל מלוכדים כאיש אחד בלב אחד. מחלוקות הלכתיות עדיין לא נכנסו ללקסיקון. לכל בעיה יש פתרון, כי סנהדרין יש בירושלים שעל פיהם ישק כל דבר ואחריהם אין עוררין. רק בדורות מאוחרים יותר, לקראת אמצע בית שני הפך דבר הסמיכה על קרבנות ביום טוב לסלע מחלוקת, זו הנזכרת במשנה במסכת חגיגה. ונחלקו האמוראים בכוונת מחלוקתם, אם המחלוקת היא בדבר הלכה של שבות או בסמיכה על קרבנות חובה.

בזמן הלל ושמאי, רבו התלמידים שלא שמשו כל צרכם – אומרים לנו חז"ל – ואז התרחש מפנה בקורות ימי עמנו: רבו המחלוקות בישראל. במקביל, החלו לגזור גזירות ותקנות שהרחיבו עד למאד את שמירת הטהרה בישראל. ביניהם ידוע מעשה שהיה שהתקבצו ובאו תלמידי הלל ושמאי בעליית חנניה בן חזקיה בן גוריון, ואמרו "הנכנס יכנס והיוצא יידקר בחרב", ומעליה זו יצאה רשימת הנחיות מפורטות ובהם 18 גזירות, רובן ככולן נוגעות בדיני טומאה וטהרה.

מאז, ארע 'מהפך שלטוני', רעידת אדמה במונחים גלובליים. אלפי אנשים שמאז ומתמיד חיו כטהורים למהדרין, הפכו בין יום לטמאים. עפר ארץ העמים הפך להיות אב הטומאה, ובעקבות רצועה של עמים שחצתה בין גליל לארץ יהודה, כמעט לא היה עולה לרגל מצפון הארץ שלא נטמא בדרכו ירושלימה, וזו רק דוגמא אחת מני רבות.

האנדרלמוסיה החלה להרים ראש. היו אנשים שנפשם חפצה והשתוקקה להמשיך לשמור על הטהרה כדבעי, ובכל מקום שהיה ספק – להם לא היה ספק. החמירו על עצמם בכל מיני חומרות והידורים. התאמצו להרגיל את עצמם לחיים מסוג חדש, רכשו הרגלים והמשיכו לשמור על טהרתם. כנגדם, היו אנשים שנאלצו להתפשר, המציאות לא הותירה להם ברירות. ומכאן, ההפרדה היתה בלתי נמנעת. לא יתכן שאלו ישבו לצד אלו, שכן כל נגיעה בלי שימת לב, כל חיבור לא זהיר, היה עלול לטמא את ה'חבר'.

מני אז החלה קהילה קדושה לפרוח בישראל: קהילת ה'חברים'. בהמשך, נתקבעו כללים והליכות בדרך לכניסה לחבורה קדושה זו, והמשימה להפוך לחבר מן המניין הפכה למשימה של ממש. נדרש היה מהמבקש להוכיח את ידענותו ורצונו העז להתחבר לחבורה קדושה זו.

הפילוג בתוך העם היה קשה מנשוא, לא בכדי היו עמי ארצות שונאים את ה'חברים' שנאה עזה. הריחוק החברתי, הבידול מהתחברות עמם, יצרו חיץ בין שתי קטגוריות. לא בכדי אנו מוצאים בחז"ל תקנות מדורות מאוחרים יותר שכל מטרתן "מפני דרכי שלום". גם בימי הרגל תקנו חז"ל "כל ישראל 'חברים'", שכן לא היתה קיימת אפשרות אחרת לקיים את החג כהלכתו.

 

דיוני חירום ב'קבינט הקודש'

העולם החל להתרגל לדברים חדשים שמעולם לא שמעו על כך. הסנהדרין, שמלבד שליטתם הרוחנית על כל עם ישראל, היו גם הגורם הבלעדי בניהול הגשמי של העם, על כתפם רבצה האחריות לתיקון הכבישים ובניית בארות המים לעולי הרגלים, ואנשי ביצוע היו על כל תחום – עתה המציאות כפתה עליהם תיק מזן חדש: ועד הקודש והמקדש.

'קבינט הקודש' יצא לפעולה ודרש ואיזן וחקר את כל הנוגעים בדבר, היכן הבעיות, ועל מה יש לשים את עיקר הדגש. וכך נפלה ההחלטה באחד הימים, שדווקא היכלי הישיבות, בעיקר הירושלמיות, נמצאים בסיכון טהרה גבוה.

"בישיבות מתקבצים ובאים מכל רחבי הארץ תלמידים שחשקה נפשם ללמוד תורה", טענו המומחים, "אחוזים גבוהים מהם הינם בני כפר שבאים עם מעשר שני של אביהם לאכלו בירושלים. עמי ארצות בלי ידע בסיסי בשמירת הטהרה. אי אפשר לשכן את התלמידים בני החברים עם בני עמי הארצות".

הדילמה היתה קשה בפני חברי הוועד, שלא ידעו כיצד לתקן את צעדיהם. האם להכריז עליהם סגר או שמא חובת בידוד? כל הערכה לא נכונה עלולה למנוע מהם להשתלם בתורה. אך האפשרות השניה – לתת להם להסתובב ללא הגבלות – גם היא לא ישימה, ה'חברים' יברחו מפניהם לכל עבר.

ואז הוחלט ברוב קולות: אין ברירה אלא לאמץ את מתווה הקפסולות של שנת תש"פ…

 

נא להכיר: שלמיהו מ'יקירי ציון'

בעקבות כך יצאנו לסיור במתווה הקפסולות של בית שני. יצאנו בזהירות הנדרשת ופגשנו את שלמיהו, עלם חמודות שזה עתה נכנס לשערי הישיבה הקדושה.

קול התורה המהדהד בישיבת 'יקירי ציון' הפריע לנו להתרכז בדבריו, הסטנו אותו הצידה בזהירות והוא החל בשטף דיבורו:

"מוצאִי בצידון שבנחלת זבולון", פתח שלמיהו את נועם שיחו. "הורי היקרים שלחו אותי לירושלים כדי שתהיה להם נציגות בציוֹן, ממנה תצא תורה. מדי כמה חודשים גם הם עולים לכאן ומעניקים לי דמי כיס – את כל מעות מעשר שני שהצטברו אצלם, ואני אוכל אותם על טהרת מעשר".

אחר שהתוודענו לכך ששלמיהו נמנה על מצוייני תלמידי שיעור א', הוא החל להסביר את חלוקת השיעורים: "בדרך כלל נהוג בישיבות שה'שיעורים' הם לפי שנתון וגיל, אך בישיבה שלנו זה עובד בצורה אחרת לגמרי. בישיבה שלנו ניתן למצוא בחור בן 19 ובן 12 באותו שיעור. וזאת משום שאצלנו, שיעור א' – אלו הבחורים שאוכלים חולין בטהרה ברמה הבסיסית, על פי רמת ידיעתם במבחני הקבלה לישיבה, בהם נבחנים גם על רמת הלימוד וגם על בקיאותם בשמירה מטומאה. לשמור ידיו ולשמור גופו – אלו דרישות המינימום לשיעור א', מה שנקרא טירונות.

מתברר, שבמהלך השנה הבחורים אינם שוקטים על השמרים: "לצד השאיפות שלנו בלימוד התורה, אנו גם שואפים לעלות כיתה, לשיעור ב'. אם תשאל מה זה אומר? אוהו, שיעור ב' זה רמה אחרת. שם לומדים בחורים שאוכלים על טהרת מעשר, כלומר: לא לאכול ראשון לטומאה. זה אומר שאי אפשר לאכול בסתם חתונות, ולא קוגלים בקידושים. האמת, שאפשר לאכול, אבל אחר כל אכילת כביצה ומחצה צריך להיטהר במקווה. כך מתרגלים במהלך כל השנה, ועם ההתקדמות והעמידה במבחנים, כולל מבחני פתע, נקבל אישור לעבור לקפסולה הבאה — לשיעור ב'. משם לשיעור ג' שאוכלים על טהרת תרומה. אך הדרגה מעליה זו דרגה שאין למעלה ממנה. זאת הפסגה: הקיבוץ.

"בקיבוץ יושבים בחורים מרוממים שאוכלים 'חולין על טהרת קודש', מדובר בבחורים מרוממים בעלי השגה שעדינותם בתורה ובמידות גם היא מושלמת וניכרת בעליל. מרגע הכניסה לישיבה ואף כבר בתור ילד בחיידר, השאיפה של כל אחד היא לזכות להיות חבר בקפסולה הזו, להפוך ל'חבר מן המניין'".

ושלא נטעה: "החלוקה בין הקפסולות היא לכל הרוחב. זאת לא רק קפסולת לימודים, אלא חיים נפרדים של ממש. מטבח אחר ופנימיה אחרת. כי יש להבין: שיעור א' וב' יכולים לצאת למקרי הצורך מחוץ לישיבה, אלא שהתנאי לכניסה חזרה לישיבה זו טבילת במקווה ואז דינו כ'טבול יום'. לעומת זאת, בשיעור ג' זה כבר לא מועיל, כי 'טבול יום' אינו יכול לאכול על טהרת תרומה, וכן על זה הדרך יש עוד הרבה פרטים שאין כאן המקום להאריך.

"למרות זאת", אומר לנו שלמיהו בהתרגשות, "המציאות שאנו משוכנים ב'מתווה הקפסולות', עדיין אינה אומרת שאנו מנותקים לגמרי זה מזה. כי למרות ההפרדה – אנחנו עדיין ישיבה אחת, ולפעמים גם מקבלים היתר לפתוח את הקפסולות במקרים מיוחדים – בדיוק כמו המקרה שהיה בשבוע האחרון…"

ועל כך נקרא מחר בעז"ה…

על דא ועל הא קורונה קפסולה

אולי גם יעניין אותך

כמה נבחנו ב'דרשו' מאז היווסדו? כמה דפי גמרא נלמדו? – סקירה מרתקת וראשונית מסוגה
בשורה משמחת: מלגה תוענק למגידי השיעורים של 'הדף היומי בהלכה'
אוגדן עלוני השבת | פרשת וישלח תשע"ח |...
לימוד ספר הזוהר של מרן רבי חיים קנייבסקי שליט"א
"לא שוטרים ולא פקחים, המלך בעצמו! הבה נתפוס כולנו מהר את המטאטא!"
"פעם שאלתי אותו: מהו סוד ההצלחה להשיב רבים מעוון?"

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
פרשת שבוע

כותרת מקוצרת של הפוסט

 ר' נתן צבי למד מזאת הבחנה עמוקה בנבכי נפשו של האדם

זווית הלכתית

התורם ביקש שיעבירו את שמו ושם אמו לרבנים שיעתירו עליו - שיידבק בקורונה... האם מותר לעשות כן?

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית

כתבות וראיונות

כשדודתי ע"ה היתה פעוטה, באה פעם לזקנה הק' מרן אדמו"ר הזקן מבאיאן זצ"ל, וסיפרה לו לפי מיטב דמיונה, שזה עתה היא הגיעה בספינה גדולה מאפריקה, וסיפרה שראתה שם כל מיני חיות גדולות ומשונות וכו'. וזקנה הק' הקשיב לדבריה בתשומת לב מיוחדת...

משחק של ילדים זה ממש לא 'משחק ילדים' | הגאון רבי ישראל פרידמן שליט"א רב קהילת טשורטקוב במנצ'סטר

קול העם

עמדתי אובד עצות. לא שמרתי את מספר הטלפון של המשרד. בבניין יש 15 קומות ולמעלה מ-100 משרדים. עמדת המודיעין ריקה, ונותרו עוד שתי דקות בלבד למועד הפגישה. מה עושים?

קוראי 'הפותח' משתפים בסיפורים אישיים על אמונה והשגחה

סדרת הספרים שכבשה את שולחן השבת
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
2/236
שאל את הרב קישור ראשון קישור שני לאיפשהו קישור שלישי לקראת שבת
  • תוכן ושיעורים באתר
    • הדף היומי בבלי - הרב שפרכר
    • הדף היומי בבלי - הרב סגל
    • הדף היומי באידיש – הרב אפרים סגל
    • הדף היומי באנגלית - הרב לובינשטיין
    • הדף היומי בהלכה
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית
    • שומעים ‘דרשו’
    • סיכום הלכות שבועי
    • סיכום הלכות חודשי
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • המיוחדים שלנו
    • תוכנית הדף היומי בהלכה
    • תוכנית קנין משניות
    • תוכנית קנין תורה
    • מאמרים
    • פרשת השבוע
    • סיפורי צדיקים
    • כתבות וראיונות
    • אוצרות האתר
  • אתם שואלים
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • זמן הדלקת נרות אחיד
    • האם מותר להשתמש בערדליים בשבת
    • הבן שלי שנא ללמוד גמרא
    • שם השם על השטיח
    • למה הוסיפו לסוף ברכות על המחיה גם “ועל הכלכלה”.
    • איפה כתוב בתורה שמותר לאכול בשר
    • רוצה ללמוד בגרויות כדי שיהיה לי מקצוע לעתיד
    • אחרית הימים
    • האם גם היום צריך להקפיד על התקנה לכבס ביום ה’
    • מחפש רב שהוא פחות מחמיר
  • שומעים דרשו
    • מסכת עירובין בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • מסכת עירובין בעברית – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באידיש – הרב אפרים סגל
    • מסכת עירובין באנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
    • מסכת עירובין – הרב מאיר שפרכר
    • ששים שניות מרתקות על הדף היומי – מסכת עירובין
    • כיצד מברכים | שיעורים מראשי הישיבות
    • כיצד מברכים | שיעורים מהרב אשר גנס שליט”א
    • מסכת שבת בצרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • הפותח בכל יום – הרב אברהם פוקס – ניסן עד אלול תש”פ
  • מוצרים מובילים
    • דרש דוד – פרקי אבות
    • סט לקראת שבת החדש
    • כרך לקראת שבת החדש
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
מוקד הישיבה - ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
זה הטקסט שיופיע בצד שמאל. כל הזכויות שמורות למישהו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס