הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
צעיר אחד ממכירי שוחח עימי לפני תקופה על חיזוק באמונה והצעתי לו לקרוא את העלון השבועי המחולק בהרבה בתי כנסיות, של הרב קלצקין, המביא בכל שבוע "סיפורים טריים", סיפורים של יהודים, מכל הגילאים החוגים והעדות המספרים סיפורי "השגחה פרטית". "לא תמיד כל הסיפורים מסעירים אבל זה יפה לקרוא כיצד בכל יום ישנם עשרות סיפורי השגחה פרטית. כאן אתה גם יכול לקרוא סיפורים מעניינים וגם להתחזק, שהקב"ה משגיח ושומר עלינו בכל רגע, על כולנו". אגב סיפרתי לו ספור מעניין שקראתי רק לאחרונה, על אברך שלמד "אור החיים" על פרשת יתרו ובהערות ספר ה"אור החיים" של "עוז והדר" הבחין שם במובאה מפסקי ה"שבט הלוי" זצוק"ל שפסק שכל יוצאי חלציו של ה"תוספות יום טוב" צריכים לחגוג את ר"ח אדר כיום שמחה, להודות להקב"ה על נס פרטי שאירע לזקנם ה"תוספות יום טוב" באותו יום. האברך היה המום. כיון שהיה זה בדיוק ביום ר"ח אדר, והוא עצמו הוא מצאצאי ה"תוספות יום טוב"..
הצעיר פגש אותי השבוע ושאל אם יש לי חמש דקות פנויות. "השגתי לאחרונה את העלון על ה'השגחה פרטית' כשיש לי מעט זמן, ואני מאד נהנה. אבל משהו לא מרגיש לי טוב ואשמח לשמוע מה יש לך להגיד על כך".
"ובכן?"
"יש סיפורים מופלאים ומיוחדים. שני ילדים מצאו מעטפה בסעודת אירוסין עם 300 דולר עליהם נרשם בכתב יד 'סייעתא דשמייא'. אביהם זיהה מיד את כתב היד. היה זה כתב היד של אביו, סב החתן, שרשם לעצמו על המעטפה שהכל בסייעתא דשמייא ובזכות זה אותר בעל האבידה מיד. יהודים פגעו במישהו, ביקשו את סליחתו ומיד נושעו. בחור נכנס לחדר ההלבשה בחוף הים, הרים ארנק מלא בכסף וכרטיסי אשראי, עם תעודת זהות של … דוד שלו, וכן הלאה. אבל הרבה אנשים מספרים בעלון סיפורים כדוגמת זה שהרב -קו שלהם היה ריק, בכיס היה להם רק 25 שקל להטעין אותו ואז, באורח פלא, הגיעו להם חמשת השקלים הנוספים. אברכים מספרים על קשיים כלכליים גדולים ועל כך שהיה חסר להם מאה שקל לקניות לשבת ובאורח פלא – המאה שקל הגיע. השבוע סיפרו בעלון ה"השגחה פרטית" על בנין מגורים שעלה באש בבני ברק, דירות שלמות נשרפו, כולל דירת קרקע שניזוקה קשה מאד, חוץ משולחן השבת, שעמד ערוך ומוכן, עם מפה צחורה וכלים נאים, ואפילו פיח לא הגיע לשולחן. הכל נשרף, חוץ משולחן השבת".
"נו, ומה גורם לך לא להרגיש נעם בכל זה?" שאלתי.
"אני שואל אותך לא היה עדיף לזה שהיו חסרים לו כמה שקלים לנסיעה באוטובוס והוא השיג אותם באורח פלא, שהקב"ה יתן לו רכב פרטי? לא היה עדיף לאותו אברך שחסר לו מאה שקל והאם הגיעו אליו בצורה ניסית, שהקב"ה יתן לו מיליון שקל, שיפתרו לו את כל הטרדות הכספיות שלו? אני לא מבין: אם תשאל את המשפחה מבני ברק, שחצי מדירתם עלתה באש ושולחן השבת נשאר, הם בוודאי יגידו לך שהיה עדיף להם שרק השולחן שלהם יישרף וכל הדירה תישאר שלמה. אם כך, מהי ההתלהבות מכל הסיפורים האלה?"….
"כשאנחנו מדברים על כך שכולנו מונהגים ומושגחים בהשגחה פרטית", הסברתי לו, "אין הכוונה שאנחנו מבקשים משהו והקב"ה מיד שולח לנו אותו. השי"ת שלח אותנו לכאן לתפקיד מאד מוגדר המתאים רק לנו, והוא מעניק לנו את כל הכלים, וגם את כל הקשיים והניסיונות, בדרך להשגת המטרה לשמה באנו לעולם. יש אנשים שד' שלח אותם לעולם כדי להתמודד עם ניסיון העושר, ולשם כך הוא מעשיר אותם, ויש כאלו שד' שלח אותם לעולם הזה כדי להתמודד עם ניסיון העוני, ולכן הם עניים. יש משפחה שהתפקיד הרוחני שלה כעת הוא להתמודד עם חיי תורה למרות שדירתם נשרפה ויש כאלו, רחמנה ליצלן, שנבחרו להתמודד עכשיו עם מחלה, ולכן הם חולים".
"הנושא של 'השגחה פרטית' שונה לחלוטין. הכוונה היא שבכל המצב בו אנו חיים, ד' משגיח עלינו, על כל אחד ואחד מאיתנו. אנחנו לא לבד בשום מצב. לא מסתכלים עלינו בכללות, לפי סקר או לפי סטטיסטיקה כללית, אלא השי"ת נותן לכל אחד מאיתנו בדיוק מה שטוב ונצרך לנו, באותו הרגע. גם כשפרצה שריפה בבנין, הקב"ה קובע מה בדיוק צריך להישרף, ומה לא, בפרטים הקטנטנים ביותר. וכשדירה שלמה עולה באש, ואילו על השולחן השבת הערוך לא הגיע אפילו גרגר אחד של פיח – הקב"ה הראה לבעלי הדירה: אני אתכם. אני משגיח עליכם באופן ישיר ואני מראה לכם שאני זה שקבעתי בחכמה עליונה מה צריך להישרף ומה יינצל מהשריפה. כשחסר לאברך מאה שקל או מחיר נסיעה באוטובוס והנה הכסף מגיע אליו בצורה מיוחדת, הקב"ה מראה לו: לא, לא טוב לך לחיות בעולמי עם מיליון שקל בכיס. אין זה תפקידך בעולם ללמוד תורה מתוך עושר. אבל אם אני רוצה שיהיו לך מאה שקלים שחסרים לך – אתה תקבל אותם, לפעמים באורח פלא. מדוע? כי אני משגיח ושומר עליך, כל רגע, כל שנייה. כל מה שמגיע לך, אבל בדיוק – תקבל ממני!!".
"לפני כשבועיים סיפר אברך ב'קו ההשגחה' שאבד לו כרטיס אשראי. לא חלפו חמש דקות ומישהו התקשר לדווח לו על מציאת הכרטיס, לפי המדבקה עם שמו ומספר הטלפון שלו שהייתה דבוקה לכרטיס הישראכרט. האברך הנבוך לא הבין מהיכן הגיע מדבקה עם שמו לכרטיס האשראי שלו, עד שפישפש בכיס חליפתו וראה שמהנגן שהיה לו בכיס, נשרה המדבקה עם שמו ו… נדבקה לכרטיס האשראי…".
"מה סיפור כזה אומר? שהקב"ה רצה שכרטיס האשראי שלו ייאבד ושהוא יתמודד, במשך חמש דקות, עם תחושות לחץ ודאגה. אבל הקב"ה רצה שבדיוק כעבור חמש דקות מישהו יתקשר להודיע לו שהכרטיס נמצא, אז איך זה יתרחש? איך המוצא יאתר כל כך בקלות את בעל הכרטיס. פשוט מאד. הקב"ה דאג שהמדבקה עם שמו תיפול מהנגן ותידבק לכרטיס האשראי"…
— "ותימצא ההשגחה אפילו בכליו, ביוריו, בקנקניו ובכל פרטי המציאות אשר לו, הן לרעתו והן לטובתו" (הרמ"ק ז"ל, "שיעור קומה", ערך השגחה) —
המשכתי ואמרתי לצעיר: "באחת הבריתות של הבנים שלי שיחיו, לא היה לי כסף לשלם את סעודת הברית. לקחתי הלוואה ושילמתי 3550 שקל לבעל האולם ולמלצרים. כשבדקתי את הצ'יקים שקיבלתי מהמשתתפים בשמחה, גיליתי שקיבלתי… 3550 שקל. הקב"ה לא שלח לי צ'יקים עם 4000 שקל ולא של 3000 שקל., אלא דווקא את הסכום המדויק שהייתי צריך, כדי להראות לי שאני, כמו כל יהודי, מושגח ומונהג בהשגחה פרטית. יש גדולי תורה, ואפילו יהודים 'רגילים', שזוכרים שבכל פעם שהם פותחים גמרא, היא נפתחת להם בדיוק בדף שהם צריכים. יש יהודים רבים שבכל פעם שהם לומדים גמרא במהלך השבוע, הם נתקלים בנושא או פסוק מפרשת השבוע. מה זה נותן? זה ממחיש להם שהקב"ה משגיח עליהם באופן פרטני תמיד, ואומר להם: 'אני אתכם בכל רגע'"…
(יתד נאמן י"ג בכסלו תש"פ. נקודה למחשבה/ הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א)
1/389